הרצל אמר

מרכז הרצל, הכולל מוזיאון ומרכז חינוכי, פותח את שעריו להיכרות אחרת עם המפעל הציוני. התערוכה ראשונה בעולם שבו מוצג אלטנוילנד המקורי – ספרו של הרצל בכתב ידו, הסיור האינטראקטיבי בין הכתבים והסדנאות הייחודיות שמותאמות למציאות העכשווית – הן חלק מהדרך לציונות המודרנית נועה הראל, בשיתוף מרכז הרצל

נועה הראל, בשיתוף מרכז הרצל
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ציונות חוויתית במרכז הרצל
ציונות חוויתית במרכז הרצלצילום: מרכז הרצל
נועה הראל, בשיתוף מרכז הרצל
תוכן שיווקי

מרכז הרצל של ההסתדרות הציונית העולמית שוכן במיקום המתבקש לו - הר הרצל בירושלים, שבו קבורים גודלי האומה וכמובן חוזה המדינה. במרכז פועל מוזיאון הרצל, הכולל תחנות מחייו, לצד מתחם חינוכי לסיורים והדרכות ייחודיות, במטרה להנגיש ולהעביר את מורשתו של האיש עם החזון, לספר את הסיפור הציוני והאישי השלובים זה בזה, ואף לדבר על ציונות בת זמננו.

יום הרצל תשפ"ב 2022 - מרכז הרצל קרדיט: Herzl Center

השנה, המוזיאון מציין 120 שנה מאז פרסום הספר אלטנוילנד, שבו פירט הרצל את חזונו ואת החברה שראה בעיניי רוחו, במדינה היהודית שתקום. לראשונה, הציבור המבקר במוזיאון יוכל לראות את כתב היד המקורי של הספר, עם המילים הידועות הכתובות על גביו: "אם תרצו, אין זו אגדה". אורי זכי, יו"ר המרכז, המעיד על עצמו כי הוא "אוהד הרצל מושבע" ואף קרא את ספרו של הרצל, מדינת היהודים, כבר בגיל 13 - הוביל את ההקמה של התערוכה החד פעמית וחסרת התקדים, כדי להביא לחזית הבמה את חזונו של הרצל כהווייתו. "מי שיגיע יראה את כתב היד, עם המחיקות, ההערות שכתב בצד וכמובן עם תרגום לעברית, אנגלית וערבית. לצד זה, מוצגת במוזיאון תערוכה זמנית, עד סוף השנה בלבד, סביב הרעיונות שבאלטנוילנד – המדינה האוטופית שהרצל שרטט בספר, לעומת שני צירי זמן – הביקור המקורי בארץ ישראל ומדינת ישראל של ימינו".

עודד פוירצילום: רפאל בן משה

בכתביו של הרצל, ניתן להבין מבין השורות כי השיח אינו רק סביב מדינת היהודים במובנה כמדינה לאום וכפתרון לאנטישמיות, אלא חזון של למציאות כיום. "הוא ראה את החברה היהודית החדשה כמוקד עולמי לפיתוח טכנולוגי, שזה למעשה הסטארט-אפ ניישן של ימינו", אומר זכי. "הוא מדבר על מדינה מודרנית עם רכבות חשמליות שמחוברות לכל העולם דרך המזרח התיכון ועד אירופה ואסיה, על רכבות קלות והתקדמות רפואה. מדינה דמוקרטית עם שיוויון מלא לנשים ומיעוטים".

המוזיאון איננו מוזיאון סטנדרטי, והמבקרים בו חווים את תשע שנותיו האחרונות והמשמעותיות בחייו של הרצל, תוך פיתוח שיח ציוני עכשווי ורלוונטי. עודד פויר, מנהל המרכז, אומר כי מטרת המרכז אינה לעסוק בנוסטלגיה, אלא בציונות בת זמננו, ולהעביר את המסר לפיו המפעל הציוני מונח על גבם של כולנו, כל אחד בתחומו ובעיסוקיו: "התערוכה ותצוגת כתב היד, המחוברים למרכז ולמוזיאון, משתמשים בשפה של כרזות ציוניות מימי קום המדינה, ומאפשר לראות בצורה מופשטת את הציטוטים מאותו ספר מסורתי, ולמצוא כיצד הכתובים פוגשים בהתאמה כמעט מדויקת את המציאות של היום. במוזיאון ובמרכז, באמצעות האינטראקטיביות - אנחנו מסבירים כיצד אותם ערכים שהובילו את החזון הציוני באים לידי ביטוי בימים אלו. כדי להדגיש את דמותו של הרצל והציונות לציבור הרחב, ובטח לציבור הצעיר יותר, אופן העברת המסרים לא יכול להיות סטנדרטי, וזה בוודאי לא עוד שיעור היסטוריה", הוא אומר.

כריכת הספר אלטנוילד, עם הכיתוב: "אם תרצו אין זו אגדה" (בגרמנית)צילום: באדיבות הארכיון הציוני המרכזי

לדבריי פויר וזכי, דרך הכתבים והמיצגים ניתן לראות כי השאלות והדיונים שהרצל עסק בהם, הם באותם נושאים שבהם אנחנו עוסקים עד היום – על חלומות, עשייה ופיתוח. "הרצל הבין את כוחו של החלום ושל כוח הרצון – לסמן מטרות וללכת לפיהם. המבקרים שלנו מקבלים השראה, ואנחנו מכוונים אותה לעשייה שתורמת לכלל", מסביר פויר. "למשל, אחד המסרים החשובים שאנחנו מעבירים הוא שכדי להגיע למפעל גדול של ציונות – צריך לעשות את זה ביחד, דרך סיסמת הבחירות שהציע – 'בן אדם, אחי אתה'. לאחר מכן, גם בהיבטים של קידמה, כמו גם עלייה וקליטה, מרבית הדברים נוגעים ורלוונטיים לימינו אנו".

אורי זכיצילום: רפאל בן משה

מאלטנוילנד לסטארט אפ-ניישן

הפעילויות במוזיאון כוללות היבטים אינטראקטיביים וייחודיים, כאשר ליבו הוא חדר העבודה המלא והשלם של הרצל, שהועבר בשלמותו מווינה לירושלים ובו ניתן להתבונן מקרוב על חייו של הרצל. בנוסף, ברחבי המוזיאון והמרכז שזור שימוש בהצגות, אלמנטים תיאטרליים ומוזיקה, המייצרים זוויות חדשות על הסיפור ההיסטורי המוכר בצורה עדכנית ומרעננת, מבלי לרדד או לשנות את המסרים.

כך, המבקרים מוזמנים להצטרף לרחוב פריזאי של המאה ה-19, עם רצפות, המוזיקה והתפאורה, כשהם חווים ולומדים על התקופה. בהמשך, אפשר להיכנס לאולם הקונגרסים בבאזל – המהווה שכפול מדויק, עד רמת המושבים, הנברשות ופיתוחי העץ. לצד הביקור החוויתי, בסדנאות ובפעילויות שמציע המרכז, לכל סדנה יש תמה שונה שמבקשים להעביר – מנהיגות נשית, אחריות חברתית ושוויון חברתי, יזמות וחדשנות – בהתאמה לקבוצה ולמסרים שהיא מבקשת ללמוד. כך למשל, נבנתה פעילות ייחודית במסגרת "יום הרצל" המתייחסת לקשר בין חלומות הפרט לשאיפות הכלל: "כחלק מהסיור, צפו בהצגה שנקראת 'חלומות פשוטים' שבה השחקנים עם תסמונת דאון בשיתוף עם אקי"ם. דרך החיבור האנושי והאישי, למדנו מהי מנהיגות וכיצד מנהיג מגשים חלום אישי ולאומי", אומר זכי.

חזון העיר שהתגשם

הרצל ראה את ירושלים בתור הבירה המדינית, שם ייושב נשיא החברה החדשה, הפרלמנט ומוסדות מדינה נוספים. הוא גם ראה אותה כבירה רוחנית ודתית, כאשר הוד יורד בשבת על העיר, ומאידך דגל בהפרדת דת ומדינה. "ניתן לראות כיצד ירושלים צועדת בכיוון עליו כתב הרצל, עיר עתיקה ומסורתית, ומאידך עיר מודרנית, עם רכבת קלה המהווה מרכז עולמי של המזרח התיכון", אומר זכי ומוסיף כי ביישום חזון זה, המוזיאון מונגש כיום באופן ייחודי בשמונה שפות, ומקצה מדריכים ייעודיים לשפות השונות. כך גם, בשל קשרי המרכז עם ההסתדרות הציונית העולמית, פועלים מנהליו כדי לחזק את הקשר ברחבי העולם עם דיפלומטים, שגרירויות או עיריות.

לבסוף, מסכם זכי באומרו כי מרכז הרצל הוא תחנת חובה לכל הפוקדים את ירושלים, ומבקשים להבין את הסיפור הציוני והישראלי: "בין אם המבקרים הישראליים, ובין אם תיירים, ההתרגשות מורגשת בכל חדר במוזיאון ובמרכז. אנחנו נמשיך לשאול את השאלות המורכבות על מהות המדינה היהודית גם בעתיד, ככל שהן יוסיפו להיות רלוונטיות לסדר הלאומי והתרבותי שלנו".

לפרטים ותיאום ביקור:
טלפון
אתר
פייסבוק
אינסטגרם

בשיתוף מרכז הרצל