כשפרופ' אריה רטנר נכנס בתחילת השנה לתפקידו כנשיא המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע, הוא סיפר בשיחת חולין לחבר סגל שהוא חובב מוזיקה. לא רק שהוא מאזין קבוע לקונצרטים - הוא עצמו מנגן על פסנתר ובעבר גם שר במקהלה. "יופי, עכשיו יהיה לנו נשיא מוזיקלי", ענה לו בצחוק חבר הסגל, אך התגובה גרמה לפרופ' רטנר לחשוב כיצד יביא את חיבתו זו למוזיקה לידי ביטוי בחיי היומיום של המכללה ובאמת יתפקד כנשיא מוזיקלי. "החלטתי להקים כאן מקהלה", הוא אומר. "אבל לא מקהלה רגילה, אלא רב-תרבותית, כזו שתכלול סטודנטים וסטודנטיות מהאוכלוסייה היהודית והבדואית ומכל אוכלוסייה שיש לנו כאן, בדרום בכלל ובמכללה בפרט. אני מקווה שתוך זמן קצר תעמוד כאן חבורה של 20-30 אנשים שתאפשר לקהל ליהנות מרפרטואר מגוון עם ביטוי רב-תרבותי. זה אחד הדברים שאשמח לראות מתגשם ומצליח".
צדק חברתי גם בחינוך
הדגש שנותן פרופ' רטנר על האלמנט הרב-התרבותי של המקהלה שבהקמה אינו מקרי. הוא מבטא את ה"אני מאמין" שעמו הוא צועד בתפקידו ואת החזון שלו למוסד האקדמי שבראשו הוא עומד. מאז שהגיע הסוציולוג, הקרימינולוג והפרופסור אמריטוס מאוניברסיטת חיפה לתפקידו הנוכחי הוא שם לו למטרה לשים דגש על נושא הרב-תרבותיות ולתת לו את המשקל הראוי לו בעיניו. "לקחתי את התפקיד כי זיהיתי אתגר גדול. ראיתי שהמכללה נטועה בלב הפריפריה הדרומית בבאר שבע ומוקפת בפזורה הבדואית. הבנתי שיש כאן את הזכות להנגיש השכלה גבוהה בתחום החינוך וההוראה לאוכלוסיות שאלמלא קיום המכללה באזורן, ייתכן מאוד שלא היו זוכות לכך. כפועל יוצא, אנחנו משרישים בסטודנטים שלנו את עקרונות הגיוון וההכלה. גיוון, מכיוון שישראל היא חברה לא הומוגנית בה המורה נדרש להתמודד עם תלמידים שונים: יהודים וערבים, אשכנזים ומזרחים, מתרבויות שונות וממנטליות שונה. וזאת עוד לפני שנגענו בצורך להתמודד עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. מורה טוב צריך להיות מצויד בכלים המתאימים לראיית הגיוון הזה ולהתמודדות איתו. בכיתה עליו להכיל ולקבל את כולם, על ההבדלים בתכונות ובמאפיינים השונים. המורה צריך להיות בעל ידע, כישורים ויכולת להיות סובלני. אני מאמין שזה דבר חשוב מאין כמוהו ולכן זהו דגש מרכזי מאוד בהוראה האקדמית שלנו. אנחנו מובילים את זה ומטמיעים את זה בכל היבט אפשרי בשיעורים, בסמינריונים ובהתנסות המעשית. שערי המכללה פתוחים לכלל האוכלוסיות ולכל אלו שעומדים בתנאי הקבלה. ב'קיי' מבינים שבוגר שיוצא מכאן ליום הראשון שלו בעבודה מעשית עשוי להגיע לכיתה המשלבת ילדים שהם דור שלישי בארץ לצד ילדי מהגרים. יהודים לצד ילדי הפזורה הבדואית הסמוכה לנו. זה חייב לבוא לידי ביטוי במה שאנו עושים כאן ביומיום שלנו, בדרך בה אנו מכשירים מורים. במשך כל הקריירה האקדמית שלי עסקתי בצדק חברתי וצדק חלוקתי. גם בחינוך יש צדק כזה: מורה או מנהל חייב לדעת להתייחס בצורה ראויה, הוגנת וצודקת לכל התלמידים, ללא משוא פנים וזה מה שאנחנו מדגישים בפני כל סטודנט וסטודנטית".
החזון: מהפכה בשיטות הלימוד
הקריירה אותה מזכיר פרופ' רטנר היא קריירה ענפה של כ-40 שנות אקדמיה. רובן באוניברסיטת חיפה השוכנת במרומי הכרמל. הוא בעל תואר ראשון בסוציולוגיה וקרימינולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן, תואר שני בקרימינולוגיה ומשפט פלילי מבית הספר למשפטים באוניברסיטת תל אביב ודוקטורט בקרימינולוגיה מאוניברסיטת אוהיו שבארצות הברית. עם סיום הדוקטורט הצטרף לסגל החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה בדרגת מרצה וטיפס מכהונת מרצה למרצה בכיר לפרופסור חבר ולפרופסור מן המניין. בין התפקידים שמילא באוניברסיטת חיפה ניתן למנות את ראשות החוג לסוציולוגיה, ראשות בית הספר לקרימינולוגיה ודיקאן הפקולטה למדעי החברה. עוד כיהן כנשיא המכללה האקדמית כנרת. למכללה האקדמית לחינוך על שם קיי הגיע בתחילת 2022 ולמרות שעל פניו נראה שאין קשר בין תחום התמחותו לתחום החינוך, הוא אומר שהקשר הזה בהחלט קיים. "הובלתי הרבה מאוד מחקרים שעסקו בבחינת שוויון ואי שוויון במערכת המשפט, תוך התמקדות באוכלוסייה היהודית והערבית במדינה. שוויון ואי שוויון הוא גם נושא רלוונטי מאוד לעולם החינוך ואנחנו רוצים להעביר כאן מסרים משמעותיים מאוד בנושא זה ולשלב אותם בהנחלת השיטות הפדגוגיות השונות אצלנו".
אילו עוד דגשים אתם מנחילים לסטודנטים לחינוך?
"אנחנו רוצים לייצר דור של מורים המתמקדים בתחומי דעת שונים ולתת להם את הכלים הנכונים לכך. עוד חשוב לנו להקנות את הכלים הנכונים להתנהלות מול כיתה, בית ספר והורים, זאת כחלק מחזוננו להוציא מכאן את הדורות הבאים של מורים, מורות, מחנכים ומחנכות טובים יותר שידעו להתמודד עם נושא החינוך, שאנחנו יודעים שנמצא במשבר בישראל. אלו דברים עליהם אנו שמים את הדגש במשך שלוש שנות הלימודים ובמשך שנת ההתנסות המעשית.
"תחום נוסף בו בחרתי לשים את הדגש הוא עולם הטכנולוגיות המתקדמות: השאיפה היא להטמיע בהוראה שלנו טכנולוגיות שבאות מעולמות המציאות המדומה והמציאות רבודה. אנו עוברים כרגע מספר שלבים של מפגשים והדגמות עם חברות העוסקות בתחומים אלו ואני מקווה שבקרוב מאוד, ממש בשנת הלימודים הזאת, נציע לסטודנטים שלנו כלים כאלו, היכולים לבצע מהפכה בשיטות הלימוד. ראינו הדגמה מדהימה הממחישה כיצד ניתן ללמד תלמידים בשיעור ביולוגיה פרק בתחום מערכת הלב על ידי שימוש במשקפי מציאות מדומה: המשקפיים מאפשרים לתלמיד להיות ממש בתוך הלב, בתוך העורק הראשי ולהבין טוב יותר מה קורה בו. טכנולוגיות כאלו יכולות להיתרגם גם לעולם ההוראה של תלמידי בתי הספר. מורה שרוצה ללמד על הקברים והקטקומבות במצרים יכול להשתמש במשקפיים כאלו וממש לשלוח את תלמידיו אל תוך מקדשי הפרעונים. זה דבר מרתק שאנחנו מקדמים ואני מקווה שבקרוב יהיה חלק אינטגרלי מההוראה האקדמית שלנו לסטודנטים לחינוך ולהוראה. כך הם יצאו מכאן עם כלים התואמים למאה ה-21 וידעו להשתמש בהם עם תלמידיהם. נקווה גם שבתי הספר שמסביבנו ירכשו מערכות כאלו".
מה לגבי תוכניות הכשרת אקדמאים ממקצועות כאלו ואחרים להוראה?
"זה בהחלט נושא בו אנו עוסקים. מכללת קיי מציעה תוכניות הסבה לאקדמאים שרוצים לעבור הסבה להוראה. עוד יש לנו יחידה המוקדשת לעיסוק בכל נושא ההשתלמויות, המאפשרת למורים קיימים להרחיב אופקים ולהתפתח מקצועית. מורים מקבלים כאן מגוון גדול של קורסים בתחומים שונים: הומניסטים, טכנולוגיים ומדעיים".
תוכניות לימוד ממוקדות בצרכי התושבים
המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, אשר נוסדה בשנת 1954, הייתה הראשונה שהובילה את תהליך האקדמיזציה של הכשרת המורים בישראל והראשונה שקיבלה הכרה אקדמית מלאה בכל מסלולי ההכשרה שלה (ב-1994). היא גם בין המכללות הראשונות שקיבלו הכרה בלימודי התואר השני שלהן (ב-2003). לומדים בה כ-3,000 סטודנטים במסלולי הוראה שונים וכ-500 סטודנטים נוספים במסגרת מכינה. סטודנטים יהודים ובדואים חולקים את ספסל הלימודים ומוציאים תואר אקדמי ותעודת הוראה. במהלך לימודיהם מוצעות להם מגוון תוכניות הכשרה, החל מגיל הגן ועד לתיכון, כולל חינוך מיוחד וחינוך גופני. כל תוכנית מותאמת למגזר הרלוונטי ולמאפייניו, כשלמיקום המכללה בדרום ישנה משמעות רבה.
"אנחנו רואים את עצמנו כחלק מההקשר הסביבתי, לא כמוסד אקדמי מסוגר שמביא אליו סטודנטים, נותן להם תכנים וזהו", מדגיש פרופ' רטנר. "המכללה נמצאת בלב המדבר ואנחנו מסתכלים על הסביבה שלנו מבחינה דמוגרפית, ומתוך מודעות להיותה פריפריה. לכן אנחנו עושים כל דבר מתוך ההקשר הזה. אם, למשל נלמד מקצועות טכנולוגיים - ואנו נמצאים בשלבים האחרונים לאישור המועצה להשכלה גבוהה ללימודי STEM לתואר שני (ראשי תיבות של Science, Technology, Engineering, Mathematics - א"ל) - לא נלמד נושא כמו אנרגיה בצורה כללית, אלא עם דגש על פתרונות אנרגיה לסביבה מדברית. לאחרונה עשינו מעשה חלוצי בקנה מידה ארצי ונעננו לקריאה של רשויות מקומיות בדרום לפתוח תוכנית מיוחדת לסייעות ומטפלות לגילאים הרכים - 0 עד 3 ו-3 עד 5. נושא המוסדות לגיל הרך עלה בשנים האחרונות לכותרות פעמים רבות בשל חוסר הכשרה מתאימה לסייעות ולמטפלות והסיפורים הכאובים מוכרים לכולנו. לא רק שב'קיי' נכשיר את אנשי המקצוע בצורה מתאימה - תוך 3-4 שנים יצא מכאן המחזור הראשון של סייעות בגני ילדים עם תואר אקדמי. זה הישג חשוב מאוד למדינת ישראל וזו בהחלט אוכלוסייה שראויה להיות חלק מתהליכי הקדמה, ההתפתחות וההשכלה. אנו מתכוונים להרחיב את היוזמה ולפנות לרשויות מקומיות בדרום כדי לבדוק ביחד אם קיימים צרכים נוספים שאנו יכולים לכסות, ואז אולי לפתוח תוכניות אקדמיות לאוכלוסיות נוספות, למקצועות תומכי הוראה ולעוד תחומים כאלו ואחרים".
היית מגדיר את מכללת קיי כסיפור הצלחה ישראלית?
"בהחלט, בלי לחשוב פעמיים. קבוצת המכללות המובילות יותר בתחום החינוך וההוראה מונה 3-4 מכללות. אנחנו בהחלט יכולים להסתכל על עצמנו - וגם אחרים מסתכלים עלינו - כאחת מהן.
המיקום שלנו באזור ייחודי מבחינה גיאוגרפית, שילוב האוכלוסיות המגוונות בקרב הסטודנטים ובקרב הסגל האקדמי וההתמודדות המוצלחת שלנו עם האתגרים שאלו מציבים - הופכים אותנו לסיפור הצלחה".
בשיתוף מכללת קיי
