משרד עורכי הדין ד"ר דליהו רונן ושות' עוסק במגוון רחב של עניינים בתחום דיני משפחה, המעמד האישי והירושה. בין היתר מטפל המשרד בענייני נישואים וגירושים, אבהות, מזונות אישה וילדים, משמורת והסדרי ראייה, חטיפות ילדים בינלאומיות, הליכים בין ידועים בציבור, יחסי ממון, לרבות הסכמי ממון בין בני זוג, חלוקת רכוש ובכלל זה ההון האנושי, הגירת קטינים, אפוטרופסות, אימוץ, פירוק שיתוף במקרקעין, פירוק והסדרה של עסקים משפחתיים, תביעות אזרחיות במשפחה וכן ענייני ירושה וצוואות.
המשרד, הפועל מזה כעשרים שנה, מייצג את לקוחותיו בבתי דין רבניים, בבתי משפט למשפחה ובשאר ערכאות השיפוט. כמו כן מעניק המשרד שירותי גישור ובוררות בתחומי עיסוקו ואף "גירושים בשיתוף פעולה".
דוקטור משפ(ח)טי
את עבודת הדוקטורט שלך במשפטים כתבת בנושא נכסי קריירה והון אנושי. מה משמעותם בהקשר של דיני משפחה?
אם ננסה לתמצת את העבודה, מדובר במודל פרקטי שפיתחתי לחישוב "כושר הרווחיות העתידי" שנצבר ע"י מי מבני הזוג במהלך החיים המשותפים ועל חשבון המשאבים השונים של בני הזוג. במקרים המתאימים, בהם אחד מבני הזוג או שניהם יצרו קריירה מצליחה בזכות לימודים או הכשרה מיוחדת או שהתפתחו באופן יוצא דופן שמעניק להם פוטנציאל להרוויח סכומים משמעותיים בעתיד, יש לחשב את כושר הרווחיות הזה – המהווה נכס הוני לכל דבר ועניין – ולחלקו בין בתשלום חד פעמי ובין בתשלום עיתי.
"מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה שרצתה פרווה" (ציטוט ממקור לא ידוע)
אתה דוגל בחלוקה שוויונית של הנכסים בעת הגירושים, כולל נכסי קריירה והון אנושי הצבורים בעבר וגלומים בעתיד. השאלה היא, האם היית תומך בחלוקה שוויונית של נכס קריירה שיש לבעל, למשל, שצבר ניסיון רב בעבודה קשה במשך שנים, כאשר אשתו בילתה את מרבית זמנה במפגשים חברתיים ובשופינג, בילדים טיפלה מטפלת, הבית תוחזק על ידי אחרים, ושכרם שולם משכרו של הבעל? האם כאן חלוקה שוויונית לא תיצור חוסר שוויון?
צריך להבין שבמסגרת המשפחתית הצדדים סוברניים להחליט על אורח חייהם ולקבוע לעצמם נורמות התנהגות המתאימות להם. אם הצדדים שימרו את טיב הקשר המתואר, סימן שזה התאים להם, אחרת הם היו גורמים באופן טבעי להתפרקותו. יחד עם זאת, כלל נורמטיבי שמרביתנו אולי נזדהה עימו, ואף מופעל ברוב המשפחות, הוא שבתוך המשפחה כל אחד מבני הזוג תורם בין מבחינה כלכלית ובין רגשית ככל יכולתו ומקבל לפי צרכיו. אבל זה, כאמור, לא בהכרח הכלל היחיד שעל פיו פועלים כלל הזוגות.
לעומת זאת בעת גירושים, אם הצדדים לא הסדירו את המודל לחלוקה ממונית ביניהם על פי הסכם ממון, הנטייה הטבעית בחברה הליברלית דמוקרטית צריכה להיות מתן שוויון הזדמנויות לכל אחד מבני הזוג, על מנת ששני הצדדים יקבלו "קרש קפיצה" להצלחה עתידית, גם אם את תרומתו של אחד הצדדים במהלך הנישואים לא היה ניתן בהכרח למדוד בכסף או בכלל, ואף אם מודל הנישואים, בדיעבד, היה חריג בהתבוננות נורמטיבית.
העתיד – לא מה שחשבנו
מסלול ההשתכרות או ההכנסות בפועל אינו תמיד בקו עולה וגם אינו תמיד ביחס ישר לכישוריו של אדם. האם ההתחשבות בפוטנציאל ההשתכרות בעתיד אינה מתעלמת מכך שהעתיד הפכפך ולגמרי בלתי צפוי ומושפע מתנודתיות הן של השוק והן זו הנובעת מנסיבות אישיות של בעל הפוטנציאל, כמו מחלה עתידית, חוסר מזל, קשיי תחרות עוד?
בלב ליבו של המודל המוצע על ידי לחישוב כושר הרווחיות העתידי ישנם מספר משתנים שנקבעו מראש, אך אינם מהווים "רשימה סגורה". אלו אמורים לסייע לנו לקבוע את הצפי האפשרי של ההכנסה העתידית של בן הזוג הנבדק. בין יתר המשתנים: מגדר, רמת הסיכון והתחרות של מקצוע ספציפי, סיכון לנכות או למוות, פיטורים, הכשרות מקצועיות, שינויים נחזים בשכר, האם מדובר בסקטור פרטי או ציבורי ועוד. מדובר בנתונים סטטיסטיים הנדלים ממקורות שונים ושאמורים לסייע לנו בהערכה של כושר ההשתכרות העתידי. הייתי אומר שמדובר בשיטת חישוב שדומה בהיבטים שונים שלה לחישוב כושר ההשתכרות העתידי כמו בדיני הנזיקין ויש בה התייחסות אקטוארית.
אל תגעו לי בגנים (ג' בסגול)
הנכס של "כושר השתכרות עתידי" מורכב מהשכלה, ניסיון מקצועי ומוניטין – שלושתם נכסים נרכשים, אך גם מכישורים אישיים כמו חריצות, התמדה, אינטליגנציה וכישורים מולדים אחרים. האם בהערכת שווי נכסי הקריירה וההון האנושי צריכה להיות אבחנה בין כישורים נרכשים לבין כישורים מולדים?
אין בכלל ספק כי למרכיב האנושי יש משמעות גדולה מאד ביצירת המוניטין האישי או ברכישת ההכשרה וההשכלה. יהיו תחומים שהדבר בולט בהם במיוחד כמו למשל אומן, מוזיקאי או כדורגלן מצטיין. כל אלה קיבלו "מתת שמים", שבנוסף ללימודים, להכשרה ולתמיכה המשפחתית, עשויה להעניק להם התפתחות משמעותית שתביא להם גם לגידול משמעותי של כושר הרווחיות העתידי. ברור לי שיש צורך לבודד מרכיב זה, ככל שניתן, או במילים אחרות, לא להעניק לו חשיבות בעת שמחשבים את כושר הרווחיות של בן הזוג הנבדק. הדרך שלי לבודד רכיב זה היא באמצעות ייחוס ההכנסה המקובלת והסבירה בקבוצה המקצועית המסוימת, הנהוגה אצל בעלי אותו ותק וניסיון וכיוצ"ב, לבן הזוג הנבדק שהגיע להישגים מרשימים בתחומו, בלי לשקלל את נתוני האמת האישיים שלו, שיכולים להיות הרבה יותר גבוהים בפועל.
"אני יכול לעמוד בפני כל דבר, מלבד פיתוי" (אוסקר ווילד)
בתי הדין הרבניים מושפעים מהתנהגות לא מוסרית. האם גם גובה דמי מזונות שנפסקו על ידי בית משפט למשפחה יכול להשתנות אם השופט מוצא, למשל, שהאישה בגדה בבעלה?
מי שמעולם לא יצא לו להיפגש עם המערכת המשפטית במסגרת ההליכים בבית המשפט למשפחה ו/או בבתי הדין הרבניים, לא יודע כי
במדינת ישראל המשפט העברי או ההלכה נוהגים בחלק גדול של הנושאים גם בדין האזרחי בכל הקשור בדיני המשפחה. אין לזה כמעט אח ורע בעולם למעט אולי איראן, שגם בה המשפט הדתי מכתיב את ההתדיינות האזרחית בדיני המשפחה. ולדוגמא הספציפית, אם בעל חב, באופן כללי, במזונותיה של אשתו כל עוד הם נשואים, ומוכח כי האישה אכן בוגדת, הרי שמרגע זה בית המשפט, שמחויב לדין הדתי, ישלול את מזונות האישה אם אכן תוכח הבגידה. בוודאי ובוודאי שזו התוצאה שתתקבל במקרה שההתדיינות בין הצדדים תהיה בבית הדין הרבני.
"זה שיש לך ילד לא הופך אותך להורה, כמו שזה שיש לך פסנתר לא הופך אותך לפסנתרן" (מייקל לין)
אתה דוגל בהורות משותפת, שאכן בבסיסה ובמהותה היא הקונסטלציה הטובה ביותר לילד. מה טוב יותר מאשר שני הורים החולקים בגידול הילד ודואגים במשותף לאינטרסים שלו. אך מה קורה כאשר שני ההורים אינם רואים עין בעין את טובת הילד ולא ניחנו בסובלנות יתר ובפתיחות מחשבתית? כיצד מונעים מצב של קריעת הילד בין שתי גישות חינוך שונות?
על פי החוק במדינת ישראל שני ההורים מהווים אפוטרופסים טבעיים של ילדיהם עד הגיעם לגיל בגרות. משמעות הדבר שכל החלטה משמעותית אודות הקטין, למשל בשאלות בריאות, חינוך, עיצוב העתיד וכיוצ"ב, צריכה להתקבל בהסכמת שני ההורים. המצב המשפטי הזה נשמר גם לאחר גירושי ההורים, ואז מה שנותר זה בעצם לחלק את זמני השהייה וחלוקת הימים, החופשות והחגים בין ההורים. לעניות דעתי, הורים גרושים טובים הם הורים שיודעים ויכולים לשמור על אחריות הורית משותפת ותיאום הורי רציף גם אם הם גרושים ונותרים ביניהם מטענים. זה לא פשוט, אבל כשם שבחיים המשותפים יש לשים בראש סדר העדיפויות את טובת הילדים, כך גם לאחר שלב הגירושים. בכל מקרה שההורים לא משכילים לקבל החלטות משותפות אודות הקטין מכוח האפוטרופסות או שלא מצליחים להגיע להסכמות היכן ישהה הקטין ובאילו ימים, מי שצריך לעשות זאת עבורם הוא בית המשפט תוך הסתייעות במומחים מקצועיים כמו פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ועוד.
מנגינה שכזו
התבטאת בעבר כי מונחים כמו "משמורת" ו"חזקה" המשמשים בדיני משפחה, לקוחים מסביבת בתי הסוהר. ברור שמן הראוי שהקונוטציה, בעיקר כשמדובר בילדים, תהיה נעימה יותר ופחות קשוחה וקשיחה. ספר על השינויים שכבר בוצעו בטרמינולוגיה בתחום דיני המשפחה, ואילו שינויים נוספים היית מציע במינוחים הרווחים בתחום זה.
אכן הטרמינולוגיה אינה נכונה, וראוי שבדיני המשפחה נשתמש במונחים של "אחריות הורית משותפת", "חלוקת זמני שהייה עם קטינים" ועוד. אולם חשוב יותר מהטרמינולוגיה, שנחנך את הדורות הבאים שילד אינו משמש חפץ או "חבילה עוברת". ילדים שייכים לשני הוריהם, גם אם ההורים מתגרשים. זכותו של ילד ליהנות משני הורים מיטיבים ודואגים. נדמה לי שאנחנו בעיצומו של תהליך הפנמה שכזה ברבדים שונים. זה לוקח זמן אבל זה יקרה. אני יכול לומר, כמי שמרצה ומלמד בבית הספר המרכזי של עובדי הרווחה, בקורסים של העובדות הסוציאליות המגישות תסקירים לבתי המשפט למשפחה, כי המגמה הזו כבר החלה והיא תיתן את אותותיה אט אט.
ועדעוד
מדינתנו מרובת ועדות בכל התחומים, ותחום המעמד האישי ודיני המשפחה ביניהם. ועדת שניט בעניין טובת הקטין, ועדת שיפמן בנושא המזונות וועדות נוספות. כל אחת מהוועדות עוסקת בנושא חשוב, אך האם לא היה מקום לוועדה כוללנית יותר שתדון במכלול רחב של נושאים, שמן הסתם, גם קשורים זה בזה?
בשנים האחרונות פעלו שלוש ועדות חשובות ביותר בתחום דיני המשפחה. שתיים מהן מנית והשלישית היא הוועדה בראשותו של כב' השופט שוחט שנתנה המלצות בעניין חלוקת זכויות סוציאליות בין בני זוג, המלצות שכבר הפכו לחוק מחייב. בכל מקרה, במסגרת תפקידי הציבורי כיו"ר הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין וגם כעו"ד ותיק ומנוסה בתחום דיני המשפחה, אמרתי לא פעם כי מוטב שכל המומחים היו יושבים על המדוכה ודנים במאוחד בכל הסוגיות הרלבנטיות על מנת ליצור "קודקס משפחה מאוחד" במכלול העניינים. הרי המלצות ועדת שניט בנושא הסדרי הראייה של הקטינים אינן יכולות להיות מיושמות במנותק מהנושא הכלכלי ולהיפך. כמו כן גם נושא המזונות משפיע על חלוקת הרכוש ובוודאי קשור לנושא ההון האנושי וחלוקתו. הדברים שלובים וראוי שהיו נידונים במאוחד. בכל מקרה, מוטב מאוחר מאשר אף פעם, ואני קורא לשרת המשפטים להקים פורום נכבד שכזה שידון בהיבטים היישומיים של דיני המשפחה. לשכת עורכי הדין ואני, כמי שעומד בראש הפורום לדיני משפחה, נרתמים למשימה הלאומית החשובה הזו.
גשר משפחתי
אתה עוסק גם בגישור בענייני משפחה. מעבר ליתרונות הגישור בכלל – מהם יתרונותיו של הליך זה בתחום המשפחה בפרט?
אכן מזה שנים אני עוסק בגישור משפחתי ולאחרונה יחסית גם בגישור בשיטת "גירושים בשיתוף פעולה" – מודל שיובא ארצה ממדינות אמריקה הצפונית ואירופה. למרות ששני המודלים שונים במעט אחד מהשני, יש לומר כי בשניהם יש מספר יתרונות בולטים: הליך משתף של שני בני הזוג מתוך כוונה לשמור על קשר וגשר עתידי גם לטובת הילדים; התוויית שיתוף פעולה ותיאום הורי עתידי; הגעה לפתרון מוסכם מחוץ לכותלי בית המשפט ו/או בית הדין הרבני ללא צורך בצד ג' זר שיכריע בסכסוך; חיסכון משמעותי בזמן; חיסכון משמעותי בעלויות; דיסקרטיות של ההליך ללא עירוב של אנשי מקצוע אקראיים, אלא מתוך בחירה. למי שיכול ומוכן לערוץ זה ולא רוצה לתעל את הכעסים שלו דווקא בבתי משפט אני בהחלט ממליץ על כך. ולחבריי הליטיגטורים אני תמיד אומר "אל דאגה, לא תעלם פרנסתכם, תמיד יהיו אלה שיהיו מעוניינים להתנגח בבתי המשפט".
ראלי במובן רע לי
מרוץ הסמכויות הוא אחת הרעות החולות של תחום דיני המשפחה. מהן הצעותיך בתחום זה?
כתבתי לפחות שני מאמרים בנושא ביטול מרוץ הסמכויות והשתתפתי גם במספר דיונים בכנסת בנושא. הכל מסכימים כי מרוץ הסמכויות בין הערכאות המשפטיות הוא רעה חולה ויש לבטלו. מדובר בנזק לציבור המתדיינים, בזבוז משאבים חברתיים וציבוריים, שלא לדבר על הארכת ההתדיינות המשפטית ונזק לילדי בני הזוג. אני קורא לריכוז ההתדיינות בענייני מזונות, רכוש וילדים בפני בתי המשפט למשפחה, ואילו את נושא הגירושים והכתובה להביא בפני בתי הדין הרבניים. לדעתי, אין בכך פחיתות כבוד לבתי הדין או קיצוץ הכנפיים של בתי הדין. ההיפך – מדובר בהתמקצעות והתמחות של כל ערכאה שיפוטית בעניינים מסוימים הנתונים לה. ועדיין בני זוג שיהיו מעוניינים כי כל ענייניהם יוכרעו בבתי הדין הרבניים יוכלו לעשות זאת. אגב, זה אחד הנושאים שאמור להיות מוסדר "בקודקס לענייני המשפחה" שדיברתי עליו קודם.
ילד שלי – שלא תדאג
אתה מעודד עריכת הסכמי ממון בין בני זוג, לא רק במקרים של נישואים שניים או כשהפער הכלכלי בין בני הזוג גדול, אלא כהסדרה ברורה של היחסים הכלכליים בין בני זוג באופן כללי. נניח שאחד מילדיך עומד להתחתן – האם אתה מעלה בפניו ביוזמתך את הצורך בהסכם ממון?
חשוב להבין שאין צורך בחתימה אוטומטית על הסכם ממון בתחילת כל קשר נישואים. אם בני הזוג מגיעים לקשר כששניהם חסרי כל או שאין חוסר סימטריה ביניהם ברכוש שמובא לתא המשפחתי, הדבר מיותר לחלוטין. אולם אם אחד מבני הזוג מגיע עם רכוש רב או כספים מהוריו או מכל מקור אחר, זה טבעי שירצה להגן על רכוש זה שמא נישואי בוסר כושלים יותירו אותו יום אחד במערומיו.
"כשאמרו לעשיר שבנו נדיב ממנו, הוא ענה – לו יש אבא עשיר ולי אין"
(ציטוט ממקור לא ידוע)
אחיינך רוצה גם הוא לשאת את בחירת ליבו ומתייעץ אתך איזה סכום לרשום בכתובה. הונו האישי מיליון , הוא משמש ראש צוות בחברת סטארט-אפ ושכרו השנתי ארבע מאות אלף ומלוא ההטבות הסוציאליות. איזה סכום היית לוחש על אוזנו?
בעניין הכתובה הייתי ממליץ לא רק לאחייני, על שני כללי אצבע חשובים: ראשית, הכתובה לא איבדה ממשמעותה למרות שיש שחושבים כך, ולכן אל תעמיד עצמך בפני סיכון אפשרי ואל תיסחף לזרוק סכומי כתובה פנטסטיים על מנת להרשים. ביום מן הימים הדבר עלול להיות בעוכריך. שנית, יש לנקוב בסכום מכובד ומכבד בין 120,000 ל-180,000 ש"ח. זה גם הסכום שבתי הדין ייטו להעניק לאישה במידה שיוכח כי היא זכאית לכתובתה. מדובר בסכום סביר שנותן לאישה פרק זמן של כשנה להסתגלות בשנה שלאחר הגירושים. אגב, בד"כ, אישה תזכה בכתובתה בהנחה שהיא אינה נותרת לאחר הגירושים עם רכוש מספק.
מתנה על תנאי
אחיך ואשתו רוצים לתת מיליון לבתם (אחייניתך) לרכישת דירה שבה תתגורר עם בעלה, שהוריו אינם יכולים לתת מצידם שכם כלכלית. מה היית ממליץ לאחייניתך לעשות כדי שהדירה תישאר במלואה בבעלותה אם תתגרש?
ראשית, הייתי ממליץ כי אם להורים יש כספים, עדיף שהם ירכשו דירה על שמם ויאפשרו לזוג הטרי להתגורר בדירתם לפרק זמן שיחליטו עליו ורק בשלב מאוחר יותר או לפי התנאים שיקבעו יעניקו את הדירה לבני הזוג. ואם בכל זאת ההורים מעניקים סכום כספי לילדם, הרי שלבן הזוג שמקבל את המתנה מומלץ לערוך הסכם ממון המסדיר את השימוש בכספים הללו, ובכל מקרה, אם הוא מעוניין בפרק זמן מסוים לבחון את הקשר ואת כוונת בן הזוג האחר, מומלץ לשמור על סכום כסף זה בחשבון נפרד. יש לזכור, כי על פי הדין מתנות שניתנות למי מבני הזוג גם במהלך הקשר וגם ירושות הן שלו בלבד ללא צורך להתחלק עם בן הזוג האחר, אלא אם כן הכספים או הרכוש עורבבו או נטמעו בתוך הרכוש המשותף. במקרה כזה לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית.
"נישואים הם הגורם העיקרי לגירושים" (גרושו מרקס)
אם היית מתבקש לכתוב מדריך למתגרש, מהם חמשת הכללים העיקריים של "עשה" ו"אל תעשה" אותם היית מציע למתגרש/למתגרשת?
חמשת הכללים הם:
1. אם תפסת את בן הזוג או בת הזוג בוגד/ת אל תמהר להטיח בו את העובדות שגילית. התייעץ קודם לכן עם עו"ד המתמחה בתחום.
2. אל תוותר על ייעוץ מעו"ד שתחום הגירושים ודיני המשפחה הוא לחם חוקו. לעיתים טעות בייעוץ ובהכוונה עלולה להיות קרדינלית מכל בחינה שהיא. הזול יצא יקר מאד.
3. להימנע ככל שניתן מהתדיינות ממושכת בערכאות משפטיות ולנסות להתנהל בהליכי גישור ופישור.
4. להוציא את הילדים מחוץ למשחק, לא לפגוע בהם, לא לנכר אותם כלפי ההורה האחר, להימנע מנזקים שלא ניתן יהיה לרפאם בנקל.
5. לעיתים רצוי להיות חכם ולא להיות צודק ולראות את התמונה הגדולה – את טובת הילדים ואת המשך הקשר עם ההורה האחר.
טרגדיה יוונית בישראל
פרשת "ילד המריבה" – בה ייצגת את משפחת האומנה שאצלה בסופו של דבר נשאר הילד בהתאם לפסק הדין של בית המשפט העליון בדיון נוסף – נצרבה בזיכרון הציבורי בגלל שלא ניתן היה שלא לגלות אמפתיה והבנה כלפי שני הצדדים. ההרכב המורחב בדיון הנוסף היה בן שבעה שופטים. האם לא היה מקום, לדעתך, כי בסוגייה קשה ורגישה כזו יכלול ההרכב את כל שופטי בית המשפט העליון?
ראשית, התבטאתי לא אחת לאחר תיקי אימוץ בולטים שטיפלתי בהם והגיעו לדיון בבית המשפט העליון בהרכב של תשעה או שבעה שופטים, כי מדובר בתעודת כבוד למערכת המשפט שלנו, שעניינו של ילד אחד נידון בהרכבים מכובדים שכאלה. אנחנו באמת מאמינים בעיקרון טובת הילד, והוא לא נאמר מהפה אל החוץ בלבד. בכל מקרה, יש לזכור כי במקרה הספציפי ההרכב המיוחד נקבע לאחר דיון ראשון בהרכב של שלושה שופטים עליונים. אם זה הרכב של שבעה או תשעה שופטים או יותר זו פררוגטיבה של נשיא בית המשפט העליון לקבוע, לפי שיקולים שלו, ובעיניי אין לכך חשיבות מיוחדת.
אנג'לינה ג'ולי - מאחורינו
כיהנת בוועדה הציבורית בראשות השופט בדימוס יהושע גרוס לבחינה מחודשת של חוק אימוץ ילדים. ספר מה היו נושאי הוועדה ומסקנותיה.
מדובר בוועדה ציבורית חשובה שבחנה היבטים שונים של דיני אימוץ ילדים בישראל. חוק האימוץ חוקק לפני כארבעים שנה ויש צורך להכניס בו רביזיה משמעותית. חלק מהמלצות הוועדה בנושא הסכמת הורה לאימוץ וחזרה מאימוץ כבר שולבו בתיקון האחרון לחוק אימוץ ילדים, ואני מאד שמח על כך. לא אוכל לפרוס את כל המלצות הוועדה, שאני מקווה שעד מהרה יגובשו לכדי חקיקה מחייבת, אבל אוכל לומר שבין היתר דנו בנושאים של אימוץ ע"י הורים חד מיניים, אימוץ בין דתי (היום החוק מאפשר אימוץ של ילד מאותו דת של ההורים המאמצים), סוגיות של קיצור פרק הזמן של הליכי אימוץ ורציפותם על מנת למנוע פגיעה בתינוקות המיועדים לאימוץ ועוד.
לא רק עורך דין
תחום דיני המשפחה, אולי יותר מכל תחום משפטי אחר, כולל גם דיסציפלינות לבר-משפטיות. לאילו צרכים אתה משתמש במומחים מקצועיים ומתי תסתפק בניסיון הלבר-משפטי שצברת לאורך השנים?
אני רואה את תפקידו של עו"ד לדיני משפחה כתפקידו של רופא משפחה, שאמור לא לטפל רק בבעיה המוצגת בפניו אלא להעניק טיפול כוללני ומקיף. עו"ד לדיני משפחה הוא גם פסיכולוג, גם יועץ סתרים, גם אוזן קשבת, גם כלכלן ומומחה להשקעות, גם חבר, והכל בתנאי שהוא יודע לשמור על הגבולות ומתנהל במקצועיות ועל פי כללי האתיקה המקובלים. פרט לכך, בעבודתי היום יומית אני מתייעץ לא מעט עם בעלי מקצוע שונים כמו פסיכולוגים, מתאמים הוריים, מומחים לענייני ילדים ונוער, חוקרים פרטיים, רואי חשבון, אקטוארים ומומחים להערכת חברות ונכסים אחרים ועוד.
רק רציתי להגיד
אתה מרצה בפורומים שונים בנושאי משפחה ומעמד אישי. מהם המסרים החשובים ביותר שאתה רוצה להעביר בהרצאותיך לציבור הרחב? לקהיליית עורכי הדין?
לציבור הרחב חשוב לי להבהיר, כי למרות הדימוי שדבק בציבור עורכי הדין בכלל ובעו"ד העוסקים בתחום המשפחה בפרט, בשל מספר מועט של "תפוחים רקובים" בקרב עורכי הדין, יש עורכי דין מקצועיים, נאמנים ומסורים רבים בתחום, ולהתייעצות עמם יש חשיבות עצומה. לפעמים היא מה שעושה הבדל משמעותי.
לחבריי עורכי הדין הצעירים חשוב לי לומר כי אין קיצורי דרך. ההתמדה, המסירות, העבודה הקשה והמקצועיות יביאו אותך למטרה. אל תצפה כי בשל אירוע מזדמן או תיק אחד תהפוך בין רגע לכוכב עולה. היושר והמקצועיות לאורך זמן הם הערובה להצלחה. אפשר לעשות מלאכתך נאמנה גם בדרך ארץ ובדרכי נועם ולא בהכרח בלוחמנות לשמה.
איזה ילד הכי אהוב?
מה יותר מכל אהוב עליך בעיסוקך כעורך דין בתחום המשפחה?
אני מאד שמח בחלקי על הזכות לעסוק בתחום הרגיש והמיוחד שאני עוסק בו, אם כי לא מדובר בתחום קל הן רגשית והן מבחינת עומס העבודה. יחד עם זאת, הסיפוק הגדול ביותר – להביא לקוח/ה למחוז חפצו מבחינת היעדים שהצבנו לעצמנו בתחילת ההליך – שווה את הכול.
אני גאה לציין שמשרדי מוביל בתחומו וזכה להיות בין המשרדים המדורגים בראש הרשימה ע"י חברת הדירוג הבינלאומית דן אנד ברד סטריט, ע"י חברת BDIוהן ע"י העיתון מעריב בסקר השנתי "הכי טובים".
בתחילת שנת המשפט הנוכחית זכיתי בפרס המכובד של "יקיר לשכת עורכי הדין" על תרומה משמעותית בתחום דיני המשפחה. הפרס הוענק במעמד כל הצמרת המשפטית וכן נשיא המדינה ונשיא בית המשפט העליון.
בחסות ובזכות הזמן
עשרים שנה מהיום – אילו שינויים משמעותיים בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי יחולו להערכתך ביחס למצב היום?
לעניות דעתי השינויים המשמעותיים שיתרחשו יהיו בהיבט של הערכה וכימות של ההון האנושי וכן במגמה השוויונית של העיסוק בתחום דיני המשפחה בהיבטים השונים שלו. כמו כן, נמצא עצמנו דנים יותר ויותר במודלים שונים ומשתנים של משפחות – מרובות הורים, משפחות חד מיניות ועוד. חלק מההתפתחויות הרפואיות והחברתיות הקדימו את ההסדרים המשפטיים המקובלים והמוכרים לנו. אין ספק שזה יהיה אתגר משפטי מיוחד.
הראיון עם עו"ד ד"ר רונן דליהו, המייסד, השותף הבכיר וראש משרד עורכי הדין ד"ר דליהו רונן ושות', נערך על ידי עו"ד פנינה מרפיש – אוקטובר 2014.
