העוברים בימים אלה במורדות הצפוניים של חיפה לא יכולים לפספס את קו הרכבל ואת הקרוניות התלויות באוויר, נעות במסלול שהותווה להן בדרך לרכס הכרמל. זהו חלק ממערך התחבורה הציבורית העתידי הקושר את אזור העיר המפרץ לכרמל, שעל שלוש מתחנותיו ומבנה השירות הגדול שלו עמלו בשנים האחרונות במשרד האדריכלים מנספלד-קהת. בעיר שבה כלי רכב מתקשים להגיע מהתחתית לראש הכרמל, מדובר בחידוש מרתק שכולל את שילובן של התחנות במערך הבינוי הסובב, כמו גם התוויה של נגישות להולכי רגל, גשר הולכי רגל ועוד.
הבנה של הרצף התכנוני
מנספלד-קהת, אחד המשרדים הוותיקים בנוף האדריכלות הישראלי, שפועל משנת 1938, עוסק בפרויקט כחלק מפעילותו בשוק הפרטי והציבורי משני סניפיו בחיפה ובתל-אביב. שירותי התכנון של המשרד, אותו מובילים השותפים האדריכלים מיכאל מנספלד, חיים קהת, דנה קהת גרוסברגר וטל דויטש, כוללים קשת רחבה של תוצרים, החל מפרויקטים לביצוע ופרטי פנים, דרך תכנון בניינים - עם סוגי מורכבות והיקף שונים - ועד לבינוי קומפלקסים, תוכניות בינוי ערים, תוכניות סביבתיות ותוכניות מתאר בקנה מידה רחב.
מקצת הפרויקטים המוכרים לכל בנוף הישראלי הם מוזיאון ישראל, אצטדיון סמי עופר ואצטדיון בלומפילד, מבנים באוניברסיטת חיפה ובטכניון, מכללת תל חי, היכל התרבות עכו ועוד, עם התמחות בתשתיות כמו התפלה ותחבורה.
"אחד הדברים החשובים לנו כמשרד שעוסק בקשת רחבה של פרויקטים הוא היכולת לראות כל פרויקט בתוך רצף וקונטקסט שלם יותר של זמן ומרחב", אומרת האדריכלית קהת גרוסברגר.
"בפרויקט תשתיות אנחנו פועלים לא פעם כחוליה אחת מתוך שרשרת הפרויקט השלם וייחודנו הוא בהבנה של הרצף התכנוני שהתחיל עוד קודם וימשיך אחרינו. קו M1S, המקטע הדרומי שתכננו למטרו וכולל 31 תחנות, מחולון עד לרחובות וללוד, נוצר כחלק המשכי לבדיקת התכנות של צוות אחר, ויצא אחר כך למכרזי תכנון וביצוע ע"י אחרים.
הראייה שלנו כמי שעוסקים בתכנון אורבני, בתב"עות, במגורים ועוד, מאפשרת לנו הסתכלות מרחבית - כיצד הוא ישפיע על העיר, כיצד ישפיע על הרחוב וכיצד ינוע בו המשתמש. בסופו של תהליך התכנון יהיה מי שייסע במטרו ויזדקק לרמת שירות גבוהה. גם בפרויקט שלנו של תכנון מסופי תחבורה ציבורית אנחנו רואים את משתמש הקצה, כלומר יודעים לגזור מהכלל אל הפרט ולהפך".
"אדריכלות צריכה לחיות בתוך קונטקסט, לא בחלל ריק", מגדיר אדריכל קהת את הנושא שבוער בעצמותיהם של אנשי המשרד. "פרויקטים בנויים על השתנות וצמיחה אורגנית, מתפתחים וצריכים להיות רלוונטיים גם מחר ומחרתיים, כשתמונת העתיד לנגד עינינו". ואכן, מוסיף אדריכל דויטש, "תשתיות משתלבות במרחבים קיימים ולא פעם צפופים, שחשוב לוודא כי הן אינן דורסות אותם. זו הסיבה שיש לתכנן בצורה מושכלת המתחשבת באותם מרחבים בכל אחד מהפרויקטים".
מהי הסביבה התחרותית שבה אתם פועלים, ומה היתרון היחסי שלכם?
קהת גרוסברגר: "כמשרד ותיק וגדול יחסית, שברזומה שלו פרויקטים רבים, יש לנו לא מעט נקודות זכות שמאפשרות לנו לזכות במכרזים חדשים. לצד זאת, חשוב לנו לשמר קשרים ארוכי שנים עם עיריות, מועצות ויזמים פרטיים, וזאת אנו עושים באמצעות שירות טוב ואמין, כשבכל פרויקט מעורב אחד השותפים באופן אישי".
קהת: "המשרד הוא כוח האדם שלו, וקיימת אצלנו אינטגרציה בחתך הבין-דורי של ותיקים בעלי ניסיון, לצד אדריכלים צעירים שמביאים איתם ידע חדש משלהם. הוותיקים מעבירים מנסיונם לשרשרת הדורות, והצעירים מביאים איתם מיומנויות טכניות ונקודות מבט רעננות.
אנחנו דוגלים בתפישה תכנונית בין-דסיפלינרית שהיא חיונית בפרויקטים מורכבים בכלל ובפרויקטים אורבניים תחבורתיים בפרט. הדבר מתבטא גם בתכנון בתלת-ממד, תחום שעבר מהפכה ונערכנו לכך מבעוד מועד. ניסיון, ידע וחדשנות מעניקים לנו את היכולת לעמוד באתגרים ובתחרות".
תשתיות מתחת לאדמה
מנספלד-קהת, שמונה גם ארבעה אדריכלים עמיתים: אדריכלית יולי ויטנברג, אדריכל רועי כרמי, אדריכל רועי מאור ואדריכלית נריה רביד-ראובני וצוות של 30 אדריכלים נוספים, עובד מול חברות יזמיות פרטיות, עיריות, מועצות מקומיות וחברות ממשלתיות. בין הפרויקטים מהתקופה האחרונה – תוכנית למתקן ההתפלה עבור רשות המים, קו מטרו וקו רכבת קלה עבור נת"ע, מסופי תחבורה עבור נתיבי איילון, תוכניות סטטוטוריות לקווי דלק עבור קצא"א ועוד.
בקו הירוק של הרכבת הקלה תכננו אנשי המשרד את החלק המרכזי משד' רוקח עד צומת חולון, הכולל את המקטע התת-קרקעי ברח' אבן-גבירול. במטרו M1S תכננו את הקו ואת התחנות והגישו את התוכנית הסטטוטורית שעברה לאישור הממשלה. עבור עיריית תל-אביב תכננו את פרויקט "רוקח-אבן גבירול" - מתחם מבני ציבור, פארק ותשתיות באזור רידינג, הכולל המשך לרח' אבן-גבירול ויהווה שער לפרויקט שדה דב.
"הפרויקט יהפוך אזור מוטה תשתיות למתחם פעיל ותוסס. התשתיות ימצאו את מקומם באופן קומפקטי ככל האפשר, הרחובות יעוצבו והאזור יהפוך לאזור שטחי ציבור", מספר קהת. "פרויקטים קטנים יותר של תשתיות הם גשרים ומחלפים ברחבי הארץ, בעלי חשיבות בתפקוד תנועתי, כמו גשרים בכביש 531", מוסיף דויטש, ומציין גם את מחלף אלנבי בחיפה ואת התוכנית הארצית המפורטת למסוף המכולות של נמל הכרמל.
מייצגים את משתמש הקצה
אחת התוכניות המעניינות שעיצב המשרד היא "תל-אביב 2000", לאחר זכייה בתחרות בינלאומית, המהווה תוכנית חלוצית שאושרה כמסמך מדיניות לקירוי איילון.
"התשתיות גוזלות שטח וישראל הצפופה מתמודדת עם מחסור עצום בשטח. הרעיון בתוכנית 'תל-אביב 2000' היה לעבוד בשכבות", מסביר קהת. "במקום לתכנן אותן זו לצד זו, מסוף האוטובוס יהיה מעל תחנת הרכבת. מבחינת הולך הרגל זה קומפטי, הוא לא צריך לצאת ממבנה ולהיכנס למבנה אחר. יש בכך יתרון תחבורתי, שכן יתרת השטח מתפנה לשימושים מעורבים, שמזינים את הפעילות בתוך המבנים".
איזה ערך מוסף אתם מביאים לפרויקטים אלה?
דויטש: "פרויקטים של תשתית, כמו התפלה או תחבורה, דורשים לימוד מהיר של נושאים מורכבים. אנחנו מוצפים בחומרי רקע וחומרים טכניים שיש לתרגם לאדריכלות, עם כמות אדירה של משתנים שצריך לברור ולהפוך לאלמנטים פיזיים בשטח. המשרד שלנו מתמודד עם עיבוד מהיר של חומר ומיון של המוץ מהתבן, למידה מהקורה בעולם ויצירה של פרויקט שמתאים לצרכים הלוקאליים, כמו שעשינו באצטדיון סמי עופר או בלומפילד".
קהת גרוסברגר: "בפרויקטים תשתיתיים, עם צוות גדול שרובו מהנדסים מתחומים שונים, אנחנו כאדריכלים מייצגים את הגורם האנושי - משתמש הקצה - האדם שנוסע בתחבורה הציבורית ומשתמש במבנה, את עיצוב המרחב האורבני. אנו בודקים כיצד המבנה ישפיע על הסביבה עם כל האילוצים שבכך. לפרויקטים של תשתיות ותחבורה יש פוטנציאל לברוא סביבה טובה יותר, שאנחנו והדורות הבאים נחיה בה".
יש לכך דוגמה?
"אנחנו מתכננים עכשיו את קישוריות תחנת שאול המלך של הרכבת הקלה לבית החולים איכילוב, פרויקט תשתיתי של חיבור תת-קרקעי להולכי רגל באורך כ- 300 מטרים מתחנת הקו האדום, שכבר קיימת, כדי שבעתיד יהיה אפשר להגיע לבית החולים איכילוב דרך במהירות ובנוחות. כיום כבר מבוצע הקטע הראשון של התחברות לתחנה".
אפשר להצביע על קו אדריכלי מסוים שאתם מצטיינים בו?
"אנחנו דוגלים באדריכלות לא מנייריסטית, אדריכלות רציונלית שעוסקת בטיב התכנון, בפונקציונליות, ברמת שירות וראייה של המשתמש בתוך המבנה, עם יחס למרחב העירוני והשתלבות המבנים שלנו בסביבה עירונית. אין לנו שיקולים של 'מיוחד' או 'אופנתי', אלא ראייה רצופה - גם של העבר וגם של העתיד".
קהת: "אני מאמין שהאתגר המרכזי בתכנון האדריכלי היום בארץ וגם בעולם הוא עיצוב המרחב הציבורי ובמיוחד שילוב התחבורה במרחב זה. האתגר בעידן שלנו הוא לא רק הנדסי - ניתן לבנות כמעט הכול – אלא איך ליישב את הקונפליקטים הקיימים ולתכנן עיר מתפקדת ובת קיימא. מרחב ציבורי שמאפשר נגישות בלי פקקים, עם שטחים להולכי רגל ושטחים ירוקים. נקודת המוצא לבנייה בישראל לא הייתה אורבנית ובערים שלנו לא צפו את העומס ואת הצמיחה. מציאה וגיבוש פתרונות תשתיתיים לטרנספורמציה הדרושה, הם צורך חיוני המחייב שילוב של פתרונות הנדסיים בעיצוב והתכנון האדריכליים".
להיערך לבעיות בעתיד
לקראת השנים הבאות מקווה קהת גרוסברגר "להמשיך ליצור סביבת חיים איכותית שיש בה מקום להולכי רגל, שבילי אופניים, מבני ציבור ומרחבים ציבוריים שנעים להיות בהם". "חשוב גם לשמר את המוניטין", מוסיף דויטש, "וזאת באמצעות עבודה קשה, התמחות והמשך התעדכנות בשיטות תכנון וידע טכני וכללי בנושאים הללו. רק כך אפשר לתת מענה אמיתי לסוגיות שהיום אינן מוכרות ויתעוררו בעתיד. אדריכל טוב צריך תמיד לצפות את הדבר הבא, שנובע מתהליכים סוציולוגיים, כלכליים וטכנולוגיים, שמשפיעים על המרחב הציבורי".
וקהת מסכם: "יש לעשות כל מאמץ שמה שעושים היום יהיה רלוונטי לדור הבא, ולדאוג שהמקל ב'מרוץ השליחים' יעבור בצורה טובה. אנחנו בעיצומה של מהפכה בפרויקטים של תשתית ותחבורה, והשילוב בין הבינוי לתחבורה הוא, לדעתי, מהנושאים הכי מרתקים ומשמעותיים במקצוע שלנו היום".
בשיתוף משרד מנספלד קהת
