אילת – מנוף לצמיחה כלכלית

אילת כפרויקט עשויה לספק למדינת ישראל מנוע צמיחה כלכלי נוסף, אך גם עוגן אסטרטגי בדרום המתפתח עם שכנותינו החזקות. נכונותן של מדינות אלה לפעול בצוותא עם ישראל יודעת עדנה שטרם ראינו כמותה עד כה

מיכאל תבור
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אילת בלילה
אילת – מנוף לצמיחה כלכליתצילום: Shutterstock
מיכאל תבור
תוכן שיווקי

אחת הבעיות של דיון מקרו-כלכלי הוא ההכללה. צמיחת התמ"ג, אינפלציה, מאזן תשלומים וכיוב' - בעוד שלמעשה מדובר בגדלים כלכליים שמסתירים עולם ומלואו, או כדברי הפתגם: אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. הדבר דומה קצת לשימוש בממוצע על מנת לאפיין אוכלוסייה או ליתר דיוק יכולות של אוכלוסייה, שימוש שאינו מספר את הסיפור אודות המרכיבים העושים בפועל את העבודה.

גישה נכונה בפיתוח כלכלי ובמדיניות כלכלית, חייבת לעלות ברמת הרזולוציה, כלומר לראות את פרטי התמונה מקרוב. לכל משק יש ענפים בעלי פוטנציאל גדול בהשוואה למשקים אחרים, ענפים שאינם רק ענפים במובן הבנאלי של המילה כמו אלקטרוניקה, בנייה, או תעשיית הפלסטיק, אלא גם למשל אזורים בעלי יתרון מובהק בין אם תיירותי ובין אם אחר.

היתרונות של כלכלת ישראל הנוגעים להייטק כבר נדונו רבות, ובמוסף הזה בגיליונו הקודם, הזכרנו את ענף הרפואה כמנוע צמיחה אפשרי בשילוב תיירות מרפא עם פיתוחים של טכנולוגיות רפואיות מתקדמות.

הפעם אנו רוצים להפנות את הזרקור למוקד צמיחה גיאוגרפי ייחודי, שדווקא על רקע משבר הקורונה, ניתן להבחין ביתרונותיו המוכרים לקברניטי המדינה, אולם כעת נדרשת פעולה נמרצת יותר שכן התכנונים קיימים, ההצהרות הוצהרו, אך חסר הכוח הממשלתי שיוציא את הכוונות הטובות אל הפועל.

מקום אסטרטגי שאין שני לו בארץ

משבר הקורונה הבליט את התלות הרבה של העיר בעלת כ-60,000 התושבים, בתעשיית התיירות. העיר בעלת הנופים והאקלים הייחודיים, אשר סביבתה מהווה אבן שואבת למיליוני תיירים, דווקא מישראל, נמצאת במקום אסטרטגי שאין שני לו בארץ. זו העיר הדרומית ביותר הנמצאת בקצה הצפוני של הים האדום ורחוקה מנמלי הים התיכון מרחק של כמה מאות קילומטרים, מרחק שחלקו כבר מרושת במסילות ברזל.

מוקד צמיחה גיאוגרפי ייחודיצילום: Shutterstock

אילת קרובה לנקודת מפגש של ארבע מדינות: ישראל, מצרים, ירדן וסעודיה. הרוחות הנושבות במדינות המפרץ העשירות והמתפתחות כלכלית, מעידות כי פוטנציאל הסחר עשוי להוות גורם מפתח בפיתוח האזור. בירדן כבר יצרו אזור סחר חופשי בעקבה וסעודיה בונה בכניסה למצרי טיראן את העיר Neom בפרויקט ענק שיכלול גם חיבור יבשתי למצרים. האזור עומד בפני תנופת פיתוח גדולה ומרכיבי התיירות משולבים בסחר בינלאומי כש-10% מהיקף הסחר הזה עובר בים האדום, מלמד על הפוטנציאל הקיים בעיר.

על אף הרצון לגוון את מקורות התעסוקה, אסור לוותר על הנכס הייחודי של אילת: מיקומה ונופיה.

כיום מאפייני התיירות חוץ ופנים בישראל ניתנים לסיכום בטבלה המציגה את שלושת מוקדי התיירות המרכזיים: אילת, ירושלים ותל אביב. הנתונים מתייחסים לשנה הנורמלית האחרונה לפני הקורונה – 2019 בתקווה שאם לא 2021, הרי 2022 תחזור להפגין מספרים דומים.

מיכאל תבורצילום: יח"צ

הנתונים מציגים את החולשות של אילת ומעיבים על העתיד. תיירות חו"ל ממעטת לפקוד את אילת כשהסיבה העיקרית היא מחירי המלונות. גם הבנייה של מלונות חדשים נעצרה ומגוון האטרקציות לא עומד בתחרות מול האלטרנטיבות אצל השכנים.

אם מגמת ההפשרה הביטחונית תתקדם, היקף החופים שעומדים לרשות התיירים המגיעים לחופי סיני, ובעתיד לחופי סעודיה, הינם אינסופיים לעומת רצועת החוף הקטנה יחסית שיש לאילת.

הפתרון ידוע וכבר נדון בפורומים השונים. הקמת נמל בעורף הצפוני של העיר על ידי תעלה שתוביל אל המעגן הפנימי של הנמל ובמקביל פינוי מספר קילומטרים של חוף יקר ושטחי האחסנה שבעורפו.

שילוב של חוף גדול יותר בתוספת אטרקציות, עם הוזלה של מחירי המלונאות, עשוי להעלות את הביקוש מצד תיירי חו"ל. הורדת המחירים חייבת להיעשות על ידי ליברליזציה של רגולציות נוקשות בתחומים שונים המוטלים על המלונות, בצירוף שחרור קרקעות מוזלות ליזמים. שילוב של תחרות עם הקלה רגולטורית, עשויה להפוך את אילת לאבן שואבת גם לתיירות מאירופה.

אם נבחן את המקרה של תל אביב שהפכה להיות מעיר דועכת בשנות השמונים והתשעים לשם דבר של סצנות תרבות, פסטיבלים ומוקד משיכה ממשי, כך שהיא מדורגת בין 70 הערים המבוקשות בעולם, הרי שלאילת יש פוטנציאל גדול לא פחות, שלא לדבר על היתרונות הטבעיים. הדבר תלוי הן באטרקציות והן במחירים, אבל גם במינהלת עיר שתייצר אירועים ותשכיל להפוך את העיר וסביבותיה לאתר התרחשויות מתמיד.

הנמל עולה מדרגה

התאונה שקרתה בנמל סואץ, מלמדת על הרגישות הרבה שיש למעבר בין מזרח אסיה לאירופה על היצרניות הגדולות, החל בסין, יפן, הודו ודרום קוריאה וכלה בווייטנאם, טאיוואן וסינגפור. כל זאת מעלה את החשיבות של מעבר נוסף כאלטרנטיבה יבשתית.

אמנם סין מפתחת רכבת שתעבור לכל אורכה של אסיה ממזרח למערב ותגיע לאירופה, במה שקרוי דרך המשי החדשה. אולם אי הרצון של חלק מהמדינות האחרות להיות תלויות בסין, בצד העובדה שלחלק מהמדינות במזרח, המסלול הדרומי, קרי דרך האוקיאנוס ההודי והים האדום, יעיל יותר, עשוי להשאיר חלק גדול מהמסחר במסלול הנוכחי.

מדינות המפרץ כבר מזמן אינן רק כלכלות נפט ודור ההנהגה הנוכחי מנסה להעביר אותן במהירות למאה ה-21 על ידי אימוץ טכנולוגיות, פיתוח ענפים כלכליים נוספים, לרבות בנקאות ותיירות, אך גם תיווך בין יצרנים במזרח ולקוחות מסחריים במערב. כל זאת לצד מדיניות ליברלית יותר כלפי אזרחיהן, עניין שמגדיל את חופש הפעולה של האזרחים ואת הנוחות בהגעת תיירים ואנשי עסקים מהמערב.

בתוך כל אלה נמצאת אילת כשער הדרומי של ישראל, כשישראל עצמה מהוה אטרקציה עסקית הן בגלל ענף הייטק המפותח והן בגלל מעמדה הגיאופוליטי לרבות עוצמתה הצבאית המהווה סוג של מטריית הגנה מול האיום האיראני.

נמל אילת בעומק היבשה יכול לתת מענה לאוניות גדולות יותר בהשוואה להיום ולגרום לתנועה צפונה שלא דרך העיר, החל במכוניות כולה בסחורות בשינוע דרך מסילת הברזל לאילת שתצא מנמל הממוקם מצפון לעיר.

הארכת קו הרכבת עד אילת

אילת יכולה וחייבת להיות ראש חץ במספר כיוונים:

א. הארכת קו הרכבת עד אילת – קו זה יוריד אלפי משאיות מהכבישים העמוסים ותסייע בייעול והוזלת העלויות. לקו רכבת כזה עשויה להיות משמעות אסטרטגית בחלופה ולו חלקית, למעבר הסחורות בתעלה ובוודאי כאלה המיועדות לישראל ובתוך ישראל, החל ממשאבי ים המלח וכלה במכוניות. את רכבות הנוסעים ניתן להפעיל באופן סלקטיבי בתקופות שיא של תיירות ואירועים מיוחדים.

ב. אזור סחר חופשי - אילת נהנית ממעמד חלקי של אזור סחר חופשי. האם הרחבת המעמד באופן מלא יותר עשויה לתת דחיפה נוספת למאמצי המסחר והיותה של אילת סוג של Hub מסחרי? על כל אלה יענה מחקר שמטרתו לבחון את התועלות הנוספות מהרחבת המעמד החוקי.

ג. שילוב של נמל תעופה בינלאומי ברמון - יהווה שדרוג ליכולות שדה התעופה לקבל טיסות יחד עם הנמל המודרני הסמוך, יכולים ביחד להפוך את אילת לעיר שהמוקד המסחרי בה מתחרה עם המוקד התיירותי. לאלה יש חשיבות הן בגיוון מקורות התעסוקה, הרחבת טווח בעלי הכישורים השונים באוכלוסייה וממילא פיתוח פעילויות והבאת בעלי מקצוע שכיום אילת מתקשה לספק, בגלל צמצום בהזדמנויות. כך למשל ייתכנו קשיים בהבאת רופאים מומחים לבית החולים באילת בגלל מחסור בתעסוקת לבני/בנות זוג או בהיעדר מגוון מספיק למגמות לימודים לבני נוער, בשל גודל האוכלוסייה שאינו יכול לספק תמיכה מספקת למגוון חוגי לימוד על אף ההשקעה המרובה בחינוך.

יצירת עורף עירוני חזק בדרום

הכפלת אוכלוסיית אילת ומעבר לכך, תסייע גם לגידול באוכלוסיית הערבה הדרומית בשל קיומו של עורף עירוני חזק ותסייע לפתח ענפים שכיום סובלים ממחסור בידיים עובדות, מחסור בבעלי מקצוע ובעיית היקפי פעילות נמוכים שלא מאפשרים פתיחת מוקדי תמיכה טכנית.

פיתוח העיר אילת יספק תשואה גבוהה במונחי תוצר, תעסוקה כוללת והעלאת רמת התעסוקה באילת וייצובה. ניתוח כל התועלות שעשויות לצמוח מהשקעה באילת, יכול להציף את היתרון הגדול בהשקעות כאלה.

בפועל המדינה יכולה לעשות שימוש בקרקעות וכוחה הרגולטורי על מנת להימנע מהשקעות מקורות כספיים באמצעות טכנולוגיות מימון מיזמים ציבוריים כגון BOO או BOT. נמל המים הפנימי יכול להיות מבוצע על ידי המגזר הפרטי בתמורה להסכם הפעלה ארוך טווח וכן ניתן לבצע את המסילה הדרומית בשיטה דומה, במימון המגזר הפרטי. רכבת ישראל אינה חייבת להיות מונופול ולחלוקת קווים יכול להיות יתרון.

אילת כפרויקט עשויה לספק למדינת ישראל מנוע צמיחה נוסף, אך גם עוגן אסטרטגי בדרום המתפתח עם שכנותינו החזקות שמעמדן העולמי הולך ועולה ונכונותן לפעול בצוותא עם ישראל יודעת עדנה שטרם ראינו כמותה עד עתה. זו ההזדמנות ואין להחמיצה.

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ תבור כלכלה ופיננסים, מחבר הספר: "תורת המימון – ניהול פיננסי, ומחבר משותף בספר "מונופול", יחד עם ד"ר אלי גולדשטיין