שישים אלף בוגרים ובוגרות בעלי תארים אקדמיים עברו עד היום בשעריה של האוניברסיטה הפתוחה. לרגל שנת היובל להקמת האוניברסיטה, במוסד האקדמי הייחודי מסתכלים לאחור ומציינים שורה ארוכה של הישגים בכל הקשור להנגשת הידע האקדמי לקהלים מגוונים. "ההשפעה של האוניברסיטה הפתוחה היא משמעותית מאוד", אומרת נשיאת האוניברסיטה, פרופ' מימי איזנשטדט. "הרבה מאוד אנשים שלא יכלו ללמוד בשום מסגרת אחרת קיבלו השכלה גבוהה בזכות האוניברסיטה. אנחנו רואים את בוגרי ובוגרות האוניברסיטה משתלבים בעמדות בולטות בכל מערכי החיים: בחינוך, באקדמיה, ברפואה, בהייטק, בבנקאות ובניהול".
מצוינות פדגוגית
סיפורה של האוניברסיטה הפתוחה מתחיל בשנת 1973, אז התקבלה החלטה יוצאת דופן ע"י הממשלה והמועצה להשכלה גבוהה לייסד בישראל "אוניברסיטה לכל". "המודל הראשוני שממנו נולדה האוניברסיטה הוא האוניברסיטה הפתוחה באנגליה שהוקמה כדי לאפשר השכלה גבוהה לכל מי שרוצה", מסבירה פרופ' איזנשטדט. "הרעיון הבסיסי הוא תפיסה של מוביליות חברתית, שלפיה כל אחד יכול ללמוד ללא תלות במקום שבו הוא חי או בהישגי העבר שלו. האוניברסיטה הפתוחה נועדה לפתוח את האקדמיה לכולם".
מאחורי הקמת המוסד הישראלי עמדו שורה ארוכה של אישים וגופים בולטים, בראשם שר החינוך יגאל אלון וקרן "יד הנדיב" של משפחת רוטשילד. "יגאל אלון מאוד אהב את הרעיון הזה. המטרה שהוא דיבר עליה היא דמוקרטיזציה של ידע: הוא אמר שהמשמעות של דמוקרטיה היא לאפשר לכל אחד גישה לידע. בתחילת דרכה, האוניברסיטה התמקדה בהבאת הלמידה לפריפריה. הקבלה ללימודים לא הייתה מוגבלת לבעלי תעודות בגרות והאוניברסיטה אפשרה להרבה מאוד אנשים ונשים ללמוד, בהם כאלה שלא למדו בעבר בבית ספר או שלא יכלו להקדיש את עצמם לתואר אקדמי במשרה מלאה בגלל קשיי פרנסה".
לדברי פרופ' איזנשטדט, מאז ימיה הראשונים מיצבה את עצמה האוניברסיטה הפתוחה כגוף מוביל בכל הקשור לאימוץ כלים פדגוגיים חדשניים. "המטרה שעוברת כחוט השני בתולדות האוניברסיטה היא לא רק להנגיש את ההשכלה הגבוהה אלא להנגיש השכלה גבוהה ברמה הגבוהה ביותר. בתחילת הדרך, נשלחו לסטודנטים ולסטודנטיות ספרים וחוברות, והם התבקשו ללמוד באופן עצמאי ולבוא להיבחן בסוף הסמסטר.
"בהמשך הוקמו בסביבות שבעים מרכזי לימוד", היא מספרת. "חלק מהמרכזים הללו היו מבנים גדולים עם כיתות, כמו בתי ספר וחלקם היו מתנ"סים שהוסבו ללימודים בשעות הערב. המטרה הייתה ונשארה ללמד בכל מקום שיש בו רצון וביקוש. מקריית שמונה ומג'דל שאמס ועד לאילת, לכל מקום שבו נמצאים מי שרוצים ללמוד, האוניברסיטה הפתוחה שולחת את חומרי הלימוד או את המנחים והמנחות שלה. האוניברסיטה פיתחה שיטות טכנולוגיות. בהתחלה נכנסו לשימוש שידורים באמצעות הטלוויזיה, אחר כך שידורי לווין, ולבסוף גם האינטרנט. כדי לאפשר לכל אחד להגיע ללימודים, אנחנו עובדים עם זום כבר משנת 2014".
לא מעט משיטות הלימוד שפותחו באוניברסיטה הפתוחה נכנסו לשימוש בשנים האחרונות בשורה ארוכה של מוסדות אקדמיים מסורתיים. "כשאנחנו מדברים על האוניברסיטה של העתיד אנחנו מדברים על האוניברסיטה הפתוחה", אומרת פרופ' איזנשטדט. "במהלך הקורונה, ראינו את ההוראה מרחוק מתרחשת בכל מקום. האוניברסיטה הפתוחה כבר הייתה שם מזמן: היא כבר לימדה והנגישה ידע באמצעות כלים טכנולוגיים. היום מדברים באקדמיה על שבירת קמפוסים ועל מעבר למודל לימודים היברידי - דבר נוסף שאנחנו מיישמים בהצלחה כבר שנים ארוכות".
לדבריה, בשנים האחרונות קורצת האוניברסיטה הפתוחה גם לקהלים חדשים. "בעבר, רוב הסטודנטים והסטודנטיות שלנו היו כאלה שלא יכלו ללמוד באוניברסיטאות אחרות כתוצאה מנסיבות חייהם. היום אנחנו רואים יותר ויותר סטודנטים וסטודנטיות שאין להם בעיה להתקבל למוסדות אקדמיים אחרים אבל בוחרים מיוזמתם ללמוד באוניברסיטה הפתוחה. ההנגשה של הלימודים מדברת להרבה מאוד קהלים אחרים – כמו למשל עובדים בהיי-טק שלא רוצים להקדיש 3-4 שנים ללימודים במשרה מלאה. סטודנטים אחרים פשוט אוהבים את צורת ההוראה אצלנו באוניברסיטה".
להוביל בפן הטכנולוגי של המחקר וההוראה
המשימה הבוערת ביותר של האוניברסיטה הפתוחה, אומרת פרופ' מימי איזנשטדט, היא לשמור על עמדת ההובלה הייחודית שלה בעולמות הפדגוגיה. "אנחנו צריכים להמשיך להוביל את האקדמיה של העתיד. עשינו את זה בשנים האחרונות וזה בא לידי ביטוי במיוחד בתקופת הקורונה. המגפה, שלכאורה הייתה אמורה להשבית את הלימודים האקדמיים, האיצה בכל העולם תהליכים שכבר היו קיימים באוניברסיטה הפתוחה. בזכות הדרך שסללנו, המוסדות האקדמיים האחרים עושים דברים מצוינים.
"הרגולטור ואנשי האקדמיה מצפים מאיתנו להמשיך להיות הקטר של רכבת החדשנות באקדמיה", היא מדגישה. "אנחנו שואפים להמשיך להוביל בפן הטכנולוגי של ההוראה וגם במחקר. חשוב להדגיש שפעילות המחקר באוניברסיטה הפתוחה משרתת שתי מטרות. כמובן, כמו בכל מקום אחר, המחקר נועד להפיק ידע. אבל המחקר באוניברסיטה משרת גם את הנגשת הידע. אי אפשר ללמד בלי לבצע תהליכי מחקר. מעבר לכך, אנחנו עוסקים רבות גם במחקר של חדשנות בלמידה: יש לנו מרכזי מחקר שמוקדשים לשיפור ההוראה. זאת עוד חזית שאנחנו מתכוונים להמשיך להצטיין בה".
אוכלוסיות מגוונות באוניברסיטה הפתוחה
אחד מהמיזמים שמובילה האוניברסיטה הפתוחה, הוא "אקדמיה בתיכון". כאן ראוי לציין כי האוניברסיטה מובילה במספר תלמידות ותלמידי תיכון הלומדים במוסדות אקדמיים במקביל ללימודים בבתי הספר. לפי נתוני הלמ"ס בשנת תשפ"ב 77% מבני הנוער שלמדו לימודי תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, למדו באוניברסיטה הפתוחה. בתוכנית "אקדמיה בתיכון" היצע רחב של מגוון תחומי לימוד, לצד למידה מקוונת המאפשרים לתלמידי ישראל להעמיק בתחומי תוכן, להעשיר את הידע ולסלול את דרכם האקדמית כבר בגיל צעיר.
בשנים האחרונות משקיעים מוסדות ההשכלה הגבוהה השונים משאבים ניכרים לטובת שילוב הציבור החרדי באמצעות תוכניות לימודים מותאמות במיוחד. אלא שהאוניברסיטה הפתוחה, שנהנית ממספר הסטודנטיות והסטודנטים החרדים הגבוה ביותר בישראל, כלל לא נדרשת להתאים עבורם במיוחד את שגרת הלימודים. "האוניברסיטה לא מאלצת את הציבור החרדי לשנות את ההרגלים שלו ואת הסביבה שלו", היא מספרת. "זה נכון גם לגבי אוכלוסיות אחרות כמו סטודנטים וסטודנטיות מהחברה הערבית או הבדואית: הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה יכולים להמשיך לחיות את חייהם, ותוך כדי השגרה הקיימת להתמחות בידע ולאסוף ידע".
לדבריה, ציבור נוסף שמשתלב בצורה משמעותית באוניברסיטה הפתוחה הוא אנשים ונשים עם מוגבלויות. "זאת קבוצה שהרבה פעמים שוכחים להזכיר אותה: אנשים עם מוגבלויות פיזיות או נפשיות. האוניברסיטה הפתוחה יודעת איך להגיע אליהם. בלעדיה, הם פשוט לא היו יכולים ללמוד ולקבל את הידע האקדמי. זה משנה חיים", אומרת פרופ' איזנשטדט ומסכמת: "אנחנו מסתכלים אחורה על חמישים השנים האחרונות – ויכולים לומר בגאווה שהאוניברסיטה שינתה את חייהם של הרבה מאוד אנשים ונשים".
לאתר >>> האוניברסיטה הפתוחה
בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה
