ביצים נחשבות למוצר בסיסי בכל בית בישראל, אך מעבר להיותן מאכל טעים ומזין, לביצים או יותר נכון לענפי הלול מהן הן מגיעות, קיימת משמעות עצומה לחוסנה הכלכלי והביטחוני של ההתיישבות הישראלית בגבול הלבנון. "מתוך 3,000 מגדלי העופות להטלה, 2,000 מהם נמצאים במושבי גבול הלבנון – בכפר יובל, מרגלית, זרעית, אביבים, שתולה, נטועה וכן הלאה", מספר מוטי אלקבץ, יו"ר ארגון מגדלי העופות, ומי שעומד מאחורי המאבקים המתוקשרים למען מגדלי העופות בישראל. "עבור משפחות רבות מהמתיישבים האלו מדובר על מטה לחמן היחיד", הוא מעיד, "והבעיה היא שענף ההטלה נמצא כיום במצב בו שבו ללא תכנון ענפי כלכלי נכון המשקים הקטנים ייעלמו מנוף גבול הלבנון לטובת בעלי הון שיקימו לולים ענקיים באזורי גדרה-חדרה".
מדוע זה קורה?
"כיוון ששר האוצר בהובלת שר החקלאות מיישמים את תוכניות פקידי האוצר שמבקשים לבטל את התכנון בענף ההטלה, הן באמצעות הוספת מאות מגדלים לענף והן באמצעות יבוא לא מבוקר לצורך הצפת השוק בביצים. מטרתם לכאורה היא להוריד את מחירי הביצים אך המדיניות הזו שגויה שכן היא תפגע במגדלים הוותיקים ובחדשים, מה עוד שעליית מחירי התשומות בשנה האחרונה בעקבות המחלמה בין רוסיה לאוקריאנה הובילה לעלית מחירי הביצים באירופה ובכל העולם, מחירים שגבוהים כיום במעל 10 אגורות ממחיר הביצה בישראל שמחירה לא עודכן מאז 2018".
אז מבחינתכם מדובר על מהלך שובר שוויון?
"ניסינו לקיים הידברות מול משרדי החקלאות והאוצר אך נענינו בחוסר התייחסות לדרישותינו. הם מצידם הציגו דרישות שכולן מכוונות לביטול התכנון בענף מבלי להציג תוכנית מפורטת לעתיד הענף".
התכנון אליו מתייחס אלקבץ נוגע לתכנון כמויות הביצים הנדרשות מהמגדלים על מנת לספק אספקה רציפה לאורך כל השנה. רצף זה נקטע אך ורק בשני מועדים - בחגי תשרי ובפסח בהם נהוג מזה 30 שנה להשלים את החוסרים על ידי יבוא. כאשר אלקבץ נשאל מדוע המגדלים לא יגדילו את הכמות בחגים וכך המדינה תבין שאין צורך ביבוא, הוא עונה בנחרצות כי לא ניתן להגדיל את הייצור לתקופות קצרות, ולכך נדרשת הגדלת ייצור לאורך כל השנה אשר תגרום לקריסת הענף. "ייצור מוגבר שכזה יוביל לעודפים לאורך כל השנה והדבר ימוטט את הענף", הוא מסביר. "גם כך הרווחיות בענף שחוקה לגמרי שכן מחירי התשומות גבוהים ומחיר התערובות עלה גם הוא בצורה תלולה בעקבות המלחמה באוקראינה".
אם כך מדוע לא מעלים את מחיר הביצים בישראל, בהתאמה למציאות הכלכלית המשתנה?
"המחיר היה אכן צריך להתעדכן באפריל 2021 על פי מנגנון מוסכם (ועדת המחירים) שפועל מזה שני עשורים, ושר החקלאות דאז (אלון שוסטר) אף חתם על הצו. מנגד, שר האוצר ישראל כץ לא חתם משיקוליו הוא ומאז בעצם הצו לא נחתם מחדש ומחיר הביצים לא עודכן. כתוצאה מכך, לא היה מנוס ואנו נמצאים כיום בהליך של בג"צ בדרישה לעדכון המחיר".
מהו מצב מגדלי עופות הפטם?
"נכון להיום המגדלים מקבלים הרבה פחות ממחיר המטרה המגלם את מחירי התשומות בהם הם נושאים. התמורה למגדל עומדת כיום על כ-6 שקלים בממוצע לק"ג עוף טרי (בשער המשק) כשעלות הייצור של ק"ג בשר חי היא כ-6 שקלים מה שאומר שהמגדלים נמצאים במקרה הטוב מאוזנים ובמקרה הרע בגירעון. המרוויחות הקבועות הן רק רשתות השיווק שכן הירידה בתמורה למגדל לא מתגלגלת לצרכן אלא נשארת בכיסן של הרשתות".
לתמוך במגדלים ולא לשים להם רגליים
"הפיתרון לכל הבעיות האלו, נעוץ בהפנמה הבסיסית של המדינה שאם ברצונה לשמור על ביטחון תזונתי ועל אספקה רציפה של ביצים ובשר פטם במחירים הוגנים לצרכן עליה לתמוך במגדלים ולא לשים להם רגליים", הוא מסכם. "אנו מעוניינים בהידברות עם הממשלה ובהצעדת ענפי החקלאות לסטנדרטים הגבוהים ביותר אך אנו חייבים לשם כך את תמיכתה של המדינה כפי שנעשה ברפורמת הרפתות".
"המגדלים חייבים לדעת שיש גב מאחוריהם שידאג להם גם בזמנים קשים, אחרת אנו נראה יותר ויותר משקים נסגרים, תהליך שיגרום לחוסרים גוברים בביצים ובבשר פטם, בתלות מסוכנת ביבוא ובפגיעה בביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל. הפעולות בהן נוקטים שרי החקלאות והאוצר פוגעות בחזון הציוני - שמירה על אדמות הלאום, קיום חקלאות ישראלית בפריפריה וחיזוק ההתיישבות בגבולות המדינה".
בשיתוף ארגון מגדלי העופות
