מכיוון שאין עדיין טיפול ספציפי לקורונה, ניהול המקרים הוא דרך אמצעים תומכים וסימפטומטיים. מה שברור לכולם, שהתנאים המטבוליים של האדם הנדבק הם שיקבעו את המסלול הקליני ואת התוצאות של התפתחות המחלה במקרה של הידבקות. עד כה נמצא שלגיל, למין, לצבע העור, למחלות רקע ולאורח החיים ישנה השפעה. מסתבר שגם לתזונה בכלל ובפרט לוויטמין D השפעה על התקדמות המחלה. ויטמין D בגוף מתקבל על ידי ייצור פנימי בעור לאחר חשיפה לשמש, ומתזונה שמהווה מקור חיצוני. בקרב קשישים קיימת ירידה ביעילות הייצור של ויטמין D בעור, בנוסף צריכה נמוכה של הוויטמין בתזונתם וירידה בספיגת ויטמין D במעי הדק מגבירים את הסיכון למחסור. בנוסף לכל אלה, הקטנת החשיפה לשמש עקב שהות ממושכת בבית ושימוש במסנני קרינה רק מחריפים את הבעיה.
כמה ולמה?
הצריכה הנאותה המומלצת (EAR) של ויטמיןD נעה בין 10-15 מיקרוגרם ביום (400-600 יחידות בינ"ל) לבני שנה ומעלה. עם זאת הצריכה הממוצעת בארה"ב ובאירופה היא בין 3-8 מיקרוגרם. ככל שאחוזי הצריכה היומית נמוכים בהשוואה ל-EAR הסבירות לשכיחות חסר לוויטמין D באותה אוכלוסייה עולה. ריכוז ויטמין D בסרום הנמוך מ- nmol/L 30 מוגדר כחסר. המצב בישראל לא שונה, בשנים האחרונות המחסור בוויטמין D מאפיין אוכלוסיות רבות ולא רק קשישים.
D ושפעת
בסקירה על ויטמין D ושפעת מצביע החוקר על הקשר של חסר בקרינת השמש ליצירת ויטמין D בחדשי החורף, לעלייה בדלקות במערכת הנשימה. על פניו שמנים, קשישים, ואנשים בעלי עור כהה, זקוקים לתוספות ניכרות של ויטמין D להגנה בפני דלקות וירליות של דרכי הנשימה. ידוע שמידת החומרה של מחלת הקורונה שונה באנשים שונים. קיימת קורלציה בין הקבוצות המצויות בחסר של ויטמין D לבין החולים האנושים מהנגיף.
ויטמין D יכול להפחית את הסיכון לזיהומים, להוריד את שיעורי שכפול הנגיף ולהפחית ריכוזי חומרים פרו-דלקתיים בגוף, המייצרים את הדלקת הפוגעת ברירית הריאות, מה שמוביל לדלקת ריאות, כמו גם הגדלת ריכוזי המרכיבים האנטי דלקתיים. מחסור בוויטמין D עשוי לגרום לפגיעה בייצור של הנוגדנים ובפעילות הפגוציטים, ובכך לפגוע ביכולת להילחם בפתוגנים נשימתיים. המחקרים הצביעו על הקשר בין הידרדרות המחלה לבין מחסור בוויטמין D. חשוב להדגיש שהמחקרים מציינים במפורש שיש להתחיל לצרוך ויטמין D לפני תחילת הדלקת בדרכי הנשימה על מנת שהשפעת הוויטמין תהיה אפקטיבית.
על D ועל דג
ישנן מעט מזונות המכילים ויטמין D. המקור העיקרי לוויטמין D הם דגים. מבניהם העשירים בו ביותר הם אמנון, פורל, הרינג, בורי, סלמון, בס, קוד. בנוסף ניתן למצוא ויטמין D בביצים, במספר מיני פטריות, ובמוצרי מזון המועשרים בוויטמיןD למשל: חלב, יוגורטים, חלב סויה, מרגרינה ודגני בוקר.
כעת חשוב להיחשף לשמש מידי יום כ- 30 דקות. אוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה, מעבר לתפריט מותאם ולחשיפה לשמש, כדאי להעלות את הריכוזים בדמם ל- 100–150 nmol / L ויטמין D על ידי נטילת 10,000 יחידות בינ"ל של ויטמין D במשך כמה שבועות ולאחר מכן לצרוך 5000 יחידות בינ"ל. במקרים כאלה אין מנוס מלצרוך תוספים תזונתיים על מנת להגיע למינונים הנדרשים. חשוב שבהנחיות הניתנות כחלק מאסטרטגיית היציאה ומניעת גל נוסף של חולים, לוודא שהאוכלוסייה נחשפת לשמש במידה הרצויה וצורכת מזונות העשירים בוויטמין D.
טבלת מזונות המכילים ויטמין D על פי ריכוז יורד ל- 100 גרם מוצר
100 גרם מזון טבעי
ריכוז ויטמיןD במק"ג
ריכוז ויטמיןD ביחידות בינ"ל (IU)
אמנון ישראלי טרי
48
1920
פטריות פיניות טריות מסוג
Cantharellus tubaeformis
3-30*
120-1200
צלופחים
25
1000
אמנון קנדי
24
960
סרדינית רוסית (sprat)
21
840
פטריות בר מסוג
funnel chanterelles
21
840
פורל טרי ישראלי
20
800
אמנון המיובא מסין
20
800
סלמון מעושן מסוג chinook
14.5
580
פטריות מיובשות המיובאות מסין**
7-25
280-1000
דג הרינג טרי
15
600
דג הרינג שבדי כבוש
12
480
דג סלמון ורוד*
10-11
400-440
דג סלמון פרע מסוג-coho
9.6
384
חלמוני ביצה
7.8
312
טונה מקופסת שימורים
7
280
שוקולד מריר**
1.9-5.5
76-220
סרדינים מקופסת שימורים
4
160
ביצים שלמות
2.8
112
פטריות טריות מסוג -morel
1.7
68
כבד בקר
0.8
32
חמאה
0.3
12
מוצרי חלב שאינם מועשרים**
0.2-0.6
8-24
פטריות כפתורים / פטריות לבנות מסוג
Agaricus Bisphorus***
0.1
4
100 גרם מזון שהועשר בוויטמין D בצורה מלאכותית
חלב מועשר
3.5
140
דגני בוקר מועשרים
0.2-3
8-120
מיץ תפוזים
2.5
100
טופו/ חלב סויה/ חלב שקדים
2-2.9
80-116
יוגורט
1.3-3
52-120
מרגרינה
0.5
20
** הבדלים בריכוז בהתאם לסוג
*** הפטריות הלבנות השכיחות הנמכרות ברשתות
ד"ר תורי גולדשטיין (PhD, RD), מרצה במחלקה למדעי התזונה אוניברסיטת אריאל, דיאטנית קלינית ויועצת תזונתית לארגון מגדלי הדגים
