במסות של מונטיין מובאת אנקדוטה מתחום התכנון והבנייה: שני אדריכלים אתונאים הציעו תוכניות להקמת מבנה ציבור באתונה הקלאסית. הראשון פצח בנאום חוצב להבות שבו הוא פיאר את תוכניתו. השני רק הוסיף שאת מה שאמר האדריכל הראשון, הוא יעשה. על אותו משקל, בשיח הציבורי על עילת הסבירות, קיים נתק בין הפרקטיקה המשפטית ובין הרטוריקה הפוליטית; אשר לרוב אינה משקפת את היישום האובייקטיבי והיומיומי של העילה.
עיון מקוצר בתולדות עילת הסבירות הישראלית, יסבר את העין, ויראה שלמעשה מדובר בחידוש לשוני-עברי למונח האנגלי - Reasonable, אשר הוא בעל משמעויות רחבות ממורשת עידן הנאורות, הנקרא בתרגום גם "עידן התבונה". בנוסף, תיאור העילה לכשעצמו, אינו מאפשר לבודד עילת סבירות עצמאית. מחברי ויקיפדיה מנדבים לקוראים 3 תתי עילות המהווים את "תאריה החיוביים" של עילת הסבירות: 1) פעולה מנהלית שתוצאתה מופרכת. 2) פעולה מנהלית שאסורה על פי עילות אחרות מתחום המשפט המנהלי: חוסר סמכות, שיקולים זרים, פגיעה בזכויות, אפליה וכו'. 3) פעולה מנהלית שנעשתה תוך איזון לא נכון בין אינטרסים שונים.
נקדים ונטעים, כי גם בפיצוח פשוט של קליפת האגוז, ניתן להיווכח כי לעילת הסבירות הישראלית אין רגליים ואפילו אין לה חוליות משל עצמה. בקטגוריה 1, היא כוללת רכיב תוצאתי (תוצאה מופרכת) אשר מצטלב עם עילות שונות מתחום המשפט החוקתי (כי לא תיתכן תוצאה מופרכת ללא פגיעה בשום חיקוק או זכות או אינטרס מוגן). בקטגוריה 2, היא מפנה לעילות אחרות מתחום המשפט המנהלי (כלומר, היא מתקשטת בנוצות שאינן "סבירות"); ובקטגוריה 3, מובא מעין מבחן משפטי שמתייחס לאיזון בין זכויות, חובות ואינטרסים צולבים, אשר כלול במבחני המידתיות המעוגנים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כך שמדובר למעשה במידתיות, שהיא הבסיס הקונקרטי להגנה על זכויות יסוד.
הפעלת מבחני מידתיות
להלן יישומים של עילת הסבירות במקבץ תיקי תכנון ובנייה שבהם טיפלנו:
א) פיקוד העורף התנה את הסכמתו להריסת מקלט ע"י היזם בהקמת מיגון חלופי זמני על ידו, בנוסף לממ"דים. נטען כי הדרישה למיגון חילופי אינה מידתית ואינה סבירה. ביהמ"ש פסק כי יוצבו מבני מקלטים ניידים לתקופת הביניים, וכך נשמר האיזון בין האינטרסים של הלקוח ושל הרשויות. מדובר בקטגוריה 3. כאשר המידתיות וזכות הקניין של היזם הן העיקר ואין צורך למעשה בעילת הסבירות.
ב) הוועדה המחוזית לתו"ב צפון התנתה אישור תוכנית להרחבת מלון בהעברת מקומות חניה למגרש סמוך ששייך ליזם. נטען כי מדובר בשיקול זר ובחריגה מסמכות אשר רומסת את זכות הקניין. כן נטען כי תהליך קבלת ההחלטה הנ"ל לא היה תקין, ללא בחינה מקצועית וללא התייעצות עם רשות העתיקות. מדובר בקטגוריות 2 ו-3 (שיקולים זרים ופגיעה בקניין). בסופו של דבר הושגה פשרה והוועדה חזרה בה ונמנעה מ"השתלטות" על המגרש של היזם.
ג) הוועדה המקומית לתו"ב בקעת בית הכרם סירבה להעניק היתר לתחנת תדלוק, משום שפירשה את המונח "תחנת תדלוק" בפרשנות מצמצמת ולא מאוזנת. נטען לחריגה מסמכות עקב פרשנות לא נכונה של תוכנית מתאר, המהווה חיקוק ומחייבת פרשנות מרחיבה. מדובר בקטגוריה 2 (חריגה מסמכות) וכן בהפעלת מבחני המידתיות (קטגוריה 3).
ד) ועדת משנה של הוועדה המחוזית לתו"ב חיפה אישרה תוכנית אשר נערכה שלא כדין, אגב שימוש במונחים סותרים מתחום התכנון והבנייה, באופן שאינו מאפשר להבין את הוראות התוכנית. בנוסף, אפשרה להפקיע חלקי מבנים בניגוד לחוק, וכן החילה את "מבחן המגרש הריק" ללא הפעלת שיקול דעת לגבי ההשלכות הקונקרטיות של הקמת בית ספר בשכונת המגורים. מדובר בקטגוריות 2 ו-3, הכוללות עילות מתחום המשפט המינהלי וליקויים בשיקול הדעת המקצועי והגנה על זכויות יסוד. ללא שום צורך בשימוש בעילת סבירות.
למלא תוכן משפטי מכוח החוק
לסיכום, המונח "סבירות" הוא מונח תיאורי, שצריך למלא בו תוכן משפטי ספציפי מכוח החוק. שיקול הדעת של בית המשפט אינו עומד בחלל ריק, אלא נשען על החוק ועל הפסיקה המפרשת את החוק. לא די לטעון "חוסר סבירות" בעלמא, אלא יש צורך למלא את הטענה בתוכן משפטי. לדוגמה: ההחלטה אינה סבירה כי יש בה חריגה מסמכות. וכן: ההחלטה אינה סבירה כי הפרשנות אינה נכונה. וכן: ההחלטה אינה סבירה כי היא נגועה בשיקולים זרים. הקוראים מוזמנים למצוא את הקשר שבין "עילת הסבירות" לכשעצמה ובחירת שופטים.
ליצירת קשר: 052-8084355 04-8262517 bendorsmadar51@gmail.com
לאתר המשרד לחצו כאן
בשיתוף משרד עו"ד סמדר בן דור
