אחד המקומות המזוהים ביותר עם מופעים בישראל בכלל ובירושלים בפרט הוא מרכז הקונגרסים הבינלאומי בנייני האומה בירושלים. ההיכל, שניצב רגע לפני שדרוג ומתיחת פנים, אירח מדי מוצאי יום העצמאות את פסטיבל הזמר והפזמון, שתי תחרויות אירוויזיון בינלאומיות שהתקיימו בארץ ועדיין מארח את טקסי פרס ישראל הממלכתיים, לצד אלפי מופעים מסוגים שונים.
המקום שאליו נהרו ועדיין נוהרים אנשים מכל רחבי הארץ, המציא עצמו מחדש ומסמן יעדים אסטרטגיים חדשים ומשמעותיים לשנים הבאות, לאחר שנה קשה ומאתגרת בעקבות משבר הקורונה.
היסטוריה מפוארת, הווה מתקדם
המרכז שבבעלות קרן קיימת לישראל (75%) ועיריית ירושלים (25%) מדווח על רווח בשנת 2021, על אף האתגרים שהביאה איתה המגפה העולמית. בנייני האומה, או בשמם המלא "מרכז הקונגרסים הבינ"ל בנייני האומה", הוא אחד המוסדות הבולטים ביותר במרכז השלטוני-אזרחי, והוא מרכז הקונגרסים הבינלאומי הגדול ביותר בישראל וחבר בשני ארגונים בינלאומיים ICCA ו-AIPC.
המרכז הוקם בהדרגה בשנות החמישים של המאה שחלפה ביוזמת הסוכנות היהודית. המטרה המקורית הייתה להקים בירושלים בית קונגרס שישמש כמקום לכינוסים ולחגיגות, ואף יארח את הקונגרס הציוני. הרעיון להקמתו אף עוגן במגילת היסוד של הסוכנות.
המבנה בעל שבע קומות, שוכן בשטח של 44 דונם ובו כ-24 אלף מ"ר בנוי ועוד 20 אלף מ"ר שטחי חנייה מקורים ופתוחים. הוא כולל כיום 27 אולמות ובהם אודיטוריום ע"ש אושיסקין, עם 3,000 מקומות ישיבה ואודיטוריום ע"ש טדי עם כ-2,000 מקומות. בנוסף, כולל המרכז 15 חדרי סמינר המכילים בין 20-400 מקומות ו-12 אלף מ"ר של שטחי תצוגה המתפרשים על פני עשרה חללים שונים, המאפשרים קיום תערוכות של מאות מוצגים. בעקבות אישורה של תוכנית התב"ע למתחם, המרכז צפוי לצאת בשנים הקרובות לפרויקט של פיתוח ושיפוץ נרחב.
בתקופת הקורונה אימץ המרכז גישה עסקית חדשה וחשיבה יצירתית ומחוץ לקופסה, שכללו התאמה לצרכים חדשים שלא נדרשו בעבר במטרה להתייעל ולהפוך לגוף עסקי יוזם, מפיק ומשפיע. המרכז אימץ רעיונות וחשיבה מתקדמת שהתבררו כנכונות וכרווחיות, וסייעו לו להותיר את דלתותיו פתוחות בשנתיים המאתגרות שחלפו על המשק הישראלי ובפרט על מרכזי התרבות ומופעים שעצרו מלכת. "גם בתקופות שבהן המגבלות נעשו מורכבות יותר, נקטנו בחשיבה חדשנית ופיתחנו אופציות קריאטיביות עבור לקוחותינו", מספר אלכס אלטר, מ"מ מנכ"ל בנייני האומה.
"השקנו פלטפורמה וירטואלית שאפשרה לקיים כנסים בינלאומיים ולאומיים באופן מקוון. בדרך זו, נערך הקונגרס הציוני העולמי באופן וירטואלי, כך אירחנו גם את הכנס של עמותת החתול, המאגדת את בוגרי יחידה 669, יחידת החילוץ והפינוי של חיל האוויר וכנס הקנאביס הבינלאומי". במרכז לא הסתפקו בזאת, והסבו את במת האודיטוריום הגדולה ל-"LIVE האומה", בכך אפשרו למפיקים, לאמרגנים ולחברות אירועים לצלם מופעים והצגות שהעלו לאחר מכן לצפייה דיגיטלית ברשת. על במת "LIVE האומה" התארחו מופעי סוכות לייב עם מיטב האמנים בישראל, חידון התנ"ך למבוגרים, כנס מרכזי של משרד התחבורה וכנס שיווק דיגיטלי.
יש דוגמאות נוספות לשינוי שעבר המרכז?
"כמובן. בהתאם לצרכים שעלו בתקופת הקורונה אנו משיקים ממש בימים אלה גם את אולפן האומה, אולפן טלוויזיוני מודולרי ומקצועי, המאובזר בציוד מתקדם שיאפשר לנו לייצר ולצלם שלל תכניות שישודרו בלייב למאות אלפי אנשים. בהמשך אף הרחבנו משמעותית את מעורבותנו בתחום ההפקות והפכנו למרכז יוזם ומפיק. כך למשל, בחול המועד פסח הפקנו את UMA - פסטיבל מחול ירושלים, ואחריו אנו מתכננים להפיק גם פסטיבל יין וכנס קולנוע בינלאומי".
אלטר מציין את הגברת שיתוף הפעולה עם עיריית ירושלים, אגף התרבות והגבוי שמקבל המרכז מראש העיר להרחבת פעילות התרבות והאירועים, ומסביר כי השינוי היטיב עם המקום. "בשנה רגילה מתקיימים פה כ-450 אירועים לערך, בכמות כוללת של 550 אלף משתתפים. בשנת 2021, ולמרות הקורונה הצלחנו לארח 270 אירועים עם כ-350 אלף משתתפים. זוהי הצלחה מובהקת שנובעת מהעובדה שהפכנו יצירתיים יותר, יזמיים, פנינו לתחומים חדשים כמו הפקה, השקענו רבות בשיווק וחשוב מכל לא קפאנו על שמרינו, גילינו ורסטיליות ויכולת להשתנות תדיר. בזמן שישראל נאלצה ללמוד איך לחיות עם הנגיף אנחנו הפכנו למרכז הכי גדול לכנסים ואירועים היברידיים. כמובן שעם הסרת המגבלות שבנו לכנסים בהשתתפות מאות ואלפים".
בעתיד: אלטרנטיבה בינלאומית
בימים אלה מקודמת התוכנית לפיתוח ובינוי של בנייני האומה, הנאמד בהשקעה כספית של קרוב ל־800 מיליון שקלים. תוכנית הפיתוח שתצא לפועל בשנים הקרובות המדוברת כוללת הרחבת שטחי תערוכות ואולמות התצוגה, הקמת שלושה בתי מלון ברמה של 4 ו־5 כוכבים, שני מגדלי משרדים, שטחי מסחר ופנאי ועוד. בנוסף, מתוכננת בניית מרכז קונגרסים בינלאומי בשטח של 55 אלף מ"ר, המתעתד להפוך למתחם גדול, "המתקדם ביותר במזרח התיכון", אלטר משתף בגאווה.
"מרכז קונגרסים חדשני ומתקדם מהווה מנוף צמיחה ומנוף כלכלי אדיר למדינת ישראל ולירושלים בפרט. אנחנו מסתכלים קדימה אל השנים הבאות, והמטרה שלנו היא לפעול לקידום המקום כך שיצליח להתחרות במרכזי הקונגרסים הגדולים באירופה, וימשיך להיות נכס לאומי שמעודד תיירות".
כיצד המרכז משפיע על התיירות?
"תיירות הכנסים העולמית מביאה עמה אוכלוסייה שונה בתכלית מזו המזוהה עם תיירות הנופש הקונבנציונאלית, שבישראל בחלקה הגדול היא גם תיירות צליינית. הנתונים מלמדים שתייר כינוסים מוציא בשהייתו בעיר כ-40% יותר מתייר רגיל, ולכן חשוב שגם בישראל יהיה מרכז כנסים עכשווי, המותאם לצרכים המתבקשים ממוסד שתכליתו לארח אירועים, ועידות וכנסים בינלאומיים".
בעניין זה, מוסיף אלטר כי כיום ניתן לראות את ההשפעה שיש למרכזי קונגרסים אחרים בעולם, כמו למשל בלונדון, בברלין, ברומא, בפריז או בברצלונה. "שם הרשויות המוניציפאלית הן שהשקיעו הון כדי להציג מרכז קונגרסים מתקדם, מפני שהן הבינו את העובדה שמרכז שכזה הוא אבן שואבת לתיירות ומנוף צמיחה כלכלי", הוא אומר.
איפה אתה רואה את המרכז בעוד כעשור?
"אין לי ספק שנהפוך להיות מרכז הכנסים הגדול והמשמעותי ביותר במזרח התיכון. הגישה החדשה שאימצנו בשנתיים האחרונות, תוכנית השיפוץ המתוכננת, הגברת פעולות שיווק המרכז בחו"ל ובעיקר הרצון שלנו לחדש, לדייק תהליכי עבודה ולהתייעל, הם שממצבים אותנו כבר היום כמרכז מתקדם, חשוב ומשמעותי ביותר בישראל".
בשיתוף מרכז הקונגרסים הבינלאומי, בנייני האומה ירושלים
