בירת ישראל מצויה בעיצומה של מהפכת תחבורה רחבת היקף בכל רחבי העיר, שמשנה את פניה מקצה לקצה: הרכבת הקלה, כבישים חדשים, הפרדות מפלסיות, חניוני "חנה וסע", שבילי אופניים ורכבל לעיר העתיקה. "כל אלה הם חלק ממהלך תחבורתי-עירוני מקיף, שאותו מובילה העירייה, ע"פ מדיניות ראש העיר, משה ליאון, יחד עם משרד התחבורה, צוות תוכנית אב לתחבורה, חברת מוריה ושותפים נוספים", אומר איציק לארי, מנכ"ל עיריית ירושלים, שמוסיף כי "המהלכים הללו הופכים את ירושלים למובילה בישראל בתחום תשתיות התחבורה הציבורית. מתפתחת פה אלטרנטיבה משמעותית וירוקה לשימוש ברכב פרטי, בתוך העיר ומחוצה לה - בדומה לערים אחרות מפותחות ומתקדמות ברחבי העולם".
הרכבת הקלה: רשת עירונית בהתהוות
בירושלים פועל למעלה מעשור הקו האדום של הרכבת הקלה, הנחשבת לאבן דרך בתחום התחבורה הציבורית בישראל, עם ממוצע של כ-200 אלף נסיעות ביום. הקו, שמהווה את עמוד השדרה של מערך התחבורה החדש בעיר - הורחב לאחרונה צפונה לנווה יעקב ודרומה להדסה עין כרם.
"הרכבת הקלה היא גורם משנה חיים בירושלים" אומר לארי. "זו לא רק רכבת, זה משהו גדול מזה: סביב צירי הרכבת הקלה, אנחנו יכולים לבנות לגובה, תוך הבנה שהאנשים שיתגוררו לאורך הציר, יעדיפו להתנייד באמצעות הרכבת הקלה – לעבודה, למרכז העיר או אפילו לתחנת רכבת ישראל ומשם לתל אביב ולכל מקום במדינה. היא מאפשרת גם הגעה מהירה ונוחה לאזורי המסחר, ואנחנו רואים את השפעתה החיובית על העסקים ועל מרכז העיר, שהפך להיות מוקד כלכלי ותרבותי שוקק ותוסס".
במקביל, נמשכות כל העת העבודות על הקו הירוק – התוואי השני שיחבר את שכונת גילה בדרום לגבעה הצרפתית בצפון, עם שלוחות למלחה ולגבעת שאול. התוואי נועד ליצור רצף תחבורתי מתקדם ונוח שיחבר בין מוקדי עניין מרכזיים בעיר, ויעניק גישה נוחה ומהירה אל מוסדות ציבור, מרכזי תעסוקה ואטרקציות תיירותיות דוגמת קריית הממשלה, בתי החולים המרכזיים, קניון מלחה, וקריית הספורט המתהווה במלחה. עם השלמתו, תופעל רשת רכבות עירונית חדשה שתכלול חמישה קווים, תשתרע על פני 40 קילומטרים, תמנה 77 תחנות ותשרת כ-400 אלף נוסעים ביום.
בנוסף לקו הירוק והאדום, נסלל גם הקו הכחול שישתרע לאורך 31 קילומטרים ו-52 תחנות – מרמות עד גילה, דרך שדרות גולדה מאיר, הר חוצבים, קינג ג'ורג', קרן היסוד, מתחם התחנה ודרך חברון. לקו שתי שלוחות: בצפון - מגאולה לרמת אשכול ובדרום - מתחנת החאן למלחה. להן מתווספות שתי שלוחות נוספות - הקווים הסגול והתכלת, כאשר הסגול יחבר בין קריית מנחם לתלפיות בדרום העיר, והתכלת יקשר את תלפיות להר הצופים דרך הדסה והאוניברסיטה.
בימים אלו מתחילות העבודות לחיבור המסילות בין הקווים הירוק והאדום, אשר מסמנות את תחילתו של מהלך אסטרטגי לשינוי פני התחבורה בעיר – יצירת רשת מטרופולינית של מסילות קלות, רציפה ואחודה. לארי מסביר כי מדובר במהלך חסר תקדים בהיקפו בישראל, שיחבר בין מוקדי מגורים, תעסוקה, אקדמיה וממשל, ויאפשר תנועה חופשית, מהירה ויעילה במרחב העירוני כולו. החזרת השירות המלא של הקו האדום מתוכנן לספטמבר 2025 וכבר בתחילת שנת 2026, צפוי להיפתח לציבור חלקו הראשון של הקו הירוק, שלמעשה עתיד להכפיל את מספר הנוסעים ברכבת הקלה.
עוד הוא מוסיף כי השלכות הפרויקט חורגות מהתחבורה עצמה: שדרוג נגישות, פיתוח עירוני מואץ לאורך הצירים, שינוי דפוסי תנועה והנחת תשתית לצמיחה כלכלית ואורבנית בעתיד. מהלך זה ממצב את ירושלים כמובילת תחבורה ציבורית חכמה ועתירת חזון, עם תכנון אינטגרטיבי שמביט קדימה לעשור הבא ומגדיר מחדש את המרחב האורבני בעיר הבירה. "תוך זמן קצר, תהפוך עיר הבירה ירושלים למטרופולין הגדול בישראל שיש בו רשת רכבות", אומר לארי. "כל חיבור של קו הוא זרז נוסף למימוש החזון העירוני – גישה מהירה ונטולת עיכובים לכל מקום בעיר באמצעות תחבורה ציבורית ירוקה. עוד קצת סבלנות, ובעתיד הקרוב יוכלו כלל תושבי ישראל ותושבי ירושלים בפרט, להגיע עם הרכבת ישירות למשחק כדורגל בטדי, להופעה בארנה או סתם לטיול בעיר והכל ללא הרכב הפרטי, מה שיפחית את זיהום האוויר ויצמצם את העומס בכבישים."
לצד הקמת רשת הרכבת הקלה, יוארך מסלול קו רכבת ישראל, מתחנת נבון, דרך הדווידקה במרכז העיר ועד למתחם החאן והכל בתת הקרקע. הרכבת תתחבר אל רשת הרכבות הקלות ותהווה אלטרנטיבה למגיעים לירושלים מתל אביב וממקומות נוספים ישירות למרכז העיר, לעיר ההיסטורית ולמוקדי תעסוקה, תרבות, קניות ובילוי, שאותם מציעה ירושלים.
אלפי מקומות חניה חדשים
כמהלך משלים, העירייה מרחיבה גם את מערך חניוני "חנה וסע" כחלק ממאמץ להפחתת עומסי התנועה ולעידוד השימוש בתחבורה ציבורית. בין המיזמים הבולטים – חניון תת קרקעי חדש במתחם שז"ר, שיתממשק עם תחנת הרכבת המהירה, קווי הרכבת הקלה והתחבורה העירונית. לצדו פועלים זה מכבר ומתוכננים להיבנות בעתיד חניונים נוספים: נחל צופים (1,000 מקומות), פסגת זאב (1,150 מקומות), הר הרצל, הר חומה, רוזמרין, הר חוצבים ומחלף בייט (2,275 מקומות, מהם 1,500 ב"חנה וסע"). בסך הכול מתוכננים כ-7,500 מקומות חניה – כולם משולבים סביב מוקדי התחבורה הציבורית של העיר.
"גם החניונים האלו הם חלק מהאסטרטגיה העירונית – לדלל את תנועת כלי הרכב במרחב", מציין לארי. "כך, מי שמגיע לעיר מכביש 16, הכניסה החדשה לעיר, ישים את הרכב בחניון בייט ומשם, יוכל להגיע לכל מקום שהוא רוצה. במקום לחפש חניה שעות, הוא יישב ברכבת, יכיר את העיר ויגיע למחוז חפצו כשהוא רגוע ושלו. לאחר מכן, הוא חוזר, לוקח את הרכב ואפילו לא צריך לשלם ביציאה. זה מדהים ומשנה מציאות".
עשרות קילומטרים של נת"צים
לצד כל זאת, כדי לתעדף שימוש בתחבורה ציבורית, העירייה, ביחד עם צוות תוכנית אב לתחבורה, מקדמים הקמת נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) לאורך צירים מרכזיים. מעבר לנת"צים שכבר פזורים ברחבי העיר, לפי העירייה, יותר מ-66 ק"מ של נת"צים נוספים, נמצאים בשלבי תכנון, וכולם יחד יהפכו את התחבורה הציבורית בעיר למהירה ונגישה.
בנוסף, נפתחו בעיר שורה של הפרדות מפלסיות לשחרור צווארי בקבוק תחבורתיים, במטרה להפחית עומסי תנועה בצמתים מרכזיים. בין הפרויקטים שכבר נפתחו: ההפרדה בגבעה הצרפתית, הכוללת ארבע מנהרות באורך 4.4 ק"מ ובעומק של 40 מ', המקשרות בין כביש 1 למעלה אדומים, פסגת זאב וצירים ראשיים; שתי מנהרות בשדרות שז"ר כחלק מהקמת רובע הכניסה לעיר, עם חניון תת קרקעי בן חמש קומות; והפרדות נוספות באשר וינר–דרך חברון ובצפון העיר.
רוכבים קדימה: עולים על האופניים
אם עד שנת 2020 היו בירושלים כ-49 ק"מ של שבילי אופניים, אזי כיום פרושים בעיר כ-90 ק"מ של שבילים, וכ-14 ק"מ נוספים נמצאים בשלבים שונים של ביצוע, לצד תכנון של שבילים נוספים. לארי מציין כי פרויקט שבילי האופניים גם הוא חלק מחזון ראש העיר, משה ליאון, וממדיניותו לקידום מערך התחבורה הציבורית בעיר. הוא מוסיף כי במהלך 2026, צפויה רשת שבילי האופניים העירונית להגיע לכ-120 ק"מ, וכי מדיניות ראש העיר הביאה כבר למהפכה, לא רק בתחבורה, כי אם בשורת נושאים לרוחב קשת הנושאים העירוניים – תכנון ובניה למגורים, מסחר, תעסוקה ומלונאות; שמירה על שטחים ירוקים, טיפוח המרחב הציבורי, ניקיון, תעסוקה ועוד.
אחד המיזמים המרכזיים בהנגשת הרכיבה על אופניים לתושבים הוא "ירופאן" – מערך עירוני של עמדות להשכרת אופניים, הפרושות בכל רחבי העיר – ממלחה וצומת פת, דרך בית הכרם, קטמון, רחוב עזה והגבעה הצרפתית, ועד גבעת התחמושת, מוסררה, הר הרצל, קניון הדר ואזורים נוספים. לאחרונה התווספו עמדות השכרה גם בפסגת זאב, קריית היובל, גבעת משואה וקריית מנחם. נכון להיום, עומדים לרשות הציבור 94 תחנות פעילות וכ-640 זוגות אופניים, כמחציתם עם הנעה חשמלית.
אחד הפרויקטים החשובים בתחום, הוא הקמת מנהרת כרם, מנהרת האופניים הייעודית הראשונה בישראל באורך של 2.1 ק"מ, שמחברת בין נחל רפאים לעמק מוצא. המנהרה למעשה מהווה את המקטע האחרון בשביל אופניים 'סובב ירושלים' ומציעה חוויית רכיבה וטיול ייחודית, לטובת תושבי העיר ואזרחי כל המדינה. הרכיבה במנהרה מתאימה גם לחובבים והותקנו בה אמצעי הבטיחות והבקרה המתקדמים ביותר.
"גם בתחום הרכיבה אנחנו משנים את דפוסי החשיבה של הירושלמים. מי חשב שבעיר משופעת עליות, יהיו שבילי אופניים ומיזם להשכרת אופניים? השבילים נמצאים בכל שכונות העיר, תוך קישור למסלולי הרכבת הקלה. הירושלמים לאט לאט משנים את החשיבה ונתוני ההשכרה – רק בעליה", מוסיף לארי בגאווה.
ברכבל אל העיר העתיקה
ירושלים, עיר הררית מטבעה, מתמודדת עם אתגר טופוגרפי שלא מאפשר לכל תושב לצעוד בקלות לתחנת הרכבת הקלה הקרובה. לפיכך, לצד פיתוח קווי ההיסעים, מקדמת העירייה תפיסה תכנונית חדשנית: פרויקטים מצרניים – שם כולל למעליות, דרגנועים ומסועים, שישולבו במרחב הציבורי, יגשרו על הפערים הטופוגרפיים וישפרו את הגישה לתחבורה הציבורית על ידי השתלבות אינטגרלית עם קווי הרכבת הקלה.
בין הפרויקטים: דרגנוע ברחוב שח"ל בגבעת מרדכי, מעליות במורדות גילה, בשדרות גולדה מאיר ובבית צפאפא, וכן מנהרת הולכי רגל חדשה במרכז הרפואי שערי צדק, שתאפשר מעבר ישיר בין תחנות הרכבת הקלה למתחם הרפואי. על פי העירייה, עשרות פרויקטים מצרניים נמצאים בתכנון וביצוע בשנים הקרובות.
אחד הפרויקטים התחבורתיים המסקרנים ביותר, הוא הרכבל לעיר העתיקה שמוגדר כ"פרויקט תשתית לאומית", ונמצא כעת בשלבי תכנון מתקדמים. הפרויקט, המקודם על ידי עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) ומשרדי התיירות והתחבורה, נועד לספק מענה תחבורתי חכם וירוק לאחת הנקודות המורכבות ביותר בבירה – העיר העתיקה וסביבתה.
הרכבל ינוע במהירות של 21 קמ"ש ויופעל באמצעות כ-40 קרוניות, כאשר כל אחת מהן תכיל 10 נוסעים. הקיבולת המוערכת עומדת על כ-3,000 נוסעים בשעה לכל כיוון – פתרון יעיל במיוחד לאזור הסובל מעומסי תנועה, מגבלות גישה וטופוגרפיה הררית. בעירייה אומרים, כי הרכבל יאפשר גישה נוחה לתושבים, לתיירים ולראשונה גם לבעלי מוגבלויות, לכותל ולעיר דוד, והוא יפחית את מספר כלי הרכב באזור ויצמצם את זיהום האוויר והרעש.
"בהובלת ראש העיר, משה ליאון, וכל עובדי העירייה והחברות העירוניות, ירושלים עוברת תהליך משמעותי, מהפכה שמשפיעה על כל תחומי החיים", מסכם לארי. "התיירות, התנועה בעיר, הבינוי, העסקים, אלה שעוברים לעיר ואלה שעוברים בה, כבר חשים זאת. התוצאות כבר נראות בשטח. תוך שנים ספורות ירושלים תלך ותתחדש עוד. יש למה לצפות".
בשיתוף עיריית ירושלים
