העיר שחוברה לה יחדיו

ירושלים ניצבת בימים אלו בפני מהפכה תחבורתית חסרת תקדים, אשר עתידה לספק מענה הולם לגידול דמוגרפי רחב היקף ולהתפתחות האורבנית הצפויה, תוך העמדת רשת תנועה ותחבורה מתקדמת. זרקור מיוחד על החזון התחבורתי הנמצא בביצוע מתקדם, מציג תחזית מרתקת לפיתוח האזור, תוך התחשבות בצרכי כלל האוכלוסיות והמגזרים וחיזוק מערכת התחבורה הציבורית

גיא פישקין, בשיתוף עיריית ירושלים
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הקו האדום של הרכבת הקלה
הקו האדום של הרכבת הקלהצילום: דניאל אוחיון
גיא פישקין, בשיתוף עיריית ירושלים
תוכן שיווקי

הידעתם? ירושלים היא העיר הגדולה בישראל. נכון למאי 2022, מונה אוכלוסיית העיר למעלה מ-900 אלף תושבים, מספר שעתיד לגדול ב-20 השנים הקרובות עד לכדי מיליון וחצי תושבים.

על מנת להיערך בצורה מיטבית לקראת השינויים הדמוגרפיים המשמעותיים אשר עתידים להתרחש במרחב, בהובלתו של ראש העיר ירושלים משה ליאון, עיריית ירושלים ומשרד התחבורה באמצעות צוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים, פועלים בשיתוף פעולה לצורך קידום שורה של תוכניות מהפכניות לשדרוג מערך התשתיות וההיסעים בתחומי העיר, שרובן מבוצעות ע"י חברת מוריה, חברת התשתיות של עיריית ירושלים, תוך מתן מענה לכלל האוכלוסיות והמגזרים.

הרחבת המערכת להסעת המונים

כבר היום ניצבת ירושלים בגאון כעיר המתקדמת ביותר בישראל בהיבטי התחבורה הציבורית, בעיקר לאור ההצלחה יוצאת הדופן בהפעלת הקו הראשון של הרכבת הקלה. לראיה, בהתאם ''למודל הפיצול'', הבוחן את סוגי התנועה המונעת בעיר, נמצא כי כמות התושבים המשתמשים בתחבורה ציבורית בירושלים הינה הגבוהה ביותר בארץ (24%). עם זאת, קברניטי התחבורה המקומיים עיריית ירושלים וצוות תוכנית אב לתחבורה, בשיתוף ובעידוד משרד התחבורה, אינם נחים על זרי הדפנה, והציבו לעצמם כמטרה להגיע עד לרף 40% משתמשי תחבורה ציבורית עד לשנת 2030. זאת במקביל לשיפור מתמיד של תשתיות ומתן עדיפות להולכי הרגל ורוכבי אופניים שאמורים להוות כשליש מסך התנועות במרחב וזאת על פי חזונו של ראש העיר משה ליאון, שהציב את שדרוג התשתיות התחבורתיות בעיר בסדר עדיפויות גבוה בעיר.

"זה לא סוד שירושלים נחשבת בעשור האחרון, מאז שפרויקט הרכבת הקלה קרם עור וגידים, כעיר פורצת דרך ברמה התחבורתית'', מסביר זוהר זולר, מנכ''ל צוות תוכנית אב לתחבורה בעיר. "עצם התפיסה התכנונית שקידמה עיריית ירושלים עוד בראשית שנות ה-2000, לפיה תיבנה רכבת קלה הניצבת על פני הקרקע, היא בגדר ערך מוסף המהווה תעודת כבוד לעיר, לרבות רמת נגישות גבוהה לציבור התושבים והמתניידים בתחומה'', כך לדבריו.

זולר מציין כי על מנת להשיג את יעד ה-40% של משתמשי תחבורה ציבורית בעיר, נתון שהינו הממוצע של מדינות ה-OECD ויעד משרד התחבורה, פועלים בצוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים מסביב לשעון, בכל הנוגע לתכנון ולמימוש רשת הסעת המונים, במקביל לשדרוג ההליכתיות (Walkability) במרחב.

מה הם אתגרי התחבורה הנוכחיים בעיר?

''בעיר היסטורית כמו ירושלים, בעלת מבנה טופוגרפי מאתגר עתיר גבעות ועמקים, קיים צורך לקחת בחשבון את כל נושא הנגשת הנסיעה עד לנקודת היעד ומעוז חפצו של הנוסע, שטומן בחובו במקומות מסוימים טיפוס של עשרות ואף מאות מדרגות. כאן נכנסים לתמונה מספר אמצעים תחבורתיים משלימים שאנחנו מקדמים בימים אלה, שעתידים להתווסף למערך תשתיות התחבורה בעיר בשנים הקרובות, בדגש על מעליות רוכנות ודרגנועים במספר רחב של מוקדים, קווי אוטובוס מזינים שיובילו מהשכונות ישירות אל תחנות הרכבות הקלה, וכלה בהגדלת מספר חניוני 'חנה וסע', שיוקמו במפגשים שבין כבישי הגישה לירושלים עם המערכת להסעת המונים. סט הפתרונות הזה יאפשר להתמודד היטב עם בעיות הגודש הצפויות ובכך לייצר אלטרנטיבה ראויה, כך שכל תושב או מבקר בירושלים יוכל לבחור באיזה אופן הוא מעדיף להתנייד''.

פתיחת נתיבי התנועה החדשים: מחלף סחרובצילום: צוות תוכנית אב לתחבורה

בשורה נוספת בתחום התחבורה הציבורית הוא יישום תכנון מחודש לרשת קווי האוטובוסים, במסגרתו נכנסו לעיר שני מפעילים חדשים – מה שיוביל בפועל לתוספת 40 קווים חדשים לאזורים שלא נהנו ממענה ראוי עד כה.

ומה עושים עם הרכב הפרטי?

"גם כאן יש לנו בשורות: עד לשנת 2028 ייבנו בעיר ירושלים 10 חניוני חנה וסע. כבר היום עומדים לרשות הציבור שלושה חניונים בקצוות מסלול הקו האדום, ועד לשנת 2028 ייבנו עוד 7 שיציעו כ-11 אלף מקומות חניה. החניונים ייבנו במוקדי תחבורה משולבים, בסמוך לכניסות לעיר ויתחברו למערך הרכבות הקלות והאוטובוסים".

השדרוג בתשתית הכבישים

פיתוח תשתיות הכבישים, לא רק מתבטא בשדרוג הקיים: בשנים האחרונות, פועלת העירייה, יחד עם השותפים לבניין העיר, להקמת עורקי תחבורה מרכזיים לירושלים וממנה, במטרה לתת מענה לעומסי התנועה הקיימים באזור, תוך פיתוח דרכי הגישה לעיר. בין הפרויקטים שנועדו להקל את הגישה לעיר וממנה: מחלף סחרוב החדש שנפתח לפני כחצי שנה, מיזם הכפלת כביש המנהרות, שבמסגרתו נכרות ומוקמות שתי מנהרות חדשות, גשר ונתיבי נסיעה נוספים, שיקלו על הגישה מירושלים לגוש עציון וממנו, וכן הקמת כביש 16, אשר יחבר בין השכונות הדרומיות של העיר לכביש מס' 1. במסגרת הקמת הכביש החדש, אשר מוקם על ידי חברת נתיבי ישראל, נחפרות בימים אלו שתי מנהרות שיעברו תחת השכונות הר נוף ויפה נוף. הכביש ייפתח לתנועה בשנה הקרובה והנסיעה בו ממוצע לכל השכונות בדרום ובמערב העיר תיארך כמה דקות בלבד. גם עורקי התנועה הפנימיים בעיר זוכים לתשומת לב ולפיתרון תחבורתי מקורי להקלת עומסי התנועה – הפרדות מפלסיות. כך לדוגמה, בשנה האחרונה נפתחה ההפרדה המפלסית בצומת פת, שהקלה באופן משמעותי על עומסי התנועה באזור. בנוסף, הפרדות מפלסיות נוספות מבוצעות בצמתים אשר וינר, מעבר קלנדיה והגבעה הצרפתית, כשבאחרונה למעשה מוקמת דרך גישה נוספת לעיר.

הפרדה מפלסית אשר וינר

בגבעה הצרפתית מתבצעות עבודות לכרייה של 4 מנהרות מתחת לשלושה צמתים ראשיים: הגבעה הצרפתית, הקברים וקוקה קולה. בנוסף, להקמת המנהרות יתווספו שני נתיבי תנועה לכל כיוון בציר יגאל ידין, ישודרגו תשתיות, הסדרי תנועה ובטיחות גם של צירי התנועה הסמוכים ויבוצעו עבודות פיתוח נופי.

רק על הפסים

לצד ההשקעה המאסיבית בפיתוח אמצעים תחבורתיים משלימים, גולת הכותרת בירושלים הינה הרכבת הקלה שחוגגת ממש בימים אלה עשור להקמתה. נכון להיום היא משתרעת על פני 13.8 קילומטרים לאורכה ולרוחבה של העיר במסגרת הקו האדום, עם 23 תחנות (תדירות של רכבת אחת בכל 6 דקות) וסך כולל של כ-200 אלף נסיעות ביום, כ-3.8 מיליון נסיעות בחודש ו-45 מיליון נסיעות בשנה.

''הקו האדום של הרכבת הקלה מהווה את עמוד השדרה של מערך התחבורה בירושלים, וכך הוא גם יישאר'', אומר זולר, תוך שהוא מתייחס לעבודות השדרוג של הקו האדום של הרכבת שתימשכנה בשנים הקרובות בהיקף השקעה חסר תקדים.

''קו הרכבת הוא למעשה אחת הסיבות המרכזיות שמובילות את הציבור במרחב לזנוח את הרכב הפרטי ולעבור לתחבורה ציבורית אמינה ואיכותית. אנחנו משקיעים בכך משאבים אדירים בשנים הקרובות מתוך ראיה ארוכת טווח שבסיומה תפעל רכבת קלה שילובית, אשר תמצה את הפוטנציאל המקסימלי. כבר באמצע 2023 תסתיים תוספת של כ-7 קילומטרים ו-12 תחנות בתוואי הרכבת לכיוון הדסה עין כרם בדרום ושכונת נווה יעקב בצפון".

כאמור, התוואי האדום של הרכבת, זה הפועל כיום, יוארך בחלקו הצפוני מתחנת חיל האוויר בפסגת זאב עד נווה יעקב, ובחלקו הדרומי מתחנת הר הרצל עד בית החולים הדסה עין כרם. הצפי לפתיחת הארכה זו לנסיעה הינו ברבעון הראשון של 2023. התוואי הירוק החדש הינו קו הרכבת הקלה השני שיוקם בירושלים והוא עתיד לחבר את שכונת גילה בדרומה של העיר, עד לגבעה הצרפתית השוכנת בצפון העיר, ויכלול שלוחות לגבעת שאול ולמלחה. מטרת התוואי החדש היא יצירת רצף תחבורתי מתקדם ונוח שיחבר בין מוקדי עניין מרכזיים בעיר וייצר גישה נוחה ומהירה אל מוסדות ציבור, מרכזי תעסוקה ואטרקציות תיירותיות דוגמת קריית הממשלה, שלושת בתי החולים המרכזיים, קניון מלחה, גן החיות העירוני ואצטדיוני הספורט. הצפי לפתיחת חלקים מתוואי חדש זה הינו סוף שנת 2024, עד הרבעון הראשון בשנת 2025.

פרוייקט כביש המנהרותצילום: באדיבות חברה מוריה

קו נוסף שיוקם עד 2028 ויצבע בכחול, יאפשר מעבר משכונת גילה שבדרום, דרך הרחובות חברון, קרן היסוד וקינג ג'ורג' במרכז העיר, כולל מקטע תת-קרקעי של 2.2 קילומטרים לכיוון הר חוצבים ושכונת רמות בצפון. עם סיום העבודות יתרחבו מקטעי הרכבת הקלה בירושלים לכדי 71 קילומטר סך הכל, כשבנוסף מבטיחים בצוות תוכנית אב לתחבורה, כי מחצית מתושבי העיר יתגוררו במרחק של עד 500 מטרים בלבד מתחנת רכבת קלה.

בשורה נוספת עליה מברכים בעיריית ירושלים היא אישור פרויקט הרכבל ממתחם תחנת הרכבת הישנה, לשער האשפות בעיר העתיקה. זאת לאחר שבג"ץ דחה החודש את העתירות נגד הקמתו. תוכנית הרכבל כוללת קו שאורכו 1.4 ק"מ ולו ארבע תחנות. בשעות השיא יוכלו לנסוע בו 3,000 נוסעים בשעה. הפרויקט נועד להקל על המצוקה הקשה בתחום הגישה התחבורתית לעיר העתיקה.

זוהר זולר

בצוות תוכנית אב לתחבורה מוסיפים לציין את מימד ''ההליכתיות'' המהווה עבורם ערך עליון, לרבות שדרוג המדרכות בכל רחבי העיר, בתוספת להצללה ראויה באמצעות נטיעת אלפי עצים בתוואי הרכבת הקלה, התקנת מאות ספסלים ייעודיים ומעברי חציה בטוחים. כל אלו נועדו למען רווחתם של הולכי הרגל. גם רוכבי האופניים צפויים ליהנות מתשתיות משופרות והרחבת השבילים הקיימים מ-56 קילומטרים כיום ועד לכ-200 קילומטרים של שבילי אופניים עד 2030.

זולר מוסיף: ''ירושלים הוכיחה את עצמה כעיר מובילה, הדוגלת בתפיסה ברורה כי המרחב הציבורי שייך קודם כל לציבור, ולא לרכב הפרטי. יש בכך אמירה של ממש, אשר מהווה גם נדבך חשוב בצמצום מימד זיהום האוויר והתמודדות ראויה עם האתגרים התחבורתיים המונחים לפתחנו''.

בשיתוף עיריית ירושלים