בירושלים מסתמנת פריחה תעשייתית, כשנתוני העשור האחרון מספקים את ההוכחה לקיומה של המגמה. בשנת 2012 אִכלסה העיר כ-200 חברות, שהצליחו לגייס השקעות בהיקף של כ-50 מיליון דולרים, והעסיקו כ-11,000 עובדים. כיום, פועלות בעיר כ-600 חברות, כשהיקף ההשקעות שגויס בעשור האחרון (2011-2021) מסתכם בכ-2.5 מיליארד דולרים, ומספרם של העובדים בחברות האלה צמח לכ-20,000.
אל הנתונים המרשימים הללו מתלווה שאלה מתבקשת, והיא מה יעלה בגורלן של החברות לנוכח הבעיה הרוחבית המוכרת, שסבה סביב ההון האנושי, והחיפוש אחר הטאלנטים.
"הדגש שלנו הוא על פיתוח כלכלי. זו הסיבה שעיריית ירושלים אינה מסתפקת בהבאת חברות אל העיר, אלא ממשיכה בנקיטת צעדים הכרחיים ומהותיים, כמו טיפוח חממות טכנולוגיות, הגדלה דרמטית של מספר הסטודנטים הטכנולוגיים בעיר והכשרת עובדים לתעשיות ההיי-טק והביוטק ועוד", מסביר איציק עוזר, מנהל הפיתוח העסקי והתעשייה ברשות לפיתוח ירושלים. "ראש העיר משה ליאון שם לו למטרה לטפח ולשפר את היכולות הכלכליות של תושבי ירושלים, על כל גווני האוכלוסייה הייחודיים שלה - זוהי האחריות שלנו כלפי תושבי העיר".
התעשייה הפורחת באה לידי ביטוי בסיפורי ההצלחה הגדולים של ההיי-טק הישראלי, ולצד זה בביקוש הגובר לנדל"ן תעשייתי מצידן של חברות נוספות. אחד מסיפורי ההצלחה היא חברת מובילאיי, שביצעה אקזיט מרשים ונמכרה לאינטל. החברה מפתחת כיום ממשכנה בקמפוס החדש בירושלים טכנולוגיות לרכבים אוטונומיים, ומעסיקה למעלה מ-1,500 עובדים. אל רשימת ההצלחות מתווספים סיפוריהן של שתי חברות ההזנק – לייטריקס ואורקאם, שכל אחת מהן מוערכת בשווי של מעל למיליארד דולרים.
עוזר מרחיב על העניין שמייצרת העיר בקרב החברות: "מספר חברות מובילות במשק הודיעו על פתיחת מרכזי פיתוח בירושלים וחלקן נמצאות בהליכים מתקדמים. בכלל זה נמצאת חברת רפאל שבונה בימים אלה את מרכז הפיתוח בעיר, ומספקת תעסוקה לכ-350 עובדים. התועלת מתרחבת כשידוע שרפאל עתידה לפעול בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת ירושלים. עוד חברות מבטיחות הן חברת ויה, שהחלה בגיוס עובדים וצפויה להעסיק כ-100 עובדים בשנים הקרובות ומלאנוקס שפתחה מרכז פיתוח בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. בשבועות האחרונים הודיעה מיקרוספוט על כוונתה לפתוח מרכז פיתוח חדש בירושלים". לדבריו, עצם הבחירה של אותן חברות להכות שורשים בעיר נובעת מתוך הבנת הפוטנציאל הרב הטמון בעיר ומתוך הבנה שקיימת ראייה מערכתית של הרשות על נושאים הסובבים את התעשייה הזו.
קרקע פורייה לצמיחת חברות
הגורם המרכזי לשינוי שחל בעשור האחרון נשאב מתוכניות החומש הממשלתיות, כשבמסגרתן הוקם מיזם JNEXT. מטרתו המרכזית של המיזם, בהובלת עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים, היא להגדיל את מספר המשרות הטכנולוגיות בהיי-טק הירושלמי. אחד מביטויי המיזם הוא טיפוח פלטפורמות לקידום חדשנות ויזמות, וביניהן ניתן למנות את האקסלרטור מאסצ'אלנג', המאגד תחת קורתו כ-50 חברות הזנק מהארץ ומהעולם. אקסלרטור Hadassah Accelerator בתחום הבריאות הדיגיטלית, אשר מופעל על־ידי IBM; וכן מרכזי יזמות ואקסלרטורים של מוסדות אקדמיים דוגמת: HUJI Innovate, Atobe, Lev-Tech ועוד. כמו כן מתנהלות בעיר תוכניות ייחודיות לתמיכה במיזמים מהמגזר החרדי ומהמגזר הערבי וכן תוכניות לקידום יזמות בקרב בני נוער, נשים ועוד. "בימים אלה מוקם מרכז חדשנות במזרח העיר. המטרה היא לחבר את תושבי מזרח העיר לקטר של המשק הישראלי".
עוד נדבך שמחזק את הקרקע הטכנולוגית טמון בקהילה. "העיר מתאפיינת בקהילה תוססת שתומכת בפיתוח ובצמיחת האקוסיסטם", מסביר עוזר. "הקהילות אחראיות על למעלה מ-300 אירועים שונים, כמו מיטאפים וכנסים, ולצידם קהילות שעוסקות בתחומי חדשנות שונים כמו פינטק, traveltech וגיימינג, קהילות מקצועיות בנושאים של עיצוב, בינה מלאכותית, ו־SheCodes וכן קהילות ויוזמות שמטרתן להגדיל את הגיוון המגדרי והמגזרי בתעשיית ההיי-טק בעיר".
נותנים מענה לאתגר התעסוקה
אחד היעדים שעיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים הציבה לעצמה הוא לייצר תעסוקה איכותית בעיר. "ההבנה הראשונה שלנו בתחום הזה הייתה להשתמש באתגרים שקיימים בעיר, ולהפוך אותם ליתרונות, במטרה להפיק מהם את המיטב", מסביר עוזר. מאחורי קו המחשבה הזה נמצאת מציאות שנחווית בכל רחבי הארץ, והיא המחסור הקשה בטאלנטים לתעשיות ההיי-טק והביוטק. מצב, שכידוע, יוצר פעולות נואשות של חברות לכיבוש יעד הטאלנט הבא. "אחת הסיבות שמובילות לנושא הכאוב הזה, היא שישראל קרובה למצות את האוכלוסיות שמסלולן מסומן כהיי-טק או ביוטק, אבל בירושלים יש שתי אוכלוסיות שעדיין לא עלו על קטר ההיי-טק, והכוונה היא לחרדים ולתושבים הערבים. אלה שתי אוכלוסיות שאינן משתתפות בתעסוקה בתחומים אלו, מכיוון שהן עדיין לא הוכשרו לכך. ראש העיר שם לעצמו למטרה להשקיע באותן אוכלוסיות. ההסתכלות שלנו בהשקעה האנושית אינה מתמקדת בסטודנטים בלבד. עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים בעזרתם של תורמים, משקיעים בכל מערך החינוך. מדובר בתוכניות לילדים בבתי הספר ובפעילויות של החינוך הבלתי פורמלי, חיילים משוחררים ואוכלוסיות בוגרות. יש כאן פוטנציאל צמיחה אדיר, שיכול להקנות לחברות ערך רב מאוד. הבחירה להשקיע בהון האנושי יוצאת מתוך תפיסת עולם, שכאשר אנשים זוכים לרווחה כלכלית הם יוכלו להפנות משאבים ולהשקיע בחינוך ילדיהם, כשהרווח עוד יגדל לפיתוח העיר וכו'".
האתגרים התעסוקתיים הייחודיים בירושלים הובילו את העירייה לנקוט במהלך חסר תקדים עם הקמת הרשות העירונית לתעסוקה - גוף ייחודי בשלטון המקומי. בנוסף הקימה זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, באמצעות עיריית ירושלים, שלושה מרכזי תעסוקה גדולים המספקים מענה לאוכלוסיות השונות בעיר. לדברי חיים עמר, מנהל הרשות העירונית לתעסוקה "המרכזים: 'כיוון' לאוכלוסייה החרדית; 'ריאן' לאוכלוסייה הערבית; ו'הזדמנות' לאוכלוסייה בעלת חסמים משמעותיים, מייצגים למעשה שותפות ייחודית בין משרד ממשלתי ורשות מקומית, מתוך הבנה שלירושלים צרכים ייחודיים, ושלרשות המקומית יכולות ביצוע גבוהות ויתרון בהגעה ונגישות לתושבי העיר".
נוסף על כך, פועלים בעיר 5 מרכזי תעסוקה עירוניים נוספים: מרכז תעסוקה לאקדמאים וסטודנטים, מרכז פיתוח קריירה לצעירים, מרכז השמה באוניברסיטה העברית, מרכז תעסוקה לעולים צרפתים, "ותיקים בעבודה" לבני 60 ומעלה ותוכניות נוספות לכלל האוכלוסייה, הנערכות בשכונות העיר.
עמר: "עיריית ירושלים מפתחת מענים תוך התאמה לצרכיהם השונים של תושבי העיר לשילוב בעולם העבודה, לשדרוג תעסוקתי, לשינוי קריירה, להקניית מיומנויות, להשלמת השכלה ועוד, וזאת בהתאם לשינויים והמגמות החלים בעולם העבודה ומואצים מאוד בשנים האחרונות.
"בנוסף מציעה הרשות העירונית לתעסוקה תוכניות משלימות וקורסי תשתית הנדרשים לשילוב מוצלח בעולם העבודה ו/או להגדלת ההכנסה הפנויה. לדוגמה, קורסי עברית לעולים ולתושבי מזרח ירושלים, קורסי אנגלית ומתמטיקה לחרדים, סדנאות כלכלת המשפחה, מיצוי זכויות ועוד.
"המענה לדרישות המשתנות בשוק העבודה ניתן ביוזמות שונות בהן נוקטת הרשות העירונית לתעסוקה. אחד הדגשים בשנת 2022 הוא תוכניות יזמות עסקית, מתוך הבנה שמדובר בערוץ תעסוקה ופרנסה משמעותי, בפני עצמו או לצד עבודה שכירה, במיוחד בראייה עתידית".
הרשות רואה חשיבות עליונה בקידומם של יזמים בעיר ולהרחבת שוק העבודה בתחומים הרלוונטיים (תיירות, אמנות, שיווק ועיצוב, פיננסים ועוד), בדגש על אוכלוסיית בוגרים מעל גיל 40 שיש להם תשוקה להקמת מיזם. חלקם נפלטו משוק העבודה וחלקם בוחרים
לעשות שינוי קריירה ולבדוק אפשרויות פרנסה כעצמאים. לשם כך, הוקמו מספר תוכניות "Worklab" במערב ובמזרח העיר, במסגרתן מגבשים המשתתפים רעיון למיזם עסקי ומקבלים כלים ומרחב עבודה שבועי לפיתוח המיזם עד להכנסה ממשית.
תוכנית נוספת שפועלת במקום בשנה האחרונה היא תוכנית הפרילנסרים, במסגרתה בוחנים שכירים (חלקם שסיימו את עבודתם השכירה וחלקם שחושבים לעזוב) היתכנות לעבודה כעצמאיים. במידה והם מתאימים, ניתנים להם כלים פרקטיים וידע מקצועי על מנת להתפתח כעצמאיים. מי שמתקשים לעמוד בתהליכי היזמות מקבלים ליווי וסיוע במטרה לשלבם בחזרה בשוק העבודה.
מרכזי יזמות וחדשנות
נתוני האקדמיה מצביעים על 46,000 סטודנטים שלומדים במוסדות הירושלמיים השונים. "כ-20% מהסטודנטים למדעי המחשב בארץ לומדים בירושלים, כאשר המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית נחשבת לאחת המחלקות המובילות ברמה הבינלאומית בתחומי הבינה המלאכותית והראייה הממוחשבת", מציין עוזר. "אחת המשימות החשובות שעומדת לנגד עינינו היא להגדיל את מספר הסטודנטים במדעי המחשב ובהנדסה. בשנים האחרונות גדל מספר הסטודנטים למדעי המחשב בעברית ב-63%, כחלק מתוכנית תמיכה ייחודית שהרשות העמידה לטובת האוניברסיטה בעלות כוללת של 20 מיליוני שקלים. אנחנו צופים שגם במסגרת תוכניות החומש החדשה שאנו משיקים כיום בירושלים המספרים אף יגדלו, כאשר המיפוי הפעם ממוקד אל הסטודנטים להנדסת חשמל".
בשנים האחרונות הוקמו מרכזי יזמות וחדשנות במוסדות האקדמיים, אשר מהווים מוקדים לקידום יזמות וחדשנות בקמפוסים והאצה של מיזמי סטודנטים, בוגרים וסגל המוסדות, ביניהם ניתן למנות את HUJI Innovate, Atobe, LevTech ובקרוב גם במכללת הדסה.
כיצד היית מגדיר את הערך הרב שיש לירושלים להציע לחברות מתחומי ההיי-טק והביוטק?
"המארג האנושי המגוון והייחודי שבירושלים נוכח גם במחלקות של החברות השונות וכולל אנשים שמגיעים מרקעים שונים, תרבויות, תפיסות עולם ועוד. לצד הקושי בניהול המגוון האנושי, יש פה הזדמנות ליהנות מפתרונות יצירתיים שמגיעים דווקא בזכות המגוון הזה".
ובמבט על מסכם עוזר: "אנחנו נותנים מענה לנקודת החוסר שמקשה כיום על ההיי-טק הישראלי להתפתח. אני מאמין שתוך מספר שנים ירושלים תוכל להצמיח כ-10,000 עובדים לתעשיות ההיי-טק והביו; וזו ללא ספק משמעות אדירה לשוק ההיי-טק בישראל".
בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים
