ד"ר יחיאל לסרי (63), ראש עיריית אשדוד, לא תיאר לעצמו שלימודי הרפואה באוניברסיטת בן גוריון והיותו קצין רפואה בחיל הים, ינחו ויובילו את החלטותיו גם כראש רשות, עם פרוץ מגפת הקורונה. מגפה בריאותית שמהווה אתגר אדיר להתמודדות ארצית ומקומית.
"בחלוף 12 שנות כהונה כראש העיר אשדוד, אני יכול לומר שתקופת הקורונה היא המאתגרת ביותר עבורי כראש העיר, אף יותר מתקופות הלחימה שעברנו ומאות הטילים שנורו על העיר. תקופה זו מהווה טלטלה מהותית ומחייבת בדיקת עומק למערכת היחסים בין הרשויות לתושבי העיר מחד, ובינן לשלטון המרכזי מאידך", מספר ד"ר לסרי, נשוי לעירית ואב ל-3 ילדים, ששימש כמנהל מכון האיידס וסגן מנהל מחלקה פנימית בבית החולים קפלן, והיה חבר כנסת בשנים 2001-2003.
כיצד נערכה אשדוד מיד עם פרוץ המגפה?
"אשדוד הייתה מהרשויות הראשונות בארץ שהקימה מטה קורונה עירוני לניהול ההתמודדות עם המגיפה, כשפעילותו מתבססת עקרונית על תורת ההפעלה במצבי חירום, ואשדוד לצערי מורגלת בהם. סביר להניח שהכשרתי כרופא הייתה הגורם להחלטה הראשונה שקיבלתי, בפרוץ המגיפה בישראל במרץ, להקים משל"ט עירוני לחקירות אפידמיולוגיות, אשר השלים את החקירות של משרד הבריאות וסיפק מידע עמוק ופרטני על כל מאומת חדש, תוך זיהוי מוקדי התפרצות משמעותיים ונקיטת פעולות מתאימות לקטיעה מוקדמת ככל שניתן של שרשרת ההדבקה. פיתחנו מודל הפעלה מפורט הממשיך להתעדכן תוך כדי תנועה, בהתאם לצרכים הרלוונטיים למרכיבי האוכלוסייה של העיר, אשר נחלקים כמעט במידה שווה לשלושה מגזרים: תושבים ותיקים, עולים חדשים וחרדים. מגוון זה חייב אותנו לנקוט פעולות ממוקדות ומותאמות בהסברה ייעודית, ומול הציבור החרדי גם מציאת פתרונות נדרשים בשיתוף עם נציגי הקהילות והמנהיגות הרוחנית".
מה היו האתגרים הבולטים עימם התמודדתם?
"משבר הקורונה הבליט את החשיבות הקריטית של מידע אמין ומדויק על התחלואה בעיר, המונגש באופן שוטף לתושבי העיר ורותם אותם לפעולה, מתוך הבנת הנתונים ומשמעותם לבריאותם ולחוסנם הכלכלי. נדרשנו להתמודד עם המשמעויות החברתיות של סגירת חלק מרובעי העיר, בשני אירועים של סגר דיפרנציאלי על שכונות חרדיות, ועם תגובות דומות ברמה הארצית, שסימנו לנו את חשיבות הטיפול בשסעים החברתיים, לצד תשומת הלב העיקרית למשבר הבריאותי. כולל ההבנה שתוצאותיו עוד ילוו אותנו זמן רב אחרי חלוף המגיפה".
מה סוד ההצלחה לתפקודה של רשות בעת כזו?
"בהתאם לתורה שפיתחנו, המפתח ליכולת שלנו לתפקד ברמה טובה התבסס על 'עצמאות' ושמירה על 'רציפות תפקודית', הן של הארגון והן של העיר. אלה הושגו באמצעות היכולת לפתח ולקיים מערכות עצמאיות שאינן תלויות בגורמי חוץ, כולל אלו של השלטון המרכזי, לטובת שמירה על המשך אספקת השירותים החיוניים לתושבי העיר ונקיטת הפעולות הנדרשות לבלימת התפשטות נגיף הקורונה. זאת, תוך שיתופי פעולה עם פיקוד העורף, המשטרה, מד"א ובית חולים אסותא אשדוד. לצד כמובן, שת"פ מתמיד עם תושבי העיר ורתימתם למשימות חברתיות, בדגש על סיוע לאוכלוסיות נזקקות וקשישים נעדרי עורף משפחתי. כאן נתגלו פניה היפות של אשדוד, בעשייה התנדבותית של אספקת מזון, תרופות, שי לחג או יצירת קשר להפגת בדידות של קשישים. גם אירועים ציבוריים בעלי משמעות רגשית, כגון: טקסי יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל, אותם קיימנו מתוך חשיבה יצירתית כשהפעלנו כ-50 מוקדים ברחבי העיר, עם עשרות אלפי תושבים שלקחו בהם חלק פעיל מהמרפסות. במשבר הקורונה למדנו הלכה למעשה שעם פתיחות מחשבתית, ערבות הדדית והתגייסות כוללת, ניתן לקיים עשייה משמעותית גם תחת המגבלות".
תוכל להרחיב על פרויקט "מחשוד לבידוד"?
"פיתחנו יכולות מרשימות לאגום נתונים לכדי מידע משמעותי עליו יכולנו לבסס את תהליך קבלת ההחלטות. משל"ט 'מחשוד לבידוד' שהקמנו, מאפשר ניתוח נתונים של מאומתים, בהתייחסות לאורח החיים שלהם, השתייכות קהילתית ומקור ההדבקה. ניתוח זה מאפשר יצירת 'רמזור' לא רק ברמה העירונית או הרובעית אלא אף ברמת בניין מגורים, לשם קבלת תמונה מקיפה על מוקדי הדבקה אפשריים ופעילות ממוקדת ומהירה לקטיעתם. פיתוח מקומי זה, מצטרף לשדרוג משמעותי של היכולות הדיגיטליות שאשדוד עשתה בחודשים האחרונים, מהם ייהנו תושבי אשדוד בעתיד".
מה תוכל לומר על יחסי הגומלין בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי?
"המתח המובנה ורב השנים בין השלטון המרכזי למקומי, צף במלוא עוצמתו במהלך מגפת הקורונה ובא לידי ביטוי בתחילת המגפה – בהליך קבלת ההחלטות בשלטון המרכזי במנותק מהשלטון המקומי, בריכוזיות ובקושי לבזר סמכויות לרשויות שהן הגורם היחיד היכול להוציאן לפועל. לקח זמן ארוך מידי לשלטון המרכזי להסכים שבלעדי השלטון המקומי, לא ניתן יהיה לקדם שיח והנעה לפעולה של האזרחים, ובוודאי לא קטיעה אפקטיבית ומהירה של שרשרת ההדבקות. מרבית הרשויות ואשדוד בתוכן, לא המתינו והזדרזו לקחת יוזמה ואחריות וקידמו את ההתמודדות עם המגפה, כל רשות על פי הבנתה והיכרותה עם תושביה. תפיסה זו שהייתה לקח מרכזי ממלחמת לבנון השנייה ואשר התקבעה כגישה לטיפול במצבי חירום לאומיים, לא יושמה במשבר הקורונה במהירות המתבקשת על ידי הממשלה. עם התקדמות המגפה, הלכה והתבהרה ההבנה שההיכרות והקשר הקרוב עם המרקם החברתי והדמוגרפי המקומי, היא זו המאפשרת את ביצוע הצעדים הנדרשים בהתאמה למאפייני האוכלוסייה, המביאים בין היתר את הרשות המקומית להשגת היעד הנכסף של מעבר מעיר אדומה לירוקה. לצד העשייה הרבה בצמצום התחלואה, הרשויות המקומיות גם אתגרו את השלטון המרכזי להתגייסות מלאה, תוך הקצאת משאבים ותשתיות ונקיטת פעולות חיוניות בבלימת התפשטות המגיפה. הרשויות המקומיות, דרך מרכז השלטון המקומי וישירות מול משרדי ממשלה ופקע"ר, היו גורם משמעותי בהנעת השלטון המרכזי, בקיצור טווחי זמן פעולה ובמתן פתרונות מרכזיים בבלימת התפשטות הקורונה. יש לקוות שתובנה זו, על מקומו המרכזי של השלטון המקומי בשירות אזרחי המדינה, תהפוך לעובדה מוסכמת בשגרה ובחירום, ברגיעה ובעת משבר", מסכם ד"ר לסרי.
אשדוד - מבט עירוני
ראש העיר: ד"ר יחיאל לסרי.
מספר תושבים: מעל רבע מיליון תושבים.
שטח שיפוט: משתרעת על פני כ-50 קמ"ר, שוכנת במישור החוף הדרומי, על דרך הים העתיקה.
מיוחד: עיר רב-תרבותית ובה נמל ומרכז אנרגיה ולוגיסטיקה לאומי, ניצבת על נתיב הסחר העולמי ומבססת את מעמדה האזורי ככרך ענק ומטרופולין כלכלי, חברתי ותרבותי.
