שפינוזה כתב כי "כל דבר שנמצא מעל לתבונה נמצא הרבה הרבה מתחתיה". האם הבינה המלאכותית החדשה נמצאת כיום מעל או מתחת לתבונה? ואיזה חלק מתוך התבונה שלנו משמש עורכי דין בייצוג בעלי דין ובהופעות בבתי משפט?
"על מנת לבחון את הסוגיה המעשית הנוגעת לשימוש אסטרטגי וטקטי בעזרים של בינה מלאכותית לעריכת דין, חשוב להגדיר תחילה מהי התחבולה המשפטית", מסביר עו"ד גלעד זליבנסקי ממשרד עו"ד סמדר בן דור, בוגר לימודי תואר ראשון ותואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.
"התחבולה כשלעצמה עתיקה מתורת המשפט ועקבותיה באומנות המלחמה ובניהול קונפליקטים מכל הסוגים ולכל המטרות", מוסיף עו"ד זליבנסקי, "היא היתה הכרחית משחר האנושות בכל מפגש בין רצונות שהצטלבו והיוו מכשול עבור רצון אחד או יותר. בצורתה הגולמית ביותר התחבולה מתועדת גם בממלכת החיות, בסדרת הטורפים ובתחרויות בין פרטים מאותו מין. כפי שהורה וילהלם פון קלאוזביץ, בתחבולה אין הבדל בין שלום ומלחמה והיא מבוססת במהות שלה על 'ממלכת אי הוודאות' שמאפיינת את הקיום האנושי והטבעי".
עו"ד זליבנסקי מסביר כי למעשה עולם המשפט מהווה "ממלכת איים" ולכל שיטת משפט "אי" משלה, שבתוכו היא לכאורה אחראית על יישוב הסכסוכים בין יושביו. אולם מנקודת המבט של בעל עניין ניתן דווקא לראות בשערי המשפט ובשיטת המשפט הזמנה והזדמנות לנקוט בדרך של תחבולה שמתורגמת לצעדים משפטיים.
יכול לתת דוגמה להזדמנות שכזאת?
"כן. בפגישה מזדמנת עם לקוח הבריקה על שולחן המשרד תחבולה מעולם התכנון והבנייה. במסגרת תיק שעסק בסכסוך שכנים, הגשנו תביעה אזרחית והתנגדות לוועדה המקומית כדי למנוע מפלוני פיצול יחידות דיור, עבירות בנייה והשתלטות על גג משותף. בהתחלה נראה היה שהטיפול בתיק יסתכם בלכתוש את היריב בשתי החזיתות באופן בנאלי.
"המפתח לתחבולה שלנו היה התוכנית המפורטת שהשכן הגיש להכשרת העבירות, נגדה הגשנו את ההתנגדות. במקום להכריע את השכן עד ל'ניצחון מוחלט' בפסק דין חלוט, פנינו אליו דרך עורך דינו. הצענו לו שבתוכנית המפורטת יוחלו שינויים שיבטיחו זכויות שוות ללקוח שלנו. בתמורה נשקול להסיר את ההתנגדות ולסיים את התביעה בהסכמות שיעוגנו בפסק הדין. המו"מ עדיין מתנהל, אבל המקרה הזה מראה שבמקום לתקוף בעיה משפטית מבחוץ בהילוך איטי, ניתן ורצוי לתקוף אותה מבפנים".
קולמוס בתור "נשק טקטי"
דוגמה אחרת לתחבולה משפטית מהיבט ומכיוון אחר – לא מבפנים – אלא מבחוץ, היא שימוש בקולמוס בתור "נשק טקטי" בעתירה מינהלית. "עסקנו בתיק צפוף וגדוש שהשתתפו בו 13 צדדים, שהפכו כמויות בלתי נתפסות של יערות לניירות", הוא מספר. "העותרת היתה רשות הטבע והגנים, שעתרה נגד החלטת ועדת תכנון מחוזית, ואנחנו ייצגנו את המועצה המקומית מג'דל שמס.
"בניגוד לקרב פיזי שבו המטרה היא רק הגוף ורוח הלחימה של היריב, בזירה המשפטית המטרה העיקרית היא דווקא לחדור לבית המשפט ולהחדיר באופן רטורי את הטענות המשפטיות דרך הקסדה השיפוטית של השופט, לא פחות מאשר לנטרל בדו־קרב את כל הטענות של הצד שכנגד ולהפוך כל אבן וטענה שעלולות לשמש נגדנו".
בהקשר זה עו"ד זליבנסקי מסביר כי הדרך ללב של המחלוקת המשפטית בעיני השופט עוברת דרך חלל ספרותי. "מדובר בפתח עילי נסתר שיכול להעניק יתרונות משמעותיים למי שייכנס דרכו אל שערי המשפט", הוא מדגיש. "לא רק כתבי טענות מונחתים ממנו על עולם המשפט, אלא שהחלל הספרותי כולו מתערבל אל תוך התיק ומרחיב את הדיון המשפטי הפומבי לגבהים מעולמות המיתולוגיה, הפילוסופיה, הפוליטיקה התכנונית. אפילו סאטירה וקומדיה מוזמנות להיכנס לזירה.
"רשות הטבע והגנים מצטיירת כממלכה מעין פיאודלית שחותרת תחת מוסדות המדינה, גופי התכנון והאינטרס הציבורי שאותו היא מבקשת לאפס למען הערך של שמירת שמורות הטבע בלתי מיושבות ורצוי בלתי מטוילות. בחסות ההקדמה הזאת נכנסו לפסים של העתירה הרצון לעוצמה של ניטשה, חוות החיות של אורוול, המאמר של רוסו על המדעים והאמנויות ועוד מובאות ודימויים שהתמזגו בתפאורה והכינו את הסט לקונסטרוקציה המשפטית".
עו"ד זליבנסקי מוסיף כי לתיאור של הצדדים ולתבנית העלילתית נוצקו טענות פילוסופיות־משפטיות. נעשה ניתוח מעמיק של חלוקת העבודה על פי כללי המשפט המינהלי בין העותרת והרשויות הציבוריות, והוגדר המרחב המשפטי שמאפשר לעותרת לשלול במאזני המשפט החלטה משותפת של ועדת תכנון ושל משרד ממשלתי. "המנגנון פורק לרכיביו, הורכב מחדש והופעל באופן שמראה שהוא אינו מורשה להתערב בהחלטה על הרחבת מג'דל שמס", הוא אומר. "כתוצאה מכך במהלך הדיון בית המשפט אימץ בפיו אחדים מהמושגים ששתלנו בתיק, העתירה נדחתה ונפסקו לחובת העותרת הוצאות. לטובת מרשתנו נפסקו הוצאות בגובה כפול משל כל שאר המנצחים".
כיצד היית מסכם את המאפיינים של תחבולה משפטית?
"ראשית, ניתוח אבסולוטי של הזירה המשפטית והמרחבים החוץ משפטיים. שנית, שימוש יצירתי בזירה ובמעברים בין הזירות, שליטה מרחבית במישור המשפטי ובנקודות החיבור שלו למישורים אחרים, וניתוח של הצדדים וגם של השופט כשחקנים ושל כל מרחבי הפעולה והידיעה, בין העמדות והמהלכים של הצדדים והשופט בלוח המשפט".
האם מודל בינה מלאכותית מסוגל להגות תחבולה משפטית?
"קודם הוא יצטרך ללמוד ליצור יצירות מקוריות ולחולל אינטגרציה רב מישורית של כל תחומי הידע והפעולה הידועים לנו. סביר להניח שבבוא היום המודל שיפנים את מנגנון העל של כל התחבולות יחסום אותן בכל האתרים, ואז כל תחבולה או יצירתיות או ערמומיות יעברו מן העולם. כל עוד קיימות תחבולות, הן מהוות ערובה לחלל הנעלם שממנו הן מבריקות. הרחק מראש המדוזה של הבינה המלאכותית".
סמדר בן דור משרד עו"ד
טלפון: 0528084355
למעבר לאתר >>
בשיתוף סמדר בן דור משרד עו"ד
