רובנו מעדיפים להאמין שכאשר אנחנו מעריכים את כישוריהם של אחרים או שהם מעריכים את כישורינו, הדבר נעשה באופן אובייקטיבי, בהתבסס על שיקולים מהותיים כמו פעולות פרודקטיביות וביצועי העבר ובאופן כללי על כישורים ויכולות. אך אנה וינטור, העורכת המיתולוגית של מגזין ווג, משרה בה היא אוחזת עדיין משנת 1988, סבורה שקיימים שיקולים שונים, החל מגובה המרואיין דרך ביטחונו העצמי ועד לאופן שבו הוא הולך או מריח, המשפיעים באופן לא מודע כאשר המראיין שופט את מידת המהימנות והכשירות של המרואיין להתאים למשרה כלשהי.
וינטור, שראיינה לדבריה אינספור אנשים שביקשו להתקבל לעבודה במגזין הנחשק, סיפרה באחד מפרקי סדרת הוידאו שלה "תשאלו את אנה", כי לעיתים ישנה הרגשה שמרואיינים פוטנציאלים מגיעים לראיון כשהם לובשים בגדים שהם קנו ממש לפני הפגישה, או ערב קודם, ולא משהו שבאמת מתאים לאישיותם ולמי שהם באמת.
לטענה מדובר באחת הטעויות השכיחות ביותר שעושים מחפשי עבודה, כלומר ללבוש לראיון המיוחל אאוטפיט שלא באמת מייצג את מי שהם. "הבגדים שלך", היא אומרת, "מוכרחים להעביר את האופן שבו אתה תופס את עצמך, כי בלי קשר להיכן מתקיים הראיון, עליך לזכור שלא שוכרים לעבודה את המלתחה שלך. הבגדים שלך לא הולכים לעבוד במקומך".
על מנת לתמוך בתפישתה, ציינה וינטור בתוכניתה כי מחקר שנערך לאחרונה בפרינסטון הצביע שאפילו הבדלים זניחים בלבוש משפיעים על האופן שבו אנשים שופטים את יכולותינו וכישורינו. אי לכך היא פוסקת: "אם אתם מתלבטים מה ללבוש לראיון עבודה, עליכם לבחור את הבגדים הכי יפים ויקרים שידכם משגת".
יקרים? כן, לוינטור מתברר יש הסבר לוגי לעניין. "כאשר הבגדים של המועמד נראים יקרים, בין אם מדובר בחליפה או בטי-שירט ממותגת, אנשים נוטים לחשוב שהאדם הלובש את הפריטים הללו הוא בעל ביטחון עצמי גבוה".
וינטור אף מחדדת נושא זה ומוסיפה כי השיפוטיות של המראיין נעשית בתוך שבריר שנייה. "חליפה, אתם אומרים לעצמכם, זאת בסך הכל חליפה. כל עוד אדם מופיע לראיון עבודה והוא לבוש חליפה הולמת, הפרטים השוליים בנוגע לחליפה הזאת אינם מעלים ואינם מורידים. אבל כאשר הצוות של החוקרים מפרינסטון הציב בהדמיות שביצע פרצוף זהה מעל לסט לבוש שונה מסט לבוש אחר, הם פשוט גילו כי השינויים הקלים הללו בהחלט השפיעו על הערכת כישוריו של אותו מועמד".
עוד הוסיפה וינטור וציינה כי סגנון הלבוש, צבע הבגדים וכמובן שפת הגוף הם מסרים לא מילוליים שגורמים לסובבים לגבש דעה עוד בטרם נאמרה מילה אחת בראיון, לכן לשיטתה הבגדים שתבחרו למפגש זה מוכרחים להתאים למקצוע, לאופי המשרה וגם לסטטוס המבוקש. וינטור מאמינה כי חשוב להבין טרם הראיון מהי בדיוק מהות והגדרת המשרה, האם לדוגמה מדובר בתפקיד ניהולי או פקידותי, האם במסגרת התפקיד המרואיין ידרש להיפגש עם גורמים מחו"ל, והאם הוא יבוא במגע עם לקוחות פנים אל פנים, כששאלת השאלות מבחינתה היא - מהו בעצם קוד הלבוש הנהוג בארגון או באותו תחום עיסוק.
"סגנון הלבוש מוכרח להתאים לאופי המשרה", קובעת וינטור, "אם מישהי שעוסקת בעולם הפרסום והשיווק תגיע לעבודה לבושה בבגדים משעממים בצבע אפור, היא עשויה לשדר רושם מסורתי ושמרני מדי, אפילו אם היא ממש לא כזאת בעבודתה ובתוצרים שהיא מוציאה תחת ידיה. לעומת זאת לבישת בגדים בצבעי פסטל ישדרו מבחינתה את המסר המתאים".
סוגיה מעניינת נוספת שוינטור ממליצה לבחון קשורה בעובדה שבעידן הנוכחי מעסיקים נותנים מרחב רב בעבודה ולכן רוב רובן של המשרות לתפישתה הן בבחינת "משרות אמון", משום שחשוב למעסיק לדעת שניתן לסמוך על העובד ללא פיקוח צמוד אליו. עובד שמוביל ומקצועי במרחב עבודתו, מספק שקט למעסיקיו, דבר שחשוב מאוד למעסיק. "הדבר האחרון שהמעסיק חפץ בו הוא להיות בתפקיד "הגננת" או מעורבותו בצורך לדגום כל פעם מחדש את העובד ולעקוב אחר מהלך עבודתו. ללא אמינות יהיה קשה מאוד למעסיק להרחיב את תפקיד העובד ובמקרים מסוימים אף לצמצמו", היא קובעת ומבארת שגם עניין זה קשור בהופעה החיצונית. "להופעה החיצונית השפעה מכרעת על פרמטר זה ועל האופן שבו אדם בוחר להדהד את עצמו מול מעסיקיו, ובהתאמה גם השפעה על האופן שבו המראיין/מעסיק תופס ומנתח את דמותו של המרואיין/עובד", היא אומרת.
להמחשת העניין מספקת וינטור דוגמה ומספרת שהיא זוכרת גבר צעיר שהגיע לראיון במגזין כשהוא לבוש בשמלה ונושא תיק קלאץ' קטן. לטענתה היא שכרה אותו מייד למשרה. "אתה מוכרח להתלבש כמו שאתה וככה זה בכל עבודה שאתם מנסים להשיג, לכן ממש לא כדאי לכם לנסות לזייף את מי שאתם", היא מסכמת.
בשעה טובה: הוזמנתם לראיון עבודה, מה עושים עכשיו?
גלו גמישות. התקשרו לתאם אתכם ראיון, זכרו כי גם לשיחת הקדם-ראיון יש חשיבות ולכן נסו להשתדל להסכים להגיע למועד הפגישה הראשון שהמראיין מציע ולהימנע ככל שניתן ממו"מ לגבי מועד הראיון. ככלל, לא מומלץ לפסול יותר ממועד אחד שהוצע לכם.
עשו שיעורי בית. מועד הראיון נקבע – יש להתכונן כראוי ומומלץ לדעת מראש בפני מה ומי אתם עומדים. ערכו חיפוש על החברה בגוגל, כנסו לאתר החברה כדי לתהות על קנקנה, ערכיה ומטרותיה.
אל תאחרו. התייצבו במועד המדויק שנקבע לראיון העבודה. יתרה מכך, הקדימו במעט. איחור עשוי להצביע על חוסר דיוק, אי-סדר ואף זלזול בזמנו של המראיין. בנוסף, השתדלו להגיע עם מצב רוח חיובי ושמרו על גישה כללית פוזיטיבית. מרגע שרגלכם דרכה במקום העבודה המיוחל אתם עומדים למבחן.
חדל קשקשת. אל תנסו להתחבב על המזכירה או על העובדים האחרים בגלישה לשיחת חולין. פשוט המתינו בסבלנות עד שיקראו לכם ושימרו על קורקטיות. כמו כן, זכרו לכבות את הסמארטפון גם בזמן ההמתנה לראיון. זה לא מקובל לנהל שיחות אישיות במסדרונות החברה בעת המתנה לראיון וזה בעיקר משדר זלזול.
הישארו מפוקסים. השיבו על שאלותיו של המראיין באופן ממוקד וענייני. אל תתפזרו לנושאים שאינם קשורים לאלו שנשאלתם עליהם. אם התבקשתם לספר על עצמכם - הכוונה היא להשכלתכם האקדמאית ובעיקר לניסיונכם המקצועי. יש להשיב על השאלות בעברית רהוטה ובאופן סימפטי, ובלבד שאתם מבינים שהמראיין אינו חבר שלכם. לכן חשוב לוותר על סחבקיות ולשמור על גישה ונימה קורקטיות, ממוקדות ותכליתיות.
הכסף מדבר, אתם לא. אל תעלו את נושא השכר לפני שאתם נשאלים לגביו. אם יש לכם ציפיות שכר מוגדרות אמרו בכנות מה הן לכשישאלו אתכם. אם אין לכם, אמרו זאת למראיין וציינו טווח שכר בו אתם מעוניינים להשתכר. מה שכן מומלץ לציין (אפילו אם לא שאלו אתכם), זה את רצונכם להתקבל למשרה המיוחלת.
מריח כמו יותר מדי פרפיום. לרוב, ראיונות עבודה מתבצעים בחללים קטנים וסגורים, כך שלהשפריץ ולהטביע את עצמכם בבושם כאילו אין מחר זה לא רעיון טוב. אם יש ספק, השפריצו פחות, ואם עדיין יש ספק – אל תשפריצו בכלל. כנ"ל בכיוון ההפוך – אל תוותרו על מקלחת, בטח לא בקיץ הלוהט!
שמתי לי פודרה. לנשים המתכוננות לראיון עבודה חשוב לדעת שאין כל צורך בכמות מוגזמת של איפור, אבל כן חשוב להתאים את מוצרי האיפור באופן כזה שיבליט את מה שצריך להבליט ויסתיר את מה שצריך להסתיר. האיפור מוכרח להחמיא ולא כזה שייחשב לצעקני, מוגזם או דרמטי.
היי וביי. סיום הראיון הוא המומנט המתאים לשאול שאלות על הארגון, על המשרה וגם על תהליך הגיוס וכל מידע נוסף שמסקרן אתכם – פרט כאמור לנושא השכר. כשאתם נפרדים לחצו שוב את ידו של המראיין והיפרדו בחיוך מזמין.
