עד כמה גדולים ההבדלים בין הבנקים? עד כמה אנחנו מקבלים מהם - או בכלל מצפים לקבל - תמיכה או ייעוץ ב"דחיפה" מיוזמתם? התשובה היא שלא הרבה, אם בכלל. גם אם נעביר חצי מיליון לחשבון, ספק אם נקבל שיחת טלפון עם הצעות קונקרטיות היכן לשים את הכסף. בכל מה שנוגע להתנהלות כלכלית ופיננסית נכונה, התרגלנו לחפש את הפתרונות במקומות אחרים - יועצים חיצוניים, פירמות פמילי אופיס (אם יש לנו אמצעים) או קבוצות פייסבוק ורדיט עם מאות אלפי חברים ואינטרסים סותרים. בבנק עצמו, אם אנחנו לקוחות מבוססים, נוכל במקרה הטוב לקבל יחס VIP ב"קומה הרביעית". אבל בגדול, אנחנו די לבד בהתנהלות שם.
המודל של ONE ZERO - הבנק הראשון שנפתח בישראל זה 50 שנה - הוא אחר. ראשית, הוא פועל על טהרת הדיגיטל. זה אומר שאין לו סניפים כלל, אבל יותר מזה: הוא נשען על תשתית אוטונומית חכמה מבוססת AI ו-BI שלא מוכרת בבנקאות המסורתית. המערכת מבצעת צ'ק-אפ פיננסי יומי. היא סורקת את כל החשבונות, מאתרת חריגות והזדמנויות, מזהה תנועות ופעולות ומשגרת התראות. בכל צורך בהתערבות, הכדור עובר מהאלגוריתם לגורם האנושי: מנהלי כספים אישיים מסבירים את הנדרש ללקוח, מייעצים לו ומציעים גם לבצע עבורו את הפעולות, במקום לשלוח אותו לאפליקציה.
הנה דוגמה אמיתית: המערכת זיהתה חיוב כפול - כרטיס אשראי שחויב פעמיים תוך זמן קצר על אותו הסכום באותו בית עסק (מתברר שזה קורה הרבה יותר ממה שנדמה לנו). היא הקפיצה מסר ושאלה אם לטפל. לאחר שאישרנו, הגורם האישי-אנושי הפועל 24/6 (בימי שישי עד 14:00) נכנס לתמונה. הוא בדק את האירוע וטיפל בו מקצה לקצה, כולל שיחה עם בית העסק ועם חברת כרטיסי האשראי. דוגמה נוספת: סכום נכבד שכב בעו"ש ללא הצדקה, ודאי לא בסביבת הריבית הנוכחית. גם במקרה כזה המערכת הציעה עזרה וציוותה מנהל כספים, שיבדוק מהן האפשרויות האופטימליות בהתאם לצרכים ולתיאבון הסיכון של הלקוח.
עושים מינוי לבנק
נטפליקס, ספוטפיי - מכירים? את מודל דמי המנוי אימץ גם ONE ZERO. זה אומר שבמקום עמלה על כל פעולה, הלקוח - כל לקוח, בלי VIP או קומה רביעית - משלם סכום חודשי קבוע של 50 שקלים. מה שקורה במצב כזה הוא זהות אינטרסים: במקום עוד פעולה ועוד עמלה, הבנק הופך לשחקן שירות. ואם השירות לא היה אופטימלי, אם אין תחושה שהכסף צומח או שלפחות מנסים בבנק לעזור לו לצמוח, אפשר להפסיק לשלם. ממש כמו שהיינו עושים על תוכן לא איכותי אצל ספקי הסטרימינג.
כמובן, יש כאן גם פוטנציאל לחיסכון דרמטי: יש עשרות, אם לא מאות קטגוריות של עמלות בנקאיות, חלקן מקוממות - עיין ערך "עמלת פקיד" כנגד פעולה עצמאית בדיגיטל - שעולות לנו לא מעט. הוצאה כבדה במיוחד היא עמלת מט"ח: ברוב כרטיסי האשראי מדובר ב-3%, שפירושה שעל 30 אלף שקל שהוצאנו בחופשה משפחתית בחו"ל נשלם עוד 900 שקלים. וזה עוד לפני שדיברנו על ההזמנות באסוס, בוקינג או נקסט. רק על זה משתלם לעבור למודל דמי המנוי - 600 שקל בשנה כולל הכול, עם הצ'ק-אפ היומי, הבנקאות האישית וזהות האינטרסים שתיארנו. לאלו שלא מעוניינים בשירותי בנקאות פרטית ישנו מסלול ZERO ללא תשלום חודשי קבוע וללא שירותי בנקאות פרטית.
את המודל הייחודי הביא לישראל פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי וממובילי חזון הבינה המלאכותית בארץ ובעולם. זמן קצר לאחר ההשקה, לבנק יש כבר יותר מ-30 אלף לקוחות, כשליש מהם מעבירי משכורות. סל השירותים הולך ומתרחב וכבר כולל את כל הפעולות השוטפות שצריך מבנק: חשבון יחיד, חשבון משותף, ייעוץ פיננסי ובקרוב מאוד גם שירות ניירות ערך במחיר אטרקטיבי (אפילו ביחס לבתי השקעות). בהדרגה תוכנס גם חבילת ייעוץ השקעות. בשלב זה אין עדיין חשבון עסקי, אך זה צפוי להשתנות במורד הדרך. מנגד, מוצעות הלוואות במחירים אטרקטיביים ופיקדונות בתנאים טובים במיוחד.
בנק ONE ZERO הוא דיגיטלי לגמרי גם בפתיחת החשבון - זה לוקח פחות מעשר דקות דרך סריקה של תעודת הזהות, בלי לעבור דרך פקיד וללא חובה להעביר משכורת או סכום מינימלי. את המסגרת מקבלים מיידית, ותוך ימים ספורים מגיע הכרטיס המגנטי הביתה.
אין סיבה שב-2023 נרדוף אחרי נציגים בשעות מאוד ספציפיות, לא באמת נצפה שיענו לנו ובטח לא שמישהו בצד השני יחשוב על הבריאות הפיננסית שלנו. אולי עכשיו זה הולך סוף סוף להשתנות.
בשיתוף בנק ONE ZERO
