״אנחנו באמצע הדרך וכבר מרגישים את האימפקט שלנו, בזכות הפיכתנו למודל לגיוון והכללה״, אמרה נוא ג'השאן־בטשון, מנכ״לית קו אימפקט, בהרצאתה בכנס אימפקט 2030 של TheMarker Labels. לדבריה, המודל מבוסס על הרעיון שלפיו אוספים את כל בעלי העניין במגזר העסקי כדי לייצר תעסוקה עבור החברה הערבית. זאת בנוסף לחיבורים רוחביים שכוללים שיתופי פעולה עם גופים ציבוריים ופרטיים כדוגמת המשרד לשוויון חברתי, בית הנשיא, גופים פילנתרופיים, פורום עמותות, רשויות מקומיות והמוסדות האקדמיים.
אימפקט חברתי בחברה הערבית
לדברי ג'השאן־בטשון, אותם חיבורים חשובים במטרה לייצר אימפקט רחב בין כולם, ולשם כך פיתחה החברה כללי עשה ואל תעשה, שעליהם מבוססת כל פעילות. ״כדי לעודד גיוון והכלה חשוב להבין כי החברה הערבית היא מגוונת מאוד — ואינה הומוגנית. כמו כן, אין פתרונות קסם ולכן חשוב לבסס תהליך ארוך שכולל גיוס נכון, שימור כוח האדם וסיוע לקידומו עד לשדרת הניהול. חשוב גם להימנע מהטמעת תהליכים גנריים, שלא בהכרח מתאימים לאופיו ולהתנהלותה של החברה הערבית״, היא הדגישה. לדבריה, חשוב גם לתת מענה לאתגר מרכזי של נשים ערביות, שמתמודדות עם ניסיון לפרוץ לא תקרת זכוכית, אלא קוביית זכוכית שסוגרת עליהן מכל הצדדים. לטענתה, הדרך המוכחת מבוססת על מספר אלמנטים מרכזיים. הראשון נוצר מתוך מציאות חברתית מורכבת הדורשת את רתימת ההנהלה הבכירה ביותר, הרבה מעבר להובלה של מחלקת משאבי האנוש, אשר עוסקת בתחום באופן בלעדי ברוב החברות.
נוסף על כך, חשובה ההבנה כי טאלנט ששייך לחברה הערבית אמור לעבור תהליך שונה מזה שעובר עובד מהחברה הכללית. תהליך זה דורש טרגוט ויצירתיות מבחינת המסרים והפרסונות. ״חשוב שהמסר לחברה הערבית מהחברות העסקיות שנמצאות בפרונט יהיה שהדלתות פתוחות. זאת במטרה למקסם את הפוטנציאל בחברה הערבית ולהטמיע תהליכי שינוי עמוקים״, היא מסבירה וממשיכה עם הצגת אלמנט נוסף המתייחס לתרבות הארגונית. ״מדובר על יצירת שפה שמאפשרת את הכלת האנשים השונים והמגוונים בחברה. דוגמה לכך היא אירוע המיועד לילדי העובדים העולים לכיתה א׳, שחשוב שיתקיים גם בשפה הערבית״.
דבר נוסף וחשוב לא פחות, לטענתה, הוא שינוי עומק, תהליכים ארוכי טווח ויצירת תשתית מיטבית הכוללת גם יצירת תעסוקה הולמת, הזדמנויות בשוק העבודה ואפשרויות קידום לחברה הערבית.
בשיתוף קו אימפקט
