חדרה, נכון להיום, היא עיר ירוקה. דירוג שאליו הגיעה בזכות מאמצים רבים ופעולות נמרצות שעשה העומד בראשה, ראש העיר צביקה גנדלמן. "במשך כל תקופת הגל הראשון מצב התחלואה בעיר היה טוב, אבל בין התקופה הזו לבין הגל השני נרשמה איזושהי הדרדרות ברמת התחלואה ובמשך עשרה ימים מצאנו את עצמנו מקוטלגים לפי שיטת הרמזור כעיר אדומה. לא אדום בוהק, אבל אדום", מספר גנדלמן. הנתון הזה, כפי שמעיד גנדלמן, רק דירבן והאיץ חיפוש פתרונות שיסיעו להתמודד עם המצב. "ולשמחתי בהמשך חדרה ממריאה מהאדום לירוק ונכון להיום מחזיקה שם מעמד".
נוכחות ומנהיגות
ביטול קרנבל פורים המסורתי שתוכנן להתקיים בחדרה, היה הצעד הראשון בו נקט ראש העיר. "עוד לפני שהבנו בפני איזה אתגר אנחנו עומדים, הפננו את עיקר המאמצים של המערכת העירונית לטיפול באוכלוסייה הוותיקה, שנמצאת ברמת הסיכון הגבוהה ביותר. היה חשוב לקיים קשר עם האנשים ולדאוג לכל צרכיהם", מספר גנדלמן. "הצעד הבא המתבקש היה גיוס מתנדבים לטובת המטרה, ובמקביל עלה הצורך לדאוג למערכת החינוך ולבצע התאמות ללמידה מהבית". בהמשך, ובעקבות מקרה הידבקות של תלמידת תיכון בעיר, קיבל גנדלמן החלטה לשלוח 2000 תלמידים לביתם, דפוס פעולה שאומץ על-ידי רשויות אחרות.
צביקה גנדלמן (64), מכהן בתפקידו כראש העיר כבר שבע שנים. הוא הוא אב לארבעה ילדים וסב לארבעה נכדים, חי בזוגיות ומצויד בניסיון עשיר של עשרות שנים בתפקידי פיקוד בצבא, כמפקד אוגדה, כנספח צבאי באנגליה, עד לשחרורו מהצבא בדרגת תת אלוף.
רגע שתפסת את הראש ושאלת את עצמך מה עושים במצב כזה?
"יש באמתחתי יותר מ-30 שנות ניסיון כמפקד בכיר בכל תפקידי הפיקוד עד למפקד אוגדה, ויודע לחיות ולפעול במצבים של חוסר ודאות. במקרה הזה הבנו מהר מאוד שאם לא ניקח אחריות ונקבל החלטות אז כנראה שלא נוכל לנהל שגרת חיים, זאת כמובן בהתאם להנחיות הבריאותיות ואלה שהגיעו מהשלטון המרכזי. מהימים הראשונים אנחנו עובדים בעירייה במתכונת חירום. כל יום מתקיימת הערכת מצב עם כל מנהלי האגפים. יש לנו אפילו נהלים לפגישות בטוחות. ביני ובין ממנכ"ל העירייה תא"ל במיל' יעקוב זיגדון, היה הסכם שאם אחד מאתנו בעירייה השני הולך לעבוד במקום אחר, כדי שאם מישהו מאתנו נדבק או צריך להיכנס לבידוד יהיה מי שימשיך לנהל את העיר".
כיצד אתם ערוכים בעירייה לטיפול בשגרה השוטפת?
"מכיוון שההתייחסות לכל קבוצת תושבים חייבת להיות ממוקדת, ואתה רואה זאת במקבצי דיור של עולים חדשים ובבתי אבות לדוגמה, חובה לתת דגש ולטפל בכל נושא. זמן קצר אחרי פרוץ המשבר הקמתי צוותי עבודה שמתחילים לחשוב איך חיים שנה קדימה במעטפת של קורונה. וגם זה קורה כשלא הכל ברור. צוותי החשיבה התמקדו בנושאי חינוך, תרבות, בנושא הכלכלי ובתעסוקה ואחרי שלושה שבועות הגישו לי את ההמלצות וחלקם אפילו תוכניות לביצוע. הפעילות הזו, ללא ספק היא ספינת הדגל שלנו, והיא אגב גם זכתה לפרסום. היינו הראשונים שבנו "מודל לחינוך בעידן הקורונה", והתחילו לדבר על איך כל העיר הופכת לבית ספר אחד גדול. לוקחים את כל המשאבים העירוניים, בין אם זה משאבי הטבע או מבנים ציבוריים, ומכינים תוכנית ללימודים בריחוק. והדוגמאות עוברות כמובן גם לתחומים אחרים: איך לטפל באוכלוסיות הוותיקות, איך לטפל במסחר בעיר ובעסקים הקטנים - מצד אחד ללוות אותם בהסברה ומצד שני לבצע אכיפה. צוותי העבודה האלה עוסקים בכל התחומים ובהתאם מגבשים הנחיות ודרכי פעולה".
מה צריך ראש רשות בארגז הכלים שלו כדי לצלוח את המשבר הזה?
"בראש ובראשונה נוכחות ומנהיגות. בגלל שקיימות נקודות תורפה במקומות כמו בתי אבות, בתי הספר, ברחוב, מקומות עם פוטנציאל להתקהלות. הדבר השני הדרוש הוא כמובן היכולת להקשיב לאנשי המקצוע השונים וכמובן לציבור, ולבסוף לקבל החלטות של שכל ישר, לא לפחד לקחת החלטות".
מה התובנות שלך מהחודשים האחרונים בנוגע לקשר של הרשות המקומית עם השלטון המרכזי?
"אני חושב שבתחילת הדרך הכשל היה בעובדה שהשלטון המרכזי עבד בצורה ריכוזית. אני אומר את זה בהכללה למרות שאני יכול לציין שהיו משרדי ממשלה שבהחלט היו יותר קשובים וגם באו עם פתרונות. אני שמח שלאט לאט השלטון המרכזי מבין שמי שיכול לנהל הכי טוב אירוע מסוג אלה ראשי הערים. צריך פשוט להגדיר את הכללים ולאפשר לכל ראש רשות לספק את המענה המתאים ביותר לעירו".
איזו עצה היית נותן לראש הממשלה ולשר הבריאות?
"לראש הממשלה הייתי אומר: 'שחרר לראשי הערים את סמכויות הפעולה', ולשר הבריאות: 'תאמין יותר בראשי הערים".
כיצד התנהלת כלכלית עם כל מיני הוצאות לא מתוכננות?
"אחת ההחלטות הראשונות שקיבלנו, כבר בחודש מרץ, היא להקפיא 15% מהתקציב העירוני. לא לקחת אותו בחשבון כדי שיהיה לנו כסף וכדי שנבין בכלל לאן הולך נושא הקורונה. בהמשך עשינו את ההתאמות, וראינו לאיזה מטרות צריך להקציב כסף ולנהל כך את הדברים מידי חודש. השבוע אישרנו את התקציב 2021, ואני שמח לציין שגם השנה, בפעם השמינית ברציפות, נסיים את שנת הכספים בצורה מאוזנת".
איך אתה מנהל את שגרת החירום - קורונה לצד שגרה נורמאלית?
"מההתחלה הבנו שאנחנו צריכים לקיים את שני הדברים במקביל ולעשות את ההתאמות הנדרשות, כשלמעשה העיר היום מתנהלת ומקיימת שגרת חיים במעטפת או בצל הקורונה".
לאן אתה רוצה לקחת את חדרה ב-2021?
"חדרה כידוע נמצאת בתנופה בשנים האחרונות. למעשה היא הולכת ובונה את עצמה כעיר מחוז שנותנת שירותים ליותר מ-300,000 תושבים מיישובי השומרון המערבי. זאת תפיסת העולם. מיתגנו את חדרה כעיר אנרגיה של מדינת ישראל, ואנחנו בהחלט שואפים לשם. לפני שנתיים חצינו את מאה אלף התושבים ויש לנו תוכניות פיתוח וצמיחה ל-30 השנים הבאות, להכפיל את מספר התושבים ולהפוך למטרופולין שיספק עד סוף העשור שירותים לכ-750 אלף איש".
חדרה - מבט עירוני
ראש העיר: צביקה גנדלמן.
מספר תושבים: 106,000.
שטח שיפוט: 54,000 דונם.
מיוחד: חדרה ממותגת כעיר האנרגיה, והיא חברה בארגון ערי האנרגיה האירופי (Energy Cities EU) הפועל בתחומי אנרגיה מתחדשת בת קיימא. מיתוגה מבוסס על מרכזי אנרגיה מובילים בארץ ובעולם הממוקמים בה, ובהם תחנת כוח של חברת החשמל, מאגר הגז הטבעי, המתקן להתפלת מי ים ועוד. באזור התעשייה בחדרה ממוקמים מפעלי תעשייה כבדה כמו "אליאנס" ו"מפעלי נייר חדרה", ולעומת זאת באנרג'י פארק, פארק התעשייה והתעסוקה, צפויים לקום מפעלי היי-טק ותעשייה נקייה, לצד מתחמי משרדים, מסחר ובילוי.
