ירושלים עולה לגובה ושומרת על השטחים הירוקים

בבנייה לגובה, בפרויקטים של שימור או בפיתוח שטחים ירוקים - תנופת הבנייה בירושלים לא עוצרת, אך בעירייה מקפידים לשמור על מאפייניה המיוחדים של עיר הבירה ועל מרחב ציבורי איכותי ומזמין. מהנדס העירייה, יואל אבן, מציג סקירה של תוכניות בינוי חדשניות, המייצרות את האיזון המיטבי בין השכונתי לעירוני, בהתאמה לצרכי התושבים ולגידול הצפוי במספרם, כל אלה תוך שמירה על הריאות הירוקות ועל ערכי הטבע, הסביבה

נועה הראל, בשיתוף עיריית ירושלים
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רובע הכניסה לעיר הדמיה: TOPOTEK באדיבות חברת עדן
רובע הכניסה לעיר הדמיה: TOPOTEK באדיבות חברת עדן
נועה הראל, בשיתוף עיריית ירושלים
תוכן שיווקי

ירושלים נמצאת כיום בעיצומה של מהפכה. בעיר המהווה פסיפס אנושי של אורחות חיים ותרבויות, ניתן לראות בשכונות השונות סגנונות בנייה, המביאים לידי ביטוי את הצורך בהתבוננות ייחודית על כל אחד מהפרויקטים בעיר. בשנים האחרונות מוביל ראש העיר, משה ליאון, תנופת בנייה שלא נראתה כמותה בירושלים מזה שנים, במטרה לתת מענה למיליון התושבים המתגוררים בבירה, שיגיעו עד כדי מיליון וחצי תושבים כבר ב-20 השנים הקרובות.

מי שמנצח על אופרציית הבנייה בעיר הוא מהנדס העיר, יואל אבן, המשמש בתפקידו גם כראש מינהל תכנון ותשתיות. על מנת לתת מענה לכלל הצרכים הייחודיים והמגוונים של תושבי ירושלים, מפתח אבן במינהל תכנון מתודות עבודה חדשניות ויעילות, ואף הקים אגף חדש לפיתוח אסטרטגי, עירוני ועסקי, המנוהל כיום על ידי עוה"ד שרון מנדלבאום. על פני ראייה רוחבית בלבד על העיר, האגף החדש מאפשר לגורמי העירייה לבחון את המגוון הירושלמי גם מנקודת מבט מקומית, שכונתית.

כיצד מתבצע הדבר?

אבן: "כל תוכנית שכונתית לוקחת בחשבון את המאפיינים המסוימים של אותה שכונה, ואת היבטי הגידול וההתחדשות המתאימים לה. באמצעות הפרויקטורים השכונתיים, אנחנו מתאימים את התוכניות לתוכנית העירונית ומייצרים את האיזון המיטבי בין המקומיות לעירוניות".

כך גם, על מנת לתת את המענה להיבטים קהילתיים יום-יומיים, העירייה מספקת כוח אדם ליצירת מינהלים קהילתיים, שלוחים של העירייה המוצבים בשכונות כדי לשמוע באופן פתוח ושוטף את התושבים. "המינהלים מייצרים הליכי שיתוף ציבור בכל הרמות, כמו גם מספקים שירותים קונקרטיים לתושבים. המינהל יהיה אקטיבי בחייהם של התושבים ויפעל לשיפור החוויה האזרחית של תושבי השכונה", מסבירה מנדלבאום.

המטרה: איכות חיים

על מנת לייצר איכות חיים אופטימלית, האסטרטגיה הירושלמית מתמקדת ב"קומפקטיזציה של הבינוי", כהגדרת מנדלבאום. קרי, בנייה לגובה אשר תאפשר לפנות שטחים נמוכים רבים כמו גני ילדים, היכלי תרבות או ייעודי קרקע ציבוריים בבעלות העירייה, ולהפוך אותם לבניינים בעירוב שימושים: "המטרה שלנו היא לאפשר לעיר להמשיך ולצמוח בקצב שלה, בלי שתושבים יצטרכו לחפש חלופות דיור ותעסוקה מחוץ לעיר", היא מסבירה.

קו כחול הדמיה: צוות תוכנית אב לתחבורה

כך למשל, צפויים פרויקטים של פינוי-בינוי בתי ספר, אשר תופסים לרוב שטח של שבעה עד שמונה דונמים, ובמקומם יצמחו בניינים ומגדלים גבוהים שישרתו היקפי אוכלוסייה גדולים יותר: "באותו שטח בלתי מנוצל, נייצר בנייה שהולמת את ההתרחבות בעיר, ובתוך כך את המיקום, הקצב, הזמן וכמות התושבים שיחידות הדיור עתידות לאכלס", היא מסבירה. "בקרוב כל בניין שמקבל אישור אכלוס, טופס 4, כבר יכלול את כל הפונקציות הציבוריות הדרושות – גני ילדים ומועדוני נוער, פארקים, היכלי תרבות ואזורי מסחר ותעסוקה. התחלנו בתכנון מקיף של פינוי הקיים ובנייה של משהו חדש, משמעותי, שיוכל לשרת אוכלוסייה גדולה הרבה יותר".

בנוסף, מודלים מתקדמים של תחבורה ותעסוקה עתידים להיות מוטמעים בעיר כבר בעתיד הנראה לעין. בימים אלו מוקמים עשרות קילומטרים של קווי רכבת קלה, כמו הקו הירוק שאמור להיפתח כבר בשנת 2024 ויחבר את העיר מצפון לדרום, נוסף להתרחבות הקו הקיים, הקו האדום, לו מתוכננים שישה קילומטרים נוספים כבר בשנה הקרובה. "מי שגר בירושלים מכיר בחשיבות הרכבת הקלה. לכן, אנחנו מייצרים רשת תחבורתית אמיתית, שתחבר את קצוות ירושלים, וגם את ירושלים לשאר הערים", מסביר אבן.

קירוי בגין הדמיה: קולקר-קולקר-אפשטיין אדריכלים

בהיבטי תעסוקה, עובדים במינהל תכנון על פרק משמעותי בתוכנית המתאר הכללית, המתייחס למוקדי תעסוקה שכונתיים ועירוניים, המתחשבים גם הם בגדילה הדמוגרפית הצפויה: "ירושלים היא מטרופולין בפני עצמה – כך שכל שכונה היא כמו עיר קטנה, ולכן קיים צורך במענה תעסוקתי גם בתוך השכונות עצמן. פרק התעסוקה מכיל את הצרכים העכשוויים והעתידיים, המקומיים והעירוניים, כדי לייצר גיוון תעסוקתי ובכך לחזק את יכולתם של תושבי העיר לבחור את מקום עבודתם", מסביר אבן.

מעבר להתחדשות במובנה השגור, בעירייה מבצעים גם התחדשות בהיבטי שימור מבנים. "נקודת המוצא לעבודתנו היא שירושלים צריכה להיראות כמו ירושלים. מי שמגיע למרכז העיר, רחביה או העיר העתיקה, מחפש את ההיבטים ההיסטוריים, ועל כן במרחבים אלו קיימת משמעות מרכזית לשימור", מסביר אבן. לכן, באזורים אלו בעיר לא יקודמו פרויקטים של פינוי-בינוי, ובמקומם נכנסות תוכניות תמ"א 38, שיפעלו עד שנת 2025 ויאפשרו את המשך שימורה של הנראות הייחודית לעיר.

שטח ירוק, בשורה בלבן

היבט נוסף ומשמעותי של תוכנית המתאר של ירושלים הוא הבנייה הירוקה. אבן מסביר כי העלייה לגובה מאפשרת לא רק להתאים את המתחמים לקהילה שהם משרתים, אלא גם מונעת את התפשטות הבנייה לריאות הירוקות של ירושלים. "היער המקיף את העיר, ובפרט העלייה לירושלים, מזוהים עם העיר מקדמת דנא. פרויקטים רבים של התחדשות עירונית שהיו על שולחן העירייה בוטלו או עודכנו ובמקומם נכנסה המדיניות שלנו, שמיישמת הלכה למעשה את החשיבות של אותם שטחים ירוקים והפיתוח האינטנסיבי שלהם", כך אבן.

שרון מנדלבאוםצילום: שרון גבאי

התוכניות שקודמו בשנים הקודמות כללו התפרסות בשטח רחב, לרבות על שטחים ירוקים משמעותיים. כך, בתוכנית רכס לבן תוכננו במקור 5,000 יחידות דיור, עם בנייה מתונה לגובה, אך ראש העיר ליאון החליט לשנות את התפיסה. בחודש מרץ האחרון, חשף ראש העיר תוכנית חלופית ל"רכס לבן", אותה כינה בשם "בשורה בלבן". על פי התוכנית החדשה, יתאפשר בינוי רק בשטחים מסוימים, בשטח של 300 דונם בלבד, לעומת 800 הדונמים בתוכנית המקורית. על השטח הנותר, מבקשים בעירייה להכריז כגן לאומי על מנת לאפשר שימורו גם בדורות הבאים.

יואל אבןצילום: שרון גבאי

אם כן, בין אם בבנייה לגובה, בפרויקטים של שימור או בפיתוח שטחים ירוקים, העירייה ניצבת עם הפנים לתושבי העיר, במטרה להמשיך לשמור על האיזון העדין והצביון הייחודי של העיר. "המטרה העיקרית עבורנו היא לייצר שכונות נכונות, שבהן חיי התושבים יהיו טובים ומלאים. לא רק יחידות דיור מתאימות, אלא מרחב ציבורי עשיר, כמו גם צירים הליכתיים, רכבת קלה, שבילי אופניים ותחבורה ציבורית", מסכמת מנדלבאום.

בשיתוף עיריית ירושלים