ביטוח חובה הוא ביטוח המטפל אך ורק באירוע של תאונת דרכים, שכתוצאה ממנו נגרם לאדם (בין אם הוא נהג, נוסע או הולך רגל) נזק גוף. הביטוח אינו מכסה תביעה בשל נזקי פגיעה ברכב. ככל שיש ביטוח תקף, הנפגעים זכאים לפיצוי ללא קשר לשאלה מי אשם בתאונה. למשל, גם אם הולך הרגל חצה את הכביש ברשלנות, או שהנהג עבר באור אדום, הנפגעים יהיו זכאים לפיצוי כספי.
חשוב לזכור שהביטוי "תאונת דרכים" על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד), הוא מורכב ביותר ואינו חופף, בהכרח, את הביטוי בלשון השגורה. הביטוח מכסה אך ורק את הסיכון התעבורתי. לצורך המחשה, אם הנהג עצר בצד הדרך כדי להמתין לחברו ונפל על הרכב עץ, הביטוח לא יכסה את הנזק.
למרות שגובה הביטוח לא מוגבל לסכום מסוים, הרי שגובה הפיצויים מוגבל. בניגוד לתיקי נזיקין רגילים, הביטוח מכסה אובדן השתכרות רק עד שילוש השכר הממוצע במשק, ואם הנפגע השתכר טרם התאונה הרבה יותר מפי 3 מהשכר הממוצע, הוא לא יהיה זכאי לפיצוי בגובה הזה. הפיצוי מחושב על פי שכר נטו.
תאונה וסוכריה
צריך לזכור שביטוח חובה הוא לא "תוכנית כבקשתך". ככל שיש ביטוח בתוקף, המעורבים בתאונה חייבים לתבוע את הביטוח והכלל הוא של "ייחוד עילה". כלומר, לא ניתן לתבוע גורם אחר כלשהו, גם אם הוא אשם. דברים אלה נכונים גם לגבי קבלת טיפול רפואי בבית חולים לאחר התאונה. למשל, אם אדם שנפגע בתאונת דרכים הובהל לבית החולים לניתוח ובמהלך הניתוח הרופאים שכחו תחבושת בבטנו, הוא לא יוכל לתבוע את בית החולים בגין רשלנות רפואית, ובית החולים לא יצטרך לשלם, אלא חברת הביטוח של תאונת הדרכים תצטרך לשלם לפי הסכום המוגבל.
כדי שהביטוח יהיה רלוונטי, צריך שלנהג יהיה רישיון נהיגה בתוקף. בעניין זה קיימת אבחנה בין הנהג לבין הנוסעים האחרים ברכב והולכי הרגל. אלה האחרונים יוכלו לתבוע את חברת "קרנית" (קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) ולקבל ממנה פיצוי כספי גם בהיעדר ביטוח תקף. צריך לזכור, שקרנית תוכל לתבוע את הנהג על כל סכום שהיא תשלם לנפגעים האחרים. לעומת זאת, הנהג שנפגע יצטרך להגיש תביעה על פי פקודת הנזיקין, ולהוכיח רשלנות של גורם אחר (למשל מכונית אחרת שפגעה בו ברשלנות, או העירייה שהשאירה בור פתוח בכביש שגרם לתאונה). בצד הקושי של הצורך להוכיח רשלנות, יש גם "סוכריה": ככל שהנהג יצליח להוכיח אחריות של גורם אחר, הוא לא יהיה מוגבל בתביעת הפיצויים ויוכל לתבוע את מלוא נזקיו.
בעוד שנוסע ברכב יכול לתבוע אך ורק את הביטוח של הרכב שבו הוא נסע, ללא קשר למי אשם בתאונה, הרי שהולך הרגל יתבע את הרכב שפגע בו. במקרה של פגיעה של כמה רכבים (תאונת שרשרת), התביעה תהא כנגד הביטוחים של כל הרכבים.
במקרה של תאונת פגע וברח, כאשר לא ניתן לאתר את הרכב הפוגע, הולך הרגל יוכל לתבוע את קרנית ולקבל פיצויים בדיוק כמו כל נפגע אחר.
ומה קורה במקרה של תאונה בה מעורבים אופנים חשמליים?
בהתאם לפסיקה, רוכב אופניים חשמליים נחשב כהולך רגל לכל דבר ולכן יחולו עליו דיני הנזיקין הרגילים – כלומר, הצורך להוכיח רשלנות לצד תשלום פיצוי מלא). במידה ומדובר בתאונה בין מכונית לבין אופניים חשמליים, הרוכב יזכה לפיצוי מחברת הביטוח של המכונית.
מה צריך לעשות במקרה של מעורבות בתאונת דרכים?
כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים, מן הראוי שיקבל את פרטי הרכב שבו הוא נסע, או שפגע בו, פרטי הנהג, רישיון הנהיגה, רישיון הרכב וחברת הביטוח. מומלץ גם לדווח למשטרה ולקבל "אישור משטרה" הכולל את כל הפרטים האלה. מכאן ואילך, כדאי לתעד את כל הנזקים, הן הרפואיים והן הכספיים, ולשמור את כל המסמכים והקבלות הנוגעים לכך. מאחר שבתיקים הנוגעים לתאונות דרכים ממונים מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, מן הראוי שיהיה תיעוד רפואי מלא. לכן, כדאי שהנפגע יפנה לרופא וידווח על כל בעיה שיש לו.
מתי תאונת דרכים נחשבת לתאונת עבודה?
"תאונת עבודה" - מונח משפטי שלא בהכרח תואם את הלשון השגורה. אם הנפגע היה בדרך לעבודה או ממנה - הרי שמדובר בתאונת עבודה. במקרה כזה, יש לפנות לרופא על מנת לקבל תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ולאחר מכן לפנות לביטוח הלאומי, על מנת לקבל "דמי פגיעה" והכרה שמדובר בתאונת עבודה. גם קביעה של הביטוח הלאומי שלא מדובר בתאונת עבודה (למשל, בשל העובדה שהנפגע סטה מהדרך הרגילה הבייתה) יש חשיבות לדחיית התביעה על ידי הביטוח הלאומי. דחייה שכזו תמנע טענה מאוחרת של חברת הביטוח שהיה מדובר בתאונת עבודה, ולכן יש להפחית את הסכומים שהנפגע "יכול היה לקבל". עם זאת, מומלץ להתייעץ עם עורך דין עוד לפני פניה לביטוח הלאומי, כדי שזה יקבע אחוזי נכות, כיוון שאחוזי נכות אלה יחייבו גם בתביעה מול חברת הביטוח.
ד"ר אסף פוזנר הוא עו"ד ומייסד משרד ד"ר אסף פוזנר, מומחה לנזקי גוף, רשלנות רפואית ותביעות ביטוח ומרצה באוניברסיטה העברית
בשיתוף משרד עו"ד אסף פוזנר
