בונים חזון

בחברת טרא נדל"ן (התחדשות), המתכננת כעת את בנייתן של כ-7,500 יחידות דיור - המהוות כרבע מהתכנון העירוני הכולל, מסבירים כיצד אופייה הייחודי של העיר משפיע על תחום הבנייה ומה צפוי בעתיד

נועה הראל, בשיתוף חברת טרא נדל"ן (התחדשות)
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טרא נדל"ן (התחדשות) - פרויקט מרים החשמונאית
טרא נדל"ן (התחדשות) - פרויקט מרים החשמונאיתצילום: הדמיה: אלקי דייטש
נועה הראל, בשיתוף חברת טרא נדל"ן (התחדשות)
תוכן שיווקי

גודל האוכלוסייה עד שנת 2050. על אף שתנופת הבנייה והגידול באוכלוסייה הם במישור הארצי, יונה גרין מנכ"ל ושותף בחברת טרא נדל"ן (התחדשות), חברה יזמית בתחום ההתחדשות העירונית, מסביר כי ירושלים מעלה צרכים ייחודיים שלא קיימים בערים אחרות. "אנחנו במהפך של שכונות ישנות שיהפכו לשכונות חדשות ומודרניות, וכחברה יזמית אנחנו לוקחים חלק משמעותי בבניית העתיד", אומר גרין.

יונה גרין, מנכ"ל טרא נדל"ן (התחדשות)

מבין 30 אלף יחידות הדיור המתוכננות, חברת טרא-התחדשות הירושלמית אחראית על יותר מ-7,500 יחידות דיור ומהווה כיום אחת מהחברות הגדולות ביותר בירושלים לפיתוח והתחדשות עירונית, כאשר היזמות בחברה מתמקדת בעולמות התמ"א, הפינוי בינוי וממקדת את מאמציה בעיר הבירה.

לאחר השלמת שני פרויקטים של תמ"א שכבר נמסרו ואוכלסו, שלושה פרויקטים שבנייתם תסתיים בעוד מספר חודשים ושלושה פרויקטים שבנייתם תחל בשבועות הקרובים - נמצאים על שולחנה של החברה כ-25 פרויקטים של תמ"א, כמעט בכל השכונות בירושלים. כמו כן, מקדמת החברה כ-15 פרויקטים גדולים של פינוי בינוי בשכונות נווה יעקב, גבעה צרפתית, מרכז העיר, בקעה, רחוב אגריפס, דרך בית לחם, תלפיות, גילה, וארמון הנציב ועוד היד נטויה. "הפרויקט הגדול והמשמעותי הראשון ומקודם בשותפות חברת רוטשטיין, המהווה לא פחות מפרויקט דגל, ייבנה בשכונת נווה יעקב, שם סיימנו את שלב מתן התוקף בוועדה והתחלנו את שלבי האדריכלות והתכנון המפורט", מספר גרין. "לפי היעדים שהצבנו, בסוף 2022 או תחילת 2023 אנחנו מתכננים יציאה לשיווק של הפרויקט".

מעבר להיקף הפרויקט ייחודיותו נוגעת לעובדה שהוא פרויקט המיועד לציבור חרדי. גרין: "נווה יעקב היא שכונה ותיקה. היא הייתה מעין שכונת עולים בשנות ה-60, ולאט לאט היא תפסה ציביון דתי וחרדי. כיום בשכונה חי הציבור הכללי והמגוון, אבל בהחלט ניתן לראות ברחובות לאן פני השכונה".

גרין מוסיף כי האתגר טמון בכמה היבטים מרכזיים. ראשית, הפרויקט שונה במהותו, באופי התכנון והצרכים שיילקחו בחשבון לאור אוכלוסיית היעד. כך למשל, אם במיקום דומה מבחינה גיאוגרפית בעיר ניתן לבנות עד 30 קומות כמו בשדרות הרצל או על ציר הרק"ל בגילה, עבור הציבור החרדי ייתכן ובנייה לגובה תהווה בעיה בשל צורך במעליות שבת, שמירת שבת וחגים ועוד: "לכן, על אותו מתחם שיזם אחר, במקום אחר, יכול היה לבנות מגדל, אנחנו יכולים לבנות 14-12 קומות", בנוסף, הצרכים התכנוניים באים לידי ביטוי בבקשות כמו מרפסות סוכה, עם גג פתוח לשמיים, מחסנים, שטחי ציבור שיכולים לקבץ מספר רב של ילדים ועוד. גם בעיות כלליות ומוכרות כמו צפיפות ופרטיות, יש לקחת בחשבון.

בחברה מסבירים כי הפרויקט מביא לידי ביטוי שנים של שיתוף פעולה ארוך טווח עם העירייה, שמבקשת לקדם את הפרויקט ואת האישורים הנדרשים. "כמו כל פרויקט פינוי בינוי, העירייה מבקשת לקדם תהליכים. בפרט, בפרויקט הזה, יש לעירייה אינטרס גדול לקדם את שכונת נווה יעקב – מדובר בשכונת פריפריה ישנה עם פוטנציאל גדול מאוד לשיפור פניה בתוך כמה שנים", מספר גרין. "אפשר להרגיש את הדחיפה של ראש העיר משה ליאון ואת רוח המפקד הן בתכנון והן בוועדות השונות שמבקשות שנרוץ ונתקדם. לא מעכבים בקשות בוועדות התנגדויות. אפשר להרגיש שהם לא נותנים לזה יד, מנפים את כל רעשי הרקע ונותנים תשובות זריזות ביחס לערים אחרות בארץ".

פסיפס של עיר

לדברי גרין, בחברה שומרים על קשר רציף עם הדיירים, פועלים בשקיפות מלאה ומציגים את התקדמות הפרויקט באופן ישיר, זמין ובגובה העיניים. לצורך כך, הוקמו בחברה מחלקות ייעודיות שאחראיות על מתן שירות לדיירים לאורך כל התהליך: מחלקת גיוס פרויקטים בשלב ראשוני ומחלקת דיירים קיימים עד תום תקופת הבדק ואף לאחריו, באמצעותם מקבל כל דייר ליווי אישי הנותן מענה לצרכיו הייחודיים. "בירושלים אין זה עניין של מה בכך והצבעוניות העירונית מצריכה הסתכלות שונה על היבטי התכנון, לא רק צורכי שימור או קו שמיים בתכנון אלא גם אופי האנשים. בהרבה מהפרויקטים מעורבים הציבור החרדי והדתי עם הציבור הכללי ואוכלוסיות שונות. בהרצליה או תל אביב רוב הפרויקטים מיועדים ל-99% מהציבור הכללי אבל בפסיפס של ירושלים כל פרויקט מאוכלס באופן מעורב וצריך לתת לזה מענה", אומר גרין.

פרויקט אגריפ 92צילום: הדמיה: אלקי דייטש

זאת הסיבה שבחברה מאמינים כי המדד הטוב ביותר להצלחתה טמון בחשיבה על הפרטים הקטנים. גרין מסביר: "בשביל לבנות בירושלים - צריך להיות מומחה לירושלים וככל שהניסיון שלנו בעיר הוא גדול יותר, אנחנו מתעלים במומחיותינו על חברות גדולות שפועלות בפריסה ארצית. צריך מישהו שמכיר את מסדרונות העירייה, את תהליכי התכנון ויודע לקדם את הצרכים של הדיירים שלו". בהמשך לתפיסה זו, החברה דוגלת במודל ה-INHOUSE כאשר מושקעים משאבים רבים כדי להפעיל צוותים לכל צורך שעולה בשטח – צוות אדריכליות, שינויי דיירים, פיקוח בנייה, מארגני כנסים ועוד. כל הצוותים פועלים על מנת להקנות לבעלי הדירות הקיימים או הרוכשים את תחושת הביטחון שיודע שיש מי שמלווה אותו לאורך כל התהליך. "במקום ללמוד הכול מאפס, את אופי האנשים, ואפילו את התרבות והאווירה בכנס דיירים ירושלים – החברות הגדולות העובדות איתנו בשיתוף פעולה, הבינו שכדי להיכנס לעיר אפשר וכדאי לעבוד איתנו בשותפות. הכול נראה אחרת כשיש מישהו מבפנים", מסביר גרין.

"יש לאן התפתח ולגדול"

כבר בימים אלה נערכים בחברה לתוכנית 2048, מאה שנות קיומה של מדינת ישראל. מבחינת גודל האוכלוסייה, עד שנה זו צפוי מספר הנפשות בישראל כמעט להכפיל את עצמו ולהגיע ליותר מ-17 מיליון תושבים, מה שמצריך חשיבה מחודשת על ערים מרכזיות וניתוב מרכזי תעסוקה לפריפריה. "כידוע יש ערים צפופות יותר בעולם, אבל אין ספק שבישראל האוכלוסייה תצטרך להצפין ולהדרים, מבלי להישען על מרכזי התעסוקה המרכזיים שיש היום", מתאר גרין. "הגליל יצטרך להיות מרכז תעסוקה שיישען על הצפון ולא על תל אביב, וכך גם לגבי הנגב".

עם החזון הזה צוותי החברה יוצאים מדי שבוע או שבועיים למנהלות בדרום ובצפון הארץ, כדי להכיר מתחמים חדשים ולהשקיע משאבים רבים בצפון ובדרום. "לעירנו הבירה ירושלים, יש עוד הרבה לאן להתפתח ולגדול ומרב מאמצינו מוכוונים לשם. במקביל, אנחנו צופים את העתיד בפריפריה, בנגב ובגליל ושוקדים כבר מהיום על הפרויקטים של עוד כמה עשורים", מסכם גרין.

בשיתוף חברת טרא נדל"ן (התחדשות)