בירושלים קורים דברים מעניינים, ולא מהסוג שמצטמצם לכותרות על פקקים ועבודות בכניסה לעיר. כבר תקופה ארוכה פועם בה גרעין מתחזק של תרבות, אמנות וחיי לילה: יותר במות, יותר שיתופי פעולה, והרבה יוזמות שמוצאות בה בית.
זה לא קרה ברגע. בשנים האחרונות מתרחש בירושלים תהליך של חיבור מחודש בין מוסדות התרבות, הגופים העירוניים ויוזמות שפעלו בעבר בשוליים, וכך נחשפת שכבת הזהות הייחודית של העיר: מוסדות גדולים, סצנות שוליים וחיי רחוב תוססים הפועלים זה לצד זה.
ב־1 ביוני יעלה יגל הרוש לבמת אולם הספרייה הלאומית עם הקמנצ'ה שלו, במופע "כתר מלכות לאבן גבירול". לצדו יופיעו ברי סחרוף וזיו יחזקאל, במפגש בין פיוט מסורתי לפרשנות מוזיקלית עכשווית. הרוש עבד במשך ארבע שנים על הלחנים החדשים לפיוט של שלמה אבן גבירול, מפסגות השירה העברית בתור הזהב בספרד. קהילות יהודי המזרח נהגו לשיר אותו ביום כיפור כתפילה פילוסופית־מיסטית על הפער שבין גדולת האל לשפלות האדם ועל הרצון לקרבה ולתיקון. וזוהי רק יריית הפתיחה לרצף אירועי התרבות בעיר.
בקיץ 2026 נפתחת ירושלים לרצף בלתי פוסק של אירועים: פסטיבלים, הופעות ואירועי לילה פתוחים. עשרות אירועי ענק שיתפרשו ברחבי העיר ולצידם ערבי פיוט, מופעי מחווה, אוכל רחוב, משחקי ניווט וסיורים מסקרנים.
ירושלים היא עיר מורכבת ורבת שכבות, עם ריבוי קהילות, יהודים וערבים, דתיים, חרדים וחילונים, אך דווקא מתוך המורכבות הזו מתעצבת בה תרבות הפונה לקהלים שונים במקביל. אפילו בשולי המערכת המוסדית מתרחשת תנועה דומה. קולקטיב ה"תלתליסטים", מהיוזמות הבולטות בסצנת הרייבים הירושלמית, בנה את זהותו על השתלטות זמנית על חללים נטושים והפיכתם למוקדי תרבות פעילים. תחילה הוסב חלל עזוב במרכז העיר למועדון זמני תחת השם "סבלט - פיגוע תרבות זמני"; בהמשך קם "סבלט 2" על חורבות קולנוע "רב חן" הנטוש בתלפיות ובו אולמות להקרנות, לתערוכות, להופעות ולמסיבות, לצד מתחם פעילות יומי למשפחות. ממש לאחרונה קיים הקולקטיב בחניוני טדי, את "תלתליסטיות x פלורה" - מסיבת לילה רחבת היקף עם במה מרכזית, די־ג'יים ומופעים. לאירועים עתידיים מומלץ לעקוב בעמודי הרשתות החברתיות של המיזם.
בין ג'אז להיפ־הופ
ב־9 ביוני ייפתח פסטיבל הג'אז הבינלאומי בגן הפסלים של מוזיאון ישראל - שלושה ימים של הופעות, שיטוטים ומפגשים מוזיקליים תחת כיפת השמיים. השנה יתפרש הפסטיבל על פני חמש במות בגן האמנות החדש של המוזיאון, עם עשרות מופעים בין ג'אז, פסיכדליה, מוזיקת עולם, וידאו ארט ומופעי מקור. לצד זאת נרשמת גם העברת השרביט האמנותי: החצוצרן אבישי כהן, שליווה את הפסטיבל מאז היווסדו, יעביר את הניהול לפסנתרן ניתאי הרשקוביץ - והשניים יופיעו יחד במופע משותף. הרשקוביץ מגדיר ג'אז כ"חופש בתוך גבולות שכל אחד קובע לעצמו", תפיסה שמלווה את הפסטיבל השנה: פחות אולם קונצרטים, ויותר מרחב פתוח לשיטוט בין במות אינטימיות, מדשאות, ערסלים ופסלים. בין המופעים: שי בן צור והרג'אסטנים מהודו במופע טרום־השקה עולמי; אסף תלמודי עם גיאגיא ורונה קינן במופע המשלב מוזיקה, טקסטים ווידאו ארט; "פסיכדליה ים תיכונית" עם סטלייטס ומיקי גבריאלוב; ומחווה ראשונה לצרויה להב עם בניה יונתן ויוסף אלבלק.
בין מזרח למערב
שבועיים לאחר מכן, ב־23 ביוני, תשנה העיר קצב. פסטיבל הולגאב ה־17 ליצירה ישראלית־אתיופית יתפרש על פני שלושה ימים במספר מוקדים - בית הקונפדרציה, הצוללת הצהובה, המזקקה והפרגמון - עם היפ־הופ, רגאיי, דאנסהול, אתיו־ג'אז ומחול המשלב מסורת אתיופית עם סצנה עכשווית. מה שהחל כפסטיבל נישתי הפך לאחד האירועים הבולטים בלוח התרבות המקומי, הודות לחיבור שהוא יוצר בין מסורות מוזיקליות וקהילות שונות. השנה יתמקד הפסטיבל בדור צעיר של יוצרים ישראלים־אתיופים המחבר בין שורשים תרבותיים להיפ־הופ, אפרוביטס, רגאיי ודאנסהול.
בין המשתתפים: פוצ'ו, TiKi, באלישג ויובי - ראפרים ויוצרי היפ־הופ עם סאונד עכשווי וטקסטים הנעים בין זהות, רחוב ושייכות. לצד זאת יתקיימו שת"פ חד־פעמיים: עומרי מור עם אבטה בריהון וז'וקה פרפיניאן במפגש בין אתיו־ג'אז, אנדלוסי וברזילאי; התזמורת התימנית של אייל והאב בדיאלוג בין מסורות תימניות ואתיופיות; ולהקת "זו־אתיופיה" עם מופע מחול המבוסס על סגנונות מאזורים שונים באתיופיה. אחד הרגעים המסקרנים צפוי להגיע מהרכב שנולד ממפגש אקראי עת יוסף מרטל, זמר ופליט מדארפור, שמע את שרלי סבח מנגן מנדולינה בדרום תל אביב והצטרף אליו בשירה. כך למעשה הוקמה רביעיית SuDance המחברת בין סודאן, אתיופיה וישראל תחת כותרת אחת: מוזיקת עולם.
ב־24 ביוני תארח בריכת הסולטן את פסטיבל ירושלים מזרח ומערב, תחת הכותרת "שיר של אחרי מלחמה". במשך שני ערבים יהפוך המתחם לקונצרט פתוח תחת כיפת השמיים, עם מפגש בין מוזיקה מזרחית ורוק ישראלי.
בערב הראשון, "מזרח" (24.6), יופיעו הזמר הטורקי מהמט דאש, מושיק עפיה, ליאור נרקיס ומירי מסיקה לצד תזמורת ירושלים מזרח ומערב בניצוח תום כהן. בערב השני יעלו תיסלם, היהודים, מוניקה סקס ושב"ק ס' בעיבודים חדשים. גם פסטיבל זה ממשיך את המגמה המתוארת - פחות הפרדה בין סגנונות וקהלים, ויותר חיבורים טבעיים בין עולמות מוזיקליים שונים.
עיר בתנועה ומרחב למשחק
לצד הפסטיבלים הגדולים, ירושלים מייצרת שכבה תרבותית נוספת, כזו שמבקשת מהקהל לא רק לצפות אלא להשתתף ולנוע בתוך המרחב העירוני. העיר הופכת למעין מרחב תנועה ומשחק, שבו סיורים, חידות ומופעים נטמעים ברחובות, במוזיאונים ובמרחבים ההיסטוריים.
כך לדוגמה, במגדל דוד יציגו ביוני תוכנית הכוללת מופעים וסיורים. ב־9 לחודש יתקיים המופע "אני גיטרה" של אסף אמדורסקי, לצידו ערב נעילה יוקדש לתערוכת ההומאז' ליהורם גאון בנוכחותו. ב־11 ביוני ייערך האירוע "הכי התגברתי עליך" - ערב שבו ירושלמים לשעבר ישובו לעיר דרך זיכרונות וסיפורים, בהשתתפות רבקה מיכאלי, עומר עציון, איגי וקסמן, יונתן בלומפלד, מיטל רז, יעל טל, אסף ליברמן ויאיר אגמון. לצד זאת יתקיימו סיורים בעין כרם, במוזיאון רוקפלר ועל הר הבית.
פעילות מסקרנת נוספת היא משחק הניווט "הבירה של בן־גוריון" של השלוחה הירושלמית של המכון למורשת דוד בן-גוריון וקק"ל, המוביל את המשתתפים בין שכ' רחביה למרכז העיר באמצעות חידות וצופן, בעקבות סיפור הכרזת ירושלים כבירת ישראל. המשחק משלב ניווט עירוני עם משימות בשטח, כשהמשתתפים נעים בין נקודות ציון הקשורות לפעילותו של בן־גוריון בירושלים.
באתר הקסטל מתקיימת בימים אלו הפעילות "תעלומות בזמן" של רשות הטבע והגנים. מדובר במשחק משפחתי אינטראקטיבי המשלב חידות, ניווט וליווי דיגיטלי, לצד היכרות עם סיפורי המורשת של הקרב על הדרך לירושלים. לאורך המסלול נעים המשתתפים בין תחנות שונות, נחשפים לדמויות ולאירועים מן ההיסטוריה המקומית, ופוגשים את סיפור הקרב דרך פעילות חווייתית המשלבת תנועה, גילוי והתבוננות בשטח.
שער ניצחון
ב־9 ביולי ייפתח בבית הנסן שבוע העיצוב 2026, אחד מאירועי התרבות הגדולים בעיר, ואחד הבודדים הפתוחים לקהל ללא תשלום. השנה הוא יתקיים תחת הכותרת "שער ניצחון" ויבחן, דרך עשרות תערוכות ומיצבים, את המפגש שבין ספורט לעיצוב: ניצחון והפסד, תחרות, זהות ושייכות.
העיתוי משתלב באירועי ספורט בינלאומיים כמו המונדיאל, טורניר ווימבלדון ומשחקי המכביה, ומשמש בסיס לבחינת האופן שבו שפת הספורט מחלחלת לתרבות, לאמנות ולמרחב העירוני. למעלה מ־100 יוצרים מהארץ ומהעולם יציגו עבודות שיתפרשו בבית הנסן ובמוקדים נוספים בעיר. המתחם יהפוך לשבוע שלם של תערוכות, הקרנות, מופעים ואירועי לילה, במטרה להשאיר את הקהל בעיר גם בשעות הלילה המאוחרות.
במקביל יושק מנגנון הטבות למתארחים בעיר, הכולל צמיד VIP שיאפשר ניידות בשאטלים בין מוקדי האירועים וכניסה מהירה אליהם - חלק ממגמה של הפיכת התרבות לחוויה אורבנית רציפה.
במוזיאון לאמנות האסלאם תושק מחדש התערוכה "מגדלים של זמן - שעוני חוצות בארץ ישראל", המבוססת על עבודותיו של מיכאל זלטקין בעקבות מגדלי השעון העות'מאניים. מגדלי השעון הללו, שנבנו בראשית המאה ה־20 בהשראה אירופאית, שימשו לא רק כאמצעי למדידת זמן אלא גם ככלי של סדר, שלטון ומודרניזציה במרחב הציבורי. עם השנים איבדו את תפקידם הפונקציונלי, אך נותרו בנוף המקומי כסימנים ארכיטקטוניים טעוני זיכרון והיסטוריה. לקהל הפודיז ולחובבי קולינריה, מומלץ לבקר בפסטיבל "אוכל רחוב" שמקיים מלון ענבל בחצר המלון, עד סוף אוגוסט בימים שלישי עד חמישי בשעות הערב. התפריט הבשרי נשען על חומרי גלם משוק מחנה יהודה וכולל מנות רחוב מקומיות כמו לחמבעג'ון ועראייס מהטאבון, פלאפל ומסאבחה חמה, מעורב ירושלמי של פרגית, כבד וטחול, ולסיום בסבוסה ביתית. על המטבח אמון השף כפיר חדד.שבוע הספר
שבוע הספר העברי מציין 100 שנה להיווסדו, והאירועים יתפרשו ברחבי העיר - בכיכר ספרא, בבית אבי חי ובספרייה הלאומית - תוך העמקת המבט אל מאה שנות קריאה, יצירה ודמיון עברי.
בבית אבי חי יתקיים הפסטיבל "בית חולים לספרים" (8 עד 11 ביוני) - ארבעה ימים של מפגשים עם סופרים, יריד ספרים, סדנאות ומרחבים לילדים, לצד שיקום ספרים ישנים. בין המשתתפים: אשכול נבו, יובל מלחי, מאירה ברנע גולדברג ורועי שגב. במהלך הפסטיבל יוכרזו הזוכים בתחרות הכתיבה לילדים לזכר ינאי קמינקא, שנפל בשבעה באוקטובר. במאה השנים שחלפו הפך שבוע הספר לאירוע מרכזי בתרבות העברית, ובירושלים הוא מקבל רובד נוסף - של עיר המספרת את עצמה דרך ספרים, יצירה וזיכרון.
ואם בזיכרון עסקינן, הרי שההיסטוריה חוזרת אל ירושלים - לא כמטאפורה, אלא ממש באותו החלל שבעבר התרחשה. 65 שנה אחרי פתיחת משפט אייכמן בבית העם בעיר, תעלה ההצגה "משפט אייכמן" מאת מוטי לרנר ובבימויו של אילן רונן באותו האולם עצמו.
ההצגה אינה מסתפקת בשחזור המשפט, אלא בוחנת את המתח בין עדות, שתיקה וייצוג, ואת האופן שבו טראומה הופכת לשפה ציבורית. היא עוסקת גם בהקשרים הרחבים של התקופה - היחסים בין ישראל לעולם, הפוליטיקה של המשפט והשפעתו על התודעה הישראלית. לצד הדרמה המשפטית תוצג גם תערוכה שתשחזר את רגעי המשפט - מהלך המטשטש את הגבול בין במה, מוזיאון ומרחב ציבורי, והופך את החוויה למפגש ישיר עם זיכרון היסטורי חי.
