מקום המדינה ועד היום, התעשייה מהווה את המנוע הכלכלי של המדינה ודוגמה לחדשנות ויוזמה בעולם כולו. הייצור המקומי הוא אבן היסוד בכלכלה הישראלית - לא רק שהוא מספק מקומות עבודה איכותיים לטווח ארוך המשתלמים הרבה מעל הממוצע, הוא מחזיר ערך עצום לכלכלה באמצעות השקעות, מחקר וצמיחה. התעשייה הישראלית היא כבר לא תעשייה "מסורתית". היא מגדילה בשנים האחרונות את ההשקעות בטכנולוגיות ייצור מתקדם, רובוטיקה ומערכות מידע. היא משקיעה הרבה יותר מבעבר במחקר ופיתוח של מוצרים חדשניים. היא משפרת את הפריון וכושר התחרות שלה באופן מתמיד.
התוצר התעשייתי צמח בצורה חדה
בהשוואת נתוני המחצית הראשונה של 2023 לתקופה המקבילה אשתקד, עולה התמונה הבאה: התוצר התעשייתי עלה בכ-2.1% לכ-97 מיליארד שקלים, מכירות התעשייה עלו ב-4.4% לכ-284 מיליארד שקלים ומספר המועסקים בתעשייה עלה ב-0.6%, כך שהיום התעשייה הישראלית מעסיקה כ-380 אלף עובדים, מתוכם קרוב ל-60% מועסקים בפריפריה. היצוא התעשייתי עמד במחצית הראשונה של 2023 על 124 מיליארדי שקלים. גם השכר הממוצע בתעשייה המשיך לצמוח והגיע לרמה של כ-18,200 שקלים ברבעון השני של השנה, והיה גבוה בכ-43% מהשכר הממוצע במשק. הפריון התעשייתי בענף התעשייה הכרייה והחציבה היה ב-2019 החמישי בגובהו בישראל, והוא גבוה בכ-56% מהממוצע במשק.
בחמש השנים האחרונות (2018-2022) ניכרת צמיחה תוך עלייה בקצב בתוצר ובייצוא התעשייתיים (למרות ההתמודדות עם מגפת הקורונה), ובשנת 2022 צמח התוצר התעשייתי בצורה חדה, והסתכם בכ-190.7 מיליארד שקלים. עלייה זו משקפת בחלקה גם התרחבות של כ-5.3% בייצוא התעשייתי באותה שנה.
ההשקעה של התעשייה כוללת מכונות, ציוד, מבנים, תשתיות ומבנים פיזיים אחרים התורמים לצמיחה כלכלית ולפרודוקטיביות מוגברת. המגזר התעשייתי ייצג באופן עקבי בין השנים 2006-2022 חלק ניכר הנע בין 11% ל-16%, מסך ההשקעות במשק.
במהלך התקופה שבין 2006 ל-2022, המגזר התעשייתי הפגין צמיחה יוצאת דופן בפעילות ההשקעות שלו. החל משווי של 17.7 מיליארד שקלים ב-2006, ההשקעה של הענף הכפילה את עצמה ל-35 מיליארד שקלים ב-2022. מגמת העלייה הדרמטית בהשקעה משקפת את המאמצים העקביים של התעשייה להתרחבות, מודרניזציה ושיפור יכולות הייצור שלה. אם כך, התעשייה אחראית באופן משמעותי לצמיחה ולפיתוח הכלכלי הכולל של המדינה.
המשק סובל מעודף רגולציה
על העלייה בתוצר התעשייתי, במכירות ובהעסקת עובדים מעיבים אתגרים וחסמים. נמנה את הבולטים שבהם:
1. אחד האתגרים המרכזיים ביותר בשנים האחרונות בתעשייה הישראלית הוא המחסור החמור בכוח אדם. מנתוני הלמ"ס עולה, כי במחצית הראשונה של 2023 המחסור עמד בעובדים בתעשייה עמד על כ-12,480 בממוצע בששת החודשים הראשונים של השנה. מדובר בנתונים הגבוהים בכ-28% משנת 2019, בה היו חסרות כ-9.7 אלף משרות בכלל התעשייה.
2. ההשקעה הממשלתית במו"פ נמוכה באופן קיצוני בהשוואה בינ"ל. שיעור המו"פ במימון ממשלתי מתוך סך ההשקעה במו"פ במשק עומד על 9.6% בלבד למול ממוצע של כ-30% ו-24% באיחוד האירופי ובמדינות ה-OECD בהתאמה. כמו כן, בשנים האחרונות איבדה ישראל את מעמדה כמובילה עולמית בחדשנות והשקעות ואף ירדה למקום ה-16 (לעומת עשירי ב-2019) במדד החדשנות הגלובלי של ארגון הקניין הרוחני הבין-לאומי (WIPO). על אף הנתונים הללו, קוצץ תקציב רשות החדשנות, וספציפית תקציב המו"פ לתעשייה מסורתית. אחרי שנים רבות בהן יכלה הממשלה "להרשות לעצמה" להפחית את ההשקעה במו"פ, הנתונים הנוכחיים מראים שאם ברצוננו לשמור על מעמדנו בין המדינות המובילות והאטרקטיביות להשקעה - הגיעה העת לשנות כיוון ולהגדיל משמעותית את השקעות הממשלה במו"פ ובעידוד המגזר היצרני.
3. נתוני העבר, בייחוד נתוני שנת הקורונה בה הוחל פחת מואץ אשר הביא כמעט להכפלה בסך ההשקעה בציוד (עליה מ-3.8 מיליארד שקלים ל-6.2), מוכיחים כי הטבת הפחת המואץ מביאה להאצה וגידול בהשקעות, תוך הגדלת התוצר והתעסוקה ושיפור הפריון. מנגנון זה אפקטיבי בייחוד בתקופות משבר כלכלי ומסייע בשימור והגדלת הפעילות במשק.
4. לצערנו, ישראל עדיין מדורגת במקומות נמוכים במדדי קלות עשיית העסקים והרגולציה הבין-לאומית. למרות הקמת רשות הרגולציה, אשר אמורה לתת מענה מסויים לנושא, עדיין סובל המשק מעודף רגולטורי ובירוקרטי מכביד ומסתירות רגולטוריות למכביר. מצב זה מעמיד את המשק בכלל והמגזר היצרני בפרט, בחוסר ודאות רגולטורי המביא לירידה במוטיבציה ובכדאיות ההשקעה בישראל, וכן לעלויות עודפות עצומות ולעיכובים משמעותיים ביישום תוכניות עסקיות.
מיקוד מדיניות הממשלה חייב להבטיח שישראל תהיה המקום הטוב והתחרותי ביותר עבור יצרנים לעשות עסקים ולהשקיע באנשים, בהון וברעיונות. סביבה עסקית נכונה תאפשר לתעשייה היצרנית לנצל את ההזדמנות הזו על-ידי השקעה בחדשנות ופיתוח כוח אדם. הרווחים יניעו צמיחה בת-קיימא ומכילה ובו זמנית יתדלקו את התחרותיות של ישראל על הבמה העולמית.
נתנאל היימן הוא מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים. אלה גורביץ' היא מנהלת המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים
