לפני מספר חודשים זכתה חברת טבע לחגוג רגע מיוחד: על פי דיווחי החברה, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, אישר לשיווק בארה"ב תרופה חדשה שפיתחה החברה לתסמינים של סכיזופרניה. כך הצטרפה התרופה לשתי תרופות חדשניות נוספות של טבע שאושרו על-ידי ה-FDA בשנים האחרונות לשיווק בארה"ב. האחת בתחום הפרעות תנועה והשנייה במיגרנה.
"לטבע יש יכולות מרשימות בפיתוח תרופות חדשניות", מכריז ד"ר ערן הררי, סמנכ"ל בכיר במו"פ החדשני של טבע. "כשאני מדבר על יכולות, אני מתכוון הן לניסיון וידע בכל שלבי הפיתוח, והן לשימוש בכלים מדעיים מתקדמים המאיצים ומייעלים את הפיתוח. יכולות וכלים אלה כוללים, בין היתר: גילוי ראשוני של מטרות ביולוגיות, התאמה של תרופות פוטנציאליות לטיפול במחלות דרך אותן מטרות, שיתופי פעולה מחקריים בין-לאומיים, שימוש באורגנואידים (שהם גרסה ממוזערת של איבר חי), תכנון והוצאה לפועל של מחקרים קליניים מורכבים - המשלבים שימוש בסנסורים ובמערכות איסוף מידע מתקדמות, וכן יכולות הגשה מן המעלה הראשונה ל-FDA ולרשויות בין-לאומיות נוספות. כל זה במטרה להביא פיתוחים פורצי דרך מהמעבדה שלנו ועד למטופל הקצה".
טבע הייתה מזוהה בעבר כחברת פיתוח תרופות גנריות, לא כממציאת תרופות חדשות.
"אכן, היינו מוכרים בעבר יותר בזכות יכולותינו והצלחותינו בתחום הגנריקה והביוסימילרס (עותק כמעט זהה של תרופה ביולוגית רשומה של חברה אחרת - א.ל.). כיום, המחקר והפיתוח של תרופות ייחודיות הוכר כמנוע צמיחה משמעותי של טבע. מרכז המו"פ הישראלי הוא מהמרכזים המובילים והמתקדמים של טבע בעולם ולוקח חלק מרכזי בפיתוח המוצרים החדשניים והייחודיים הנמצאים עכשיו בקנה. החברה בחרה אסטרטגית להשקיע במחקר ופיתוח ישראלי אפילו יותר, מתוך ראייה שעשויה להיות לו תרומה משמעותית לצמיחתה העתידית".
סינרגיה של יכולות וחדשנות
הפיתוח החדשני עליו מדבר ד"ר הררי כולל שני תחומים עיקריים: תחום האימונולוגיה - כולל אימיונו-אונקולוגיה - ותחום מדעי המוח ומערכת העצבים, הכולל תרופות נוירולוגיות ופסיכיאטריות. "אנו מפתחים צנרת נרחבת של תרופות פוטנציאליות, הכוללת פיתוחים פורצי דרך בתחומים הללו, ואנו משקיעים רבות בכלים חדשניים ובשיתופי פעולה מדעיים נרחבים כדי להרחיב את צנרת הפיתוח הזו עוד יותר", הוא מציין.
כיצד החדשנות באה לידי ביטוי?
"במספר אספקטים. הראשון הוא הכלים בהם אנו משתמשים. אלה כבר פחות ופחות הכלים השמרניים של פעם, שאיתם פיתוח תרופה נמשך גם 12 שנים. כיום אנו משתמשים בכלים מתוחכמים אותם אנו מפתחים עצמאית, או בשיתוף חברות סטארט-אפ. טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה וטכנולוגיות חיישנים. אלה עוזרות להאיץ ולדייק את תהליך הפיתוח ולהפוך אותו לפורה יותר. מקור נוסף ממנו אנו שואבים ידע מתקדם הוא מעל ל-30 שיתופי פעולה שיש לנו עם האקדמיה, מכוני מחקר וחוקרים וחוקרות נפלאים ונפלאות בישראל. שיתופי הפעולה האלה מאפשרים לנו לסרוק את הידע הקיים בארץ ויוצרים סינרגיה של יכולות וחדשנות. וכשמדובר במרכז הפיתוח שלנו, אנו מחפשים אנשים שיש להם גם ידע ייחודי מבחינה עולמית וגם תכונות של יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. בכל פעם מחדש אנו מתרשמים מהכישרונות שאנו מגלים ומביאים לחברה".
מה למדתם משיתופי הפעולה אותם הזכרת?
"שיש משהו מיוחד מאוד בישראל. אין אח ורע לריכוז הכישרון שיש כאן. התחושה היא שלכל אחד ואחת מהחוקרים והחוקרות יש פוטנציאל להביא פתרון מהפכני או תרופות פורצות דרך לחולים. יש לציין שכשאנחנו מדברים על שיתופי פעולה - לא מדובר רק על מציאת מולקולות וחלבונים חדשים, אלא גם על טכנולוגיות חדשות שעוזרות לפתח תרופות: אמצעים דיגיטליים, חיישנים, בינה מלאכותית, שיטות מתן חדשניות ופלטפורמות המאפשרות מציאת סמנים ביולוגיים בגוף, כאלה המספקים אינדיקציה כיצד מטופל מגיב לתרופה. כלים אלו יכולים לקצר משמעותית את תהליכי הפיתוח".
תן דוגמה לשיתוף פעולה שלכם מימים אלו.
"אנו משתפים פעולה במעבדת החדשנות של AION Labs בה אנו עובדים, לצד חברות תרופות וטכנולוגיה בינלאומיות וקרנות הון סיכון, על פיתוחים מבוססי בינה מלאכותית, בתמיכת רשות החדשנות. ביחד אנו חושבים על בעיות שאם יימצא להן פתרון - יהיה פוטנציאל לשנות את הדרך בה מפותחות תרופות חדשות. למרות שמדובר בחברות בין-לאומיות - הפרויקט נערך בארץ ובמסגרתו יש אף חוקרים זרים שעברו לישראל לכמה שנים. בין האתגרים שהוצבו בפני אנשי הפרויקט ניתן להזכיר תכנון נוגדנים וחלבונים כך שיתאימו למטרות ביולוגיות ספציפיות, בניית מחקר קטן ויחיד באוכלוסייה מסוימת במטרה לנבא השפעת תרופה על סוגי אוכלוסיות שונות וסריקת מאמרים ומחקרים רפואיים למען מציאת קשרים והיקשים שלא נמצאו בעבר".
יכולות חדשניות בעזרת בינה מלאכותית
דוגמה לחדשנותה של טבע ניתן למצוא בתחום הפיתוח בפסיכיאטריה. "אחד האתגרים הגדולים בתחום המחלות הפסיכיאטריות בכלל, ובסכיזופרניה בפרט, הוא שיעור היענות נמוך לטיפולים, כך שתוך שנה-שנה וחצי רבים מהמטופלים מפסיקים ליטול את התרופות", מסביר ד"ר הררי. "לכן נדרש פיתוח טכנולוגי לצריכת התרופות באמצעות הזרקה תת-עורית בתדירות חודשית ולא בדרך של בליעת כדורים יומית, שבתקווה צפוי לשנות את הדרך בה מטפלים בחולים במחלות אלו. לצורך הפיתוח השתמשנו ביכולות חדשניות, כולל אבטחת איכות המחקר ודיוק הנתונים בעזרת אלגוריתמים של בינה מלאכותית. בנוסף, אנו מפתחים תרופה נוספת לסכיזופרניה, שנמצאת בפאזה השלישית, ואם תצלח דרכה, צפויה לתת אופציה טיפולית חדשנית נוספת לסובלים מהמחלה הזו".
המונח "בינה מלאכותית" חוזר שוב ושוב בדבריך. עד כמה הוא דומיננטי כיום בטבע?
"טבע מעסיקה חוקרי בינה מלאכותית באתר המו"פ שלה. אלה בוגרי חברות שונות, לאו דווקא חברות פארמה, שהם מבריקים בתחומם. בעזרתם אנו מפתחים כלים שונים שעוזרים לנו לפתח עוד ועוד תרופות. כך, למשל, אנו חוקרים שימוש בניתוח קול כדי לזהות התפרצות מחלה מתקרבת או החמרת סימפטומים - עוד לפני שמתגלים סימפטומים קליניים. דוגמה נוספת היא כלי בינה מלאכותית שמסתכל על תאים ויכול לבחור ממאות אלפים מהם את התא הרלוונטי לייצור אופטימלי של חלבון מסוים. תוכנת הבינה המלאכותית תוכל לזהות את התא בזריזות, וכך לקצר מאוד את התהליך הקיים היום. כלי הבינה המלאכותית יכול לסייע לנו גם בתחומים טכניים יותר, למשל לעבור על טקסטים ולהכין מהם תיק הגשה עם כל המידע המדעי שאספנו כך שיוגש ל-FDA בצורה מושלמת".
בחירת טיפול אפשרי היא בהתאם להחלטת מטפל מוסמך ולהתייעצות עמו. המידע נכון לחודש ספטמבר 2023. האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם רופא.
לאתר >>> טבע
בשיתוף חברת "טבע"
