ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות בעשורים האחרונים שכללו ושדרגו את המערכת הרפואית המסורתית והפכו אותה למדויקת ומותאמת אישית, יעילה יותר, נוחה יותר ואף יקרה יותר. ההתקדמות בתחומים כמו הנדסה ביולוגית, גנטיקה, ביו-אינפורמטיקה, דימות ומכשור רפואי, ניטור רפואי, ננוטכנולוגיה ורובוטיקה ומחשוב משתלבת בשינויים החברתיים המואצים במאה ה-21. כתוצאה מכך, תוך זמן קצר יחסית השתנו מאפייני הפעילות ותפקידם של המטפלים (הרופאים, האחיות בתי החולים), חוויית המטופלים וגם יחסי רופא-חולה.
הצונאמי הטכנולוגי המקיף אותנו בכל תחומי החיים, ובפרט ברפואה, הופך אותנו הרופאים לתלויים יותר ויותר בטכנולוגיות אלו בתהליכי האבחון והטיפול, אך הדבר עלול לשבש את הגישה הרפואית המסורתית ויחסי הרופא-חולה עליהם התחנכנו.
מתבוננים במסך ולא במטופל
לכאורה הטכנולוגיות והדיגיטליזציה יאפשרו התמקדות במתן יחס אישי יותר לחולים. אך ניסיון ההווה אינו מהווה הוכחה לכך. עקב הדרישה לתיעוד והצורך לעמידה ביעדים, אם ביקרתם לאחרונה אצל הרופא, הסצנה הטיפוסית היא שהרופא מבלה חלק ניכר מזמן הביקור - כשראשו ספון בתוך מסך.
בעבר הלא רחוק, עוד בתקופה שבה הייתי רופא צעיר, הידע הרפואי היה נחלת המקצוע ונגישותו הייתה רק בספרים ובעיתונות הרפואית, שבנו את הידע האישי. זו הייתה הסיבה שהרופא נתפס כסמכות בלתי מעורערת בקביעת הטיפול. המהפכה הדיגיטלית יצרה מצב בו המידע נגיש לכל ועומד לרשות המטפלים והמטופלים כאחד. יתרה מזו, ישנם מטופלים מלומדים הבקיאים בפרטי המידע המעודכנים ביותר לגבי מחלתם, אף יותר מהרופא המטפל.
אך ישנו הבדל מהותי בין מידע לבין ידע: המידע נגיש לכל, אך הידע הינו פרי התנסות מקצועית יחד עם יכולת אינטגרציה הנרכשת במשך שנים.
הסטטוסקופ, שהיה בכיס החלוק הלבן, והיה חלק מטקס המעבר בבית הספר לרפואה, מהשלב הפרה קליני לקליני, יפנה את מקומו לאמצעי דיגיטלי קטן וחכם שיסייע בידי הרופא ושאר הצוות הרפואי בתקשורת עם המטופל: אבחון, קבלת החלטות מבוססות בינה מלאכותית ו-BIG DATA, טיפול, מעקב ומחקר.
עקב הקצב המואץ של התפתחות הטכנולוגיות והמידע הרפואי נוצר פיצול לתתי התמקצעות בכל תחומי הרפואה השונים. כתוצאה מכך, עלול המטופל לאבד את התמונה הגדולה. הוא מקבל מידע ספציפי לגבי השאלה השייכת לתחום המסוים בו עוסק המומחה ונשלח לרופא נוסף לגבי תחום אחר, ללא הסתכלות על המכלול. לכאורה, זה תפקידו של רופא המשפחה, אך עקב העומס הרב המוטל עליו לא תמיד מצוי הזמן להסביר ולהדריך את החולה בנבכי מחלתו. ייתכן ובמציאות זו נדרש מקצוע חדש ברפואה של "אינטגרטור" רפואי. מומחה כזה בעל ניסיון, יוכל ללוות חולים מורכבים ולהציג בפניהם את התמונה המלאה לגבי מחלתם: תוצאות האבחון, המידע שנתקבל מתת ההתמחויות והמשמעות של אפשרויות הטיפול החדשניות במחלתם וכן הסיכוי להחלמה. כל זאת בהתאם למצבם הגופני. ה"אינטגרטור" הרפואי יפעל יחד עם "מתאם" הטיפול ויחד יסייעו בעזרה למטופל עד לריפויו.
תפקידו של רופא העתיד
רופא העתיד יהיה שונה מזה שהורגלנו אליו עד היום. הוא יחווה ויהיה חלק ממהפכה בריאותית המשלבת בין עולם ההייטק לעולם הבריאות. הרופא יקבל לידיו אמצעים רבי עוצמה ויידרש לשינוי אקטיבי תוך כדי עבודתו. הוא יצטרך להיות מיומן באימוץ מכשור וטכנולוגיות טיפול חדשות, רפואה מרחוק, בינה מלאכותית, למידת מכונה, רובוטים, בוטים ואלגוריתמים המסייעים לגילוי מחלות וטיפול בהן. אנו רגילים שהחלטות רפואיות הנוגעות לחיינו מתקבלות על ידי בן אדם. המעבר לקבלת החלטות על ידי אלגוריתמים ובינה מלאכותית, המתקבלות על ידי גורמים לא-אנושיים, משנה את מושג האחריות ומחייבת רגולציה מלווה. גם מערכת ההכשרה הרפואית, החל מבית הספר לרפואה ועד לתום ההתמחות, צריכה לעבור התאמה למציאות העתידית.
מה כל זאת אומר מבחינת המטופל? העידן הרפואי הדיגיטלי בפניו אנו עומדים יוצר מחד זמינות ודו שיח רפואי וירטואלי ללא מגבלות מקום, אך מאידך מאתגר את המטופל והמטפל עקב העדר המגע הפיזי/אישי במפגש הקליני. הצורך ביצירת אמון במטפל ותמיכה מצדו הם חלק חשוב במסגרת תהליכי קבלת ההחלטות בהליך הטיפולי. מערכת חולה – רופא, בדור הקודם הייתה מושתת, מעבר לידע, גם על מיומנויות רכות (Soft skills) ותכונות אנושיות מובהקות כמו סימפטיה, חמלה, תקשורת פנים אל פנים, שלמכונות עתידיות יהיה קשה לחקות. ייתכן והמצב מורכב פחות עבור הדור הצעיר המשתמש ברשתות החברתיות, אך עדיין חלק נכבד מהאוכלוסייה זקוק למפגש קליני בין אישי.
ההתקדמות הטכנולוגית הינה אחד הגורמים החשובים בשיפור היכולת של מערכת הרפואה והארכת תוחלת החיים. אין ספק שהעתיד קשור בהמשך ההתחדשות והצמיחה. ניהול מושכל של טכנולוגיות הוא אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני מנהלים ומקבלי החלטות במערכת הבריאות. יש ללמוד ולהסביר את השינויים גם לציבור ולהכינו, להיות קשוב לו ולזכות באמונו. השלכות משבר מגפת הקורונה בחודשים האחרונים, אשר האיץ את כל התהליכים העוסקים בהטמעת טכנולוגיות דיגיטליות ויצר מציאות מורכבת, יכולות להיות זרז ואמצעי לימוד לטובת העתיד.
פרופ' משה פפא הוא כירורג בכיר בבית החולים אסותא, מנהל (בדימוס) של המחלקה לכירורגיה כללית ואונקולוגית במרכז הרפואי ע"ש שיבא. מיסד ומנהל (בדימוס) של מרכז מירב לבריאות השד. פרופ' מן המניין לרפואה (אמריטוס) אוניברסיטת תל אביב
