מי שנאלצים להתמודד עם הליכים משפטיים מול המערכת הצבאית יודעים לספר על אכיפה נוקשה יותר מאשר "באזרחות", שמתבטאת במדיניות מחמירה של העמדה לדין ובענישה כבדה. אך הדין הצבאי לא מתמצה בהליכים פליליים ומשמעתיים בלבד. יש לא מעט הליכים בהקשרים כלכליים ובוודאי כאלה בעלי השלכות כלכליות מרחיקות לכת.
עו"ד רן כהן רוכברגר, אחד מעורכי הדין המובילים בטיפול בתיקים של דיני צבא וצווארון לבן, ששירת במגוון תפקידים בכירים בפרקליטות הצבאית, מספר על ההיבטים הכלכליים של מה שהוא מכנה תיקי "צווארון ירוק".
עו"ד כהן רוכברגר מתאר שלצד העיסוק האינטנסיבי בליטיגציה פלילית, העיסוק בייעוץ למשרתי קבע הנמצאים לקראת סוף שירות או לאחר פרישה משירות צבאי - ייעוץ באשר לזכויות הכלכליות והבטחתן - הולך וגובר בשנים האחרונות.
"אחד התחומים" ", אומר עו"ד כהן רוכברגר, "נוגע לזכויות משרתי הקבע הפורשים מצה"ל - ולא רק כאלה שהתמודדו עם הליכים משפטיים במהלך שירותם. אותם משרתים נפגשים עם הצורך בתכנון אסטרטגיה משפטית-כלכלית במועד הפרישה מצה"ל או בסמוך לו. זה סוד גלוי שעד לפרישתם מהשירות, משרתי הקבע ברובם, אינם מצטיינים בהעמקה בזכויותיהם הכלכליות ולרוב אינם נדרשים לכל חשיבה של תכנון כלכלי ארוך טווח.
עוד מציין עו"ד כהן רוכברגר כי בשל כך, מצוי לעיתים הפורש משירות קבע ארוך במעין עמדת נחיתות יחסית לפורשים ממגזרים אחרים, שעסקו בסוגיות אלו במעלה הדרך. "מונחים כמו "פנסיה תקציבית" לעומת "פנסיה צוברת", "היוון מלא" לעומת "היוון חלקי", "קופות גמל", "מענקי פרישה", "תיאום מס" ועוד הם מונחים לא ברורים לרבים ממי שגדלו במערכת הצבאית ונדרשים לחצות את השער לעולם האזרחי.
ההסדרים הייחודיים שניתנים למשרתי הקבע הפורשים הם בהחלט בגדר הטבה משמעותית שמביאה לידי ביטוי את שירותם הצבאי התורם והארוך, אך הם חייבים לדעת איך לעשות מימוש מושכל בזכויות הללו".
אילו תחומים מערבים כללים מהדין הצבאי עם זכויות כלכליות?
"יש שורה ארוכה של עניינים כאלה. החל מסוגיות הנוגעות לקיבוע זכויות ולמׅקְסוּמן, כמו דרגת ייצוג ודירוגי מהנדסים, המשכם בנסיבות של שחרור מוקדם מהצבא שלא במסגרת פרישה מעילות שונות (כמו "צמצום כוחות סדירים" (צכ"ס), "שער ארגוני" או תפקוד לקוי); וכלה במיצוי הזכויות בעת הפרישה, לרבות פרישה "רגילה" וגם "שאינה רגילה" (רפואית או מוקדמת). למעשה, הדברים ממשיכים גם להגשת בקשות מתאימות לקיצור תקופת ה"צינון" לאחר הפרישה מהשירות הצבאי לקראת הצטרפות לתפקידים בכירים".
לגבי זכויות משרתי הקבע. יש הטבות מיוחדות שניתנות למשרתי הקבע הפורשים אחרי כל כך הרבה שנים בצה"ל?
"בהחלט כן. יש מספר מענקים כספיים שניתנים לאנשי הקבע באופן חד-פעמי עם מועד פרישתם מצה"ל: מענק פרישה, מענק לחימה ומענק משלים, פדיון ימי מחלה, מענק התארגנות ועוד. ברוב המקרים מדובר בהענקה אוטומטית של הזכויות, ללא צורך במעורבות מצד הפורש. אך לעתים יכולות לעלות מחלוקות בהקשר זה וכדאי להיות עירני באשר לסוגי המענקים השונים, ובכל מקרה של ספק - ניתן לפנות לייעוץ מקצועי לאור ההשלכות הכלכליות מרחיקות הלכת שעלולות להיות לטעויות, גם אם בתום לב".
ומה לגבי קריירה שנייה? האם יש דברים שצריכים לקחת בחשבון כדי להקטין את המיסוי?
"כמובן יש להתאים כל ייעוץ לצורך הפרטני של הפורש. אבל ככלל ניתן לומר שצריך להתחשב בשלושה שיקולים מרכזיים: מה סכום הפנסיה החודשית המשולמת, מה הסכום החודשי שהפורש מבקש שיהיה נזיל ומהם שיעורי המס החלים. חשוב להימנע מייעוד חלק מהסל להכנסה שממילא תזכה בפטור בעתיד - מצב המכונה "בזבוז פטור". יש לערוך תיאום מס כדי למנוע תשלום מס עודף ובמקביל לבצע תיאום דמי ביטוח לאומי.
לגבי משרתי הקבע, ובמיוחד אלה הפורשים בגיל צעיר יחסית שלרוב ממשיכים בעבודה נוספת, מגיל 60 ניתן לבצע הליך שנקרא "פרישה מדומה", שבמסגרתו מתקבלים כספי הפנסיה - למרות שהלכה למעשה יש עיסוק בעבודה נוספת במקביל. במסגרת ההליך, מתבצע מעין "תכנון מס" המאפשר פטור ממס עד לתקרה מסוימת מקצבת הפנסיה החודשית (שאר הקצבה תחויב במס)".
כמי שמייצג אנשים ממערכת הביטחון בכלל ההיבטים הנוגעים לשירות צבאי, יוצא לך מן הסתם לייצג משרתי קבע גם בכיוון ההפוך: אלה המבקשים להשיג על ההחלטה לסיים את שירות הקבע שלהם?
"כמובן. לא פעם אנו פוגשים משרתי קבע שנמצאים סמוך ל"שער ארגוני" או אפילו לישורת האחרונה של פרישה מהשירות, כשהם מתבשרים מצד המערכת כי הם עתידים לסיים את שירות הקבע שלהם. התחושה של רבים מהם היא שההחלטה נגועה בחוסר ענייניות, באי הגינות, ובוודאי שאינה הולמת את תרומתם ארוכת השנים למערכת. המקרה הקיצוני יותר הוא מקרה של הפסקת השירות לאור החלטה של הוועדה להתרת התחייבויות בצה"ל. מדובר בדרך כלל בהתכנסות שלה בעקבות הרשעה פלילית או התנהגות שהמערכת רואה כבעייתית בצורה קיצונית.
במקרים השכיחים יותר, גורמי הסגל מגיעים למסקנה שלשיטתם אין עוד צורך בהמשך השירות של איש הקבע בשל סיבות מעין "קיצוץ", "התייעלות" וכדומה. גם כאן נכון לא פעם לפעול משפטית, באופן שיאפשר ביקורת אפקטיבית על ההחלטות.
יש שרשרת ארוכה של גורמים שבפניהם ניתן להשיג על ההחלטות - מראש אכ"א וועדת הערעורים ועד לבג"ץ, ויש מקרים שבהם הצבא לוקח צעד אחורה כשהוא מבין שלא ניתן יהיה להגן משפטית על ההחלטה.
כמובן, בכל מקרה שכזה חשוב להבין מהו האינטרס של האדם העומד מולך ואיפה אפשר להוביל למיקסוּם זכויותיו ולטיוב מצבו. חשוב גם להסתכל קדימה במבט רחוק - לא רק לעתיד קרוב של שנה או שנתיים קדימה, אלא לטווח רחוק בהרבה ולקבל את ההחלטות הנכונות ביותר".
רן כהן רוכברגר | ברקוביץ' 4, מגדל המוזיאון, תל-אביב
03-6493030, 052-9285797
rancr-law.co.il
בשיתוף עו"ד רן כהן רוכברגר
