האסוסיאציה הראשונה כשחושבים על חיפה היא של עיר נמל וחופים, אולם בעיר השלישית בגודלה בישראל פועלים, מתברר, לא פחות משישה מוזיאונים שונים ומגוונים, ונדמה כי היא חווה בשנים האחרונות התעוררות אומנותית מסקרנת.
אם הזדמן לכם להגיע לאחרונה לשכונת הדר או לעיר התחתית, לרחובות שפירא, חורי או העצמאות, בוודאי הבחנתם בבתי סטודיו מסקרנים שצצו במבנים נטושים ששופצו ואשר מהווים חלק ממיזם עירוני שמתמקד בהפיכתם של נכסים עירוניים שאינם בשימוש למרחבי עבודה זמניים לאמנים.
"פרויקט מרחבי היצירה שהעירייה מובילה בשנים האחרונות הוא פרויקט ייחודי מסוגו", מספרת רות אופנהיים, אוצרת ומנהלת פרויקט "סטודיאות-חללי אמנות בעיר", באגף התרבות בעיריית חיפה. "המהלך נולד כחלק ממדיניות שמקדמת העירייה להשמשת מבנים ריקים ונטושים בעיר", היא מוסיפה ומספרת, כי העירייה איתרה מבנים עירוניים שננטשו ולא הניבו לה הכנסה בשכונת הדר ובעיר התחתית, ואלו שנמצאו מתאימים שוקמו והוכשרו במטרה לשמש מרחבי יצירה עבור אומנות ואומנים.
"לפרויקט, שאושר לפני כשנה וחצי על ידי מועצת העיר, ניגשו קרוב ל-200 אומניות ואומנים. לאחר שלבי המיון של ועדה מקצועית, נבחרו 18 יוצרים ויוצרות שמייצגים קשת רחבה של עשייה אומנותית חיפאית מתחומי יצירה מגוונים, החל בציור ופיסול, דרך משחק ותיאטרון, ועד לתחומי צילום ווידאו ארט, סאונד, מוזיקה וארכיטקטורה, וכל אחד מהם זכה כאמור להשתכן באחד מהמבנים ששוקמו והוכשרו בפרויקט".
מבניין נטוש לסטודיו שוקק
לדברי אופנהיים, לפרויקט ישנה מטרה כפולה - הראשונה היא כמובן לעורר לחיים את אותם מבנים ומתחמים ישנים, בעוד המטרה השנייה, חשובה לא פחות, היא תמיכה ועזרה לאומנות החיפאית לפרוח במתחם האורבני.
"זה מיזם נפלא שבו עיריית חיפה מציעה משאב כל כך נדיר ליוצרים ללא תשלום, מתוך הכרה והבנה, שהעשייה האומנותית שלהם תיטיב עם העיר ותחזור לתושבים באמצעות הרחבת החוויה התרבותית שבה", אומרת אופנהיים ומדגישה את מחויבותה של עיריית חיפה לפרויקט.
"לטובת קידום הפרויקט אף גיבשו והגדירו בעירייה תפקיד חדש - אוצרת ומנהלת פרויקט 'סטודיו לאומנים.יות'. זה תפקיד שיועד לאיש מקצוע עם התמחות בתחום האומנות בכלל ובאוצרות בפרט, שאין לו אח ורע בשום רשות מקומית אחרת בארץ".
אופנהיים, שנבחרה כאמור לתפקיד המדובר, סבורה כי הפרויקט הוא חלק כללי מתהליך התעוררות עירונית, שמקרין על תפישת התרבות והאומנות בעיר.
"לפרויקט נבחרו אומנים שמבינים עבודה קהילתית מהי. הם השתבצו בחללים המשופצים ברחבי העיר, ללא שכירות, לתקופה קצובה של שנתיים (עם אפשרות לשלוש שנים). על תחזוקתם השוטפת של המבנים אמונה העירייה, אולם על ניהולם, שיווקם ועל התוכן שנוצר בהם, אחראים האומנים ורות עצמה – זאת בתמורה לקורת הגג שסיפקה להם העירייה.
"ההשקעה האישית בסביבת היצירה שהוקצתה לאומנים השונים, כמו גם ההתרחשות התרבותית שהתפתחה סביבם, מספקת עניין ואטרקטיביות, אבן שואבת למבקרים ובתי עסקים וגם יש לה היבט נוסף - לחשוף מחדש את יופיים המקורי ואת ייחודם של מבנים רבים שנזנחו והוזנחו בעיר", אומרת אופנהיים ומציינת כי הפרויקט שנולד בתקופת הקורונה היה ונותר בבחינת ההזדמנות מופלאה לחזק קבוצות יוצרות ויצירתיות, שהתמודדו עם קשיי המציאות בימים כתיקונם, ובמיוחד בתקופה המאתגרת שהביאה הקורונה לחיינו.
"לעיריית חיפה יש את האפשרות להקל ולחזק אמירה תרבותית מקומית ואותנטית. כל הנכסים האלה הם בבעלותה. ולכן כשהחליטה להשמיש אותם הם הפכו מבחינתה לאמצעי זמין לסייע לאמנים עצמאיים", היא אומרת.
הקהילה למען הקהילה
התופעה אומנם ייחודית לעיר הצפונית, אולם בלב הפועם של מטרופולינים אחרים ברחבי העולם, כמו ניו יורק, ברלין, פריז, לונדון או קופנהגן - יותר ויותר מבנים ריקים הפכו לקנבס עירוני, שעליו משרטטת ומעצבת מחדש הקהילה המקומית את אופיו האורבני של המרחב. בחירתה של עיריית חיפה לקדם פרויקט שכזה מציב אותה מחד כעיר הבולטת ביותר בארץ, שמקדמת את טרנד השימושים הזמניים, ומאידך כרשות מוניציפלית שמעודדת מרחבי יצירה כמרכז קהילתי חי ובמה לאומנות מקומית.
"אירחנו מאות מבקרים באירועי רחוב שקיימנו סביב הסטודיואים המשופצים בחודש מרץ", מספרת אופנהיים ומציינת כי האפקט השיווקי של המבקרים, כמו גם הפרסום התקשורתי שלו, זוכה הפרויקט, הוא בעל ערך בלתי מבוטל.
"המודל הזה שיצרה העירייה באמצעות השמשת המבנים הנטושים מוכיח את הכוח שיש לקהילה לשנות את המקום שבו היא חיה ואת ההזדמנות הטמונה במבנים הריקים והפיכתם לסטודיואים לשימוש זמני בניהולם של אמנים מקומיים", היא אומרת.
למרות שהפרויקט אינו חלק מתוכנית התחדשות עירונית, הוא בפירוש מנסה להשיב כוחות עסקיים ופעולה תרבותית לעיר, מבלי לדחוק הצידה את האוכלוסייה המתגוררת בחלק מאזורים אלו, ולהפוך את מבני העירייה הנטושים ללוקיישן תרבותי.
"אנשי רוח ואומנות, הם קודם כל אנשים שפועלים באופן דיאלוגי והפרויקט, שמעניק להם אכסניה, מממש פוטנציאל של קהילה שעובדת ומשתפת פעולה, בינה לבין עצמה ובינה לבין סביבתה והאוכלוסיות שמקיפות אותה. העירייה פועלת לחיזוק קהילתיות ושיתוף התושבים באזור תוך השקעות בשיפוץ מבנים מוזנחים. בחזוני הייתי חפצה שהפרויקט יתרחב ויגדל בשנים הקרובות ויהווה בית לחמישים אומנים. הכיוון הוא נכון, חיפה היא עיר שתומכת ומאמינה ביצירה האומנותית שלה".
רובע המדרגות
מהפכת האומנות של עיריית חיפה כוללת גם את רובע המדרגות - מרחב מתחדש ששוכן בין רחוב יפה נוף לרחוב גולומב לאורך מדרגות גדרה וגמלא. בחודש אפריל האחרון נפתחה במדרגות תערוכת אומנות עכשווית בהשתתפות 40 אומנים ואומניות שעוסקים בשאלת ייצור הנוף של חיפה, בפולקלור של "שביל החמורים", בהיסטוריה של מדרגות חיפה ובתפקידה של אומנות במרחבים ציבוריים. התערוכה הוצגה ביוזמת עיריית חיפה, שביקשה להחיות את מסלול אלף המדרגות הייחודי לעיר, והתאפשרה הודות ל"מפעל הפיס" לתמיכה באמנות ואמנים מקומיים.
"העבודות כוללות פיסול, ציורי קיר, רדי מייד, גרפיטי, צילום, מיצב והן נעשו עבור התערוכה וביחס למקום, לסביבה ולטבע העירוני", אומרת צאלה קוטלר הדרי, אוצרת הפרויקט. "חלק מהעבודות נסתרות מן העין ונגלות לקהל רק בשיטוט נינוח כמו סדרת הפסלים 'הפרטים הקטנים', שכוללת עבודות פיסול מיניאטורי לאורך המדרגות. מסלול התערוכה הוא אחד מהצירים הפסטורליים והמיוחדים של חיפה, כשנוף הנמל וצפונה נשקף ממנו".
באירועי הפתיחה התקיימו במרחב אירועי מחול, פרפורמנס ומוזיקה. "מפעם לפעם מתקיימים אירועי פופ-אפ במרפסת של "גן אלנבי" ההיסטורי, הממוקם במרחב וחוזר לחיים אחרי שנים שעמד שומם", אומרת קוטלר. "עד כה ביקרו בתערוכה אלפי מבקרים מרחבי הארץ. מומלץ לעקוב אחרי עמוד הפייסבוק "רובע המדרגות" לעדכונים שוטפים ובעיקר מומלץ לשוטט בתערוכה באמצעות מדריך דיגיטלי ובו הסברים על עבודות האומנות ועל האמנים.
בתערוכת רובע המדרגות לוקחים חלק האמניםות: איה אורבך, עדן אוריון, אפרת אייל, טליה אליאב, רחל אניו, אלון אקהויז ייגור אדמוביץ' ולוטם חממה (סטודיו ya), דוד בהר פרחיה, אביטל בר שי, חמודי ג'נאם, דורון גזית, מיטל דנק, לילך ובר, מארק יאשאייב, שירן יצהרי, שמעון כהן, ארז כספין (erck), דורית לבון שטרנפלד, שי לוינשטיין, אנה לוקשבסקי, עידו מרקוס, בעז נוי, שחר סיון, אורית סימן טוב, איריס סינטרה, בלו סמיון פיינרו, נרדין סרוג'י, סנא פרח בשארה, אשרף פואח'רי, אור פיינרו, אידית פישר כץ, איל פרידלנדר, חן צרפתי, ינאי קלנר, גיא קפלן, אליזבט קרוגולוב, מור רימר, חן שדמי שרף, סמאח שחאדה, כרמל שפע, תמר שפר.
תחילת המסלול: יפה נוף 99 (מרכז הכרמל). ניתן לעלות בחזרה עם הכרמלית. אוצרת: צאלה קוטלר הדרי.
בשיתוף עיריית חיפה
