אחת הדרכים לזהות חיפאי היא לשמוע אותו קורא לאחת משכונותיה הוותיקות של עירו פשוט "הדר". זאת בניגוד לשם "הדר הכרמל", השגור בפי שאר תושבי ישראל. מדובר, למעשה, באוסף שכונות המצויות על המדרגה שבין העיר התחתית בחיפה לכרמל. ההיסטוריה המודרנית של האזור מתחילה בשנות ה-20 של המאה ה-20, אז החלו יהודים תושבי חיפה להתיישב במעלה ההר. מאה שנה מאוחר יותר נמצאת הדר בעיצומה של תנופת פיתוח, כשעיריית חיפה נערכת לשפר את המצב הקיים בחלקים רבים באזור ולהתאים אותם לתקופה.
"יש בהדר עבודה אדירה ונבנית תוכנית אסטרטגית מקיפה לאזור", מספרת יעל גורכובר, עוזרת בכירה לראש העיר עינת קליש-רותם. "הפעולות האלו נעשות בשיטת הדיקור: פרויקטים או פעולות נקודתיות בקנה מידה שונים, אך בעלי השפעה רחבה. מגדירים אזורים ומתחילים את הפעילות. זו תוכנית האב שלנו להדר", היא מסבירה. "הדבר הראשון שחשוב לנו הוא תחבורה ונגישות. הדבר השני: לקחת מבני שימור יוצאי דופן, לפאר ולהזניק אותם. ברמה החברתית קיימת חשיבות רבה לעקירת הפשיעה מהאזור. לצערנו, במשך שנים הטילו את כל מוקדי הרווחה לשכונה. זה הזמן לשים דגל ולהגיד: לא עוד. צריך לעשות שם סדר. משם אנחנו גוזרים תוכניות לחלקים שונים בשכונה: שוק תלפיות, רובע המדרגות, מתחם האמנים וכו'".
מחזירים את השיק לשוק תלפיות
שוק תלפיות, מסמליה הבולטים של שכונת הדר, צפוי להתחזק בדרך להפיכתו ללב הפעילות של מרכז הדר. "מדובר במתחם היסטורי חשוב שבלבו עומד מבנה באוהאוס בן 80 שבמשך השנים ננטש והפך לעזובה. מחמש קומות פעילות שלו נשארה פעילה רק אחת, קומה מינוס 1, שהיא היום שוק פירות וירקות", מספרת גורכובר. "זה מתחם עם רגישות חברתית וכלכלית גבוהה כיוון שיש בו מכלול גופים שנשזרים אחד בשני: הסוחרים בתוך המבנה ובמתחם השוק, תושבי השכונה, בעלי עסקים, מסעדנים וועדי השוק. ויש כמובן גם את המבקרים בשוק: תושבי אזורים אחרים בעיר שבאים לשוק ותיירים מהארץ ומחו"ל. אנחנו רואים איך ככל שהעירייה עושה עוד ועוד לפיתוח האזור הזה - יש יותר ויותר מבקרים. ממש ראינו איך כשנגמר גל הקורונה אנשים זרמו לשוק בהמוניהם. הוא הפך להיות אטרקציה, בעיקר בסופי השבוע".
מה הן הפעולות שנעשות בשוק?
"כרגע אנחנו עובדים על פיתוח ושיקום כולל של מבנה שוק תלפיות ומשמישים את כל הקומות לפעילות: מסחרית וציבורית. זו עבודה מורכבת, המצריכה שילוב של גורמים רבים ובעיקר עבודה משותפת עם ועד השוק. אנחנו מקווים שבמהלך 2022 קומה מינוס 1 ההיסטורית תחזור להיות שוקקת חיים ושהשיפוץ יהפוך אותה לשוק שלא נופל מהשווקים שכולנו אוהבים לבקר באירופה, רק שזה יהיה עם ניחוח ו-DNA חיפאי מקומי, מה גם שזה מתחם יפייפה לשימור. אנו פועלים גם לשיקום מתחם תלפיות עצמו, כלומר האזור המקיף את מבנה השוק. בשנתיים האחרונות שוקמו בו למעלה מאלף מטר של מדרכות שהיו במצב רע. ביצענו מיתון תנועה כי אנשים נסעו באזור במהירות גבוהה וזה יצר מפגע בטיחותי. רישתנו את המתחם במצלמות ביטחון כדי לסייע לשמור על הסדר והגברנו את התאורה לכל אורך ציריו המרכזיים. בנוסף, גייסנו תקציבים ואנו משקיעים כ-10 מיליון שקלים בשיפוץ חזיתות ובהחלפת גגונים ישנים בחדשים. כל זאת כחלק מחזון ראש העיר לתת עדיפות להולכי רגל ולקדם את האזור כמוטה תיירות".
מתחם אמנים ורובע המדרגות
לא רחוק משוק תלפיות נמצא מתחם שפירא, שיהיה חלק ממיזם מתחם האמנים. זהו פרויקט המתעל נכסים עירוניים שעד לא מזמן היו נטושים ומוזנחים, חלקם אפילו במשך עשרות שנים, מה שהפך את האזור למפוקפק ולמוקד פשיעה. "במסגרת הפרויקט מיפינו למעלה ממאה נכסים, שיפצנו אותם ברמה בסיסית, טיפלנו בתשתיות, הסרנו סכנות והסדרנו את המבנים. בנוסף, במסגרת 'קול קורא' שפתחנו לציבור אפשרנו לאמנים להתמודד על קבלת הנכסים הללו למטרות שימוש כסטודיו ומתחמי יצירה. זה מלווה בהטבות עירוניות כאי-תשלום שכירות וארנונה. במסגרת שיתוף הפעולה הזה על האמנים לחשוף את פעילותם לציבור וגם לתרום לו בצורה כלשהי, למשל לתת מספר שעות לקהילה. כולם מרוויחים ככה: האמנים מקבלים סטודיו ליצירה ללא עלות ובפריים לוקיישן, והציבור החיפאי נהנה מיצירה. זה משרת את החזון של חיפה להפוך לזירה מרכזית של אמנות ותרבות. קיבלנו כבר עשרות פניות, שזו הצלחה מעבר למה ששיערנו. את האמנים שהגישו מועמדות ממיינת ועדה מקצועית, הכוללת אנשי אקדמיה ותרבות, ומחליטה מי מהם יקבלו את מרחבי היצירה. בעתיד נשקול להוציא נכסים נוספים כאלה".
פרויקט נוסף עליו עובדת העירייה בהדר הוא רובע המדרגות. חזונה של ראש העיר הוא להשתמש בטופוגרפיה הטבעית של העיר וגרמי המדרגות היפהפיים שלה ולהפוך אותם למוקד משיכה תיירותי. "אחד הפרויקטים הוא טיפול בציר אחד שזיהינו שמוביל מאזור טיילת לואי ורחוב יפה נוף ועד לעיר התחתית", אומרת גורכובר. "בציר הזה אנחנו משלבים דקים ומקומות ישיבה יפים ונעימים ובעצם מטפלים בצירי המדרגות, כך שיהפכו לאטרקציה תיירותית, ויהוו מוקד משיכה ופנאי לכלל תושבי העיר".
להקשיב לציבור ולבעלי העסקים
חיפה ידועה בריבוי שטחים פתוחים שאינם מנוצלים. כיצד אתם מתמודדים עם הבעיה?
"בתור התחלה תיקנו את התשתיות בשטחים ציבוריים פתוחים שהיו מוזנחים עשרות שנים. חלקם נמצאו במצב עזובה ברמה של ביוב זורם. בשצ"פ אחד הרמנו מגרש כדורסל יפהפה שמתכתב במראה שלו עם הסביבה ועם סגנון הבאוהאוס. הרמנו פארקלטים - מרפסות חיצונית המאפשרות לאנשים לשבת ולהתפרס על מרחב גדול יותר. זה גם יפה וגם פונקציונלי לבעלי המסעדות, שמרוויחות מקום הושבה נוסף. לקחנו גינה מוזנחת והפכנו אותה למקום שמרכז פעילות קהילתית לכל האזור, דוגמת הופעות וסרטים. יצרנו שם תשתית קהילתית וחברתית וכיום היא כוללת מתחם בו תושבים מגדלים ירקות".
עד כמה התושבים משתפים פעולה?
"במידה רבה, בזכות הדיאלוג שאנחנו מנהלים איתם באופן רציף. אנחנו רואים את המשימה שלנו מצד אחד לסדר את התשתיות ומצד שני להקשיב לציבור התושבים ובעלי העסקים. כל הפעילות שלנו מתבצעת דרך דיאלוג ומשוב שוטף. אנחנו המון בשטח, מדברים ומתייעצים עם האנשים. זוהי שיטת עבודה שלא קובעת עובדות אלא יותר קשובה לציבור שנמצא במקום תוך הקשבה לצרכים האותנטיים שלו - אם זה בצרכי תשתיות בסיסיות ואם ברמת רישוי עסקים או אירועי תרבות שמתקיימים. במשך תקופה של עשרות השנים אחורה משהו שם קצת השתבש. לא היו באמת אמא ואבא שיסתכלו על המקום הזה. הוא היה שקוף והפיקוח היה דל. העירייה חזרה להיות נוכחת ודומיננטית, היא לוקחת בחשבון את המכלול הרחב של הנתונים, רואה הכל במבט על, משקללת ומגיעה להחלטות שישרתו את אזור הדר ואת כלל חיפה עוד שנים רבות קדימה".
