בחודש מרץ בתחילת משבר הקורונה, פרסמו חוקרים ממכון ויצמן מודל שחוזה אילו ערים עלולות לחטוף התפרצויות של הנגיף בצורה הקשה ביותר. בצמרת הרשימה כיכבה העיר בת-ים, בשל שילוב נסיבות כמו: אוכלוסייה מבוגרת, בנייה צפופה, ומשבר כלכלי שהשאירו שם הנהלות העיר הקודמות.
בת-ים הכתה את התחזיות, והייתה לאחת הערים הראשונות שגם בגל הראשון וגם בגל השני הפכו לירוקות, ובטוחות עבור התושבים שלהן. מי שאחראי למהפכה בעיר הוא ראש העיר צביקה ברוט, כשנתיים בתפקיד, שהוביל את כתיבת המודל הבת-ימי והחליט לפקד בעצמו על ניהול מערך הטיפול בקורונה בבת-ים, גם במחיר של התעמתות עם הממשלה, ונטילת סמכויות באופן עצמאי. ברוט, בעל תואר ראשון במשפטים, מוצא זמן ללימודי תואר שני במדיניות ציבורית. שימש בעבר יועץ אסטרטגי למנהיגים בעולם ועיתונאי.
ברוט היה הראשון שהחליט לסגור את בתי הכנסת בעיר, לאחר שרתם לכך את הציבור הדתי באופן מלא, והוביל לראשונה גם סגירה זמנית של חופי הים, לאחר שמשרד הבריאות זיהה הדבקות קורונה גם בחופי הים.
בנוסף הקים מערך אפידמיולוגי עצמאי לפני שמשרד הבריאות העביר את הסמכויות לרשויות – ומנגד לא היסס להתייצב לצד בעלי העסקים והורה לפיקוח שלא לתת קנסות לבעלי חנויות רחוב שפתחו לאחרונה את החנויות שלהם בהתאם לתו הסגול. כמו כן הקימה בת-ים מוקד קשישים שיצר קשר באופן יזום עם עשרות אלפי קשישים, ודאג להם למשלוחי מזון ותרופות כדי שלא ייצאו מהבית בימי הסגר. בנוסף נערכו בעיר פעילויות מיוחדות למשפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים.
ההצלחה של בת-ים הביאה להתעניינות בינלאומית: לאחרונה הוקמו צוותי עבודה עם עיריית נויקלן - ברלין (עיר תאומה לבת-ים) בגרמניה, להעברת מידע בין הערים באמצעות הזום.
כיום, 8 חודשים לאחר התפרצות המגפה, לברוט ברור מה היה הצעד הראשון בדרך לתחלואה הנמוכה: "כבר בחודש פברואר, עוד לפני שחולה הקורונה הראשון התגלה בישראל, הבנתי שיש פה בעיה שלא הכרנו ושצריך להיערך. יחד עם מנכ"לית העירייה, יודפת אפק-ארזי, פתחנו חדר מצב והוריתי לבצע רכש מיידי של כל מה שהיה זמין: מסיכות פנים, כפפות, אלכוג'ל, ואפילו חליפות מגן לעובדי עירייה כדי שיוכלו לתפקד בעת הצורך", מספר ברוט.
לדבריו, הרכש הזה סייע לבת-ים לעזור לרשויות אחרות שהיו במצוקה חודש לאחר מכן, וקיבלו מבת-ים משלוחים של ציוד ממחסני העירייה.
תובנות קורונה
"כמו כולם לקח לנו זמן עד שהבנו שהקורונה לא תעבור תוך זמן קצר. ידענו מהר מאד שאנחנו עלולים לחטוף יותר מאחרים, בגלל האוכלוסייה המבוגרת, האחוז הגבוה של אנשים בסיכון והבנייה הצפופה בעיר. לכן הקמנו חמ"ל מיוחד שהפך בהמשך למשל"ט קורונה עירוני שעובד מסביב לשעון. עצרנו תוכניות שאי אפשר היה לקדם בזמן הקורונה, אבל ניצלנו את ימי הסגר כדי לקדם עבודות תשתית שהיו תקועות המון שנים לפנינו".
הטיפול בקורונה דורש משאבים לא מתוכננים. כיצד מתנהלים?
"הקורונה עלתה לנו הרבה מאד. הצלחנו אמנם לחסוך כמה מיליונים מאירועי תרבות שלא יצאו לפועל, אירועי יום העצמאות, או טקסים עירוניים שבוטלו – אבל מצד שני היינו צריכים להשקיע הרבה יותר כסף בצוותי הוראה בגלל החלוקה לקפסולות, בהוצאות על ציוד מיוחד לקורונה, וכמובן התמודדות עם אבדן הכנסות מעסקים שלא שילמו מיסים. עשינו הכל כדי להקל על התושבים ועל בעלי העסקים והענקנו דחיית תשלומים, ולשמחתי הממשלה העניקה לעסקים הנחות בארנונה בחלק מהזמן. אנחנו מסייעים לתושבים בפריסת תשלומי ארנונה, כך שהקורונה עולה לנו לא מעט כסף".
ירשת עיר בפשיטת רגל, והצלחת לפי נתוני הממשלה להפוך את המצב ולהתקרב לאיזון כלכלי. איך שומרים על זה בעידן הקורונה?
"ניהול נכון יודע לקבוע סדרי עדיפויות מתאימים. אין ספק שבזמן מגיפה עולמית צריך לשנות את סדרי העדיפויות, ומנכ"לית העירייה הובילה תוכנית שמצד אחד לא פגעה בשירות העירוני לתושב – ומצד שני התעקשנו שלא לפרוץ את מסגרת התקציב. אילולא הקורונה היינו מכים את התחזיות ועומדים כבר היום ביעד הגירעון לשנת 2021, אבל השנה אנחנו עדיין מקדימים את היעד שלנו לשנת 2020 ובעבודה משותפת עם חברי הנהלת העיר נביא את בת-ים לאיזון מלא".
האם נכון להעביר את ניהול הקורונה לרשויות המקומיות?
"הממשלה עושה עבודה טובה במאקרו, כפי שראינו גם לעומת שאר העולם. אך הממשלה רואה את התמונה הכוללת וצריכה לנהל את זה מלמעלה – אבל רק הנהגה מקומית אחראית יודעת לתת מענה מתאים לכל עיר ועיר. רק אנחנו יודעים מה הכי טוב לבת-ים, למשל, כשיש התפרצות, ואיך הכי טוב לצאת מזה במהירות, ופה הממשלה עלולה לפספס. לכן אני חושב שהממשלה צריכה להתרכז בניהול הכללי אבל לתת עוד ועוד סמכויות לראשי הערים. כך ניהול משבר כמו הקורונה יהיה מדויק יותר, ויביא לתוצאות טובות יותר. אני חושב שהשלטון המקומי בראשות חיים ביבס הוכיח את זה במהלך משבר הקורונה בצורה הטובה ביותר".
היכן אתה רואה את העיר בעוד חמש שנים?
"תוכנית ההבראה שלנו תושלם רק בעוד כמה שנים, אבל כבר עכשיו ברור שמדובר בסיפור הצלחה שגם בממשלה לא האמינו שהוא יקרה. בת-ים בדרך לאיזון כלכלי ולכן יש לנו היום הרבה יותר כסף להוציא על השקעה בתושבים בשנים הבאות. אנחנו נערכים כעת להשקעה בשכונות שלנו, נחלק את העיר לרובעים כדי לשפר את הניקיון, נעניק חוג חינם לכל ילד, ונמשיך לעודד התחדשות עירונית ופינוי בינוי אבל בצורה חכמה יותר, עם ניקיון כפיים ושקיפות לציבור. נבצע התאמות באזור העסקים החדש שלנו: בגלל הקורונה והמעבר לעבודה מהבית נפחית את מספר המטרים שייבנו לתעסוקה, אבל עדיין מדובר בלמעלה ממיליון מטרים שיעניקו לעיר עצמאות כלכלית, יביאו זוגות צעירים וחברות היי-טק, ויאפשרו לבת-ים לתת לתושבים את איכות החיים שמגיעה להם. אנחנו לא רוצים להתחפש לתל-אביב, אלא להיות עיר בוטיק איכותית לצידה."
בת-ים - מבט עירוני
ראש העיר: צביקה ברוט.
שטח: 9,400 דונם, בגוש דן מדרום לתל-אביב.
מספר תושבים: 166 אלף.
מיוחד: העיר בעלת אחת מרצועות החוף היפות בארץ ומערכת חינוך שנחשבת לאחת הטובות במדינה.
