כשראש עיריית גבעתיים רן קוניק נשאל מה לדעתו היה צריך ראש הממשלה לעשות בתום הגל הראשון של הקורונה, הוא משיב ללא היסוס: "להעביר את ניהול המשבר לגופים היחידים שמתורגלים ויודעים יותר טוב מכולנו איך לעשות את זה, לפיקוד העורף ולרשויות המקומיות". קוניק, שכמו עמיתיו ברשויות אחרות, מצא עצמו ככתובת הראשונה של האזרחים כשמשבר הקורונה פרץ, סבור שהמשבר היה צריך להיות מנוהל אחרת. "ראש הממשלה צריך להגיד 'חברים התגברנו על הגל הראשון אנחנו גדולים, אלופים, מספר אחד בעולם, ועכשיו אנחנו עוברים לשגרה לצד הקורונה. ולכן, ומאחר ומדובר פה על בעצם משק בשעת חירום והתנהלות לאורך זמן בשטח, אנחנו כממשלה נקבע את הכללים שאנחנו מצפים שתעמדו בהם ואני מעביר את ניהול המשבר לפיקוד העורף ולרשויות המקומיות".
מתורגלים למצבי חירום
שבע שנים מאז התיישב על כיסא ראש העיר באחת הערים המבוקשות במדינה, ממשיך קוניק, למרות ההספק המרשים שלו, להוביל את העיר לכבוש עוד ועוד שיאים. קוניק (52), רווק ובוגר לימודי מנהל עסקים במכללה למנהל, תרגם מיד בתחילת המשבר את הניסיון העירוני במצבי חירום למצב החדש.
"כמו אצל כולם הקורונה הגיעה בהפתעה, אבל כבר בהתחלה התכנסנו למציאות החדשה. לשמחתי בכל הקשור למצבי חירום אנחנו מאוד מתורגלים. הסגנית שלי, אור-לי ניב סא"ל במילואים, מחזיקה את תיק החירום והביטחון וכמו באירועים קודמים אנחנו יודעים מה לעשות. הקמנו חמ"ל וקיימנו ישיבות על בסיס יומי, בהן התקבלו דיווחים וחולקו משימות לצוותים השונים".
מה כללו המשימות האלה?
"נתנו חשיבות עליונה לטיפול באוכלוסייה המבוגרת ולעזרה לאנשים שנמצאים לבד בבית ולא יכולים לדאוג לתרופות או לאוכל. לטובת הנושא ארגנו צוותי מתנדבים שהגיעו לאנשים ודאגו לכל מחסורם. במקביל דאגנו לייצר פעילויות פנאי ותרבות, שנועדו להרגיע את התושבים ולהסביר מה הן ההנחיות. הרבה מידע הופץ, גם באמצעות סרטונים וגם עם ניידת עירונית שקראנו לה 'עידוד לבידוד', שעברה ברחובות ועשתה שמח לאנשים שיצאו למרפסות ומאוד נהנו. גם אני תרמתי את חלקי להעלאת המורל עם סרטונים שהעליתי בהם אני מנגן באקורדיון...".
מתי בעצם אתה מבין שכראש רשות, צריך יותר סמכויות כדי לטפל במצב?
"ככל שהימים עברו ונכנסנו לשגרת קרונה, ראינו שהחלטות שמתקבלות מהממשלה פשוט תלושות מהמציאות ולא ישימות. כל מיני החלטות שאמורות להיות תואמות לכל הערים במדינה. אתה שואל את עצמך 'רגע, מה הקשר בין גבעתיים לבאר שבע או לקיבוץ בערבה?' ואז גם התושבים התחילו לשאול אותנו 'למה הגינה פתוחה אבל מתחם המתקנים סגור?', 'מאתיים מטר מותר לי ומאה מטר אסור לי' ועוד. כבר ראינו שמי שחי את השטח ויודע דבר או שניים על ניהול העיר שלו, אומר שזה לא הגיוני. כאן כבר הבנו שיש נתק ויש החלטות שמתקבלות ע"י מי שלא מכירים את השטח. אין להם ניסיון בניהול עיר, הם לא מבינים בכלל את המשמעות של ההחלטות והם לא חושבים שיש הבדל בין הערים. בגבעתיים יש מעט מאומתים ואנו ירוקים אז מה אתם רוצים מאתנו? למה אצלנו למשל בריכת השחייה לא יכולה להיפתח? כל הזמן היו שינויים, כל יום החלטות אחרות. חיכינו להודעות ראש הממשלה בלילה כשאף אחד לא יודע מה הוא הולך להגיד, וגם אחרי שהוא דיבר לא הבנו בדיוק מה מותר ומה אסור. תושבים פנו אלינו כי הם מכירים אותנו, הם לא מכירים את ראש הממשלה. זה מאוד מתסכל".
מה צריך שיהיה לראש עיר בארגז הכלים שלו כדי למלא את חוסר הוודאות הזה?
"כל הזמן אמרתי שאם אנחנו רוצים לערוך בדיקות אנחנו צריכים לפני הכל לקבל את כל האמצעים הטכניים - הרפואיים. אולי בהתחלה יהיה קצת קשה אבל אנחנו צריכים לקבל את כמות הבדיקות השבועית, והיום לשמחתי יש לנו אותה. חשוב לערוך בדיקות שבועיות, שיהיו לפחות 500-1000 בדיקות שנוכל לעשות בשבוע בעיר. דבר שני, תקבעו לנו כללים, תמדדו אותנו לפי אחוזי התחלואה בעיר ביחס לכמות הנבדקים. תנו לנו גם כלים, גם מספרים וגם מדיניות, אבל אל תחליטו בשבילנו. אם אני בעיר ירוקה ויודע לשמור על בריכת השחייה או חדר הכושר בעיר, ועושה בדיקות כל שבוע ואתם רואים שהמצב בעיר נשאר טוב, אז אין סיבה להטיל עליי מגבלות. אם אני יודע להביא את תלמידי כיתה ז' ו-ח' ללמוד בקפסולות, למה שהם יישארו בבית? ובנוסף, אנחנו צריכים תקציבים. ברור שאם אתם מחליטים לתת פטור מארנונה לעסקים, או אם אנחנו רוצים לקיים פעילויות העשרה צריך כסף, ולא הייתה פה לכאורה בעיה של כסף. נתנו מאות מיליוני שקלים, אם לא מיליארדים, לכל מיני נושאים והיה נכון יותר לדעתי לחלק את הכספים האלה לפי איזשהו מפתח לרשויות המקומיות. לתת לנו הוראות ולומר מה מצפים מאיתנו, מה מותר ומה אסור, עד איזה מספרים מותר לנו להגיע. אבל צאו מנקודת הנחה שכולנו נדע לנהל את העסק הכי נכון והכי טוב. אל תתערבו לנו בהחלטות השוטפות. אנחנו הרשויות המקומיות גוף ביצועי, לא הממשלה. והם התבלבלו. לממשלה אין את היכולת להיות גוף ביצוע, הם הגוף שקובע ומחליט ואנחנו ראשי הערים קבלני הביצוע. לא הפוך. ואם נחזור לכלים, אז הכלים הם גם כלים לאכיפה. לקח הרבה זמן עד שהפקחים שלנו קיבלו סמכויות אכיפה. עד לפני חודשיים לפקח של עירייה לא הייתה סמכות לקנוס אדם שלא עוטה מסכה, הסמכות שלהם הייתה רק לאכוף עסקים לפי התו הסגול. אנחנו צריכים בנוסף לקבל עזרה בבניית חמ"לים, כל הטכנולוגיה, הטלפונים, התקציב, הכשרת כוח אדם - אנשים שבמקום לשבת בבית בחל"ת יסייעו באכיפה או יסייעו כמתשאלים. גם נושא המידע, היו חודשים שמנעו מאתנו מידע. בתחילת המשבר לא ידענו מי מהתושבים שלנו חלה, זה הזוי. למנוע מראש עיר לדעת? אנחנו מקבלים בשגרה הודעות על הדברים הכי נוראיים שקורים בעיר, אז מי חולה בקורונה מונעים מאיתנו לדעת? תנו לנו לדעת באילו שכונות יש יותר חולים כדי שנוכל לנתח טוב יותר את כל הקהילות שלנו".
לסיום, איפה אתה רוצה לראות את גבעתיים בעוד חמש שנים?
"גבעתיים נמצאת במקום טוב, ובשנים האחרונות היא קפצה לדעתי כמה מדרגות למעלה. הפכנו לעיר מרכזית ומשפיעה במדינה, עיר מבוקשת, במיקום מדהים ועם תושבים איכותיים. העיר תמיד יכולה להשתפר והיא תמשיך להשתפר גם בחינוך, גם בתרבות וגם בהתחדשות שלה, ואכן יש לנו תכניות רבות של פינוי בינוי. אני מאחל לעיר להמשיך להתפתח, טוב לנו עם המצב הנוכחי, והמטרה היא לשמור על הקיים, לא תמיד צריך בהכרח להשתנות או לכאורה להתקדם".
גבעתיים - מבט עירוני
ראש העיר: רן קוניק.
מספר תושבים: כ-62,000.
שטח שיפוט: 3,246 דונם.
מיוחד: גבעתיים נמצאת בתהליך מתמיד של שדרוג ופיתוח תוך שמירה על צביונה המיוחד ושימור ערכי העבר שכה מאפיינים אותה. התושבים האיכותיים, מערכת החינוך המצטיינת, חיי הפנאי ואיכות החיים הגבוהה בעיר הפכו את גבעתיים לאחת מהערים המבוקשות למגורים במדינת ישראל.
