"לא תאמינו מה אנחנו עושים מפלסטיק". זהו הסלוגן של חברת פוליכד, ומי שיסתכל על רשימת המוצרים שהיא מייצרת יבין עד כמה הוא מוצדק ונכון: בקבוקי משקה, צנצנות מאכלים, בקבוקי שמפו, בקבוקים לנוזלי ניקיון שונים — את כל אלו ועוד מייצר המפעל הוותיק. פוליכד חלוצה במוצרים הנמצאים היום בכל בית ישראלי, בקבוקים למוצרי החלב של תנובה, המכל השקוף לשקדי המרק, המכל השקוף לסוכר, צנצנות המיונז והחרדל של תלמה, בקבוקי ההגזה של סודה סטרים והמוצר שהכי מזוהה כישראלי, המכלים השקופים של שוקולד "השחר העולה".
פוליכד הוקמה ב–1973 כחברה קיבוצית של קיבוץ שפיים. בקיבוץ ראו שחברים ותיקים יותר מתקשים להמשיך לעבוד בענף החקלאות וכדי למצוא להם עבודה שתהלום את יכולותיהם החליטו לפתוח מפעל אריזות. כ–50 שנה לאחר מכן הפך המבנה הקטן בשפיים למפעל גדול של מי שהיא אחת משלוש החברות המובילות בישראל בפיתוח וייצור אריזות פלסטיק, עם 165 עובדים, המייצרים כ–210 מיליון פריטים בשנה (כן, זה אומר למעלה מחצי מיליון פריטים ביום). אלו יוצאים יום-יום מהמפעל בעשרות משאיות מלאות משטחים.
קיבוץ שפיים, בין נתניה להרצליה, שמונה למעלה מ–1,300 תושבים, מוכר לציבור הרחב, בין השאר, תודות לפארק המים המפורסם במדינה השוכן בקיבוץ ומתחם "חוצות שפיים" — ממרכזי הקניות הראשונים באזור שנפתחו גם בסופי השבוע ושבימים אלו עובר מהפכה קולינרית של ממש, בנוסף לחוויית הקניות שבזכותה הישראלים נוהרים אליו. גיא כהן, מנכ"ל תאגיד העסקים בשפיים: "לחברת פוליכד יש מקום חשוב בסל הפעילויות העסקיות הענפות של הקיבוץ והיא מהווה את הרגל התעשייתית החזקה שהקיבוץ וחבריו גאים בה. תעשייה שהבסיס שלה הוא כחול לבן, שמשרתת את השוק המקומי בפרישה ארצית רחבה ושמאפשרת תעסוקה רחבה לתושבי האזור כולו".
אוטומציה ורובוטיקה באריזה
"כשרואים על אריזת מוצר את הסימן של פוליכד — יודעים שמדובר באריזה שיוצרה בבית טוב", אומר מנכ"ל החברה יואב גרינברג. "המפעל שלנו עומד בסטנדרטים גבוהים מאוד", ממשיך אותו סמנכ"ל השיווק והמכירות נמרוד כהן. "פוליכד הוא מפעל מאושר מזון, העומד בכל הנדרש מתעשיות המזון, הניקוי והקוסמטיקה בישראל. בשנים האחרונות עברה החברה בעידוד ותמרוץ הבעלים, קיבוץ שפיים, תהליך של מודרניזציה שכלל השקת אולם ייצור חדש עם עשרות מכונות חדישות ושאר ציוד עדכני. עוד השקענו רבות במה שקרוי 'תעשייה 4.0' — שילוב תהליכי אוטומציה ורובוטיקה בתהליך הייצור ובתהליך אריזת המוצרים. כך נעשה רוב התהליך ללא מגע יד אדם ומתקבל מוצר באיכות משופרת, המתאים גם לדרישות המחמירות ביותר של תעשיית המזון".
גרינברג: "בעבר כל נושא אריזת המוצר טופל בצורה ידנית, על ידי עובדינו. ההשקעה באוטומציה בקווי הייצור ובמשטוח מאפשרת לבצע אריזה והכנת משטחים על ידי מכונות ייעודיות ולהביא את המוצר עד המחסן ללא מגע יד אדם. אם פעם היו אורזים ידנית את הבקבוקים והמכלים במגש, ובדור הבא מכונה יצרה מגש והעובד האורז לקח אותו, ערם עליו מגשים נוספים והכין משטח — כיום המכונה עושה הכול בעצמה. מה שנותר הוא להוביל את המשטח למחסן שממנו הוא יוצא ללקוח".
כהן: "כל הרובוטיקה הכרוכה בכך היא פרי תכנון של מחלקת הנדסה ופיתוח שלנו. זוהי מחלקה חזקה ומקצועית שמאפשרת לקדם את החברה לחוד החנית של הייצור. בכלל, עובדינו הם מקור גאוותנו העיקרי. חברי קיבוץ ושכירים ממגוון אוכלוסיות, יהודים, ערבים, עולים חדשים, וגם עובדים בעלי צרכים מיוחדים — כולם עושים כאן עבודה נפלאה".
האריזות של המוצרים הישראליים האיקוניים
הנכס המרכזי השני שמזכירים גרינברג וכהן הוא השורה הארוכה של לקוחות מובילים ומותגים חזקים המשתמשים בשירותי החברה. "אין אדם בישראל שאין לו בבית משהו שייצרנו בפוליכד", אומר גרינברג. ובאמת, ההכרזה לא נשמעת מופרכת כשמביאים בחשבון שהחברה עובדת עם יצרנים גדולים ובולטים בשוק, ביניהם סנו, קבוצת יוניליוור וד"ר פישר. חברת גניר מייצרת את בקבוקי המיצים הסחוטים שלה בפוליכד וגם האריזה של ממרח השוקולד המיתולוגי "שוקולד השחר" מיוצרת במפעל ונחשבת לאחד ממוצריה הבולטים. קלאסיקה נוספת היא בקבוקי החלב שמוכרת תנובה — שהיא הלקוח הראשון בהיסטוריה של החברה. עוד סייעה פוליכד לחברת יד מרדכי לעבור לבקבוקי דבש לחיצים, מהלך מבריק שלאחר מכן התרחב למוצרים נוספים של החברה, דוגמת שמן זית.
"הבקבוק הלחיץ שרואים היום בכל מקום פותח כאן, בשיתוף עם יד מרדכי", אומר כהן. "הגישה שלנו היא לא רק לייצר אריזות עבור לקוחות אלא גם לחשוב ביחד איתם מה בדיוק צריך לעשות, מה אפשר לשפר בקיים לטובת הצרכן הסופי ואיך להוציא את זה לפועל. מעין One Stop Shop של יצירת אריזה. כל תהליכי הפיתוח מתקיימים כאן, בין מחלקת ההנדסה שמייצרת אב-טיפוס במדפסת התלת-ממד המשוכללת שלנו, שבעזרתה יכולים הלקוחות להתרשם מהעיצוב הראשוני ועד בניית תבניות בבית או בחוץ והעברת המוצר ליצור המוני".
גרינברג: "הודות למחלקה טכנית חזקה מאוד יש לנו יכולת לעבוד ביחד עם הלקוחות על פיתוח מוצרים חדשים למגוון שימושים וכן לתמוך בהם לאורך השנים, כשהם רוצים לשנות טכנולוגיות, חומרי גלם או שיטות ייצור. עבור שוקולד השחר, למשל, הובלנו את המעבר לאריזות פלסטיק שקופות. המוצר האחרון שעשינו לו מתיחת פנים בשיתוף הלקוח הוא שמפו הוואי של חברת הנקל. מאז השקת האריזה בעיצוב החדש — הוא משווק בהצלחה יתרה. בתעשייה הישראלית יודעים: מי שרוצה מוצר חדש או עיצוב חדש לרוב יגיע אלינו, כי אנחנו יכולים להתמודד עם פרויקט כזה ולהפוך רעיון למוצר. יש לנו את כל מערכי הייצור הדרושים, כולל יכולות דקורציה מתקדמות. אלו מאפשרות למוצרים שנוצרים כאן לצאת מהמפעל כבר עם הדקורציה, בין אם זו תווית שמולבשת במהלך הייצור או בקבוק עם הדפסות מיוחדות. עוד יש לנו מערך של חדר הרכבות לפי צורכי הלקוח, שבו נעשה שימוש כשיש צורך בהרכבת שני פריטים שונים — למשל בקבוק ופקק".
חשבתם לייצר גם מוצרים מיוזמתכם ולהציע אותם לשוק, במקום לקבל הזמנות ואז לייצר?
כהן: "אנחנו רואים ומגדירים את עצמנו כחברה מוטת לקוח. ככזו אנחנו כמעט ולא מייצרים מוצרי מדף. הלקוח מגיע, מגדיר מה הוא צריך ואנחנו מבצעים. הגישה הזאת משתלמת. היא יוצרת נאמנות לקוחות, שמרגישים שאנחנו שם בשבילם, ורק בשבילם. אם ניקח לדוגמה את תלמה — תמיד ייצרנו עבורה את אריזות המיונז והחרדל השונות. גם כשהיא נעשתה לחלק מתאגיד יוניליבר והפכה למעשה לחברה בינלאומית — היא לא החליפה ספק, אלא נשארה עם הייצור שלנו".
בעולם שמים דגש כיום על קיימות. בתחום שלכם המשמעות היא לרוב יכולת מחזור.
גרינברג: "כל מוצרי פוליכד ניתנים למחזור. כמפעל זה קודם כל האינטרס שלנו ליישם כלכלה מעגלית ולמחזר את כל מה שניתן מהשאריות ומחומר הגלם, כדי לחסוך עלויות. על קווי הייצור אנו מבצעים מחזור פנימי של חלק ממה שמיוצר ובנוסף אנו מייצרים מוצרים עם חומר ממוחזר, לפי בקשת הלקוח. בחלק מהמוצרים אנו מגיעים ליכולת של 100% חומר גלם ממוחזר. הלקוחות מציינים על האריזה שהיא ניתנת למחזור וכך נבנה מיתוג ירוק וידידותי לסביבה של המוצר. אבל 'ירוק' לא מסתכם במחזור. אנו מפתחים גם אריזות ידידותיות לסביבה — שהן במשקל מופחת אך עדיין חזקות. החברה התמחתה בהזרקת מוצרים דקי דופן ובשימוש בחומר PET שקוף וחזק המחליף זכוכית — אך יותר ידידותי לסביבה ממנה, כי ייצור זכוכית צורך הרבה אנרגיה, והחומר הזה לא. איסוף בקבוקי משקה מ-PET מהצרכנים מאפשר היצע רחב של PET ממוחזר, שבו אנחנו משתמשים לייצור המוצרים שלנו. על מנת להקטין את טביעת הרגל הפחמנית חתמנו על הסכם רכישת PET ממוחזר מאושר מזון מחברת 'גרינפט' הישראלית".
כהן: "אנו מעריכים שהרגולציה בישראל תהפוך ליותר ויותר דומה לזו האירופית ונערכים לכך. לא רחוק היום שבו ניתן יהיה לייצר בלחיצת כפתור חומר עם פוטנציאל של 100% חומר ממוחזר. תהליכי הייצור הופכים ליותר ויותר מתוחכמים במטרה להקטין את הפחת, מוצרי הפלסטיק הופכים לדקים וקלים יותר, וזו התמחותה של פוליכד, וגם כל נושא התוויות הולך לכיוון של 100% מחזור. מגמה נוספת היא 'מוצר אחד — חומר אחד', המאפשר למחזר ביתר קלות. לקוחות מקפידים יותר ויותר על הגישות והמגמות הללו ואנחנו נרתמים לסייע להם ליישמן".
כיצד השפיעה המלחמה על פוליכד?
גרינברג: "יש לנו לקוחות בכל הארץ, כך שהמצב קודם כל השפיע עליהם, ומהם עלינו. אני יכול לומר שהשוק המוסדי, שהוא לקוח משמעותי מאוד שלנו, נפגע חזק וטרם התאושש לגמרי וחזר לעצמו. מפעלים בקווי העימות (מיד מרדכי בדרום ועד היצרנים בקריית שמונה) היו מושבתים והחזרה שלהם לעבודה עדיין הדרגתית. אנחנו לא מרגישים שהביקושים חזרו לרמות של לפני המלחמה. המשכנו לספק לכל לקוחותינו, כולל אלו שבצפון ובדרום, את כל הדרוש להם. המפעל לא הפסיק לעבוד לרגע, 24 שעות ביממה. כשהיה צריך התגמשנו וביצענו התאמות, בהתאם לצורכי הלקוח המשתנים".
מה בעתיד החברה?
כהן: "בשנים האחרונות נכנסנו גם לעולמות מדפסות התלת-ממד והדפוס הדיגיטלי. פוליכד עובדת כיום עם ענקית ההדפסה התלת-ממדית Stratasys ועם קורנית דיגיטל, העוסקת בפיתוח וייצור של מכונות להדפסה דיגיטלית על גבי טקסטיל".
גרינברג: "השאיפה שלי היא להמשיך למתוח את גבולות יישומי המוצרים. למשל, אנחנו מייצרים בקבוק PET שרגיש לחום, שלא יתעוות או ייהרס עקב מילוי חם. הדור הבא של המוצרים שאליו ניכנס יהיה מחומרים מתכלים, ובימים אלו אנו עושים ניסויים שונים כדי להכניסם למערך הייצור של החברה".
כל התחכום הזה, ואתם עדיין חברה ששייכת לקיבוץ.
גרינברג: "יש לנו קשר חזק לקיבוץ שפיים, אנחנו גאים בו ושמחים בו. גם הוא שמח בנו ורואה בנו מנוע צמיחה ועוגן מרכזי בכלכלתו. אנו מקבלים מהקיבוץ שירותים רבים והוא מסייע לנו בצרכינו השונים. העובדים שלנו אפילו אוכלים את הארוחות שלהם בחדר האוכל הקיבוצי. פוליכד היא כבר חלק אינטגרלי ממסורת הקיבוץ ויש בחברה עובדים שהם כבר דור שלישי כאן. סבא שלהם עבד כאן, אבא שלהם עבד כאן, ועכשיו הם. זהו ביטוי למסורת תעשייתית מפוארת של יותר מ–50 שנה".
לאתר פוליכד
בשיתוף פוליכד
