לנשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, ד"ר רון תומר, לא היה ספק מהרגע הראשון, מה צריכה להיות הכותרת של הריאיון החגיגי שבחר להעניק לנו לכבוד יום העצמאות. "אחרי שמעולם לא היו שנתיים כל כך אינטנסיביות, עם כל כך הרבה התרחשויות ואיומים על שרשראות האספקה לישראל כמו השנתיים האחרונות, נראה לי שלכולם ברור מה הכי חשוב - לשמור על התעשייה הישראלית שמעניקה לישראל עצמאות יצרנית וביטחון כלכלי, שמאפשרת לנו לשמור על הכוח שלנו כמדינה, שלא תלויה במדינות אחרות לדברים בסיסיים כמו מים, מזון ואנרגיה".
גם בשיא הקורונה לא חסר שום מוצר על המדפים
לדברי ד"ר תומר, השמירה על העצמאות היצרנית של ישראל הוכיחה את עצמה פעם אחר פעם. "כולנו הרגשנו עד כמה חשובה העצמאות היצרנית כבר בתקופת הקורונה, כששרשראות האספקה הפסיקו ובכל זאת לא חסר שום מוצר על המדפים. גם בתי החולים קיבלו את כל מה שהם היו צריכים לאחר שחברות תעשייתיות הסבו את קווי הייצור שלהן לייצור של מוצרים חיוניים כמו מסיכות, חליפות הגנה ומכונות הנשמה".
וכיצד השפיעה המלחמה באוקראינה?
"גם בעת הנוכחית, עם המלחמה באוקראינה והסגירה של נמל שנחאי ומפעלים בסין בגלל סגרים, העצמאות היצרנית של מדינת ישראל מוכיחה את עצמה - למרות ששרשראות האספקה נפגעו לאחרונה בצורה קשה, לא חסרים מוצרים - ולא רק מוצרים לשימוש אישי, אלא גם לא חסרים מוצרים לתעשיות חיוניות כגון תעשיית הבנייה".
לדברי ד"ר תומר, גם הממשלה התחילה להבין עד כמה חשוב לשמור על יכולת ייצור עצמאית: "במשך שנים רבות אנו מנסים להמחיש לממשלה את החשיבות האסטרטגית של התעשייה לחוסן הלאומי ולעצמאותנו. לצערי ולשמחתי, דווקא המציאות בשנתיים האחרונות המחישה זאת באופן המובהק ביותר ואני מקווה שהממשלה תדע להסיק את המסקנות הנכונות".
בעידן הגלובלי אי אפשר להסתמך בעיקר על יבוא?
"ממש לא - ומי שטוען כך טועה ומטעה. זה בסדר לגוון את מקורות האספקה על ידי יבוא מוצרים אבל כששרשראות האספקה נפגעות, בגלל בעיות לוגיסטיות או אסטרטגיות או כל בעיה אחרת, היצרנים בעולם יעדיפו לספק את סחורתם קודם כל למשק המקומי ולאחר מכן אך ורק ללקוחות המרכזיים דוגמת ארה"ב ומדינות גדולות באירופה. ישראל לא תעניין אותם בכלל, והתוצאה תהיה מחסור במוצרים בסיסיים במדינה שלנו. לכן חשוב שנדע לשמור על כושר ייצור ועצמאות ככל שניתן".
לדברי ד"ר תומר, ההכרה המחודשת בחשיבות של כושר הייצור המקומי הנה מגמה עולמית, וכל המדינות המובילות בעולם פועלות בכדי לחזק את כושר הייצור שלהן. "לראיה, אנו רואים היום כי מדינות רבות, ובראשן ארה"ב, משנות כיוון בהתייחסותן לשוק הגלובלי, תוך שהן מחזקות ומחזירות את יכולות הייצור המקומי, ותוך כדי יוצרות מקומות עבודה ובונות מערכת של יחסי מסחר בת קיימא, על מנת להבטיח את צורכיהן בשגרה וברגעי משבר".
ואתה חושב שכיום יש לישראל עצמאות יצרנית מלאה?
"אנחנו נמצאים במקום לא רע, אבל יוקר הייצור בארץ, המחסור בעובדים מקצועיים, פריון נמוך והרגולציה המכבידה מקשים מאוד על כלל התעשייה ובעיקר על מפעלים קטנים ובינוניים".
אלו בעיות לא קלות, שקשה מאוד לפתור. פריון העבודה בישראל עדיין נמוך בכ-25% בממוצע ממדינות ה-OECD.
"אלו בעיות מורכבות, אבל אפשר למצוא להן פתרונות, שגם שלובים זה בזה. לדוגמה את פריון העבודה בישראל אפשר לשפר על ידי תמריצים לחברות תעשייתיות לרכישת ציוד חדש ומשוכלל יותר, ועל ידי שיפור המסלולים להכשרת כוח אדם לעבודה בתעשייה. כך גם המדינה תפתור את בעיית כוח האדם, גם תעלה את פריון העבודה וגם תחזק את הפריפריה ותצמצם פערים".
בעיה נוספת הן החברות התעשייתיות הרבות שנסגרות בישראל. נראה שאם אתה מפעל קטן או בינוני, הסיכוי שלך לשרוד אינו גבוה.
"לא קל לעשות עסקים בישראל והתעשייה הקטנה והבינונית אכן נמצאת לא אחת במצוקה. כיום אנחנו עדים למגמה מדאיגה, שבה במקום שחברה תעשייתית קטנה או בינונית תשאף לגדול, היא רק רוצה שחברה גדולה יותר תקנה אותה. הרצון הזה נובע מתוך מצוקה אמיתית לנהל עסק בישראל - במקום שהמדינה תעזור לאותה חברה לגדול ולצמוח על ידי השקעות, הכשרות ומענקים והקלות ברגולציה חונקת, המדינה מזניחה את התעשיות האלו. לאחר שהן יירכשו, הריכוזיות בישראל רק תגדל וזה לא טוב לכלכלה".
אז מה הפתרון שיכול בכל זאת לסייע?
"על המדינה להכין תוכנית חומש, שבמסגרתה היא תיקח חברות קטנות ובינוניות ותעזור להן לגדול ולצמוח לתעשיות גדולות ומשגשגות. אנו בהתאחדות נפעל בכל הכוח לחיזוק אותם תעשיינים קטנים ובינוניים והגדלת תחרות בריאה מבית, כך נגדיל את התוצר, נחזק את הכלכלה הישראלית, ניצור מקומות עבודה חדשים ונשפר את העצמאות היצרנית שלנו".
בשיתוף התאחדות התעשיינים
