"אני חש זכות גדולה להיות חוליה בשרשרת מנהיגי עיר הבירה של מדינת ישראל"

בניית אלפי יחידות דיור, הכשרת מקומות תעסוקה לצעירים תושבי העיר והמשך פיתוח רשת תחבורה עירונית מתקדמת. אלה ונושאים נוספים עומדים לנגד עיניו של ראש העיר ירושלים משה ליאון, שבשלוש שנות כהונתו רשם לזכותו הישגים רבים כראש אחת הערים הייחודיות והמאתגרות ביותר בעולם

יובל גמליאל, בשיתוף עיריית ירושלים
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
"האתגר העיקרי והראשון במלעה הוא אתגר המשאב האנושי", משה לאון ראש עיריית ירושלים
"האתגר העיקרי והראשון במלעה הוא אתגר המשאב האנושי", משה לאון ראש עיריית ירושליםצילום: ארנון בוסאני
יובל גמליאל, בשיתוף עיריית ירושלים
תוכן שיווקי

הוא מתגורר בירושלים קרוב לעשור, אך נוכח תפקידיו הרבים בעיר הבירה (בין היתר כמ"מ ולאחר מכן כמנכ"ל משרד הממשלה בשנים 1996-1999), הוא מכיר את העיר לעומקה מזה 30 שנה. כמעט כל בוקר הוא פותח בצעידה של 10 ק"מ, כל פעם באזור אחר ברחבי העיר ומעיד על עצמו כי הדבר הראשון שהוא עושה בכל בוקר הוא לקרוא ולהגיב על הודעות הוואטסאפ המגיעות מתושבי העיר.

ואכן, משה ליאון (60), המכהן כראש העיר ירושלים, העיר הגדולה בישראל מבחינת נפח אוכלוסייה (כ-957 אלף תושבים נכון לשנת 2021), מוכר היטב כראש עיר שרחשי השטח חשובים לו במיוחד ועל כן הוא מפנה זמן לא מועט מימיו העמוסים לפגישות עם תושבים ולמענה לבעיותיהם.

"אני ראש עיר זמין ונגיש במיוחד לתושבי עירנו ומשתדל לטפל בכל בעיה העולה מהשטח, הן באמצעות מדיניות דלת פתוחה והן באמצעות קבוצות הוואטסאפ שונות", הוא מספר. "דוגמה טובה לכך הייתה ממש לאחרונה עם מקרה בו מורה זמנית, שמועסקת על ידי אחת מהחברות העירונית, התרעמה על כך שמורים זמניים לא מקבלים שי לפסח בדומה לעמיתיהם המורים הקבועים. אי השוויון הבולט במקרה הזה חרה לי והבקשה הזו טופלה על ידי באופן מידי. מאוד חשוב לי להיות עם יד על הדופק בכל מה שקשור למתחולל בעיר ולבקשות התושבים".

מהאתגרים לעמידה ביעדים

ליאון בעל רקורד ציבורי מרשים. הוא שימש בעבר, בנוסף לתפקיד מנכ"ל משרד רה"מ, כיועצו הכלכלי של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, כיו"ר חברת רכבת ישראל, כיו"ר ועדה ציבורית שעסקה בבחינת תפעול, ניהול, תקצוב והבעלות על בתי החולים הממשלתיים וכיו"ר הרשות לפיתוח ירושלים - תפקיד במסגרתו הקים, בין היתר, את מתחם ״התחנה הראשונה״. למעשה, ירושלים עוברת כחוט השני בתחנות חייו של ליאון, עוד מימיו של סבו משה, שעלה ארצה מסלוניקי בשנת 1935 ושם פעמיו להתגורר בעיר הקודש. לימים עזבה המשפחה את העיר, אך ירושלים תמיד פיעמה בליבם של בני המשפחה. כאשר ליאון נבחר לתפקיד ראש העיר בשנת 2018 הוא אף טבע את חזרתו לעיר במילים "תם המסע".

כיכר פריז המחודשת צילום: ארנון בוסאני

"אני חש זכות גדולה לכהן כראש העיר ירושלים ולהוות חוליה נוספת בשרשרת מנהיגי העיר", הוא אומר בפתח הריאיון. "ירושלים היא בירתו הנצחית של עם ישראל ובמובנים רבים היא אף מהווה את בירתו הדתית של העולם כולו. כל מי שמגיע לארץ, בין אם מדובר על יהודי, נוצרי או מוסלמי, מכבד ומוקיר את ירושלים, וכראש העיר אני יודע שכל החלטה שלי כעת תשפיע על העיר המיוחדת הזו גם בדורות הבאים וזה מאוד מרגש אותי וממלא בזכות הגדולה ובאחריות של גודל המשימה. לאחרונה השתתפתי בכנס ראשי ערים באירופה, בו שימשתי כנואם המרכזי. זה היה מרתק לראות עד כמה כולם מתעניינים בנעשה בירושלים, למרות שישראל היא מדינה קטנה ומרוחקת מאירופה. זו הייתה עדות נוספת לחשיבותה הסגולית של ירושלים בעבור כל עמי העולם".

ירושלים היא עיר קוסמופוליטית עם אוכלוסיות שונות המתגוררות בה, שלא תמיד רואות עין בעין את המדיניות המיושמת בה. מה הם לתפיסתך האתגרים העיקריים איתם מתמודדת העיר?

"האתגר העיקרי והראשון במעלה הוא אתגר המשאב האנושי. אנו רוצים לגרום לכך שירושלים תהווה אבן שואבת לצעירי מדינת ישראל. אנו שואפים למנוע הגירה שלילית של צעירים, וגם להביא לעיר צעירים שיחליטו לבנות כאן את ביתם. ירושלים זקוקה לאותו משאב אנושי שיקדם ויפתח אותה בכל התחומים. הצעירים יזרימו דם חדש בשכונות הוותיקות ויפתחו ויטפחו בה את הכלכלה ואת הקהילה".

מה אתה עושה על מנת שזה יקרה?

"כדי שזה יקרה אנחנו פועלים בשלושה מישורים. הראשון, בניית דירות חדשות – על מנת שהצעירים שיגיעו לעיר, ימצאו בה אלטרנטיבות דיור הולמות. אנו נמצאים בתנופת פיתוח נדל"ני וכמעט ושילשנו את מספר התחלות הבנייה בעיר, כשבקרוב נעבור את רף 6,000 התחלות הבנייה החדשות. הבנייה בעיר מתחלקת לפרויקטים קלאסיים, בהם יזמים רוכשים קרקעות ריקות ובונים עליהן, וכן פרויקטים של התחדשות עירונית המוסיפים לעיר אלפי דירות חדשות בכל שנה. אני רואה בהתחדשות עירונית דבר מאוד מאוד חשוב כי מבצעים מתיחת פנים לעיר וגם הורסים בניינים מסוכנים ומטים ליפול. יש לנו כיום מגוון רחב של פרויקטים נדל"ניים ברחבי העיר, כמו למשל הפרויקט בתלפיות, בו אזור התעשייה הישן יפנה את מקומו למגדלי מגורים חדישים בגובה 30 קומות במודל של עירוב שימושים תוך הוספה של 8,000 יחידות דיור, פרויקט קירוי בגין שיוסיף 2,000 יחידות דיור, פרויקט ״הבשורה בלבן" שיוסיף כ-6,000 יחידות דיור וזאת מבלי לפגוע בטבע ובמעיינות עין לבן ועוד.

"המישור השני הוא תעסוקה - הצעירים האיכותיים שכבר מגיעים לעיר זקוקים לפרנסה מכובדת כיאה למאה ה-21 ואנחנו נמצאים גם כאן בתנופה עצומה עם בנייתם של 1.5 מיליון מ"ר של מגדלי משרדים ברחבי העיר, מהר החוצבים ועד גבעת רם. בהקשר לכך, מיקדנו זרקור על נושא ההיי-טק בעיר, בהר החוצבים פועלות חברות היי-טק והזנק רבות ובכוונתנו להקים פארק היי-טק נוסף גם בגבעת רם.

"המישור השלישי בו אנו פועלים, המתקשר לשניים הראשונים, הוא התחבורתי. אנו עובדים ללא הרף על רישות העיר בקווי רכבת קלה וכעת אנו מאריכים את הקו הנוכחי של הרכבת הקלה עד לשכונת נווה יעקב. קו נוסף יפעל משכונת גילה דרך גבעת מרדכי ומלחה ועד להר הצופים. שני הקווים הללו יותר מיכפילו את כמות הנוסעים היומית ברכבת הקלה (כמות העומדת כבר עתה על כ-200 אלף איש, שווה ערך לכמות נוסעי הרכבת הכבדה בכל מדינת ישראל). זה מהלך ראשון מסוגו במדינה ואנו נגיע לסביבות ה-500 אלף נוסעים ביום, מהלך דרמטי שיפתור בצורה משמעותית את בעיות הפקקים בתוככי העיר".

מגוון האוכלוסיות בירושלים מחייב את העירייה להעמיד היצע מגוון של מסגרות חינוכיות (פורמליות ולא פורמליות) – כיצד אתם עומדים באתגר זה?

"בירושלים יש מעל 200 אלף תלמידים מכיתה א' ועד י"ב. יש לנו מינהל חינוך בעיר המחולק לשלושה ענפים – חרדי, ממלכתי (הכולל את הממ"ד) וערבי עבור תושבי מזרח העיר. בנוגע לחינוך הממלכתי, אנו שמים דגש רב על תוכניות לימוד איכותיות וחדשניות ועל צמצום פערים בין תלמידים משכונות שונות, ולראייה תלמידי ירושלים מגיעים להישגים גבוהים ביותר ביחס לממוצע הארצי. בנוסף לכך, אנו גם מתכתבים עם רוח הזמן ופתחנו בתי ספר אנתרופוסופיים ברחבי העיר, הקמנו תוכנית ייחודית ללימודי יער, במסגרתה לומדים תלמידי ביה"ס יער מופת רמות אלון שיעורי יער לאורך כל השנה כחלק מתוכנית forest school הבינלאומית ועוד. ביחס לרשת החינוך החרדית אנו משלימים כעת בניית כיתות בקצב מזורז, וביחס לחינוך בבתי הספר הערביים, השקענו במזרח העיר גם בהוספת מאות כיתות חדשות וגם בהקפדה על תכני הלימוד הנלמדים מהם, תוך מחיקת תכנים אנטישמיים ומסיתים".

נערכים למשבר האקלים ולתיירים

אחד הדברים בהם יכול כל מבקר חיצוני להבחין עם הגעתו לעיר, היא רמת הניקיון הגבוהה. לדברי ליאון זה לא קרה יש מאין והדבר נובע מהרפורמה שנעשתה בתחום. "מיד עם תחילת כהונתי, העברתי את עבודות הניקיון בעיר ל-12 חברות קבלניות חיצוניות", הוא מספר. "מדובר בהצלחה ענקית וכיום העיר פשוט נקיה ומצוחצחת, כיאה לעיר בירה אליה מגיעים המוני מבקרים מכל הארץ וכמובן גם מחו"ל. מעבר לרמת הניקיון המפוקחת מאוד כיום, אנו עוסקים בשיפוץ של הכיכרות והפארקים בעיר. בהקשר לכך, אנו גם מדגישים את נושא ההליכתיות בעיר ובונים עוד ועוד שבילי הליכה ואופניים לרווחת התושבים והמבקרים".

אחד הנושאים אותם מובילה העירייה קשור למשבר האקלים העולמי. באילו פעולות אתם נוקטים לטובת המטרה ולעידוד המסר הזה לתושבים?

"אנחנו מאוד מוטרדים ממשבר האקלים והשמירה על הסביבה בכלל ולכן אימצנו, בין היתר, את חוק פליטות עשן תוך הגדרת תשעה אזורים האסורים בכניסת משאיות פולטות עשן. בנוסף, אנו פועלים רבות בתחום ההתחדשות העירונית ואחד הביטויים לכך הוא פרויקט גגות ירוקים, במסגרתו אנו מתקינים פאנלים סולריים המייצרים חשמל "ירוק", על גגות מבני הציבור בעיר. אלה הן רק דוגמאות למגוון הפעילויות שהעירייה מבצעת בתחום ההתמודדות עם משבר האקלים, במסגרת תוכנית סדורה ונרחבת שאימצנו לאחרונה".

גן סאקר המחודש צילום: ארנון בוסאני

כעיר בעלת חשיבות היסטורית ודתית גם יחד נחשבת ירושלים ליעד תיירותי מוביל בקנה מידה עולמי. לאורך השנים זכתה וזוכה העיר במקומות ראשונים בדירוגי תיירות נחשקים דוגמת רשימת "הערים הטובות ביותר לטיולים ולפנאי" של המגזין "Travel + Leisure", רשימת הערים הטובות בעולם של המדריך המקוון "TripAdvisor" ועוד. העיר חוותה פגיעה משמעותית בתחום זה במהלך משבר הקורונה וכעת היא נערכת לזינוק מחודש במספר התיירים. "אני מברך על חזרת התיירות לירושלים. המלונות כבר כעת באחוז תפוסה גבוה מאוד. 90 אחוז מהתיירים המגיעים לישראל מגיעים לירושלים לכן יש לנו כ-15 אלף חדרי מלון ומטרתנו להגיע ל-20 אלף חדרים", מציין ליאון.

כיצד לדעתך תראה ירושלים בסוף העשור הנוכחי?

"אין לי ספק שבשנת 2030 תתגורר בעיר אוכלוסייה צעירה חדשה שתאכלס את עשרות אלפי יחידות דיור חדשות הנבנות בה כעת. אלו ייהנו ממתחמי התעסוקה אותם אנו בונים וכמובן מקווי הרכבת הקלה שיובילו אותם ממקומות העבודה לשכונות המגורים במהירות וביעילות".

ולבסוף, מה לפי דעתך אנשים שלא מכירים אותך לעומק, לא יודעים עליך?

"שאני חובב שירה מכל הסוגים. עוד כשהייתי נער התנדבתי לשמש חזן בבית האבות הספרדי בשכונת קריית מטלון בימים הנוראים ובתור חזן צעיר לקחתי חלק בהקלטת אלבום החזנות 'מחזור סלוניקי', המושר בלאדינו ובעברית, ובו מיטב פיוטי הימים הנוראים של קהילה זאת. כמו כן, את שירותי בצה"ל עשיתי במקהלת הרבנות הצבאית, כך ששירה היא אהבה גדולה עבורי".

בשיתוף עיריית ירושלים