משבר האקלים מחריף והעולם כולו חווה דרמות יום-יומית נוכח אסונות טבע הגובים חיי אדם, הרס תשתיות ומתקנים קריטיים ופגיעה במרקם החיים ובכלכלה. יותר מעשור שממשלות בעולם חותרות לקבל החלטות שיובילו להפחתת ההשלכות של שינויי האקלים על-ידי קביעת יעדים להפחתת גזי חממה לכל אחת מהמדינות. אולם במקביל ברור כי המהפכה הגדולה באמת תבוא רק מפתרונות טכנולוגיים לסוגיות הקשות של מחסור במים ומקורות אנרגיה מתחדשת, החשש ממחסור במזון, התרחבות המדבור ועוד.
בישראל, שסובלת מאז הוקמה מחלק מהבעיות שהעולם חווה רק עתה - כמו מחסור קיצוני במים - הוקמו חברות שפיתחו טכנולוגיות ייחודיות שיכולות להשפיע באופן דרמטי על ההתמודדות עם המשבר העולמי.
כיו"ר מכון היצוא, אני רואה מקרוב עד כמה התפתחו החברות בתחום ועד כמה אנחנו מצליחים - יחד עם הנספחים המסחריים של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה - לסייע לחברות בפתיחת דלתות בעולם ובפיצוח שווקים חדשים הצמאים לידע ולטכנולוגיות הללו כמו למים.
הממשלה בישראל התחייבה בוועידות האקלים השונות לקדם כלכלה דלת פחמן ולעמוד ביעדים העולמיים לקיצוץ בפליטות פחמן דו-חמצני. כדי לעמוד ביעדים המאתגרים הללו, חייבים לרתום את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתעשיית הקליימטק. ישראל מציעה כבר היום לעולם פתרונות מתקדמים בשני תחומים משמעותיים - אנרגיה מתחדשת ומים. חברת מקורות הישראלית לדוגמה, היא מודל לחיקוי למדינות בעולם בניהול משק מים. גם חברות האנרגיה המתחדשת בישראל מייצאות ידע ומפתחות פרויקטים ענקיים באירופה ובארה"ב בתחום הסולארי.
אבל הפוטנציאל גדול בהרבה והטכנולוגיות המתהוות טומנות בחובן הבטחה גדולה לעולם שמצוי כעת בנקודה שבה הוא כבר חווה ממש את השפעות ההתחממות הגלובלית.
בשנתיים האחרונות הוביל מכון היצוא כנסים, משלחות עסקיות ומפגשים רבי משתתפים, שנועדו לפתח ולחזק את תעשיית האקלים. נוסיף לתמוך בחברות הישראליות בתחומי הקליימטק השונים ובכך נרים תרומה כפולה: נחזק את היצוא הישראלי ונתרום להתמודדות עם משבר האקלים.
אני שמחה לשתף אתכם בשלושה סיפורי הצלחה של חברות ישראליות בתחום הקליימטק, שזכינו לסייע להן במכון היצוא ולהוביל יחד איתן פיתוח הזדמנויות עסקיות.
מחזור פסולת תעשייתית
אחת הדוגמאות המעניינות לסיוע שמכון היצוא מגיש ליזמים צעירים שפניהם מיועדים לייצוא, הוא התמיכה באלינור נתנאל, מייסדת המותג REMEANT. במהלך לימודיה לתואר ראשון במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, עם התמחות בהדפסה, התעניינה נתנאל במחזור פלסטיק אריזות שנזרק לאחר השימוש. היא התמקדה בניילון "פצפצים" שמאוד עניין אותה מבחינת המראה, הטקסטורה והתחושות שהוא מעביר. לאחר ניסיונות רבים היא הצליחה להפוך אותו לבד צבעוני ומעניין, שמגיע בשלל צבעים וטקסטורות, תחת שם המותג REMEANT. בעזרת אקסלרטור העיצוב ACT SHENKAR ומימון מרשות החדשנות היא הצליחה לפתח את הבד ולהביא אותו לבד האיכותי והייחודי שמשמש היום לתיקים, נעליים, ז'קטים, כריות חוץ ועוד.
"החזון של החברה הוא להשתמש בכל חומר שיוצר על-ידי בני אדם ולא יכול להתכלות באופן אורגני ולהעניק לו חיים חדשים, זאת באמצעות הפטנט שפיתחנו - טכנולוגיה בלעדית לצביעת פסולת הפלסטיק", מצהירה נתנאל. "אנחנו נרצה בעתיד לאפשר למפעלי טקסטיל ומפעלי פלסטיק להשתמש בטכנולוגיה שלנו לשימוש בפסולת הקיימת אצלם, או לאפשר להם לפנות לאפיקי ייצור חדשניים שלא היו קודם לכן".
כדי לקדם את החברה בשוק הבין-לאומי נעזרה נתנאל רבות במכון היצוא, שלדבריה סייע לה למקד את מאמציה השיווקיים. "קיבלתי ייעוץ בכתיבת תוכנית שיווקית לשוק הבין-לאומי, מה שתרם רבות לניתוח שוקי היעד ולהבנת הלקוחות הפוטנציאלים, גם במבט עתידי", היא מספרת. "כלים אלה עזרו לי לפתח את החברה ולקדם את עצמי ואפשרו לי גם ליזום וליצור קשרים נוספים, לצבור ידע על הקהלים הרלוונטיים ועוד".
זיהוי זיהומים באספקת מימן לתאי הדלק
דוגמה נוספת לתמיכה של מכון היצוא בחברות קליימטק היא חברת ננוסנט, שהוקמה במטרה למנוע נזק לתאי הדלק המימניים. היא נוסדה על-ידי ערן רום ואורן גבריאלי, יזם סדרתי ומהנדס המשמש כמנכ"ל החברה. היא ממוקמת באזור התעשייה תרדיון בגליל ומעסיקה 20 עובדים ובהם בעלי תואר ד"ר מתחומי הכימיה האורגנית, האלגוריתמיקה, הנדסת החומרים והביוכימיה. על שותפי החברה נמנות חברות ענק כמו "סומיטומו כימיקליים" היפנית.
"ננוסנט פונה לעולם טכנולוגיות האקלים, בדגש על בקרה של גזים ונדיפים הנזקקים ליישומים רבים", מסביר אורן גבריאלי, שהוא גם פעיל חברתי ושותף להקמת "אחים ליוגה" המסייע להלומי קרב באמצעות היוגה. "המוצר הראשון שהשקנו מיועד לפלח השוק של רכבים מונעי מימן, פלח שוק שתופס תאוצה באירופה ובארה"ב. היישום נועד לזיהוי של זיהומים באספקת מימן לתאי הדלק. החברה פיתחה טכנולוגיה ייחודית לזיהוי סוגים שונים של גזים, רשמה שמונה פטנטים ונמצאת בחזית המדע של התעשייה הכימית".
מכון הייצוא ומנהל סחר חוץ, מעיד גבריאלי, מלווים את החברה מיום הקמתה. "בכנס CES 2018 הם סיפקו לנו את הבמה להכרזה על המוצר וסייעו לנו בקביעת פגישות עם לקוחות. מאז שני הגופים היוו למעשה את זרוע השיווק של החברה והעניקו לנו אפשרות להתמקד בטכנולוגיה. החברה גם השתתפה במגוון כנסים של המכון וכן במשלחת המכון לקוריאה עם נשיא המדינה".
מגדילים את יבולי הקקאו בעולם
דוגמה אחרת היא מתחום המזון, שקשור בטבורו לנושא האקלים. חברת פלאנט-דיטק, שהוקמה ב-2016 על-ידי חוקרים מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, פיתחה פלטפורמת מדידה לסימולציה דיאגנוסטית אינטראקטיבית לחקר התגובה הפיסיולוגית של צמחים לסביבה בכלל ולעקות סביבה בפרט (יובש, טמפרטורה קיצונית, שיטפונות וכיוצ"ב). המערכת מייצרת ביג דאטה לאורך תקופת גידול הצמחים, תחת עקות שונות, ובכך חוקרים בתחום החקלאות יכולים להאיץ את המחקר וללמוד על יצרנותו של הצמח - תוך ימים במקום עונות שלמות - ולמצוא פתרונות לבעיית אבטחת המזון בעולם.
הקשר של החברה עם מכון היצוא ומנהל סחר חוץ החל עם היציאה שלה לשוק הבין-לאומי ב-2018. אז השתתפו נציגיה במגוון תוכניות של המכון, כגון תוכנית המנטורים. "החשיפה לתוכניות 'שלב בין-לאומי' של מנהל סחר חוץ עזרו לנו להתחיל את דרכנו ביצוא, לסבסד את פעילותינו השיווקית בחו"ל ולהעז להוציא סכומים משמעותיים בשיווק בחו"ל, כאשר היקף המכירות עדיין היה נמוך", מספרת קרן מושליון, מנכ"לית פלאנט-דיטק.
הודות לרוח גבית ממכון היצוא נמכרה מערכת של החברה ל"מארס ריגלי" המיישמת אותו על עצי קקאו, במטרה להגדיל את היבול. המערכת מאפשרת לתאגיד המזון העולמי לייעל תהליכי מחקר לטיפוח של עצי קקאו.
"בזכות המערכת שלנו נעשים ניסויים יותר אפקטיביים בעצי קקאו כדי להגדיל את היבול", מספרת מושליון, הפועלת להמשיך ולהרחיב את פעילות החברה בחו"ל, להעמיק את החדירה ולחדור לארצות נוספות. "אבטחת המזון בעתיד היא בעיה קיומית ולכן הסיפוק הוא עצום לראות עוד ועוד מערכות שלנו מותקנות בעולם. התרומה הכי גדולה של המכון הייתה בחדירה לשווקים שהוגדרו בתוכניות העסקיות, בדגש על שווקים בגרמניה ובארה"ב".
הכותבת היא יו"ר מכון היצוא. המכון מארגן את הביתן הישראלי בוועידת האקלים 28 COP, שתתקיים בדובאי, איחוד האמירויות, החל מ-30 לנובמבר 2023בשיתוף מכון היצוא
