קניין רוחני ייחודי עומד ברקע להקמתה של חברת הזנק טכנולוגית ("סטארט-אפ") והוא הבסיס להצעת הערך של המיזם למשקיעים או לשותפים עסקיים. במקביל למתווה לפיתוח הטכנולוגיה ולאסטרטגיה העסקית, נדרשת גם אסטרטגיה מקבילה לקניין הרוחני שמטרתה להגן על נכסיו הייחודיים של המיזם ולגדר סיכונים. ללא אסטרטגיה כזו גובר הסיכון שבעלי העניין במיזם לא יזכו לראות את הפירות המקווים ממנו.
מאמר זה נכתב כדי לתרום להבנה של יזמים ומנהלים של חברות סטארט-אפ על ניהול אסטרטגי של קניין רוחני, שמטרתו לשמור על יתרון תחרותי ולסלול דרך לבניית ערך, גיוס הון לשותפויות אסטרטגיות, וכפועל יוצא בניית ערך והצלחת המיזם. הגם שאסטרטגיית קניין רוחני כוללת שימוש נכון בקניין רוחני לצורותיו השונות, דגש מרכזי יינתן לפטנטים, אשר להם מקום מרכזי בסדר היום של המיזם הטכנולוגי, בפרט בשלביו הראשונים.
מהו קניין רוחני
קניין רוחני הוא זכות מוגנת בחוק ומקורו בפעילות אינטלקטואלית בתחומים התעשייתיים, המדעיים, הספרותיים והאמנותיים. קניין רוחני תופס מקום מרכזי בכלכלה המודרנית: הוא תורם מעל לשליש מהתוצר המקומי הגולמי ומהוה מעל ל-80% מהשווי המצרפי של חברות ציבוריות בכלל, וקרוב ל-90% מזה של החברות הטכנולוגיות במדד S&P 500, בפרט. כיוצר העושר הגדול בהיסטוריה, קניין רוחני הפך למרכיב מרכזי של הכלכלה המודרנית ומשאב אסטרטגי מרכזי לכל מיזם.
כך בעולם וכך, ובפרט, גם בישראל. בעשורים האחרונים, תעשיית ההייטק, שבמהותה מבוססת קניין רוחני, תפסה את מרכז הבמה של הכלכלה הישראלית, וחלקה ביצוא עולה על 50%. קניין רוחני הוא מהגורמים המרכזיים שהפכו את ישראל לכלכלת העולם הראשון, עם מטבע יציב ועם יתרות מטבע זר לנפש מהגדולות בעולם.
ישנם מספר סוגי קניין רוחני אשר להם חשיבות בחיי המיזם הטכנולוגי, ואשר משרתים מטרות שונות ונבדלות זו מזו באופי ובהיקף ההגנה. הבולטים ביותר:
• פטנטים שניתנים על המצאות חדשות ומעניקים לבעלי הפטנטים את הזכות הבלעדית עליהם. הפטנט הוא למעשה "זכות שלילית" המאפשרת למנוע מאחר מלעשות שימוש בהמצאה המוגנת בפטנט ללא רשותו של בעל הפטנט. בזה כוחו, שכן פטנט מאפשר למנוע ממתחרה לעשות שימוש בטכנולוגיה שפותחה ואשר מוגנת במסגרתו. לפטנטים, שמשך חייהם בד"כ 20 שנה, חשיבות רבה בכל שלביו של מיזם טכנולוגי.
• עיצובים שמגינים על מאפיינים חיצוניים ייחודיים של חפץ, ממשק משתמש ועוד. משך חייו של עיצוב רשום משתנה ממקום למקום והוא 25 שנה בישראל, אירופה, בריטניה ויפן, 20 שנה בקוריאה, 15 שנה בארה"ב וסין ובין 10 ל- 25 שנה במדינות אחרות. מאמץ גדול מושקע בעיצובים תעשייתיים או בממשקי משתמש ורישומו של עיצוב חשוב כדי להגן על אלה מפני העתקה.
• סימני מסחר שמגנים על סמלים, שמות וסיסמאות ומשמשים לזיהוי סחורות או שירותים. לרישום סימני מסחר חשיבות רבה בשמירה על בלעדיות במותג. סימני מסחר נרשמים לתקופה של 10 שנים אותה ניתן להאריך, ללא הגבלה, לתקופות נוספות של 10 שנים.
• סודות מסחריים כוללים מידע עסקי סודי המספק יתרון תחרותי. סודות מסחריים, שקיימים כמעט בכל מיזם טכנולוגי, הם בעלי ערך כל עוד הם נשמרים בגדר סוד. אין רישום של סודות מסחריים וההגנה היא דרך הסכמי סודיות, אמצעי מידור ובקרת גישה פנימיים ומערכת חוקית מסייעת.
ניהול קניין רוחני נכון מבטיח הגנה על נכסים חשובים אלה, ותומך ביכולתו של הסטארט-אפ למשוך השקעות, להבטיח מעמד בשוק ולהצליח בסופו של דבר בסביבה התחרותית בה הוא פועל.
אסטרטגיית קניין רוחני
המטרה הראשונה של אסטרטגיית קניין רוחני היא הגדלת ושימור ערך. בניית אסטרטגיה כזו נכון שתתחשב בתוכנית העסקית, תוכנית מו"פ, התחרות הידועה והמשוערת, ומגבלות תקציב. אסטרטגיית פטנטים וזכויות קניין רוחני אחרות אשר ניתנות לרישום הן, לרוב, חלק מרכזי באסטרטגיית הקניין הרוחני של סטארט-אפ ובישומה יש לקחת בחשבון את המתחרים הפוטנציאליים וגרסאות חלופיות להמצאה שמתחרה עשוי ליישם. תחום, שלעיתים מוזנח, הוא שמירה ושימוש בסודות מסחריים אשר יכולים להיות נכסים עוצמתיים בערכת כליו של המיזם.
לא ניתן להפריז בחשיבותה של אסטרטגיית קניין רוחני. החלטות השקעה ושותפויות אסטרטגיות במיזמים מבוססי טכנולוגיה תלויות במידה גדולה בנכסי קניין רוחני ובערכם ליצירת חסמי כניסה עבור מתחרים. ה"אקזיט" המיוחל – בין אם דרך רישוי, מיזוג ורכישה של החברה או הנפקה לציבור – סובב רבות סביב הקניין הרוחני והערך העתידי שגלום בו. מספר היבטים ושיקולים הקשורים באסטרטגיית קניין רוחני יידונו להלן.
יתרון תחרותי ושימורו
שימור היתרון התחרותי מושג על ידי חסמי כניסה שמטרתם להגביל מתחרים. רישום פטנטים, סימני מסחר ועיצובים, וזכויות קניין רוחני אחרות מאפשר לחסום או לעכב מתחרים ולהבטיח מעמד דומיננטי בשוק ואת היתרונות הפיננסיים הנלווים לכך. במאמץ לשימור היתרון התחרותי, קיום מספר פטנטים, שכל אחד מגן על היבט נפרד של הטכנולוגיה, עשוי להבטיח עמדה קניינית חזקה יותר מזו של פטנט בודד. כמו כן, לשיקולים גיאוגרפיים, היכן לבקש או לשמור על ההגנה (בהמשך תשלום דמי החידוש התקופתיים) יש תפקיד חשוב באסטרטגיית הקניין הרוחני, כאשר גורמים אשר החלטה כזו מתבססת עליהם יכללו שווקי יעד, מיקומם של מתחרים ומקום מושבם של שותפים אפשריים.
כדי לשמר את היתרון התחרותי יש לקחת בחשבון את מחזור החיים של המוצר או הטכנולוגיה, במיוחד במקרה של מוצר עם זמן פיתוח ארוך, למשל מוצר רפואי. במקרים כאלה חשוב ביותר להבטיח שהגנת הפטנט תיוותר יעילה ורלוונטית לאורך כל מחזור חייו של המוצר.
גידור סיכונים
יש לתת מקום באסטרטגיית קניין רוחני גם לגידור סיכונים. תהליך המחקר והפיתוח (מו"פ) באופן טבעי, אינו ניתן לחיזוי מדויק ואפוף אי-וודאות: תוצאות המו"פ לא תמיד תתאמנה לציפיות; הכספים שהוקצו עלולים שלא להספיק להגיע לאבני דרך משמעותיות; טכנולוגיות משבשות עשויות להופיע; או שהשוק עשוי להשתנות באופן שעלול להפוך את תוצרי המו"פ למיושנים. לשון אחרת, אין ביטחון שמו"פ יביא פירות שיתורגמו להצלחה מסחרית.
רישום פטנטים בשלב מוקדם של תהליך הפיתוח, אשר צופים פני עתיד, רחבים דיים וגם ערוכים כך שהם ניתנים לאכיפה, יכול להבטיח החזר של ההשקעה גם במקרה של כשל במו"פ, למשל דרך רישוי הפטנטים, מכירתם או אכיפתם כנגד צדדים שלישיים. דהיינו, זכויות קניין רוחני אשר נוצרו עם מחשבה ותכנון, עשויות לגדר סיכונים ולאפשר החזרים על ההשקעה גם במקרה של כישלון בהגעה ליעדים מקווים.
יצירת נכסים סחירים
נכסי קניין רוחני מזמנים גם הזדמנויות למסחור בזכות עצמם: ניתן לסחור, למכור או להעניק רישיון בפטנטים ובזכויות קניין רוחני אחרות, ובכך לפתוח מקורות הכנסה חדשים ומשלימים למיזם. יצירת נכסי קניין רוחני למטרות מונטיזציה יכולה להיות גם מטרה בפני עצמה ולעיתים מרכזית בבניית האסטרטגיה. טכנולוגיה מפותחת יכולה למצוא לה שימושים נוספים על אלה שנחזו מלכתחילה, לפעמים אפילו בשטחים אחרים לגמרי. יתרה מכך, מאמצי מו"פ יכול שיובילו, ובאופן לא מתוכנן, להמצאות שהן מחוץ לתחום העסקי של המיזם, עם ערך פוטנציאלי לאחרים. אסטרטגיה אשר כוללת פטנטים על חידושים כאלה, יכולה להביא, על כן, למקורות הכנסה חדשים ושונים מאלה אשר נחזו בתוכנית העסקית המרכזית של החברה, דרך הענקת רישיון בפטנטים לצדדים שלישיים, מכירתם או אכיפתם כנגד מפרים. נכסים כאלה יכולים, לעיתים מזומנות, להעלות את הערך ואת האטרקטיביות של החברה למול משקיעים.
הימנעות מהפרת זכויות של אחרים
ניטור זכויות קניין רוחני של צדדים שלישיים כדי לאתר איומים פוטנציאליים, כולל הגבלות על החופש לפעול אשר עשויות לעלות מפטנטים של צדדים שלישיים, חייב שיהיה חלק מרכזי באסטרטגיית הקניין הרוחני של מיזם. זיהוי פטנטים עם השלכות על חופש הפעולה רק בשלב מאוחר בתהליך הפיתוח או לאחר השקת המוצר, עלול להיות עם השלכות עסקיות חמורות, לעיתים עד כדי סכנה קיומית למיזם. לעומת זאת, איתור פטנטים כאלה בשלב מוקדם מאפשר נקיטה של פעולות יזומות, החל מכניסה למשא ומתן על רישוי, דרך נקיטת אמצעים לביטול הפטנטים או הגשת התנגדות לקיבולם, ועד לפיתוח פתרונות טכנולוגיים חלופיים. לימוד הסביבה הפטנטית בשטח המיזם יכול ללמד על כיווני הפיתוח והעסקים של המתחרים, ולאפשר גם בניית אסטרטגיית פטנטים שישמשו בעתיד כאמצעי נגד או כמנוף למשא ומתן בסכסוכי פטנטים עתידיים.
רכישת זכויות
לעתים קרובות מיזם עשוי להיבנות על בסיס פטנטים של אחרים, דרך רכישה או רישוי. חיפושי פטנטים, למשל תוך שימוש במערכות מבוססות בינה מלאכותית, יכולים לשמש ככלי לזיהוי הזדמנויות כאלה. לעתים מזומנות, קבלת זכויות לקניין רוחני דרך רכישתו או הבטחת רישיון עליו, תהיה חסכונית יותר מפיתוח קניין רוחני בתוך המיזם.
תקציב
אילוצי תקציב קיימים תמיד ומציבים אתגרים בפני יישומה של אסטרטגיית קניין רוחני, שכן העלויות הכרוכות בכך עלולות להיות גבוהות. איזון בין הצורך בהבטחת הגנת קניין רוחני חזקה אל מול המשאבים הפיננסיים הזמינים דורש תיעדוף אסטרטגי. מנהל ענייני הקניין הרוחני של מיזם, בין אם הוא גורם בתוך המיזם או ספק שירותים מקצועיים חיצוני, חייב לקבל החלטות מושכלות לגבי המצאות עליהן יש להגיש בקשות לפטנט, על סימני מסחר אותם ראוי לרשום, היכן לבקש הגנה ומתי כדאי לשקול חלופות כמו סודות מסחריים או פרסום הגנתי (פרסום של המצאה שמטרתו לחסום את האפשרות לאחר לקבל פטנט תקף עליה), ועוד. יש צורך בהערכה מתמדת של אסטרטגיית הקניין הרוחני אל מול אילוצי התקציב, כדי למקסם את ההגנה במסגרת אותם אילוצים.
חלק חיוני מאסטרטגיה עסקית
בסביבה העסקית המודרנית לאסטרטגיית קניין רוחני אשר צופה פני עתיד תפקיד חשוב בהבטחת הצלחה עסקית. מהגנה על חדשנות וחיזוק התחרותיות, דרך יצירת אפשרות להכנסות בלתי צפויות, ועד להישמרות מפני זכויות צד ג' וגידור סיכונים, אסטרטגיית הקניין הרוחני חייבת להיות חלק מרכזי ובלתי נפרד של כל אסטרטגיה עסקית.
בעולם הכלכלי המודרני, בו חדשנות טכנולוגית היא המפתח, עסקים המיישמים אסטרטגיית קניין רוחני איתנה, ימצאו עצמם כמובילי דרך, יבססו את מקומם ויצליחו כלכלית בשוק התחרותי בו הם פועלים, הרבה יותר מאשר אלה אשר לא יישמו אסטרטגיה כזו.
הכותב ד"ר אילן כהן הוא מומחה בקניין רוחני, ממייסדי משרד כהן, דה-פריס, שטדלר ושות', כיום חלק מקבוצת CDS-LUTHI לקניין רוחני. בנוסף, הוא משמש כדירקטור ויו"ר במספר חברות טכנולוגיה והיה מעורב בהתוויית דרך למיזמים, בין היתר דרך בניית אסטרטגיית קניין רוחני, וכן בעסקאות טכנולוגיה רבות במגוון רחב של תחומים טכנולוגיים.
