עורך הדין שחר הופמן (47, נשוי + 3), מומחה לדיני עבודה במשרד בן-ארי פיש, מייצג מעסיקים ועובדים בכל הארץ ומייעץ להם בכל הקשור לדיני עבודה. מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל" הופמן עסוק במיוחד. "בחודשיים הראשונים של המלחמה", הוא מספר, "כל ההתעסקות שלנו היתה בייעוץ למעסיקים בכל מיני סוגיות שקשורות למצב. למעט מקרים דחופים כמו צווי מניעה, לא היו כלל דיונים בביהמ"ש. בצד זאת, מפעלים גדולים נאלצו פתאום להתמודד עם צווי גיוס וצווי ריתוק לעובדים, מה שהצריך לתת מענה לשאלות ודילמות רבות שהתעוררו כתוצאה מן הסיטואציה הלא שגרתית".
צווי גיוס הם בהחלט נגזרת של המלחמה. מה בנוגע לצווי ריתוק?
"עסקים כמו מפעלי אנרגיה או מפעלים לייצור מזון הם עסקים חיוניים בתקופת שגרה וחשובים אף יותר בתקופת לחימה. אם עסק חיוני נמצא באזור שמטווח בטילים, ועובדיו אינם יכולים או מעוניינים להגיע ולהסתכן, הרי שבהוראת החוק ניתן לחייב אותם להתייצב לעבודה במצב חירום. משרד העבודה קובע מיהו מפעל חיוני ומוציא צווים מפעליים ואישיים, שמחייבים את המפעל להמשיך ולייצר, ואת עובדיו לעבוד. מפעלים שלא נערכו מראש, נדרשו להתחיל בהליך הכרה מזורז כמפעל חיוני. אני שמח לציין שברוב מוחלט של המקרים לא היה צורך בצווים, כי העובדים גילו אחריות והגיעו לעבודה".
מי רוצה לעבוד מהבית
"סוגיה נוספת שאנחנו מתעסקים איתה רבות בתקופת המלחמה, היא עבודה מרחוק. יש מקומות שבשל מצב החירום איפשרו לעבוד מהבית. כמובן שזה תלוי בסוג העבודה, בתשתית הטכנית וגם בשיטות העבודה והניהול. יש מעסיקים שרוצים להשאיר אצלם את השליטה ומתקשים לפקח באופן יעיל על עבודה מרחוק, הם רוצים "לראות בעיניים" שהעובדים מבצעים את המטלות שלהם. הכל תלוי בתרבות הארגונית וביכולת לנהל ולמדוד את התפוקות. העבודה מרחוק גובה גם מחיר בהיבט של עבודת הצוות ושיתוף המידע. במקרים מסוימים, העבודה מהבית עלולה לעורר גם קשיים מתחום אבטחת המידע או באימות שעות העבודה שבוצעו בפועל לצורך תשלום שכר וזכויות", אומר הופמן.
עבודה מהבית אינה מתרחשת רק כאשר העובד מפחד להגיע לעבודה, אלא גם תלויה במצב המשפחתי. למשל, בשבועות הראשונים של המלחמה מערכות החינוך היו סגורות ולכן הילדים נשארו בבית. מישהו מההורים היה חייב להישאר איתם, מה עושים?
"התמודדנו רבות עם הסוגיה הזאת. קח לדוגמה עובד שהודיע שהוא נאלץ להישאר עם ילדיו בבית ואין לו אפשרות להגיע לעבודה, וקושי אפילו לבצע את עבודתו מהבית. במצב חירום, אם לעובד יש ילדים מתחת לגיל 14 שאין להם מסגרת חינוך, החוק מגן עליו ואי אפשר לפטר אותו. זה כך גם אם העובד אינו יכול להגיע לעבודה בשל הנחיות הבטחון – אסור לפטרו. הוראות הבטחון מתייחסות כרגע ליישובים ספציפיים ואין דינו של עובד שפונה מיישוב בעוטף עזה זהה לעובד ממרכז הארץ. על אף שמבחינה משפטית אין לעובד כזה שאינו גר ביישוב ברשימה הזו, זכות להיעדר מהעבודה, הייתי ממליץ למעסיק במקרים שבהם העובד מעלה קושי אישי, לגלות הבנה והתחשבות..".
המנגנונים עוד לא גובשו באופן סופי
"המלחמה הזאת תפסה אותנו בהפתעה גמורה וכולנו חווינו שבועות שלמים של חוסר וודאות. "לוקח למערכות זמן", מסביר הופמן ומפרט: "כמו במבצעים קודמים, אני מניח שבסוף המלחמה ימצא פתרון חוקי לשלם לכל העובדים שנעדרו מהעבודה, לפחות באופן חלקי. המעסיק יקבל שיפוי מרשויות המדינה. כרגע המנגנונים הללו עדיין לא גובשו באופן סופי. יש מסלול פיצוי למעסיקים ששילמו שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם ברשימת יישובים זכאים. התנאי הוא שהמעסיק המשיך לשלם שכר לעובדיו. אין עדיין מנגנון שיפוי ביחס לעובדים שנעדרו לצורך השגחה על ילדיהם".
ומה בנוגע למילואימניקים?
"מילואימניקים נהנים מהגנה ואסור לפטר אותם, אלא באישור מיוחד. ההגנה הזו נמשכת כל זמן שהעובד במילואים וגם חודש לאחר שסיים את שירותו.
ומה בנוגע לשכר בתקופת ההיעדרות?
"חיילי המילואים ממשיכים לקבל שכר כרגיל מהמעסיק. מדובר במקדמה על חשבון תגמולי המילואים שהמעסיק יקבל בהמשך מהמוסד לביטוח לאומי. אם התגמול גבוה מהמקדמה – היתרה צריכה לעבור לעובד. חשוב לדעת שלבני הזוג של חיילי המילואים יש זכות לקיצור יום העבודה בשעה, אם הם הורים לילד בן 13 או פחות".
איך עושים סדר בכל המידע הזה, הרי גם המעסיק וגם העובד צריכים לדעת את הזכויות והחובות שלהם, לא?!
"המעסיקים לא בהכרח מכירים ויודעים מהן הזכויות, ויש באמת המון מקורות שונים. בארגונים גדולים זה תפקידם של אנשי משאבי האנוש להכיר את הנושאים הללו ולוודא שהעובדים מקבלים את כל הזכויות שלהם, אולם בעסקים קטנים יותר, האחריות מונחת על המנהלים והבעלים של העסק. חשוב להתייעץ ולבדוק כי זה עלול לחשוף את העסק לחבויות שמצטברות לסכומים גדולים. לעובדים אני ממליץ לחפש מידע באינטרנט, הוא מצוי בצורה נוחה ונגישה, גם באתרים של הרשויות ובאתר "כל זכות" המצוין. בשאלות קונקרטיות או מורכבות יותר רצוי להתייעץ עם עו"ד שזה תחום עיסוקו".
עוד הוסיף הופמן והדגיש כי יצירת מנגנונים שייצבו את שוק העבודה גם בתקופה מעורערת כזו חשובה לכל הצדדים. "אנחנו מבלים את רוב שעות היום במקום העבודה, חלק משמעותי מהקשרים החברתיים שלנו הם בעבודה, ולעיתים קרובות התפקיד שלנו הוא חלק משמעותי בהגדרה העצמית שלנו. להרבה אנשים בארץ, בשל מצב החירום הבטחוני, והפינוי של יישובים כה רבים – נעלם לפתע הדבר הזה וזה מערער את השגרה והשייכות שלהם. העניין הכלכלי הוא כמובן חשוב ומרכזי אך יש היבטים נוספים, ואני משוכנע שיהיו למלחמה השפעות שעדיין לא עיכלנו".
לאתר >>> בן ארי, פיש עורכי דין
בשיתוף עו"ד שחר הופמן/בן ארי, פיש עורכי דין
