עולם המדידות נהנה משיפורים טכנולוגיים שהופכים את המלאכה לפשוטה יותר. המודד מסתייע ב-GPS ובעוגנים כמו עבודות קודמות או מאגרים רשמיים, המספקים לו נקודות התייחסות וחיזוק. אבל התווך התת-קרקעי הוא סיפור אחר לגמרי. רבים מהאמצעים אינם רלוונטיים, הראות מוגבלת, והאובייקט הנמדד, מנהרת כביש למשל, לעתים כבר נמצא בשימוש. אופק צילומי אוויר, מחברות המדידות הגדולות בישראל זה 30 שנה ומהמובילות באירופה במיפוי אווירי ולווייני ובאיסוף ועיבוד של מידע גיאוגרפי, מתמחה, בין היתר, בפתרונות בתת-קרקע.
"האתגרים במנהרות הם עצומים", אומר יריב כסיף, המודד הראשי בחברה. "העבודה נעשית בצפיפות, לעתים בחושך, עם בעיות בטיחות ובלי קווי ראייה שיחזקו את רשת הביסוס. כל מה שיש לך זו הנקודה הקודמת שעשית 50 מטר אחורה. במצב כזה אנחנו משתמשים ברשת בקרה מבוססת, מדויקת וחזקה שנבנית תוך כדי תנועה". הסריקה מתבצעת במכשיר לייזר שמשגר מיליוני נקודות בשנייה. הוא מסתובב על ציר מסוים, אנכי ואופקי, וממפה ב-360 מעלות. הלייזר מגובה במצלמה דיגיטלית וכך מתקבלת מעין תמונה פנורמית כדורית, כולל כיפה עילית. ישנם סורקים סטטיים, המורכבים על חצובה ומספקים דיוק רב יותר, וסורקים ניידים שניתן ללכת איתם או להתקין אותם על רכב המיפוי. במקרה כזה, מערכת אינרציאלית מחפה על טעויות הנובעות מהתנועה. כסיף מספר על ניסוי מוצלח שבמסגרתו הועלה רכב המיפוי עם הסורק לקרון משא של רכבת נוסעת.
לרוב אופק נכנסת למנהרה כשירות לרגולטור, ולא פעם תוך כדי עבודות הכרייה. ההמלצה היא לעשות זאת מוקדם, כשהקבלן עוד יכול לתקן במחיר מינימלי. סטייה מינימלית מהתכנון בשלב מאוחר עלולה לעלות בשינוי תכנון ובכרייה עודפת, שעלותה מיליונים. כסיף מספר על מדידה במנהרת איכסאל שבעלייה לנצרת למיפוי כל התשתיות במנהרה לצורך תחזוקה ובקרת חוזק מבנה עבור הרגולטור. "היה חשוך, עם אפס יכולת להשתמש במכשור הסטנדרטי. נסענו הלוך ושוב פעמיים במהירות 50 קמ"ש ובלי צורך לסגור את הכביש. כל היתר בוצע במשרד תוך כדי שיטוט במודל". השיטוט מתבצע במערכות ממוחשבות (AutoCAD Revit, Orbit GIS) משותפות ענן, כשכל המעורבים — אם זה הקבלן, המתכנן או הרגולטור — יכולים להיכנס וירטואלית לעומק השטח, להוציא נתונים ולהזין אונליין שכבות ופרטים.
להשחיל מכונה במשקל טונות
תחום ייחודי נוסף שאופק מתמחה בו הוא מיפוי פנים מבנים. גם במקרה זה נעשה שימוש במכשירים מבוססי ענן נקודות ובטכניקה של סריקת לייזר ומצלמה דיגיטלית. הסנכרון בין התמונה לנקודות מאפשר למדוד את כלל האלמנטים במבנה, כדי לבצע ארגון מחדש או לבדוק את המצאי באופן המדויק ביותר. "אפשר לזהות או לשדך, בלי צורך לחזור למדידה נוספת, גם שקעים של חשמל או טלפון, גופי תאורה, חיישנים וספרינקלרים בתקרה".
כסיף מציג דוגמה של הכנסת מכונה במשקל כמה טונות לתוך האנגר. הדרישה היתה שלא להזיז או לפרק אף מכונה אחרת. הדבר חייב סריקה מדויקת של המפעל. באמצעות ענן הנקודות המתכנן איתר את הדרך הטובה ביותר דרכה יוכל המנוף להשחיל את המכונה במיקום המדויק. דוגמה נוספת היא החלפת אלמנט של צנרת חמה, מעין ארובה, כך שהאלמנט החדש יתיישב במדויק על התושבת הקיימת. זה הצריך פירוק של ברגי התושבת, שליפה של הארובה הסדוקה, התאמה מדויקת של הרכיב החדש למיקום הברגים ו"הלבשה" שלו עליהם. אתגר מיוחד הוא בעבודה במפעלים פטרוכימיים העמוסים צנרות, כבלים, ארובות ומשאבים. שם מתחייב היקף גדול של סריקות ולעתים אף סריקה ידנית, כדי לעמוד מקרוב על קונסטרוקציית הפלדה התומכת, מצב הקורות ומקרי קורוזיה.
פרקטיקת עבודה שמתפתחת היא BIM (Building Information Modeling) — מידול האינפורמציה של המבנה. זוהי שיטת ניהול ידע המייעלת את התכנון והביצוע של פרויקטים בתחום ההנדסה האזרחית. "כשיזם יוצא לבניית פרויקט של 50 אלף מ"ר, BIM מאפשר לו מעקב שוטף של תכנון מול ביצוע, עמידה בלוחות הזמנים ואיתור טעויות בכל שלב — מהחניון התת–קרקעי ועד לתקרת המבנה המוגמר. דרך הסריקות שלנו וההזנה למערכת, הוא מקבל תמונה מהימנה בזמן אמת. זה נכון לקונסטרוקציה, לכביש, לבנייה של גשר ועוד, ונכנס כיום ליותר ויותר פרויקטים. במכרזי המודדים של משרד הביטחון, זו כבר דרישה. אנחנו צופים שהתחום הזה ילך ויתפתח, וכיוון שיש לנו הידע, המכשור וכוח האדם, אני משוכנע שכמו בכל דבר שנגענו בו — נוביל גם כאן".
ofek-air.com
לעמוד הפייסבוק >>
לפרופיל לינקדאין >>
לעמוד האינסטגרם >>
בשיתוף אופק חדש
