קו הרקיע של ישראל משתנה בקצב מסחרר. מגדלים צומחים בזה אחר זה, והמרחק בין הקרקע לקומה ה-70 כבר מזמן אינו רק עניין של תכנון אדריכלי עתידי. מאחורי התנופה הזו מסתתרת תובנה פשוטה: אנחנו חיים במדינה שהולכת וגדלה, אבל לא מתרחבת. ובזמן שקו הרקיע ממשיך לטפס, מתברר שהגובה הסופי הוא רק חצי מהסיפור. כל השאר קורה בדרך למעלה. "אם מסתכלים על התחזיות, האוכלוסייה בישראל צפויה להכפיל את עצמה עד 2050", אומר ירון זולצבכר, מנכ"ל וממייסדי הייליפט, מהחברות המובילות בישראל בתחום השינוע הוורטיקלי. "זה אומר פי שניים בתי ספר, מרפאות, מגורים, מסחר משרדים ועוד, ולמעשה להכפיל את כל מה שנבנה במהלך שנות קיומה של המדינה, רק בלי שהשטח מוכפל. לכן יש צורך, כמו המגמה בשאר העולם - לעלות לגובה".
לדבריו, מבנייה של שש קומות הפך לתשע, מתשע עלו לחמש-עשרה, וכן הלאה, כאשר היום בישראל נבנים במקביל מספר מבנים אשר מוגדרים כ-super-tall structures. "השאיפה לגובה הפכה כמעט לברירת מחדל", הוא אומר. "וככל שהבנייה מטפסת, כך גם המורכבות גדלה". לתפיסתו, השינוע הוורטיקלי הוא עורק החיים של אתר הבנייה - זה שבלעדיו שום דבר לא באמת זז.
חברת הייליפט, שהחלה את דרכה עם שלוש מעליות שיובאו מקנדה, הפכה בתוך קצת יותר מעשור למערך של מאות מעליות, ציוד לוגיסטי ומעל מאה עובדים, ולשחקן מרכזי כמעט בכל פרויקט גדול בישראל. החברה פועלת ומלווה את פרויקטי הבנייה הגדולים בארץ ואת חברות בנייה המובילות בענף, כמו אשטרום, , תדהר, דניה סיבוס, בסט ועוד חברות רבות ומובילות. ממגדלים בני שמונה קומות ועד אתרים מורכבים במיוחד, לחברה ניסיון רב ומגוון שנצבר במאות פרויקטים, והיא מנהלת את אחד המרכיבים הקריטיים באתר: זרימת האנשים, החומרים והציוד בין הקרקע לשמיים.
מעלית לבנייה מתקדמת
החברה הוקמה בשנת 2010 על ידי זולצבכר וקבוצת שותפים מענף הבנייה, בהם אמנון אמר מחברת "אחים אמר", מהחברות המובילות בישראל בתחום משאבות הבטון. החיבור בין הידע מהשטח לבין זיהוי הפער בתחום השינוע הוורטיקלי הוליד חברה שהתמקדה מלכתחילה בפתרונות לבנייה לגובה. בשנת 2021 הצטרפה קבוצת עלמא יסודות כשותפה, מהלך שהעניק להייליפט גב פיננסי משמעותי ואפשר לה להרחיב את פעילותה ולהעמיק את אחיזתה בענף. בהייליפט לא מסתפקים בהשכרה ושירות למעליות בלבד, אלא נכנסים לפרויקטים כבר בשלב התכנון, מגדירים את אסטרטגיית השינוע של האתר ומפתחים פתרונות מותאמים - החל ממערכי מעליות מורכבים למגדלי ענק ועד פתרונות קצה לפרויקטים תעשייתיים, כמו המעלית הייעודית שפותחה עבור אינטל בקריית גת, שחסכה חודשים של עבודה ועלויות משמעותיות. לצד זאת, הרחיבה החברה את פעילותה לתחומים נוספים, בהם פיגומי תורן ופיגומים תלויים ופתרונות גישה מתקדמים, מתוך מטרה לספק מעטפת מלאה לפרויקטים שבהם כל עיכוב עולה ביוקר.
"האתגרים בבניה לגובה, בדגש על Super-tall Structures, מבנים שגובהם עולה על 300 מטר, שונה לאין שיעור ממה שמכירים. בעיקר בהקשר של מערכות קבועות שיש באתר בנייה", מסביר זולצבכר. "הקשיים בשינוע ורטיקלי אינם לינאריים, כמו שרבים נוטים לחשוב, והקושי הוא אקספוננציאלי. לא רק שצריך להעלות יותר אנשים וחומרים, אלא שנדרש לעשות את זה בתנאים מורכבים יותר תחת עומסים, נהלי בטיחות, ואפילו בעיות תקשורת. בקומות הגבוהות ובקומות המינוס אין קליטה סלולרית, ואלה רק חלק מהאתגרים שהופכים את ניהול האתר למשימה מורכבת במיוחד".
במילים אחרות, אתר בנייה של 70 קומות הוא כבר לא "עוד אתר", אלא מערכת לוגיסטית מורכבת. כמעט עיר קטנה בתנועה מתמדת. בפועל, המשמעות היא שכל פעולה באתר תלויה בתנועה הזו. אם צוות ממתין לחומר שלא הגיע בזמן - העבודה נעצרת. אם מעלית עמוסה מדי או לא מנוהלת נכון - נוצרים עיכובים שמצטברים לשעות, לפעמים לימים. במגדלים גבוהים במיוחד, גם תנאים חיצוניים נכנסים למשוואה: רוחות בגובה, עומסים משתנים, ותיאום בין עשרות צוותים שעובדים במקביל. במציאות כזו, השינוע הוורטיקלי כבר אינו רק אמצעי, אלא מערכת ניהול לכל דבר.
ה-Waze של אתרי הבנייה
הצורך בשינוע אנכי חכם הולך וגדל, ככל שהפרויקטים הופכים למורכבים יותר "אם יש רגע אחד שמנהל פרויקט חושש ממנו - זה הפקק", מציין המנכ"ל. "צריך רק לדמיין מה קורה כשעשרות פועלים מגיעים בבוקר, כל אחד צריך להגיע לקומה אחרת, ובמקביל ציוד צריך לעלות ופסולת לרדת. בלי תכנון נכון, זה הופך לכאוס. זמן מתבזבז, העבודה נעצרת והעלויות רק עולות".
איך נראה בפועל מערך השינוע באתר בנייה גדול?
"אתר בנייה לגובה הוא כמו מערכת תחבורה- רק אנכית. אם מדמיינים כביש מהיר, אז המעליות הן כמו ה-highway של הבניין. דרכן הכל עובר: אנשים, חומרים, ציוד, ויש חשיבות לניהול נכון של התנועה, כדי למנוע פקקים. בפרויקטים של מגדלים גבוהים, במיוחד כאלה של 70-80 קומות ויותר, כבר לא מספיק להציב מעלית אחת או שתיים, אלא לתכנן מערך שלם, לפעמים כמה מעליות במקביל, לפעמים מעליות ייעודיות, ולפעמים גם לובי חיצוני שאליו הן מתחברות המכונה common tower. זה מאפשר לנו לרכז את התנועה בנקודה אחת, בלי לפגוע בנתיב הקריטי של הבנייה, ולשנע כמויות גדולות בצורה יעילה יותר. יש כאן צורך בתכנון מוקדם ומדוקדק: איך לפזר את האנשים, איך למנוע עומסים, ואיך לוודא שכל אחד מגיע ליעד שלו בזמן. בשונה ממעלית רגילה, תמיד יש מפעיל במעלית משא, והניהול הוא דינמי. בשנים האחרונות אנחנו משלבים גם מערכות חכמות שמנתחות את התנועה באתר, קצת כמו Waze. העובדים מזינים את הקומה המבוקשת, והמערכת מחשבת את המסלול היעיל ביותר בהתאם לעומסים ולשלב הבנייה.
המערכת גם יודעת לנטר חומרים: כמה עלה, מה ירד, ואיפה יש חריגות. אם חומר יורד למטה במקום לעלות, זה יכול להיות סימן לבזבוז, טעות או לפעמים משהו שצריך לבדוק. כל המידע הזה מאפשר למנהל הפרויקט לקבל החלטות בזמן אמת ולשמור על קצב עבודה גבוה. בסופו של דבר, המטרה שלנו פשוטה: שכל אדם וכל חומר יגיעו לנקודה שלהם כמה שיותר מהר, ובלי להפריע לאחרים בדרך".
איך המערכת שלכם לומדת ומשתפרת מפרויקט לפרויקט?
"המערכת, המבוססת IoT ו-AI מנתחת נתונים, עוקבת אחרי תנועת המעליות, העובדים והחומרים ומציעה אופטימיזציה שוטפת. אתר הבנייה הוא, בסופו של דבר, סביבה דינמית, ומה שעבד בפרויקט אחד, לא בהכרח יעבוד באותה צורה בפרויקט אחר. לכן בנינו מערכת שלא רק מנטרת, אלא לומדת. לדוגמה: אם המערכת מזהה שמשטח בלוקים יורד במקום לעלות, היא מבינה שיש כאן 'דאבל הנדלינג', כלומר טיפול כפול בחומר. זה יכול להיות בזבוז זמן, טעות תפעולית, ולפעמים גם משהו שדורש בדיקה מעמיקה יותר. המערכת מציפה את זה מיד למנהלי הפרויקט, בצירוף התראה, ולעיתים גם עם וידאו רלוונטי, כדי שיוכלו להבין מה קרה ולטפל בזמן אמת. אותו דבר קורה גם במצבים חריגים. אם למשל בלילה, כשהאתר אמור להיות סגור, מעלית פתאום בתנועה, המערכת מזהה את זה ושולחת התראה לגורמים הרלוונטיים, כולל צילום בזמן אמת. זה יכול להיות שימוש לא מתוכנן, וזה יכול להיות גם אירוע ביטחוני - והתגובה היא מיידית. אבל מעבר לניטור, יש כאן גם למידה. המערכת אוספת נתונים לאורך זמן, מזהה דפוסים, ומסייעת לנו לחדד את התכנון מפרויקט לפרויקט - איפה נוצרים עומסים, איפה יש בזבוזים, ואיך אפשר לשפר את הזרימה. המטרה היא לא רק לפתור בעיות, אלא למנוע אותן מראש, ולהפוך כל פרויקט ליעיל יותר מזה שלפניו".
איך נראה בפועל תהליך עבודה על פרויקט בנייה?
"אנחנו נכנסים לפרויקט עוד לפני שהוא עולה על הקרקע. כבר בשלב התכנון אנחנו יושבים עם היזמים ומנהלי הפרויקט, ומגדירים יחד את אסטרטגיית השינוע והגישה לאתר: איפה ימוקמו המעליות, איך הן ישתלבו עם שאר המערכות, ומה נדרש מבחינת עומסים, חשמל ובטיחות. לצוות ההנדסה שלנו יש יתרון גדול בהקשר של שינוע ורטיקלי, אפילו על פני מהנדסים בכירים בחברות בנייה. אנו נחשפים למגוון רחב מאוד של פרויקטים, ממגורים ועד מגדלי ענק ומבנים מסחריים, כך שאנחנו מביאים איתנו פרספקטיבה רחבה ויכולת לתכנן פתרונות מותאמים כבר מהשלבים הראשונים. בהמשך אנחנו מתרגמים את התכנון לתוכנית עבודה: בונים לו"ז, מגדירים ציוד נדרש, ומבצעים סיור מקדים באתר יחד עם מחלקות הביצוע והבטיחות. לאחר מכן יוצאת פקודת ליקוט למחלקת הלוגיסטיקה, שמרכזת את הציוד, וההובלה מתבצעת באמצעות מערך המשאיות שלנו.
צוותי ההרכבה מגיעים לשטח ומתקינים את המעליות תוך מינימום הפרעה לאתר. לאחר מכן מתבצעות בדיקות - הן פנימיות והן על ידי בודק חיצוני מוסמך - ורק אז המעלית נמסרת לשימוש, כולל הדרכה למפעילים. מכאן מתחיל שלב השירות השוטף. אנחנו מלווים את הפרויקט לאורך כל הדרך, מוסיפים קומות בהתאם להתקדמות הבנייה, ונותנים מענה לכל צורך שעולה בשטח. בסיום, כמה חודשים לפני טופס 4, אנחנו מפרקים את המעליות, מחזירים אותן למרכז הלוגיסטי, משפצים ומחדשים, ומכינים אותן לפרויקט הבא. זה תהליך שמתחיל הרבה לפני היציקה הראשונה, ומסתיים רק כשהבניין עומד ומוכן לאכלוס".
איך המקצועיות שלכם מתורגמת בפועל לחיסכון בזמן ובעלויות בפרויקט?
"ההבדל בין פרויקט שמתקדם לפי התכנון לבין כזה שנמרח - נמצא בפרטים הקטנים של הלוגיסטיקה. אם מערך השינוע מתוכנן נכון מההתחלה, אפשר לחסוך חודשים של עבודה, וזה מתורגם ישירות לכסף. דוגמה טובה לזה היא פרויקט אינטל בקריית גת, שם נדרש פתרון יוצא דופן לשינוע ציוד כבד במיוחד. הפתרון המקורי היה לעבוד עם מנופים, אבל זה אומר תלות במזג אוויר, ברוחות, שיכול לגרור עצירות עבודה ועלויות גבוהות יותר. במקום זה, תכננו מעלית ייעודית באורך שמונה מטרים, ברוחב ארבעה מטרים וביכולת נשיאה של שישה טון, שנבנתה במיוחד לצרכים של הפרויקט. התוצאה הייתה חיסכון של כארבעה חודשים בלוחות הזמנים, וכמה מיליוני שקלים ללקוח. זה בדיוק המקום שבו תכנון נכון עושה את ההבדל. לא רק בביצוע, אלא כבר בשלב החשיבה. חשוב להבין שמעליות באתרי בנייה הן לא רק אמצעי נוחות. אין להן באמת חלופה כשמדובר בשינוע אנשים, ובמקרים רבים הן גם יכולות להחליף פתרונות אחרים בצורה יעילה יותר. כשאנחנו מביאים ניסיון מפרויקטים מורכבים - כמו מגדלי ענק של עשרות קומות - אנחנו יודעים לזהות מראש איפה אפשר לייעל, איפה לחסוך, ואיך לבנות מערך שעובד לטובת הפרויקט ולא מעכב אותו".
בשנים האחרונות הרחבתם את הפעילות מעבר למעליות. במה זה מתבטא?
"בעשור הראשון התמקדנו בעיקר במעליות, אבל בשנים האחרונות ראינו שינוי ברור בשוק, במיוחד באופן שבו מתכננים ומבצעים את מעטפת המבנה. המעבר לשיטות חיפוי מתקדמות, כמו HPL ודקטון, יצר צורך בפתרונות גישה אחרים, שלא תמיד מקבלים מענה באמצעים המסורתיים. היום אנחנו עוסקים לא רק בשינוע אנכי, אלא גם בפתרונות גישה לחזיתות, כמו פיגומי תורן, פיגומים תלויים ומערכות שמאפשרות לעבוד על מעטפת המבנה בצורה בטוחה ויעילה יותר. מבחינתנו, זה המשך טבעי של מה שאנחנו עושים. הבנת הצרכים של האתר ומתן מענה כולל.
אפשר לראות את זה גם בפרויקטים שאנחנו מלווים - מבניינים סטנדרטים ועד לכאלו מורכבים כמו TOHA2 או מגדל ביונד בתל אביב, שבהם נדרשת חשיבה רחבה על שינוע וגישה, מעבר לפתרונות נקודתיים. אנחנו כל הזמן עם האצבע על הדופק: בוחנים מגמות בעולם, רואים לאן השוק הולך, ונערכים מראש. המטרה היא לא להיות עוד ספק, אלא להפוך לגורם שמרכז עבור הלקוח את כל פתרונות השינוע והגישה באתר. בסופו של דבר, כשכל המערכות עובדות יחד זה חוסך זמן, מפשט את הניהול, ומאפשר לפרויקט להתקדם בצורה חלקה יותר".
האנשים שמאחורי ציוד הברזל
ובזמן שהעיר ממשיכה לטפס, מתברר שדווקא הדברים שפחות רואים, הם אלה שמחזיקים אותה בתנועה. למרות כל הטכנולוגיה והציוד, זולצבכר חוזר שוב ושוב לאותו מקום: האנשים. "אמנם הציוד שלנו עשוי מברזל, אבל דווקא האנשים הם העוצמה האמיתית", הוא אומר. "הרבה מהמנהלים שלנו התחילו בשטח וצמחו בתוך החברה, ובזכות זה נצבר אצלנו ניסיון מצטבר של מאות שנים", הוא מוסיף בגאווה. לדבריו, צוותי ההנדסה של הייליפט נחשפים למגוון רחב במיוחד של פרויקטים - ממגורים סטנדרטיים בני שמונה קומות ועד מגדלי ענק - ומלווים את הפרויקטים כבר מהשלבים המקדימים, תוך קבלת החלטות קריטיות הנוגעות לתכנון, בטיחות והיערכות האתר.
ההשקעה בהון האנושי אינה נעצרת בניסיון שנצבר בשטח. בחברה מעודדים התפתחות מקצועית מתמשכת - מהכשרות והסמכות ועד לימודים אקדמיים. "אם טכנאי רוצה להתקדם, ללמוד הנדסה או מנהל עסקים - אנחנו שם כדי לתמוך בו", הוא מדגיש. "בסופו של דבר, אנשים שמרגישים טוב, שמתקדמים ומתפתחים- עושים עבודה טובה יותר". הגישה הזו, לדבריו, מתבטאת גם בתרבות ארגונית שמדגישה יחס אישי ותחושת שייכות. "כוחנו באחדותנו", הוא מסכם, "וזה מה שמאפשר לנו לתת מענה הוליסטי אמיתי בשטח".
הדרך הבטוחה למעלה
ממעליות קומפקטיות לפרויקטים קטנים ועד פתרונות כבדים למגדלי ענק - לא כל המעליות נולדו שוות, אבל כל אחת נבחרת בהתאמה לאתר, לקצב העבודה ולמורכבות הבנייה לגובה
הממותה
הדגם החזק והמרשים ביותר בארסנל של הייליפט: מעלית דו-תורנית מתקדמת, עם כושר נשיאה של עד כ-5-6 טון. המעלית פותחה עבור פרויקטים מורכבים במיוחד, והייתה הראשונה מסוגה בישראל. בזכות יכולות שינוע יוצאות דופן, היא מאפשרת במקרים מסוימים להחליף שימוש במנופים, תוך חיסכון משמעותי בזמן ובעלויות. המערכת פותחה בהתאמה לצורכי פרויקטים מתקדמים, ומיועדת לשינוע אלמנטים כבדים ומורכבים, כמו קירות מסך וציוד ייעודי.
המעלית הכחולה
מעלית חיצונית לאתרי בנייה, עם כושר נשיאה של כ-1,200 ק"ג - פתרון יעיל לפרויקטים קטנים ובינוניים.
מעליות רבי־קומות
מעליות מהירות וחזקות המותאמות לבנייה לגובה, עם כושר נשיאה של עד כ-2,700 ק"ג.
המעלית הזוגית
שני תאים הפועלים על תורן אחד, המאפשרים שינוע מקביל של עובדים וחומרים - לייעול זרימת העבודה באתר.
מעלית חומרים
מעלית ייעודית לשינוע חומרים בלבד, עם כושר נשיאה של עד כ-2,300 ק"ג.
סופר סייז
מעלית רחבת ממדים לשינוע ציוד גדול במיוחד, המותאמת לצרכים מורכבים באתרי בנייה.
בשיתוף הייליפט
