התקופה האחרונה חושפת את השסעים, הקיטוב והמרחק בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, מציאות חברתית שמערערת על כללי המשחק, על מבנה החברה, על הבית.
במאבק על דמותה של המדינה עולים, בין היתר, שני קולות ברורים - אלה המבקשים לחזק את זהותה הדמוקרטית של המדינה, את הערכים הליברלים והתפיסות הפלורליסטיות, ואלה העוסקים בחיזוק הזהות היהודית של המדינה (בכלל ושל האזרחים הבאים בשעריה, במערכת החינוך, בפרט). על-פי רוב נתפסים אלה כקולות מנוגדים, סותרים, הנאבקים זה בזה, ובקצה - משחק סכום אפס. בינ"ה מציעה דרך שלישית. תפיסה מלאה האוחזת את הווייתה של מדינת ישראל דווקא בחיבור שבין המסורת היהודית לערכים הליברליים והדמוקרטיים, כפי שנכרכו במגילת העצמאות, ללא היררכיה וללא הפרד.
זו תפיסה שמניחה שהמדינה מיוסדת על שני אדנים מוצקים של לאום יהודי מחד גיסא ודמוקרטיה מאידך גיסא ונטילת אחד מהם, תביא להתמוטטות הבית כולו. זו תפיסה שלוקחת אחריות ובעלות על היהדות כתרבות וכנכס. שמעודדת למדנות של המקורות היהודים, היכרות קרובה עם הטקסטים, הטקסים והתרבות ופיתוח זהות יהודית שלמה. זהות שאינה אורתודוקסית ושאינה כבולה בגדרי ההלכה - יהדות שמתאימה לזמן ולמקום, יהדות ישראלית.
תפיסה שמבינה שהדמוקרטיה והיהדות שואבות זו מזו, משלימות האחת את רעותה וריבוי המקורות והערכים הוא שמייצר זהות ישראלית שלמה ובונה עתיד ישראלי משותף.
רואים בלימוד ערך מרכזי
בינ"ה היא עמותה חינוכית המקדמת זהות יהודית, אשר מתאימה לאורחות חייה של הקבוצה הגדולה ביותר בין היהודים החיים במאה ה-21 הרואים ביהדות חלק חשוב מזהותם ומרכיב משמעותי בעיצוב תפיסת עולמם.
היהדות שלנו היא יהדות עכשווית, מגוונת ופתוחה. יהדות רודפת צדק ודורשת שלום, שבמרכזה השאיפה לתיקון העולם ומחויבות לערכי הדמוקרטיה, למדינת ישראל ולעם היהודי. העשייה החברתית, ההתנדבות, המפגש והקהילה הן הביטוי המעשי לתפיסה היהודית שלנו, ברוח המסורת היהודית לדורותיה וחזון הנביאים.
אנו רואים בלימוד ערך מרכזי ופועלים להגדלת האוריינות היהודית של הציבור הישראלי הרחב ולהנגשת ארון הספרים היהודי. לימוד המוביל ללקיחת אחריות על הזהות היהודית, מעגל השנה, טקסי החיים והמסורות במרחב הציבורי, בקהילה ובמשפחה.
בינ"ה נוסדה לפני 25 שנים ומפעילה מגוון מסלולים ותוכניות חינוך לקהלים שונים בארץ ובחו"ל:
* מסלולים קדם צבאיים - מכינות שנתיות, מכינה חצי-שנתית נודדת להכרת החברה הישראלית וקומונות שנות שירות.
* מערך חינוך מקיף להכשרת מורים וסגלי חינוך, מערכי שיעור ופעילות כיתתית.
* מגוון סיורים, סדנאות ומופעים לבתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים.
* מערך חינוך והעשרה לסגל מערכת הביטחון.
* מסלול מכינה המשותף לישראלים ולצעירים מחו"ל.
* מסלול למורים יהודיים מחו"ל הבאים לשמש כעוזרי הוראה לאנגלית בעיירות פיתוח ובפריפריה.
* פעילות קהילתית נרחבת ואירועים סביב לוח השנה היהודי לקהל הרחב באמצעות רשת בתי בינ"ה בתל-אביב, חיפה, באר שבע, פאלו אלטו (קליפורניה), ואף פעילות למטיילים יהודיים בחו"ל בדרמסאללה בהודו, בקוסקו בפרו ואף בסיני.
* ישיבה חילונית בדרום תל-אביב ובתי מדרש יוצרים וקהילתיים בכל הארץ.
המשמעות של ראש השנה ויום הכיפורים
כשאנו מתבוננים על חגי תשרי שלפנינו, אנחנו שואלים את עצמנו - מה לנו ולחגים הללו? אם אנחנו לא חקלאים וכבר לא עובדים את אלוהים בצורה סדירה, אלא יהודים ישראלים, לא דתיים, החוגגים את החג - מהי המשמעות של ראש השנה ויום הכיפורים עבורנו? הרי אין להם ממד היסטורי או חקלאי מובהקים והם מתמקדים בקשר שבין אדם ואלוהיו.
אני מציע להתייחס למועדים אלה כזמן היוועדות, זמן בו אנו מסתכלים על העבר שלנו, דנים על ההווה ובונים יחד עתיד משותף.
בראש השנה אנחנו יכולים לשבת סביב השולחן המשפחתי, לשאול ולשתף מה עבר עלינו בשנה הקודמת, מה היינו רוצים להשאיר בשנה החדשה ומה לשנות? אנחנו יכולים לחגוג את העובדה שראש השנה, על-פי המסורת, הוא היום בו נברא האדם הראשון. נחגוג את ערך חיי האדם, את השוויון בין בני האדם, נזדהה עם סבלם של אנשים אחרים ואולי נעשה משהו למענם.
יום כיפור הוא יום של וידוי. ידוע ש"על מצוות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר". על מנת שנכפר על מצוות שבין אדם לחברו, אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש מול עצמנו ומול האדם בו פגענו. לתקן את דרכינו ולהתנצל מולו. ולכן, יום כיפור הוא יום נפלא לעשות כן, כפי שמציעה לנו לאה גולדברג בשירה "סליחות": "באת אליי את עיניי לפקוח, וגופך לי מבט וחלון וראי...". יום כיפור הוא זמן למבט - להתבוננות נינוחה על השנה שחלפה, לשיקוף של השנה בראי: מה עשיתי? מה חטאתי? במי פגעתי?
ניתן להסתכל על סדר וידוי ממחזור יום הכיפורים, שעובר על החטאים השונים שאדם יכול לעשות ולשאול את עצמנו באילו מהדברים חטאנו השנה? ומה אנו עושים על מנת לתקן בשנה הבאה? אפשר גם לפתוח חלון ולעשות חשבון נפש משפחתי או חברתי מה חטאנו כחברה? ואיך אנחנו יכולים לפעול לתקן אותה?
לערוך חשבון נפש משותף
אנו בבינ"ה עורכים בכל שנה בראש השנה וביום הכיפורים, כמו גם בפסח ובשבועות, פעילויות מגוונות מאוד אשר תופסות תאוצה גדולה. בראש השנה למשל חגגו יחד בבית בינ"ה בהודו בדרמסאלה, מאות מטיילים ישראלים את החג יחד. וכך גם ביום הכיפורים.
גם בבתי בינ"ה בתל-אביב, בחיפה, בבאר שבע ובקיבוצים שונים ברחבי הארץ - מאות רבות של צעירים ומשפחות בוחרים להתכנס ביום הכיפורים בבית בינ"ה, ללמוד, לקרוא במחזור יום הכיפורים של בינ"ה, לשיר יחד תפילה זכה, ולערוך חשבון נפש משותף. כמו כן, אנחנו מזמינים את הציבור להיכנס לאתר בינ"ה ולהוריד ללא עלות את מחזור יום הכיפורים, ברכות לראש השנה ועוד פעילויות מגוונות רבות לשולחן החג ולסוכה המיועדות למשפחה וגם לכיתה ולקהילה.
עם בוא השנה החדשה, ולאור קולות שונים הנשמעים לאחרונה יותר ויותר, אני מציע שהשנה, במקום להתכחש ולברוח מהתרבות והמקורות שלנו, ובכך להפקיר אותן לאחרים שיעשו בה כבשלהם, הגיע הזמן להעמיק בהם ולקחת אחריות על היהדות שלנו, יהדות ישראלית שכל דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום.
שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום.
הכותב הוא מנכ"ל בינ"ה - הבית של היהדות הישראלית
