נערכים לשינויי האקלים, שומרים על הסביבה ומחכנכים את הדור הבא

רחובות מאוקלמים, מניעת זיהום אוויר, ניהול ושימור אתרי טבע עירוניים, תוכניות לימוד וחינוך לקיימות ועוד מגוון פעולות בזיקה לסביבה. התוכנית העירונית להתמודדות עם משבר האקלים מציבה את ירושלים עם הערים המתקדמות בעולם ומציגה סטנדרטים חדשים בראייה סביבתית בת קיימא

ניר פרידמן, בשיתוף עיריית ירושלים
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שביל אופניים בפארק אלמליח
שביל אופניים בפארק אלמליחצילום: ארנון בוסאני
ניר פרידמן, בשיתוף עיריית ירושלים
תוכן שיווקי

שינויי האקלים הם כבר לא תיאוריה, אלא חלק ממציאות חיינו הבאה לידי ביטוי בתדירות הגוברת של אירועי מזג אוויר קיצוניים בעולם ובארץ – יותר גלי חום, יותר שיטפונות, ובצורת מתמשכת המחמירה משנה לשנה.

לאחרונה אישר ראש העיר ירושלים משה ליאון, את התוכנית העירונית להתמודדות עם משבר האקלים, המשלבת סדרת פעולות לחיסכון במשאבים, צמיחה והתחדשות כלכלית, שיפור איכות החיים והסביבה, חיזוק חוסנה של הרשות המקומית בהיבטי אקלים וסביבה ופעילויות חינוכיות.

את התוכנית גיבש צוות עבודה כלל עירוני יחד עם יועצים חיצוניים, בהובלת האגף לאיכות הסביבה והאגף למדיניות ותכנון אסטרטגי, וביסודה אימוץ שלושה מרכיבים חשובים: תנועה מקיימת, בדגש על הולכי רגל ותחבורה ציבורית; ייצור וניהול עירוני של אנרגיה, בדגש על אנרגיה מתחדשת וירוקה וניהול טבע עירוני, בדגש על שימור המערכת האקולוגית והשטחים הפתוחים והתמודדות עם הצפות ושיטפונות.

עמק הצבאיםצילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע

אוויר הרים צלול כיין

ראש העיר ירושלים משה ליאון מייחס חשיבות רבה לתוכנית ההיערכות למשבר האקלים, שחלק נכבד ממנה כבר מיושם בתחומים שונים. "בשנים האחרונות נמצאת ירושלים בתהליך מואץ להפיכתה לעיר ירוקה – בתחבורה, בתשתיות עירוניות, בפיתוח ריאות ירוקות ועוד", אומר ליאון. "עיריית ירושלים היא החלוצה בישראל בגיבוש וקידום היערכות מקומית למשבר האקלים, ובכך היא ניצבת בשורה אחת עם המתקדמות שבערי העולם. אנו מייחסים חשיבות רבה מאוד לאיכות החיים של התושבים, לערכי הטבע, המורשת והנוף ולשמירה על הסביבה, וכבר התחלנו לקדם מגוון רחב של פעולות בתחום. התוצאה מובילה לעלייה באיכות חיי התושבים ובשמירה על בריאותם. התוכנית גם משקיעה בחינוך הדור הבא לערכים אלה, מקדמת ומובילה מספר גדול של פרויקטים ותוכניות לימוד, המתחברים לטבע ולמרחב הציבורי".

ואכן ההספק המקומי בנושא מרשים. זה מתחיל במהפכת התחבורה, שירושלים היתה הראשונה לאמץ, עם מערך תחבורה ציבורית להסעת המונים: רשת הרכבת הקלה שכבר פועלת בעיר וצפויה להגדיל את היקף פעילותה, סלילת נתיבי תחבורה ציבורית רבים, הקמת חניוני "חנה וסע", הכשרת שבילי האופניים באורך 200 ק"מ, ועמדות טעינה לרכבים חשמליים - יפחיתו שימוש ברכב פרטי, יורידו את זיהום האוויר וישפרו את איכות חיי התושבים. הצעדים הללו, חשוב לציין, הם חלק מראייה עירונית כוללת השמה דגש על הליכתיות ושימוש בתחבורה ציבורית. כך לדוגמה, רחוב יפו בעיר - שנודע במשך שנים בעומס התנועה העוברת בו - הפך למדרחוב שבמרכזו נוסעת רכבת קלה, שהפחיתה לגמרי את השימוש ברכבים פרטיים ברחוב.

פריחה באגן נחל כוס הסמוך לשכונת גילהצילום: אבנר רינות

זאת ועוד, תחת החזון "מנקים את העיר מזיהום אוויר" יזמה העירייה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, תוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה. התוכנית, אשר החלה לפעול בשנת 2016, היא חלק ממהלך נרחב במסגרתו נאסרה בחוק עזר עירוני כניסת רכבי דיזל מזהמים לתחום ירושלים והגדרת העיר כולה כאזור מופחת פליטות (LEZ- low emission zone).

מהרחוב המאוקלם ועד פינות חמד בטבע

גם המרחב הציבורי תופס חלק נכבד בתוכנית הסביבתית העירונית. באופן זה יינתן בשדרוג הרחובות דגש על תכנון מוטה הליכה ורכיבה, הכולל מפרט של שתילת עצים ואלמנטים אחרים, שיספקו צל וסביבה אקלימית נוחה. כמו כן, בעת תכנון וביצוע הרחוב, יינתן דגש על פתרונות להשהיית הנגר ופליטת חום מופחתת. ה"רחוב מאוקלם", כפי שמגדירים אותו בעירייה, כולל עצים מותאמים אקלימית שיינטעו באופן שיעניק צל רציף ככל האפשר (כל כ-6 מטר), עמדות לטעינת רכב חשמלי, מערכות ניקוז מתקדמות, השהיית נגר - באמצעות כלים תכנוניים לצמצום שיטפונות ונזקיהם, שימוש בחומרים הפולטים פחות חום ועוד. לצד אלה יוצבו בקרוב ברחבי העיר כ-2,000 פחים כתומים המסופקים ע"י תאגיד תמיר.

צעד נוסף, אותו מקפידים בעירייה לקיים, הוא החלפת גופי תאורה לתאורת לד חסכונית. בעיר הוחלפו עד כה למעלה מ-10,000 גופי תאורה כשהיעד הוא כי עד שנת 2023 יוחלפו עוד כ-15 אלף גופי תאורה כאלה. מערכות תאורה חדישות המותקנות בעיר כוללות מערך בקרה וניהול ייחודי, המאפשר טיפול מהיר ויעיל בתקלות וחלק מתשתית לטכנולוגיות עיר חכמה. על פי התכנון, בשנת 2022 יבצעו עבודות החלפת מערכות תאורה ללד ב-44 שכונות ברחבי העיר ובסה"כ החלפה של כ-15 אלף גופי תאורה חכמים.

מורדות הר חומה מערבצילום: יערה ישראלי

מעבר לשכונות ולרחובות מובילה העירייה פיתוח פארקים ואתרי טבע והקמת ריאות ירוקות בלב המרקם העירוני. כך לדוגמה פארק טבע עירוני נחל זימרי, שהתוכנית להקמתו כוללת פיתוח השמורה הטבעית בתחומו בשטח של כ-200 דונם, לצד מרכז מבקרים, בריכות מים, שבילי הליכה חוות לימוד, מגרשי ספורט ועוד.

דוגמה נוספת היא פארק האסבסטונים שיחבר בין שכונת קריית יובל וקריית מנחם, שישתרע על שטח של 200 דונם ויכלול אגם מלאכותי, שבילי אופניים ושבילים להולכי רגל, חיבור לשכונות הסמוכות ועוד.

מהלך חשוב בשמירה על איכות האוויר וויסות הטמפרטורה הוא, כאמור, שתילת עצים במרחב הציבורי, שהעירייה מייחסת לו חשיבות רבה בתרומה להגנה על הסביבה. על פי נתוני העירייה, מספר העצים שניטעו במהלך 2020 נאמד בכ-7,800, תוספת של למעלה מ-4,000 עצים במרחב הציבורי. בנוסף, יתווספו עוד כ-2,000 עצים לאורך המקטעים השונים של הרכבת הקלה.

כוס החוברות באגן נחל כוסצילום: יערה ישראלי

הכל מתחיל בחינוך

בעיריית ירושלים מבינים כי על מנת להוביל שינוי אמיתי, יש לרתום את הקהילה ולעורר מודעות לנושא הסביבתי על כל רבדיו. ברוח זו מתקיימות פעילויות יזומות, בין השאר בקמפיינים המעלים את המודעות לנושא מחזור והפרדת האשפה ובתוכניות לימוד בבתי הספר.

"שום דבר לא נעלם" הוא שמה של תוכנית החושפת בפני תלמידי חטיבות הביניים את מורכבות אתגר הפסולת והנטל הסביבתי והכלכלי שהיא יוצרת. התוכנית מניעה את בני הנוער לפעולה אקטיבית של התבוננות על אורח החיים שלהם וצריכה מושכלת, כדרך להפחתת פסולת ומעודדת למידה עצמאית ושיח.

תוכנית אחרת, "ברגליים - נעים ללכת בעיר", מעודדת הליכה ברגל בשכונה וגילוי משותף של היתרונות הבריאותיים, הסביבתיים והחברתיים שיש להליכה. התוכנית כוללת יחידות תוכן להתנסות עם מפות, התבוננות על עצים, מעקב אחר איכות האוויר, חקר השפעת ההליכה על הבריאות ועוד.

שיתוף בני נוער במיזמים סביבתיים מקומיים מצליח להניב יוזמות יצירתיות. אחת מהן היא האפליקציה Smart Green, אותה פיתחו בני נוער מהחטיבה לקידום נוער בעיריית ירושלים באמצעות עמותת "מחשבה טובה". האפליקציה, בעלת ממשק חוויתי המעודדת מחזור בקבוקים באמצעות תגמול כספי למשתמש, אף זכתה במקום הראשון בתוכנית "אקוטק".

תוכנית נוספת "העיר כמרחב למידה" פועלת בתמיכת המשרד להגנת הסביבה ומינהל החינוך בעירייה בכ–40 בתי ספר יסודיים. התוכנית מציעה למורים ולתלמידים הזדמנות ללמידה חוץ כיתתית, באתר טבע קרוב לבית הספר ובמרחב הציבורי בשכונה. בכך היא מזמנת לילדים ולמורים למידה חווייתית ומסקרנת, מפגש ישיר עם הקהילה המקומית והזדמנות לתכנן פרויקט מעשי בנושא הקרוב לליבם, תוך לקיחת אחריות ומעורבות פעילה על המרחב הפיסי השכונתי.

גם במזרח העיר מופעלת יוזמה דומה בדמות התוכנית החינוכית "חארתי בתהמני" (בערבית: אכפת לי מהשכונה שלי), המופעלת בגני הילדים ובבתי הספר. התוכנית היא חלק ממודל שכונתי משולב, הכולל שדרוג תשתיות (פסולת, ביוב) ופעולות קהילתיות המעניקות הזדמנות לתושבי מזרח ירושלים בכל הגילאים, לקחת חלק פעיל ומוביל בשינוי איכות החיים ואיכות הסביבה ולחוש את השינוי בסביבה הקרובה שלהם. בסיום השנה משתתפים כל בתי הספר ביום שיא שכונתי להצגת התוצרים.

"ידיים של זהב": ירושלמים ותיקים למען איכות הסביבה

עיריית ירושלים מקדמת מיזם ייחודי ופורץ דרך, במסגרתו מוקמים ומוכשרים צוותים של גמלאים אקטיביסטים ויזמים בתחום הקיימות: חקלאות עירונית, נגרות מעשית, ביטחון תזונתי וגידול דבורים, פעילויות שיעניקו לוותיקים הזדמנות לממש תחומי עניין שלא התפנו אליהם בעבר.

המיזם, אשר מקודם בעירייה ובשיתוף מפעל הפיס, עמותת מוסללה וחברת 'מגדל', יצא לדרך בחודש מרץ, ומלווה על-ידי אפ +60 – מרכז הכוונה עירוני לפורשים, במסגרתו יתחלקו הגמלאים לארבעה תחומי פעילות: צוות גננים של החממה החדשה ופעילות כללית ב״מרפסת״ - במרכז כלל; צוות גינון שייצא לתמוך בגינות קהילתיות; צוות נגרות שייצא לגינות קהילתיות/פרויקטים חברתיים – ישפץ, יבנה וישדרג וצוות ביטחון תזונתי שיפעל יחד עם ארגון ״מצילות המזון״.

בשיתוף עיריית ירושלים