בשעות המוקדמות של הבוקר, כשאני מביט על קווי הייצור הפועלים ברחבי הארץ, אני לא רואה רק מכונות, שבבי מתכת והרכבות אלקטרוניות. אני רואה את חומת המגן האמיתית של מדינת ישראל. מפת האיומים האזורית החדשה, זו שהשתנתה ללא היכר בשנים האחרונות, כבר אינה מותירה מקום לספקות: עצמאות ייצורית כחול-לבן אינה מותרות, היא תנאי קיומי. היכולת של מדינת ישראל לייצר בעצמה, באופן עצמאי ובלתי תלוי, היא זו שתקבע את חוסננו הלאומי לדורות הבאים.
כשאנו בהתאחדות התעשיינים מובילים את השיח מול מקבלי ההחלטות בממשלה ובמערכת הביטחון, המסר שלנו ברור: חוסן לאומי נבנה על תשתית תעשייתית רחבה ורב-ממדית. אנחנו רואים זאת בכל העולמות, מהצורך הקריטי בביטחון תזונתי, דרך עולמות הרפואה והתעופה ועד לענפי הבנייה וההייטק. אך יותר מכל בעת הנוכחית, התעשייה הביטחונית הישראלית ניצבת בחזית, כאחד ממנועי הצמיחה החזקים והחשובים ביותר של המשק כולו.
שותפות אסטרטגית ומכפיל כוח מבצעי
עוצמתו של צה"ל נשענת מזה עשורים על משולש ייחודי, שבנוי על שיתוף פעולה סימביוטי בין הצבא, האקדמיה והתעשייה הביטחונית על כל גווניה. השילוב הזה הוא שהוליד את הפיתוחים הטכנולוגיים פורצי הדרך ששינו את פני המערכה. היתרונות הטכנולוגיים והמבצעיים של הייצור המקומי מורגשים ישירות בשטח, בהתאמה המהירה לצרכים המשתנים של הלוחמים, בקיצור טווחי הזמן מקו הייצור אל קו האש ובאיכות ללא פשרות. זהו מכפיל כוח מבצעי טהור.
התוצאות מדברות בעד עצמן. שברנו שיא של כל הזמנים עם יצוא ביטחוני פנומנלי של 19 מיליארד דולר בשנת 2025. אך ההישג הזה אינו שייך לחברה אחת או לסקטור בודד; הוא תוצר של שרשרת ערך שלמה ומשולבת. התעשייה הזו היא הקטר הטכנולוגי של המשק והדלק שמניע אותו הוא ההון האנושי הפרוס מקצה לקצה.
מאחורי המספרים הללו עומדים אנשים. עשרות אלפי מועסקים בלב ובנפש, הפועלים בכ-800 תעשיות ביטחוניות ברחבי הארץ, מהחברות הגדולות והמובילות ועד למפעלים קטנים. זו גאווה גדולה עבורי לציין כי למעלה ממחציתם מועסקים באזורי עדיפות לאומית: בגליל, בנגב, בעוטף ובפריפריה. עבור המשפחות הללו, ועבור המדינה, זוהי לא רק תעסוקה, זוהי ציונות כלכלית הלכה למעשה.
הכלכלה המעגלית: השקעה בטוחה עם תשואה לאומית
כשאנחנו בוחנים את תקציב הביטחון, עלינו להדגיש את המסר: רכש ביטחוני בישראל אינו "הוצאה" אלא השקעה בטוחה בעלת תשואה גבוהה. מדובר במנגנון מושלם של כלכלה מעגלית, שמזין את המשק כולו מלמטה למעלה.
הנתונים מוכיחים שמערכת הביטחון מבינה זאת היטב, גם אם יש עוד כברת דרך לעשות. בשנת 2024 ביצע מנהל הרכש במשרד הביטחון (מנה"ר) רכש עצום מהתעשייה המקומית בהיקף של 40 מיליארד שקלים לעומת 12 מיליארד שקלים שרכש בשנת 2022. בשנת 2025 עמד היקף הרכש על 25 מיליארד שקלים, דרך אלפי מכרזים פומביים מדי שנה. הכסף הזה לא נעלם מעבר לים; הוא זורם לחברות גדולות וקטנות ומהן הוא מחלחל ומניע מאות חברות קטנות ובינוניות. הוא חוזר אלינו בריבית דריבית: מייצר מקומות עבודה, מתדלק את הצריכה המקומית וצפוי להניב לקופת המדינה הכנסות עתידיות ניכרות ממס חברות.
מארג של עוצמה: בין האינטגרטורים לקבלני המשנה
כדי שהקטר הכלכלי והביטחוני הזה ימשיך לדהור, עלינו להבין את הרגישות והחיוניות של המארג התעשייתי. החברות הביטחוניות הגדולות והבינוניות, חוד החנית של החדשנות והשיווק הגלובלי, תלויות ברשת ענפה של קבלני משנה, יצרנים קטנים ובתי מלאכה מתוחכמים. אלו הם בעלי יכולות הייצור הגמישות, המומחיות הספציפית והמענה המהיר בזמן אמת (עיבוד שבבי, הרכבות, זיווד, יציקות, מסגרות, הזרקות פלסטיק ועוד).
ההצלחה היא הדדית: באמצעות ההובלה של התעשיות הגדולות והבינוניות, לקטנות יש פוטנציאל צמיחה גדול בהתאם לגידול בחוזי ההתקשרויות; ובאמצעות הגמישות והאיכות של קבלני המשנה, הגדולות והבינוניות מצליחות לעמוד בביקושים המשמעותיים בשוק מקומי וביצוא.
כנשיא התאחדות התעשיינים, אני רואה חובה לאומית בטיפוח ובחיזוק של שרשרת הערך הזו כולה. עלינו לוודא שקבלני המשנה זוכים לתמיכה, לתמריצים ולתנאים שיאפשרו להם להמשיך לייצר כאן, בישראל, ולהרחיב את פעילותם. אקו-סיסטם מאוזן, המכבד ומחזק הן את ענקי התעשייה והן את השותפים הקטנים, יוכל לתת מענה מלא ורציף לביקושים של צה"ל ומשרד הביטחון, בשגרה ובחירום.
מבט אל העתיד
התאחדות התעשיינים תמשיך לעמוד בחזית, לאחד את השורות ולהוביל את המדיניות הכלכלית-ביטחונית של ישראל מול מקבלי ההחלטות. אנו נמשיך לפעול למען יצירת סינרגיה בין כל חלקי התעשייה, כי הכוח שלנו הוא באחדותנו ובערבות ההדדית בינינו.
ההשקעה בתעשייה הישראלית, על כל רבדיה, גדליה ומחוזותיה, היא ההשקעה בביטחון של הילדים שלנו, ביציבות הכלכלית של המדינה ובחוסן החברתי שלנו. יחד, כגוף אחד, נמשיך לפתח, לייצר ולהוכיח לעולם שאין תחליף למוח, לידיים ולרוח הישראלית. העתיד שלנו מיוצר כאן. כחול-לבן.
הכותב הוא נשיא התאחדות התעשיינים
