בעידן שבו חדשנות, יצירתיות ויכולת הסתגלות הן תנאי בסיס להצלחה, יותר ויותר ארגונים מבינים כי גיוון והכלה אינם ערך חברתי בלבד, אלא יתרון תחרותי של ממש. כאשר סביב שולחן קבלת ההחלטות יושבים נשים וגברים מרקעים שונים, עם חוויות חיים מגוונות ונקודות מבט שונות, הארגון הופך חכם יותר, רגיש יותר ומדויק יותר.
באוניברסיטת תל אביב הפכה התפיסה הזו למדיניות מוסדית של ממש. מאז 2021 פועלת באוניברסיטה הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה, הכפופה לסגנית נשיא האוניברסיטה, פרופ' נטע זיו. הנציבות מרכזת תחת קורת גג אחת את כלל תחומי הגיוון והשוויון, ובהם מגדר, החברה הערבית, אנשים עם מוגבלות, דור ראשון לאקדמיה, יוצאי אתיופיה, יוצאי החינוך החרדי, תושבי פריפריה וקהילת הלהט"ב. החזון ברור: להפוך את האוניברסיטה למרחב שבו כל אחת ואחד מרגישים שייכות, מקבלים הזדמנות שווה ויכולים למצות את מלוא הפוטנציאל האישי, האקדמי והמקצועי שלהם.
המספרים מספרים את הסיפור. כיום נשים הן רוב בקרב הסטודנטים באוניברסטית תל־אביב, וכ־19% מכלל הסטודנטים והסטודנטיות הם דור ראשון לאקדמיה. מאז הקמת הנציבות לשוויון מגוון וקהילה בשנת תשפ"ב, נרשמת עליה עקבית במספרם ושיעורם של סטודנטים וסטודנטיות מאוכלוסיות בתת ייצוג: יוצאי אתיופיה, בוגרי החינוך החרדי, ראויים לקידום, מצטייני פריפרייה, א.נשים עם מוגבלות וחסרי עורף משפחתי. זאת ועוד, האוניברסיטה קיבלה זו השנה הרביעית ברציפות ציון A במדד "קו משווה" של המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב לשוויון מגדרי, ובמקביל גדל מספר הנשים בתפקידי ניהול בכירים. לדברי פרופ' נטע זיו: "אוניברסיטה מגוונת יותר היא אוניברסיטה מצוינת יותר. שילוב של רעיונות, נקודות מבט וחוויות חיים שונות מאפשר פריצות דרך מדעיות, יצירה אמנותית משמעותית והתמודדות טובה יותר עם האתגרים החברתיים המורכבים של ישראל".
אנשים עם מוגבלות: לא רק להשתלב, אלא להיות חלק בלתי נפרד מהקמפוס
אחת הדוגמאות המרגשות ביותר המתקיימת באוניברסיטה היא המכללה התעסוקתית "דרור אוניברסיטה", המופעלת מזה 11 שנים ע"י עמותת גוונים, בשיתוף משרד הרווחה והביטחון החברתי ואוניברסיטת תל אביב. במסגרת התוכנית, אנשים עם מוגבלות מתנסים במשך שנה שלמה בחיי האקדמיה, בלימודים, בתעסוקה ובהכשרה לחיים עצמאיים. הם בוחרים קורסים אקדמיים לפי תחומי העניין שלהם, משתתפים באירועי הקמפוס, עובדים ביחידות שונות כגון הספרייה, המזנון ואגף המחשוב, ואף לוקחים חלק בפרויקטים תרבותיים עם החוג לתיאטרון. השנה הורחבה הפעילות והמשתתפים מקיימים סדנאות עבור עובדי האוניברסיטה בנוגע להיבטים שונים של העסקת א.נשים עם מוגבלות.
ד"ר רוני רוטלר מסבירה: "אנשים עם מוגבלות מהווים כ־20% מהחברה בישראל, ולצערנו המלחמות בשנים האחרונות אף מגדילות את שיעורם בקרב האוכלוסייה. כמקום ציבורי בעל השפעה מהותית על המוביליות החברתית, הנוכחות של א.נשים עם מוגבלות בקמפוס חשובה לנו, הן כסטודנטים והן כעובדים". האמירה הזו משקפת תפיסה עמוקה: שילוב אינו חסד אלא אחריות מערכתית והזדמנות להרחבת מעגל הכישרונות.
דור ראשון לאקדמיה: להפוך פערי הזדמנויות למקפצה להצלחה
אוניברסיטת תל-אביב פועלת לקידום הקשרים עם הקהילה שמחוץ לקמפוס ולגיוון אוכלוסיית הסטודנטים והסטודנטיות הלומדים בה, כדי ליצור שוויון אמיתי, ולבנות גשרים גם אל שוק העבודה. אחת התוכניות המרכזיות היא "דור ראשון לאקדמיה", המיועדת לסטודנטיות ולסטודנטים שהוריהם אינם בעלי השכלה אקדמית. התוכנית בהובלתה על ד"ר מיכל גרוס-ספקטור, מהדיקאנט להצלחת הסטודנטים והסטודנטיות, מספקת ליווי, חשיפה לעולם הקריירה והזדמנויות לנטוורקינג. את החיבור לתעשייה מוביל המרכז לקשרי תעשייה, בניהולה של עו"ד יערית רחמים אברוצקי, אשר יוצר שותפויות עם חברות מובילות במשק, ובהן אינטל, KLA, ו-NVIDIA. כך נחשפים המשתתפים לתהליכי מנטורינג, מפגשים עם בכירים ובכירות, ביקורים בחברות וסדנאות מקצועיות המעניקות היכרות בלתי אמצעית עם התרבות הארגונית בשוק העבודה. שיתופי פעולה אלו מאפשרים לסטודנטים לפגוש עובדים ומנהלים המשמשים מודל לחיקוי, ולשמוע מהם על האתגרים ועל המסלול האישי שעברו.
לדבריה: "היכולת לייצר חיבור מדויק בין הצרכים המשתנים של התעשייה לבין ההון האנושי, המחקרי והמדעי של האקדמיה, מבססת ערך אמיתי לכל הצדדים. כאשר סטודנטית או סטודנט פוגשים מנהלים ומנהלות שהגיעו מרקע דומה לשלהם, נוצר רגע משמעותי של מסוגלות, אמונה ושייכות". זהו מודל הממחיש כיצד ארגונים יכולים להרחיב את צינור גיוס הכישרונות שלהם, ובמקביל להשפיע על צמצום הפערים החברתיים.
תוכנית נטע: הזדמנות חדשה לצעירים ללא רשת ביטחון
אחת היוזמות החדשניות ביותר באוניברסיטת תל אביב היא תוכנית "נטע", המיועדת לצעירים ולצעירות במצבי סיכון, חסרי עורף משפחתי וכלכלי, המשתלבים בלימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית. התוכנית פותחה ביוזמת פרופ' יפית סולימני אעידן, בשיתוף הנציבות ותוכנית "יתד" במשרד הרווחה. המודל מעניק מעטפת הוליסטית הכוללת תמיכה אקדמית, כלכלית, רגשית וחברתית, מתוך ההבנה שהצלחה בלימודים אינה מתקיימת בנפרד ממציאות החיים. לדברי פרופ' סולימני אעידן: "התוכנית הוכיחה הצלחה מובהקת. למרות קשיים אישיים וכלכליים, הסטודנטים הציגו הישגים אקדמיים גבוהים, עברו קורסים בהצלחה ואף בהצטיינות, והשתלבו היטב בהכשרות המעשיות. מדובר בהישג תקדימי המדגיש את חוסנם של המשתתפים ואת כוחה של שותפות בין אקדמיה, ארגוני שטח והקהילה".
מרחב משותף: כאשר הלמידה הופכת לעשייה חברתית
הנציבות תומכת כיום ב־35 פרויקטים העוסקים בבניית מרחבים משותפים. אחד הבולטים שבהם הוא הקורס "ג'סר א־זרקא: מרחב, תכנון ודיור", שזכה בפרס הרקטורית לחדשנות ויצירתיות בהוראה. בהובלת פרופ' נטע זיו ועו"ד שרון קרני כהן, הסטודנטים והסטודנטיות הפעילו תחנת סיוע שבועית לתושבי ג'סר א־זרקא, וסייעו במיצוי זכויותיהם בתחום הדיור, בדגש על סיוע בשכר דירה ודיור ציבורי. הידע שנאסף מהשטח שימש גם בסיס לחשיבה על שינויי מדיניות. הקורס הפך את הידע האקדמי לכלי מעשי לשינוי חברתי, ובמקביל יצר מרחב של מפגש, שיח והיכרות בין סטודנטים יהודים וערבים. זה בדיוק המקום שבו אקדמיה, קהילה ומדיניות נפגשות.
נשים במדעים ובהנדסה: קהילה שמאפשרת לא לוותר
במקצועות ה-STEM עדיין קיים ייצוג חסר משמעותי לנשים. בתחומים הללו נשים נתקלות באתגרים מקצועיים ואישיים. הדבר נכון הן באקדמיה והן בשוק העבודה. תוכנית "מדויקות", הפועלת בפקולטה למדעים מדויקים ובפקולטה להנדסה, נועדה לשנות את המציאות הזו. התוכנית, על שם רות רפפורט, וביוזמתה של דקאנית הפקולטה למדעים מדויקים, פרופ' טובה מילוא, מציעה חונכות, סדנאות, מפגשי קהילה ופעילות בבתי ספר תיכוניים, במטרה לעודד סטודנטיות וחוקרות צעירות להתקדם במחקר ובתעשייה, במקביל למאמצים משמעותיים לגיוס נשות סגל ולהגברת הייצוג הנשי בכל השלבים בקריירה האקדמית. אביטל שמיר, המשתתפת בתוכנית, מסבירה: "האקדמיה והתעשייה בתחומי ה-STEM יכולות להיות סביבה בודדה עבור נשים. תוכנית חונכות היא לא רק כלי מקצועי - היא הקהילה והגב שמאפשרים לנו למצות את הפוטנציאל שלנו ולא לוותר".
כך נוצר שינוי שמחלחל הרבה מעבר לקמפוס
ההשפעה של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה אינה נעצרת בשערי האוניברסיטה. הסטודנטיות והסטודנטים המשתתפים בתוכניות השונות הופכים בהמשך לחוקרות, למנהלות, ליזמים, לעובדים סוציאליים ולמהנדסות המביאים איתם לשוק העבודה תפיסת עולם אחרת. הם נכנסים לארגונים כשהם מצוידים לא רק בידע מקצועי, אלא גם בחוויה אישית של שייכות, תמיכה ואמונה ביכולת לפרוץ חסמים. במובן זה, אוניברסיטת תל אביב אינה רק מוסד אקדמי אלא מעבדה חברתית המעצבת את דור המנהיגות הבא של ישראל - דור שמבין כי מצוינות אינה אחידות וכי חדשנות אמיתית צומחת דווקא במפגש בין עולמות שונים, שפות שונות וסיפורי חיים מגוונים.
עבור חברות עסקיות, מדובר בהזדמנות אסטרטגית של ממש. שיתופי הפעולה עם האוניברסיטה מאפשרים לתאגידים לפגוש כבר בשלב הלימודים מועמדות ומועמדים מוכשרים במיוחד, לחשוף אותם לתרבות הארגונית ולבנות צינור גיוס איכותי ומגוון. במקביל, הארגונים עצמם נהנים מהעמקת האחריות החברתית שלהם ומהזדמנות לקחת חלק ביוזמות המייצרות שינוי מדיד ובר קיימא. בסופו של דבר, המודל שמובילה הנציבות מוכיח כי כאשר מוסד בוחר לראות את הגיוון האנושי כמשאב ולא כאתגר, הוא יוצר סביבה שבה יותר אנשים מצליחים, יותר רעיונות נולדים ויותר הזדמנויות נפתחות. זו אינה רק תפיסה ערכית, זו אסטרטגיה ניהולית חכמה, מדויקת ורלוונטית מאי פעם לישראל של 2026, וזה גם שיעור לכל ארגון בישראל.
עו"ד שרון אברהם-ויס, מנהלת הנציבות: אוניברסיטת תל אביב מוכיחה כי גיוון והכלה אינם מסתיימים בהצהרות מדיניות. הם דורשים מחויבות של ההנהלה, מדידה שיטתית, תוכניות מותאמות ושותפויות אסטרטגיות עם משרדי ממשלה, עמותות וחברות עסקיות. עבור מנהלות משאבי אנוש ומנהיגות עסקית, זהו מודל ברור ויישומי: כאשר משקיעים במגוון אנושי, יוצרים מנגנוני תמיכה ומחברים בין אנשים להזדמנויות, הארגון מרוויח עובדים מוכשרים יותר, תרבות ארגונית חזקה יותר ויכולת גבוהה יותר להוביל חדשנות. המסר שעולה מאוניברסיטת תל אביב חד ובהיר: גיוון והכלה אינם רק הדרך לבנות חברה צודקת יותר - הם הדרך לבנות ארגונים מצוינים יותר.
לאתר הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה
בשיתוף אוניברסיטת תל אביב
