הסכסוך המתוקשר בשבועות האחרונים בין עובדי מפעל תרכובות הברום, ועד עובדי כי"ל וההסתדרות לבין הנהלת כי"ל הוא מקרה נוסף שבו, להערכתי, יימצא פתרון בין הצדדים באמצעות הליך גישור, וזאת במקום הליכים ממושכים בערכאת בתי הדין לעבודה או בערכאה שיפוטית אחרת. ואכן, התבשרנו לאחרונה באמצעי התקשורת על כך שראשי הערים בבאר שבע ודימונה מקימים צוות לגישור בין הצדדים. הגישור הפך במרוצת השנים האחרונות לכלי מרכזי לפתרון סכסוכים בעולם העבודה, באופן המאפשר טיפול יעיל בכל מכשול המתעורר במשולש היחסים בין ועדי עובדים, הסתדרות העובדים והתעשיינים.
בשנים האחרונות תחום הגישור ותופס תאוצה נוכח היתרונות הרבים הטמונים בו. כיום המגמה היא של התמקצעות המגשרים בתחומים ובתחומי משנה ממוקדים ומוגדרים. אם בעבר המגשר התמחה באופן כללי בקונספט של גישור בין שני צדדים מסוכסכים, יהא נושא הגישור אשר יהא, היום ניתן למצוא מגשרים רבים שמתמקצעים בנישות ספציפיות ברמה של מומחיות מקצועית, דבר המאפיין בדרך כלל את הבוררים.
סעיף 79ג לחוק בתי המשפט הוא המקנה לבתי המשפט סמכות להפנות כל תובענה לגישור, במידה שהצדדים מסכימים על כך. בתקנות בתי המשפט ישנם כללים והוראות המתווים את אופי פעולת הגישור, העוסקים בין היתר בהגינות ובהעדר ניגוד עניינים, וכן בסודיות ביחס למידע שעלה במסגרת הליך הגישור.
רבות כבר דובר ונכתב אודות העומס הגדול על כתפיה של מערכת המשפט בישראל. העומס במערכת בתי המשפט והצורך בחשיבה מחוץ לקופסא לשם מציאת פתרונות, מסמנים את הגישור ככלי עבודה נכון לפתרון בעיות. גם בתי דין לעבודה סיגלו לעצמם מדיניות של פישור בסכסוכים מורכבים דוגמת שביתת הרופאים ומפנים תיקים למגשרים חיצוניים.
לצד החיסכון הגדול במשאבים של מערכת המשפט, הליכי הגישור טומנים בחובם עוד מספר יתרונות משמעותיים. ראשית, הם חוסכים זמן ועלויות לצדדים המסוכסכים, שתהליך הגישור ביניהם קצר בהרבה ממשפט. שנית, ישנה גמישות רבה יותר בתהליך, בעוד שבתי המשפט כפופים לסדרי דין קבועים ולעיתים ממושכים. כמו כן, במקרים רבים הצדדים מעדיפים לשמור בסודיות את פרטי הסכסוך ואת הפתרון, בעיקר משיקולים חוץ משפטיים כגון פגיעה בשם הטוב, שיקולים מסחריים או שיקולים ציבוריים. בעוד שההליך המשפטי בבית המשפט פומבי ופתוח לציבור, הליך הגישור חסוי ולעיתים רבות גם תוצאותיו.
לסיכום, וכפי שהוזכר בתחילה, מעבר לעובדה שהיום קיימת מגמה רחבה יותר מבעבר בניסיון לפתור סכסוכים באמצעות פנייה להליכי גישור, קיימת מגמה של התמקצעות המגשרים ורכישת התמחות מקצועית לא רק בהליך הגישור הגנרי, אלא בתחומי הידע המקצועי המובא אליהם לטיפול. למשל, יהיה מי שיתמחה בדיני עבודה ואף בתת תחום של התארגנות עובדים, בעוד שאחר יתמחה בגישורים בתחום העסקי כדוגמת סיכוסכי שותפים, תביעות עושק המיעוט, תביעות נגזרות וכדומה. לדעתי מדובר בתהליך נכון, היות שהתמקצעות בתחומים ספציפיים יש בה כדי להרחיב את מגוון הפתרונות האפשריים, ולעיתים גם היצירתיים יותר והטובים יותר, לכל הצדדים.
עו"ד איתי פריימן שותף במשרד איתי פריימן עורכי דין ומתמחה בגישור עסקי.
אין במידע שבמאמר או בכל חלק ממנו כדי להוות ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר או המלצה או חוות דעת מכל סוג שהוא. המחבר/ים ו/או ProGuides ו/או אתר TheMarker אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור למאמר, תוכנו, נכונותו, אמינותו, דיוקו, שלמותו, תאימותו, עדכנותו, משמעויותיו והשלכותיו. האחריות בעשיית שימוש במאמר או בכל חלק ממנו היא על המשתמש בלבד ועליו לקבל עצה מקצועית מעורך דין לפני נקיטת כל פעולה המסתמכת על הנאמר במאמר. המאמר נמסר ל-ProGuides על ידי עורך/כי הדין ו/או משרדם/יהם לשם הכללתו באתר, ו-ProGuides ו/או אתר TheMarker אינם אחראים בשום דרך כלפי כל אדם ו/או גוף בכל דבר שהוא הקשור למאמר.
