נורקין רוזנזפט עורכי דין: בשירות ההתיישבות העובדת כבר מעל ל-40 שנה

ההתיישבות העובדת, המונה קיבוצים ומושבים, אגודות שיתופיות ומועצות אזוריות, מהווה מגזר ישראלי ייחודי, בעל צרכים משפטיים ספציפיים. עו"ד יעל נורקין מספרת על עבודתם של עורכי דין העוסקים בענייניה המשפטיים של ההתיישבות העובדת, על האתגרים ועל דרכי הפתרון

ניבה שור
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נורקין, רוזנזפט, עורכי דין
"ההכרות עם מאפייני החיים במושבים ובקיבוצים מסייעת לנו בגיבוש הפתרונות המתאימים ביותר"צילום: באדיבות החברה
ניבה שור
תוכן שיווקי

משרד עורכי הדין נורקין רוזנזפט הוא משרד ותיק, שהוקם לפני יותר מ-40 שנה, על-ידי עו"ד מייק קנט ועו"ד חגי מרום, אליהם הצטרף עו"ד דרור רכס. לאחר פרישתם, ממשיכות לנהל את המשרד עו"ד יעל נורקין ועו"ד רחל רוזנזפט. עיקר פעילותו של המשרד מתמקדת בהתיישבות העובדת: מושבים, קיבוצים, יישובים קהילתיים, ועדים מקומיים ומועצות אזוריות.

המשרד מספק מעטפת רחבה של השירותים הנדרשים ליישובי ותושבי ההתיישבות העובדת, לרבות דיני ניהול אגודות שיתופיות, דינים מוניציפליים ודיני עבודה. כל הקשור לביצוע עסקים בקיבוצים ובמושבים באוריינטציה לחוק ההתיישבות ולהוראות רשות מקרקעי ישראל, התנהלות אגודת מול חבר אגודה, הקמה ותחזוקה של מערכות תשתית, לרבות בתחום האנרגיה המתחדשת ועוד.

קיבוצים ומושבים – אתגרים משפטיים במציאות מורכבת

את האתגרים המשפטיים העומדים לפתחם, מחלקת עו"ד יעל נורקין לשני סוגים עיקריים: אתגרים כלכליים ואתגרים חברתיים-קהילתיים. האתגרים הכלכליים מתקיימים בתוך מציאות מורכבת של מערכת היחסים המיוחדת בין חברי הקיבוצים או המושבים והשונות בתוכם אל מול הקיבוץ, המושב או התאגידים העסקיים, כאשר נוספים גם "שותפים" רגולטוריים, כמו רשות מקרקעי ישראל והכללים של חוק ההתיישבות החקלאית. האתגרים החברתיים-קהילתיים המיוחדים להתיישבות העובדת קשורים לרוב לריבוי גופים המנהלים את הישוב, למעמדות משפטיים שונים, לשינויים בתפיסת מערך היחסים בין הפרט לאגודה, ועוד. כל אלו מחייבים מתן פתרונות יישוביים ופתרונות בין אישיים במציאות משפטית דינמית.

כך למשל, דוגמה לסוגיה ניהולית העולה בעקבות ריבוי סמכויות הניהול במושבים וקיבוצים באה לידי ביטוי בתחום החינוך לגיל הרך והחינוך הבלתי פורמלי. ביישוב בו קיים שוני בין התושבים לבין חברי האגודה החקלאית ובהיעדר אגודה קהילתית, הניהול של המערכות הללו יוטל לרוב על הועד המקומי שסמכותו חולשת על כלל תושבי היישוב, אך הוא נתון לשורה של הוראות מגבילות מתחום דיני המשפט הציבורי. "על מנת להתמודד עם כך, אנו מסייעים ליישובים להקים אגודת חינוך שתאפשר לתושבי היישוב לנהל את מערכות החינוך לפי כללי המשפט הפרטי והקואופרטיבי", מסבירה עו"ד נורקין.

"גם כאשר חלוקת הסמכויות של הגופים השונים בניהול הישוב היא ברורה, ולא תמיד זה המצב, עורכי הדין המלווים ישוב מאותגרים בעניין הסמכויות החוקיות של כל גוף משפטי הפועל בו והאופן הנכון ביותר מבחינה חוקית, ציבורית וכלכלית לשלבו במערך השירותים לתושב. הרצון שמנחה אותנו הוא לאפשר קיום אורח חיים מכובד בישוב ומתן שירותים אופטימלי בסופו של יום, על ידי כל אגודה, לחבריה".

עו"ד יעל נורקיןצילום: באדיבות החברה

אילו סוגיות משפטיות נובעות מכך שלא כל תושבי הקיבוצים והמושבים הם בעלי מעמד זהה?
"העובדה כי חלק מתושבי המושב או הקיבוץ אינם חברים באגודה החקלאית מעלה סוגיות משפטיות מורכבות. למשל, בכל הנוגע למבני ציבור – כמו בית עם, מועדונים או מבנים ללא שימוש מוגדר, שהיעוד שלהם מאפשר השכרה לעסקים. החוזים על שטחים אלו, לרוב יהיו בין רשות מקרקעי ישראל לבין המושב או הקיבוץ, ואילו השימוש המבוקש על-ידי התושבים נוגע לאו דווקא רק למי שהוא חבר האגודה. במקרים אלו, הנטייה אצל מרבית הישובים היא לבנות מערך הסכמים ששומר את מבני הציבור אצל האגודה החקלאית, אך נותן לוועד המקומי את הזכות להשתמש בהם לכלל תושבי היישוב.

לדברי נורקין, סוגיה נוספת קשורה גם לעניין "מעמדות" שונים של תושבים: ישנם חברי האגודה החקלאית (חברי המושב/הקיבוץ) אשר מרכזים כיום את ההתנהלות העסקית, ישנם בעלי הזכויות במגרשי המגורים בישובים, וישנם שוכרים – לטווח קצר וכאלו אשר חיים שנים רבות בישוב. "בקיבוץ או במושב בו ישנה אגודה קהילתית, מי שחבר בה הוא בעל זכויות חכירה רק במגרשי מגורים, כך שעלולות להתפתח סוגיות משפטיות בין אלו שאינם חברים באגודה ומבקשים לקבל את השירותים שמקבלים מי שכן חבר, ולרוב מסכימים גם לשאת בתשלומים הנלווים לכך. במרבית הישובים במגזר החקלאי בהם פועלת אגודה קהילתית, הניהול של מערכות החינוך, התרבות, הקהילה וכו' ייצא מתוך הקיבוץ או המושב ויימסר לאגודה הקהילתית תוך מציאת הסדרים מתאימים מול ציבור שוכרים (אם אלו אינם חברי אגודה). בהיעדר אגודה קהילתית, יטפל בכל הועד המקומי, שסמכותו חולשת על כלל תושבי הישוב, אולם שורה של הוראות מתחום דיני המשפט הציבורי מקשות מאד על התנהלותו בתחום הצר של החינוך: חובת תשלום שכר ושכירת עובדים לפי חוקת העבודה החלה על עובדי רשויות מקומיות, חובת קיום מכרזים, איסור לקיחת הלוואות אלא באישור מיוחד ולתחום צר של יעדים, תלות גדולה במועצה האזורית וכיוצא בזה".

אילו סוגיות עולות בתחום ניהול תאגידים עסקיים על-ידי חברי אגודה שהם לאו דווקא מהתחום של אותו תאגיד?
"סוגיה בתחום הניהול הכלכלי העולה לרוב בקיבוצים היא לעיתים חוסר ידע של חברים שנבחרו לשבת בהנהלות של תאגידים עסקיים של היישוב. יכול לעלות גם חשש מניגוד עניינים נוכח כהונה של קרובי משפחה בהנהלת אותו תאגיד, כהונה של עובדי התאגיד או של תאגיד הקשור אליו, בהנהלה שלו. כך לדוגמה, כאשר הנהלת קיבוץ מוצאת כי נושא זה הפך להיות בעייתי, אנו נותנים להם פתרונות שונים, כגון קביעת רף של ניסיון וכישורים ממי שמבקש לכהן בהנהלת תאגיד עסקי. בכל הנוגע לחשש מניגודי עניינים - קביעת חסמים קבועים מראש למצב של כהונה היוצרת מצב של ניגוד עניינים מובנה, כמו קביעה כי עובד של תאגיד לא יכהן כחבר הנהלה בכל תאגיד הקשור לתאגיד בו הוא עובד".

התאמת המעטפת המשפטית לצרכים ולאופי הלקוח

הצרכים של ישובים ותושבים במגזר ההתיישבותי הם רבים ומגוונים, וכשם שהידע והניסיון של צוות המשרד הוא מעמיק ומגוון, כך גם היכולת שלו להתאים את המעטפת המשפטית לצרכים ולאופי של כל לקוח. "אנחנו לא באים עם אג'נדה אותה מיישמים על כל לקוח, אנו ניגשים אל הלקוח עם המון ידע משפטי, ניסיון חיים בתחום ההתיישבות העובדת, וחשיבות שאנו מייחסים להבנת צרכיו הייחודיים. את כל אלו אנו תופרים לחליפה נוחה של השירותים שהלקוח באמת צריך, תוך הקפדה על זמינות גבוהה", מדגיש עו"ד נורקין.

"משרדנו מאגד בתוכו עורכי דין המומחים בתחום דיני התאגידים, ובפרט – אגודות שיתופיות, דיני עבודה, דיני חינוך, משפט מסחרי ואנרגיה מתחדשת, דיני מקרקעין ותשתיות, ועורכי דין המומחים בתחום דיני המשפט הציבורי החל במועצות אזוריות. באמצעות הידע הזה ניתן להעניק לכל ישוב את המעטפת הרחבה של השירותים להם הוא נדרש, מתוך ראיית התמונה הכוללת".

עו"ד נורקין מספרת שבעיניה כל לקוח הוא יחיד ומבטא עולם ומלואו. "עורכי הדין שלנו הם וותיקים ועטורי ידע, לכולנו יש אוריינטציה כזו או אחרת להתיישבות העובדת – קיבוצניקים או מושבניקים במקור או גם כיום. כאשר עורך דין המתמחה בדיני אגודות שיתופיות ומשפט מסחרי מתנהל מול מרכז משק או יו"ר עיסקי, מעבר לידע המשפטי, הוא מכיר גם את הדינמיקה, את היכולות להעביר החלטות בהנהלת הישוב, וכיוצ"ב. השילוב בין הידע המשפטי הנרחב, הניסיון רב השנים וההיכרות המעמיקה של הציבור עמו אנו עובדים, הוא מה שמתווה לנו את הדרך".

נורקין רוזנזפט עורכי דין
רחוב התוכנה 4 (מתחם רכבת צפון), עפולה
טלפון: 04-6526195
מעבר לאתר >>