בשנת 2020 ההוצאה לחינוך לתלמיד (בדולרים במונחי שווי כוח הקנייה) במוסדות החינוך בכל הדרגים מלבד החינוך היסודי, הייתה נמוכה משמעותית לעומת ממוצע ה-OECD. שיעור הלמידה בישראל בשנת תשפ"א (2020/21) בגילי 19-15 היה 68%, לעומת 84% בממוצע במדינות ה-OECD. יחד עם זאת בשנת 2020 ההוצאה הלאומית לחינוך במוסדות החינוך בישראל הייתה 7.3% מהתמ"ג, לעומת 5.8% במדינות ה-OECD. כך עולה מנתוני הלמ"ס שפורסמו בספטמבר 2023.
לרגל יום החינוך הבינלאומי ב-24 לינואר 2024, החלטנו לבדוק כיצד מצוין יום החינוך בעולם, לחדד את ההבנה כיצד משפיעה המלחמה על מערכת החינוך בישראל, ולבדוק איזה משקל יש לחינוך הבלתי פורמלי על החוסן של התלמידים בהווה ובעתיד.
חינוך איכותי, כולל ושוויוני
על פי נתוני העיתון הבריטי The guardian נכון לשנת 2022 ישנם למעלה מ-781 מיליון מבוגרים שאינם יודעים לקרוא או לכתוב, ביניהם כ-114 מיליון ילדים. כביטוי לרצון לתמוך בפעולות ייעודיות למען חינוך כולל, שוויוני ואיכותי לכולם הוחלט ב-3 בדצמבר 2018 באו"ם, להכריז על ה- 24 בינואר כיום החינוך הבינלאומי, השנה תחת הנושא "למידה לשלום בר קיימא". זאת במטרה להשיג חינוך איכותי כולל ושוויוני והזדמנויות לכל החיים, וכדי לשבור את מעגל העוני שמותיר מאחור מיליוני ילדים, נוער ומבוגרים. במסגרת זו נקראו כל בעלי העניין, החל ממדינות חברות, ארגונים שהם חלק מהאו"ם - כולל ארגונים לא ממשלתיים, מוסדות אקדמיים וחברות פרטיות, לקיים פעילויות רלוונטיות לקידום המטרה.
היוזמות כוללות פעילויות חינוכיות כגון כנסים וסמינרים; קידום יוזמות במגוון מוסדות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, כמו גם מכונים חברתיים וארגונים שאינם ממשלתיים, עם דגש על אוכלוסיות חלשות ומעוטות יכולת; העברת מסרים, ציטוטים ודעות ברשתות החברתיות, ועוד. לדוגמה, עמותת Save the Children בארצות הברית, המסייעת לילדים להתכונן לגן וללמוד לקרוא עד כיתה ג', מציעה לתרום לארגון בשם המורה או המחנך בעלי השפעה ששינו את חייו של התורם. זאת בנוסף לפרסום רשימת אתרים חינוכיים מהנים וחינמיים לילדים, כמו גם אפליקציות לטלפונים ולטאבלטים, שהרכיבו במיוחד מומחי העמותה. ארגון Graduate Women International (GWI) שפועל בגישה בטוחה לחינוך איכותי לכל החיים לכל הנשים ונערות ברחבי העולם, יפרסם ב-24 בינואר בכל הפלטפורמות שלו מידע המתייחס לתפקידו של החינוך כיום, בנוסף לרעיונות יצירתיים לשיפור החינוך עבור נשים ברחבי העולם. במטה UNESCO בפריז יתקיים אירוע לציון יום זה, הכולל גם מענה היברידי ופאנל שיתמקד בתפקיד המרכזי של החינוך בעיצוב עתיד בר קיימא, מכיל ושלו.
חינוך בצל המלחמה
על פי נתונים שפרסם בחודש אוקטובר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המתייחסים גם להשפעת מלחמת "חרבות ברזל" על היקפי הלמידה, עולה כי 75% ממסגרות החינוך באזורים בהם אפשר לקיים למידה פיזית חזרו ללימודים במוסד החינוכי. הטלטלה הביטחונית, שמשפיעה על אופן הלימודים ועלולה לגרום להיעדר פניות רגשית, היא המשך ישיר לנזק שככל הנראה כבר נגרם לתלמידים בתקופת מגפת הקורונה. מלחמת "חרבות ברזל" גם גרמה בפועל להעתקת תלמידים רבים, שנחשפו לאירועים קשים מנשוא ולחשש קיומי, מהסביבה הלימודית המוכרת והבטוחה למרכזי לימוד חדשים שלא בהכרח נותנים ביטוי להרכב החברתי שהיה קיים בעבר. מצב זה יוצר אתגרים רגשיים מורכבים, עוד הרבה לפני שניגשים ללמידה עצמה.
כדי לתת מענה ולעשות סדר במצב הכאוטי, פרסם משרד החינוך הנחיות המותאמות למצב עבור תלמידים שחוו אירועים קשים, למפונים עצמם ולכלל האוכלוסייה, המתייחסות למצבים השונים שנוצרו במהלך המלחמה. בין ההנחיות: "צו 8 להורות" לשמירה על הבית והתא המשפחתי בתקופת המילואים; תוכנית ליצירת אקלים כיתה בטוח ותומך במרחב המקוון; ליווי תלמידים שאחד מהוריהם נעדר מהבית לאורך זמן בגלל אשפוז או גיוס; פרידה מתלמיד ומשפחה אשר עוזבים את המרכז החינוכי; היערכות לקראת שובם של נשות ואנשי צוות חינוכי משירות המילואים; תוכנית לאיתור וזיהוי תלמידים בתקופת חירום ביטחוני; יצירת שאלון "מה שלומך?" לתלמידים והצעות למענים ופתרונות; ניהול שיח חינוכי במוסדות החינוך העל יסודיים ובכיתות הגבוהות בחינוך היסודי, ועוד.
החינוך הבלתי פורמלי לחיזוק החוסן לילדים ובני נוער
בעקבות מגפת הקורונה, פרסם מכון מנדל למנהיגות המלצות המתייחסות לחינוך הבלתי פורמלי, שנשארו רלוונטיות גם להתנהלות במלחמה, אותה חווה ישראל כיום. מדובר בהמלצות ברמה המערכתית המיועדות למשרדים הממשלתיים, לרשויות המקומיות ולארגוני הגג של החברה האזרחית, שכוללות בין היתר את שילוב החינוך הבלתי פורמלי לתרחיש הייחוס בחירום, כולל הכנת תוכניות היערכות לשעת חירום עם דגש על דיפרנציאליות באופי התגובה בין מגזרים שונים; חיבור הגופים הבלתי פורמליים שעובדים בשעת חירום תחת קורת גג ייצוגית אחת ליצירת אימפקט; סיוע לגופי השטח בהקמת תשתיות לחירום דוגמת מחשוב ודיגיטל; הכשרת כוח אדם, וקביעת נהלי התנדבות ותמיכה בפעילויות שהוסדרו מראש; הקמת פורטל ידע בתחום החינוך הבלתי פורמלי, ועוד.
החשיבות של היערכות נכונה גם לחינוך הבלתי פורמלי באזורי מלחמה, מוכחת גם במחקר שנערך על ידי תוכנית המחקר XCEPT. המחקר בדק כיצד יכול החינוך הבלתי פורמלי לחזק את החוסן של מתבגרים בפני הרדיקליזציה, על ידי הבנת ההשפעה של הסכסוך והאלימות בצפון מזרח סוריה. תוצאות המחקר הראו כי מצב של מלחמה מערער את שירותי החינוך, דבר הגורם לשיעור נשירה גדול ביותר מבית הספר. כך גם חוסר ביטחון במסע בדרך אל ובחזרה מבתי הספר ובמסגרתו, מפחית עוד יותר את הנוכחות ומשפיע על בריאותם הנפשית של המתבגרים. בהתבסס על ממצאי המחקר נוצרה תוכנית לימודים חינוכית בלתי פורמלית לבני נוער בגילי 12-18 בצפון מזרח סוריה, שנבנתה על פי גישה חינוכית בלתי פורמלית מבוססת כישורי חיים, המשלבת שיטות כגון אומנויות ופעילויות של רפלקציה עצמית. זאת בנוסף ללמידה חברתית ורגשית וכישורי חשיבה ביקורתית. התוצאות הראו עליות מובהקות סטטיסטית בקרב משתתפי מתבגרים בכל התחומים - נקודה למחשבה בכל הקשור לחשיבות החינוך הבלתי פורמלי גם בישראל, בזמן מלחמה.
