קהילתיות, מעורבות, איכות חיים והפגת הבדידות

מהגיל הרך ועד הגיל השלישי - חשיבה חדשנית ויצירת קהילות וחיבורים, הופכים את ירושלים לעיר המשמשת מודל של מצוינות במתן שירותים חברתיים וסוציאליים לכל המגזרים והתרבויות. עיריית ירושלים מובילה ברווחה למען כלל תושביה

גלי לויטה ליבוביץ, בשיתוף עיריית ירושלים
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
סיום סדנא במרכז העירוני אפ 60 פלוס
סיום סדנא במרכז העירוני אפ 60 פלוסצילום: נגה זיו
גלי לויטה ליבוביץ, בשיתוף עיריית ירושלים
תוכן שיווקי

מבט אחד באתר עיריית ירושלים או טיול בעיר המיוחדת, חושפים את ההשקעה הרבה בפסיפס האנושי המרכיב אותה. זאת באמצעות מגוון רחב ועשיר של פעילויות ויוזמות חוצות מגזרים, תרבויות, דתות, מגדרים וגילים. "ראש העיר משה ליאון שם דגש על חיזוק ערכים חברתיים כמו קהילתיות, סולידריות וערבות הדדית. מדיניות זו הובילה לאימוץ שיטות עבודה חדשניות ומתקדמות המתאימות לעיר כה מגוונת והטרוגנית", אומר גיל ריבוש, סמנכ״ל העירייה וראש המינהל לשירותי קהילה, שמתייחס למענים הרבים והמיוחדים הניתנים לתושבים, החל מהגיל הרך, משפחות נזקקות או הסובלות מאלימות, אוכלוסייה בסיכון, דרי רחוב, תושבים שנמצאים על רצף הזנות והגיל השלישי שנהנה ממגוון פעילויות, יוזמות ופרויקטים ייחודים.

רשת תמיכה קהילתית

בירת ישראל היא עיר בעלת היסטוריה של אלפי שנים, מגוונת ורב תרבותית, הכוללת שכונות ותיקות וחדשות, וקיימת שונות בין התושבים מבחינה לאומית, דתית וחברתית-כלכלית, מצב שלדברי ריבוש מדגיש את חשיבות פעילות המינהלים הקהילתיים בעיר: "האתגר הגדול הוא להתאים את המשאבים שיש למדינה ולעירייה לצרכי כלל התושבים, ולנסות כל הזמן לפתח שירותי קהילה, רווחה ובריאות, בהתאם למסקנות העולות מהשטח. שכונה ממוצעת בירושלים כוללת בין 30-40 אלף תושבים, ולכן יצרנו 31 מנהלים קהילתיים הפזורים ברחבי העיר ובכל שכונה, אותם מוביל ועד מנהל מטעם התושבים, שמייצג עבור העירייה את הצרכים של הקהילה המקומית. בצורה כזו, אנו יכולים לתת מענה מדויק ונכון יותר ולהתאים את השירותים שלנו לאוכלוסיית האזור, בשפה שלה ועל פי אורחות חייה".

איך אתם מצליחים להתמודד עם מתן שירותים לאוכלוסייה הטרוגנית ומגוונת כל כך?

"האתגר שביצירת קהילתיות וסולידריות בין התושבים בעיר כה גדולה, הוא שמוביל את העירייה לחשוב מחוץ לקופסה ולייצר מענה לכל המגזרים ופלחי האוכלוסייה. כך לדוגמה, נולד פרויקט'בבניין'. הקורונה, שחידדה את הצורך לחזק את הקשרים עם הסביבה הקרובה ולייצר ערבות הדדית, האיצה תהליכים קיימים והובילה ליוזמה, כמו פרויקט זה, שמטרתו קידום החוסן הקהילתי בסיוע תושבי הבניין. במסגרת המיזם, שכולל כיום כ-2,000 בנייני מגורים, דואגים השכנים לתושבים הוותיקים, לבעלי הצרכים המיוחדים ולכל מי שזקוק לעזרה ומנוטר בעזרת מפה דיגיטלית ייחודית GIS. למשל, אם עד אותו רגע עודדנו את בני הגיל השלישי לצאת החוצה ולקחת חלק בפעילויות הרבות שיצרנו עבורם ברחבי העיר, לפתע הם הונחו להישאר בבתים. בעזרת מתנדבים שלנו, יצרנו קשר טלפוני עם עשרות אלפי תושבים בגיל השלישי, מתוכם 7,000 גלמודים, וסייענו להם להתמודד עם הבדידות שנכפתה עליהם. כך נוצרת רשת תמיכה מטעם העירייה, שנותנת מענה בשעת חירום וגם באופן שוטף.

מפגש נאמני בנייןצילום: ניקי קריגר

"דוגמה נוספת לפרויקט חדשני היא 'אוריינות דיגיטלית', מסגרת בה לוקחים חלק כ- 4,000 תושבים ותיקים שנהנים מהדרכות באמצעות מוקד הכשרות, תוכנית משותפת עם משרד הכלכלה והמשרד לענייני ירושלים, שיצאה לפועל יום אחרי שתושבי ישראל הונחו להיכנס לסגר. כך גם לגבי משפחות עם צרכים מיוחדים מכל המגזרים, שזוכות להשתתף באחת מתוך 35 סדנאות תמיכה קיימות, הנותנות מענה נוסף לשירותי החינוך והרווחה".

מענה מיטבי לגיל השלישי

לפי נתוני עיריית ירושלים, מתגוררים כיום בעיר 109,800 בני 65 ומעלה, ו-28,500 בני 80 ומעלה. אוכלוסיית הגיל השלישי מחולקת על פי מצבי תפקוד: עצמאים ופעילים בחברה; עצמאים שאינם פעילים בחברה; נזקקים ופעילים בחברה; ונזקקים שאינם פעילים בחברה. החלוקה הזו נעשית במטרה למפות את הקבוצות השונות, לפעול לשיפור איכות חייהן באמצעות מתן מענה מותאם ולמנוע התדרדרות במצבם של התושבים הוותיקים עד כמה שניתן.

במסגרת המגוון העצום של הפרויקטים עבור אוכלוסיית הגיל השלישי, מציג ריבוש את פרויקט הדגל שנקרא "בטוח בבית": "55% אחוז מהנפילות של קשישים הן קטלניות ולכן החליט ראש העיר, משה ליאון, ליזום פרויקט שמציע לכל תושב ותיק ביקור בית של איש מקצוע שממפה את הבעיות הבטיחותיות בבית ומתקין את כל האבזור הדרוש למניעת נפילות, כולל הדרכה גם לבני המשפחה. זאת בנוסף לעלון ומספרי טלפון לשימושו של הדייר, שמקבל את כל המידע לגבי פעילויות נוספות שרלוונטיות עבורו ומספרי טלפון גם לשעת חירום. עד כה, זכו לביקור כ-10,030 תושבים שגילם הממוצע הוא 80, מתוכם 2060 ניצולי שואה, 3850 המטופלים על ידי הרווחה ו-3200 אלמנים/ות. עם כולם אנחנו שומרים על קשר".

מפגש נאמני בנייןצילום: ניקי קריגר
פרלמנט קריית יובלצילום: שרון כהן

מיזם נוסף הוא "הגימלאזום", הכולל מגוון רחב של הרצאות וסדנאות בתחומי הרפואה, תזונה, ספורט, מוסיקה ועוד. מטרת הפרויקט הוא ליצור סדר יום ושגרה ללמעלה מ-5000 בני הגיל השלישי מכל רחבי העיר, הנמצאים בביתם ולא משתתפים במרכזים ובמועדונים החברתיים.

פרויקטים נוספים וייחודיים שהופכים את ירושלים למודל השראה לעיר שנותנת כבוד ומענה לגיל השלישי, הם: 'הפרלמנט', שמטרתו עידוד התארגנות ספונטנית בבתי קפה ברחבי העיר בליווי של נציגי העירייה, כדי שתימשך באופן קבוע ולאורך זמן; "בני משפחה מטפלים"- בשיתוף עם משרד הרווחה - לליווי ותמיכה לבני משפחתו של האזרח הוותיק, לצד מתן מידע על מיצוי זכויות והקניה של מיומנויות ייחודיות; המרכז העירוני לפורשים - אפ +60 בשיתוף עם הגו'ינט; "ותיקים עולים"; פרויקט "ניגון מיוחד משלו" - למרותקי בית בקהילה; תוכנית חומש במזרח העיר ועוד.

פעילות בגן הבוטני לבני משפחה מטפליםצילום: הילה מאירי

בתחום הגיל השלישי אתם נחשבים לפורצי דרך עם מגוון עצום של תוכניות, מיזמים ופעילויות ייחודיות.

"נכון. הודות לעליה העקבית בתוחלת החיים, בני הגיל השלישי יותר עצמאיים מבעבר, ולמעשה מהווים כוח חברתי וכלכלי נהדר בתוך ירושלים, צורכים תרבות ויכולים ליהנות מהעיר. התפקיד שלנו הוא להראות להם את ההזדמנויות הנהדרות שנקרות בדרכה, עם דגש על גיל הפרישה, ולהציע הכוונה ומסגרות רלוונטיות - החל מפעילויות חברתיות והתנדבויות ועד תעסוקה חלקית.

"בתפיסה שלנו אנחנו לא יודעים יותר טוב מהעמותות והחברה האזרחית, שמספקות סיוע נפלא לגיל השלישי. המטרה היא להיות קשובים ומתואמים עמן, בין אם מדובר במיזמים שלהם או שלנו, ולאפשר זאת לכלל המגזרים בעיר. בזכות שיתופי פעולה אלה, במגזר החרדי לדוגמה, יצרנו רשת דיגיטלית המיועדת לגיל השלישי, שמאפשרת הפצת מידע והדרכות אונליין לשימוש באינטרנט וברשתות החברתיות. במגזר הערבי יזמנו מסגרת חברתית של בית חם גם בשכונות בהן אין תשתיות מתאימות, וזה אומר אוהל עם קפה, נרגילות ופעילויות מותאמות לקשישים".

חלק בלתי נפרד מהתרומה שלכם לגיל השלישי, באה לידי ביטוי בקשר הרב-דורי...

"בהחלט! בנוסף לפעולות שאנו מציעים לכלל תושבי ירושלים, חשוב לנו מאוד שירושלים תאפשר לכל האוכלוסיות להזדקן בה בכבוד. אנחנו גם מודעים לחשיבות הקשר הבין דורי - מרכיב חשוב בשמירת משמעות וערך בפני עצמו. למטרה זו יזמנו פרויקט ברמה השכונתית, במסגרתו הנכדים נהנים מסיפורים על ההיסטוריה של האזור, דרך עיניהם של סבא או סבתא. פרויקטים נוספים שיוצרים חיבורים בין הדור הצעיר לוותיק הם 'עבודות שורשים דיגיטליות', מיזמי התנדבות של תלמידי בית הספר ומכינות קדם צבאיות ופעילויות של הגיל השלישי בגני הילדים.

גיל ריבוש, ראש המינהל לשירותי קהילהצילום: ראובן רופיצ'נסקי

ריבוש מסכם: "החזון שלנו הוא לשמור על מעורבות האזרחים הוותיקים בקהילה ובחיי העיר, במטרה לשפר את איכות חייהם ולמנוע תופעות של בדידות והתדרדרות. לשם כך הצבנו יעדים הכוללים הגדלת השתתפות בפעילויות במאה אחוזים לפחות, דבר שיבוא לידי ביטוי גם בהיבט הכלכלי ויאפשר חסכון למדינה בטיפול עתידי בקשישים עצמאיים או נזקקים".

בשיתוף עיריית ירושלים