גל ההאטה הכלכלית העולמית והרפורמה המשפטית פגשו את ישראל במצב כלכלי יחסית טוב. בשנתיים האחרונות, 2021-2022, רשם המשק הישראלי נתוני צמיחה מרשימים, 8.6% ב-2021 ו-6.5% ב-2022. התוצר לנפש בישראל עלה ב-4.4% בהשוואה לשנה הקודמת, שיעור גבוה מאוד ביחס לממוצע ה-OECD. הן היבוא והן היצוא גדלו בצורה משמעותית ב-2022, גם בהשוואה לתקופה שלפני הקורונה. בשנת 2022 עלה יצוא הסחורות והשירותים ב-7.9%, ויבוא הסחורות רשם עלייה של כ-11.2% בהשוואה לשנה הקודמת. במונחי תוצר הסתכם העודף בחשבון השוטף ב- 2022 ב-0.4% מהתמ"ג, לעומת גירעון של 3.4% בשנת 2021 וגירעון של 9.0% בשנת 2020. בנוסף, שנת 2022 הסתיימה בעודף תקציבי של כעשרה מיליארד שקלים, לראשונה מזה 35 שנים. לכל הדעות, שנת 2022 הייתה שנת צמיחה בפעילות המשק הישראלי ונתוני המאקרו אף עלו על התחזיות.
נסייג ונזכיר, כי למרות היסודות המאקרו-כלכליים המצוינים של ישראל, אזרחי ישראל מתמודדים עם קושי כלכלי נרחב. קרוב לשני מיליון אזרחים חיו מתחת לקו העוני ב-2021 על-פי נתוני הביטוח הלאומי. ישראל היום היא מבין המדינות היקרות ב-OECD (על-פי הארגון היקרה ביותר, אך יש קשיים עם טענה זו). בנוסף, גלי הפיטורים והירידה בהשקעות בהייטק הישראלי כבר החלו בשנת 2022. נוסיף לכך את בעיות התחבורה, החינוך והפערים בחברה הישראלית, ונסיק, כי למרות הנתונים המאקרו-כלכליים הטובים ב-2022, חשוב לזכור את המציאות הכלכלית המאתגרת איתה מתמודדים אזרחי ישראל גם היום. אך כעת, נתמקד במאקרו-כלכלה.
ירידה בביקושים ובצמיחה
לעומת שנת 2022, שנת 2023 הינה שנת האטה במשק. מחלקת המחקר של בנק ישראל עדכנה את תחזית הצמיחה בחודש יולי לשיעור של 3.0% בשנת 2023 (לאחר צמיחה של 6.5% ב-2022). על פי התחזית, הצריכה תצמח ב-3.0% ב-2023 לעומת 7.7% ב-2022, עם השקעה בשיעור של 4.5% ב-2023 לעומת 9.4% ב-2022, וצמיחת יצוא ב-1.5% ב-2023 לעומת 9.2% ב-2022.
ההאטה במשק עולה גם מנתוני הלמ"ס לרבעון השני של 2023. אמנם צמיחה של 3.0% עומדת ביעד בנק ישראל, אך ישנם מספר נתונים מדאיגים. קצב הצמיחה השנתי לנפש עמד על 1.1% בלבד בהשוואה לרבעון הקודם. העלייה בצריכה הפרטית הסתכמה ב-1.9% בלבד, כך שלמעשה היא הצטמצמה לעומת שיעור הגידול באוכלוסייה. ביצוא נרשמה ירידה של 4.2% וביבוא ירידה של 7.5%. ההאטה במשק ישראלי מתבטאת גם בירידה בהכנסות ממסים, עם גירעון מצטבר ב-12 החודשים האחרונים העומד על כ-10.7 מיליארד שקלים, לעומת עודף של 9.8 מיליארד שקלים איתו סיימה ישראל את 2022. לכך יש להוסיף את הצניחה של כ-68% בהשקעה בהייטק הישראלי שהתרחשה במחצית הראשונה של שנת 2023, על-פי מכון המחקר והמדיניות SNPI. יתרה מזו, לפי הערכה עדכנית, סכום פיקדונות העובר ושב של הציבור בישראל התכווץ ביולי 2023 ל-492 מיליארד שקל לעומת שיאו באפריל 2022 אז עמד על כ-700 מיליארד שקל. פחות כסף זמין לצריכה בידי הציבור, משמעותו פחות צריכה.
את ההאטה במשק הישראלי הניעה גל ההאטה העולמי ותדלקה הרפורמה המשפטית. שנת 2022 הסתיימה עם מלחמה באירופה, אינפלציה עולמית והעלאות ריבית שהובילו לירידה בצמיחה הגלובלית. ההתפרצות האינפלציונית גרמה לפעולות של בנקים מרכזיים, שהקפיצו את הריבית האפסית שהייתה קיימת וגרמו לייקור של מחיר הכסף. התוצאה הינה הייתה ירידה בביקושים ולפיכך בצמיחה. גל ההאטה העולמי סחף גם את כלכלת הסטרט-אפ במזרח התיכון. הקורונה והמלחמה באוקראינה, עליית מחירי הנפט, שרשראות האספקה, הביקושים, בייחוד מבחינת הביקוש לייצוא הישראלי ולהייטק הישראלי - כל אלו גרמו לגל האינפלציה בישראל, שגרר את העלאות הריבית.
חשש מפיחות מואץ בשקל
בנוסף לגל ההאטה העולמי, חקיקת הרפורמה המשפטית של ממשלת נתניהו מעיבה על המשק הישראל ויוצרת אי-וודאות בנוגע לעתיד המשק הישראלי. בין החששות מהורדת הדירוג וההימנעות מההשקעות, ההשלכה הקשה ביותר של הרפורמה המשפטית על המשק הוא הפיחות בשקל מול סל המטבעות. הקשר בין היחלשות השקל לאינפלציה הובהר גם על-ידי נגיד בנק ישראל. לפני מספר שבועות, פרופ' אמיר ירון הסביר, כי על כל ירידה של אחוז בשער השקל, האינפלציה עולה ב־0.2%. הבנק המרכזי הבהיר כי הסיבה לשינויים החדים בשער החליפין מצויה באי הוודאות המקומית בנוגע לאירועים הסובבים את הרפורמה המשפטית. החשש הוא כי פיחות מואץ בשקל יוביל להתרחקות נוספת מיעד האינפלציה, דבר שיוביל בנק ישראל להעלאות ריבית נוספות.
מבין ההשלכות של הפיחות בשקל בטווח הקצר אחת המשמעותיות על חייו של הישראלי היא התייקרות הייבוא, שתשפיע על מוצרים בסיסיים כמו דלק, מזון, מוצרים בני קיימא, שירותים המיובאים מחו"ל ותיירות. כלכלת ישראל הינה כלכלה פתוחה התלויה בכלכלה העולמית והייבוא מהווה נתח של למעלה מ-25% מהתוצר הישראלי. הדבר מוסיף לרעה על כל ההשפעה השלילית הגלובלית שהחלה בשנה האחרונה.
שני תרחישים
נחלק את תחזיתנו במרכז מאקרו לשני תרחישים. הראשון, התרחיש בו הסכמות מושגות בנושא הרפורמה אשר שמות את אי-הוודאות סביב הנושא מאחורינו. לכלכלה הישראלית ישנו חוזק רב וזה מתבטא בהשוואת הנתונים המאקרו-כלכליים אל מול שאר המדינות המפותחות גם בעת הזו. להסכמות בנושא הרפורמה, בנוסף לחדשות טובות מהמישור הישראלי-סעודי, פוטנציאל אדיר לכלכלה הישראלית, כולל החזרת אמון המשקיעים והאצת הפעילות במשק. בתרחיש השני, בו לא מושגות הסכמות ונושא הרפורמה הולך ומחריף לעבר הסלמה, ניתן להעריך, כי הפיחות בשקל יימשך והדבר עלול לגרום התערבות של בנק ישראל. היחלשות המטבע תבטא חוסר אמון במשק הישראלי ותוביל להחרפת האינפלציה ותלווה בהעלאות ריבית נוספות.
רפורמה שתיעשה בהסכמה של שני צדדי הקשת הפוליטית תשדר חזרה ליציבות ולוודאות כלכלית, עשויה לחזק את המטבע הישראלי ולהחזיר את אמון המשקיעים במשק הישראלי. רפורמה שתבוצע ללא הידברות עשויה לפגוע באופק הדירוג ולהעיב עוד יותר על המטבע הישראלי.
הכותב הוא מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית
