ד"ר צילהב שם-עד, מנכ"ל UVIVEA, בעל דוקטורט בביולוגיה מולקולרית, פוסט-דוקטורט בנוירופיזיולוגיה ו-MBA בחדשנות ויזמות בבריאות. בתקופת הקורונה היה שותף להובלת הפריסה הארצית של האבחון הוויראלי האוטומטי בקופות החולים. שם קיבל תובנה חשובה: גילוי מוקדם ומהיר משנה את כל התמונה. לגיא דהרי, סמנכ"ל התפעול, יש ניסיון של שני עשורים בניהול תפעול חקלאות, בתשתיות ובסביבות טכנולוגיות. בעבר כיהן כמנהל התפעול בקנדוק, מיצרניות הקנאביס הרפואי המובילות בישראל. במסגרת עבודתו נחשף לטיפולים באור בשיטת Far UVC, המדכאת התפתחות מחלות בצמח. התובנות שלמדו השניים, כל אחד בעבודתו, אפשרו להם לחבר את הידע ולייסד את UVIVEA, בליווי היזם הסדרתי עדי גלוון, חבר הוועד המייעץ. המטרה: לזהות מחלות בצמחים מהר ככל הניתן ולהציל את היבול מבעוד מועד, הצלה שמשמעותה חיסכון כספי ניכר למגדל.
"מחלות צמחים ומזיקים יוצרות נזק של 290 מיליארד דולר בשנה בעולם", אומר ד"ר שם-עד. "המגדלים בעולם מוציאים 19 מיליארד דולר בשנה על קוטלי פטריות בלבד, ואירוע אחד של עובש אפור יכול למחוק יותר מרבע מהיבול השנתי. אבל המגדל בחממה לא מתמודד עם מחלה אחת, אלא עם חמישה לחצים בו זמנית. הכימיה מאבדת מכוחה: בחממות עגבניות בכרתים, 42% מבידודי העובש האפור עמידים לארבעה חומרים פעילים יחד. ההדברה הביולוגית, שעליה נשענות כבר 57% מחממות אלמריה בספרד, פותרת את המזיקים, אך לא את הפטריות. רשתות השיווק מחמירות מעבר לחוק ומורידות את תקרת השאריות על הפרי שוב ושוב. לכל הקטר נדרשים חמישה עד שמונה עובדים, ואין מספיק ידיים מיומנות לסרוק ולאתר מחלה בזמן. והכלי הקלאסי, בקרת אקלים, יקר: 24% מהאנרגיה בחממה הולכים לייבוש האוויר, וכל הגדרה שמרעיבה את הפטרייה מאטה גם את הגידול ושורפת גז".
יש חברות שעוסקות בתחום, לא?
"כן, והן מתחלקות לשתיים. הראשונות מתריעות: מערכות חישה שמזהות בעיה לרוב רק כשהסימפטום כבר נראה, לא יודעות להבחין אם מדובר בפטרייה או ביובש, ומשאירות למגדל להחליט ולפעול. הוא ממשיך לשלם על עבודה, ולעיתים מרסס לשווא. השניות מטפלות: רובוטי UV שמקרינים את כל החממה לפי לוח זמנים, בלי להבחין בין צמח חולה לבריא, רק בלילה ובחממה ריקה מאדם. הריסוס הכימי מגיב תמיד באיחור, משאיר שאריות ומאיץ את העמידות".
אז מה הפתרון שלכם?
"UVIVEA מפתחת את מערכת ההפעלה האוטונומית הראשונה לביטחון ביולוגי בחממות, שסוגרת לולאה מהגילוי ועד הטיפול, בלי אדם בתווך. היא נועדה לעשות ארבעה דברים ברצף. לנטר כל צמח, כולל המיקרו אקלים שבין השורות, שמחשב האקלים לא חש, ומזינה אותו אליו. חוזה מתוך כמה שכבות של אור, חום ואקלים סימנים מוקדמים של מחלה ושל מצוקה, כמו צמא, חוסר בדשן או עומס חום, שהופכים את הצמח לפגיע. מנבאת במפת בריאות חזויה היכן בחממה הסיכון עולה. ומעקרת באור את מוקד הפתוגן, רק בצמח שסומן. ההחלטות מתקבלות בזמן אמת, ליד הצמח, על מחשוב קצה. הכוח הוא בתזמון: הגילוי מגיע כשהמוקד עוד קטן, לפני שהעין רואה אותו ולפני שהוא מפזר נבגים לשכנים. לפי מחקר מ-2021, אור 222 ננומטר קוטל נבגי עובש פי 3 עד 10 יותר מה UV-C המקובל, 254 ננומטר, בלי צורך בחושך ובלי לפגוע בפוטוסינתזה, בנביטת האבקה או בחנטה. כלומר אפשר לטפל גם ביום, בלי לפנות את החממה ובלי לעצור את העבודה".
הפיזיקה כבר הוכחה, החידוש הוא המוח
UVIVEA בחרה לקרוא למערכת בשם "טייטאן סער", על שמו של סער מרגוליס ז"ל, חבר כיתת הכוננות של קיבוץ כיסופים, שיצא להגן על הקיבוץ בבוקר ה-7 באוקטובר ונפל בקרב. החברה זכתה במענק רשות החדשנות להוכחת היתכנות, הגישה בקשת פטנט על השיטה ועל המערכת, וכבר בנתה תאום דיגיטלי פונקציונלי, הכולל את מנוע ההחלטות ואת האפליקציה בה משתמש המגדל. בימים אלו היא מקימה מעבדה לניסויים. מו"פ הערבה התיכונה חתם איתה על מכתב כוונות, Delphy ההולנדית ממתינה לתוצאות הוכחת ההיתכנות כדי לבחון שיתוף פעולה באתרי בטא בהולנד, ומגדלי עגבניות ותיקים מחבל אשכול כבר הביעו נכונות לבחון את המערכת".
ד"ר שם-עד: "אנחנו לא ממציאים פיזיקה. יעילות האור ואמצעי החישה כבר הוכחה במחקר. החידוש שלנו הוא המוח שמעליהם: היתוך חיישנים ומנוע בוררות שפיתחנו, שמבחינים בין פטרייה ליובש ומתרגמים את ההחלטה למנת אור מדויקת, מתחת לסף הפגיעה בצמח. איש לא פרסם את זה. התוצאה: לולאה אוטונומית, מהגילוי ועד הטיפול והבדיקה".
מהו הכלי הפיזי שדרכו פועלת המערכת?
"בגרסה המסחרית, שתיבנה בשלב הבא, פוד חכם שנע אנכית על תורן, על גבי רובוט שנוסע בין שורות החממה. הפוד החכם הינו עיקר הפיתוח. הוא אוסף נתונים רב-מודליים, אור מוחזר, פלואורסצנציה, חום ומיקרו אקלים, ומרכיב מהם את תמונת הפיזיולוגיה של הצמח. כך אפשר להבין מה קורה בתוך הצמח עוד לפני שמופיעים סימפטומים נראים לעין. זה כמו בדיקת דם, שמגלה סמנים של מחלה או של טרום מחלה לפני שהאדם מרגיש משהו. היכולת הזו מאפשרת טיפול נקודתי, גם מרפא וגם מונע, בניגוד לריסוס שמגיע באיחור ולהקרנה גורפת של כל החממה לפי לוח זמנים. המערכת גם מסווגת את העקה: האם מקורה בפטרייה או בפתוגן אחר, או במחסור בדשן, ביובש וכדומה, כלומר ביוטי או א-ביוטי. כך האור מופעל רק כשהבעיה ביולוגית, ובשאר המקרים המידע עובר למגדל ולמחשב האקלים, שיודעים לטפל בה. בסוף התהליך המערכת חוזרת לאותו צמח, בודקת אותו וקובעת אם ההחלטה והטיפול הובילו לשיפור. בהתאם לכך, באמצעות בינה מלאכותית ולמידת מכונה, היא תעדכן את ההסתברות לבחור שוב באותו פרוטוקול. והמידע נכנס למאגר משותף לכל החממות: מסקנות ממערכת בהולנד ישפרו מערכות בישראל ובכל מקום אחר. ככל שיותר חממות מחוברות, המערכת חכמה יותר עבור כולן, וקשה יותר למתחרה לסגור את הפער".
לאילו סוגי חקלאים מיועדת המערכת?
"בעיקר לחממות ירקות מתקדמות, שבהן כל הקטר שווה הרבה. שוק היעד הראשון הוא חממות הירקות בהולנד, ספרד, בלגיה וגרמניה, שם כוח האדם יקר ונדיר והרשתות מחמירות בשאריות, ובמקביל מגדלים בישראל. המערכת מתאימה גם לחממות חכמות, שכבר עובדות עם מחשב אקלים, ולחברות זרעים, שבהן כל צמח הוא ניסוי. המנוע הראשון הוא חיסכון: המערכת מחליפה את הסקאוט שעובר בין השורות, חוסכת כמחצית מקוטלי הפטריות ומצילה יבול. מניעה של אירוע קשה אחד של עובש אפור מכסה את ההתקנה. המנוע השני הוא הכנסה: פרי איכותי יותר ועם פחות שאריות יכול להימכר במחיר פרימיום, ולהעלות את הערך של כל יחידת שטח".
איך אתם רואים את פוטנציאל השוק?
"שוק היעד הוא החממות המתקדמות באירופה ובאונטריו: כ-35 אלף הקטר, שמוציאים כ-1.7 מיליארד דולר בשנה על הגנת הצומח וסקאוטים. נתחיל בחממות הירקות בהולנד, ספרד, בלגיה וגרמניה, שוק של 427 מיליון דולר. המודל: התקנה חד פעמית ומנוי שנתי, כלומר הכנסה חוזרת. במקביל להוכחת ההיתכנות, החברה נערכת לגיוס סיד מדורג לבניית האב טיפוס".
בשיתוף UVIVEA LTD
