עם כניסתי לתפקיד, בינואר 2018, היה לי ברור כשמש כי כדי לבסס ולהרחיב את שוק ההון הציבורי עלינו למקד משאבים בחיבור שוק ההון הישראלי להיי-טק הישראלי, כדי שזה יראה בשוק המקומי בית ומקום טבעי לגיוס ולהנפקות. הערכתי, כי החיבור בין השניים צפוי להשפיע על המסחר בשוק ההון, כמו גם על הטמעת החדשנות הטכנולוגית בפעילותו. באופן טבעי, כתוצאה מכך, הטמעת החדשנות צפויה לסייע גם בהגברת התחרות ובשכלולו של תחום הצרכנות הפיננסית. לכן, במקביל לכך אנו צועדים כעת את הצעדים הראשונים בגיבוש הרפורמה הצרכנית המשמעותית ביותר שהתרחשה בעשור האחרון, ה-OPEN FINANCE, אשר צפויה לחבר את החדשנות הטכנולוגית שמדינת ישראל בנתה לטובת הצרכנים בשוק הפיננסי.
אנו מבינים כי מאפייניה הייחודיים של מדינת ישראל כחלוצה ופורצת דרך, הם אלו שמאפשרים את היותנו אומת הסטארט-אפ. אך טבעי שנרצה למקסם אוצר זה בעבור כלכלת ישראל ובכלל זאת, בעבור שוק ההון. באמצעותו, נרצה לחזק ולתמוך את ההווה והעתיד הכלכלי של הציבור בישראל בפעילות הפיננסית השוטפת וכן בעידוד החיסכון לעת פרישה. לצד זאת, במחקר שביצענו ברשות בנובמבר 2019, ראינו כי לתעשיית ההיי-טק הישראלית קיים צורך בגיוון מקורות המימון. בתקופה זו, עת הקורונה שיבשה את חיינו, התובנות שהעלינו במסמך זה, לפיהן יש לייצר מקורות מימון מקומיים ולהימנע מהסתמכות מלאה על משקיעים זרים, שהם הנהנים המרכזיים ממקור עושר זה, הפכו לתוכנית עבודה ששלב הביצוע שלה כבר החל.
זיהוי כשלים, הסרת מחסומים
הנחות אלו הובילו אותנו לשאול את השאלה שנשאלה על-ידי רבים בשנים האחרונות - כיצד לקרב ולחבר את שוק ההון הישראלי לענף היי-טק הישראלי? כדי לענות על שאלה זו, כרתנו שותפות אסטרטגית במסגרתה רשות ניירות ערך בראשותי חברה לרשות החדשנות, בראשות מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, ויו"ר רשות החדשנות, עמי אפלבאום. יחד, שתי הרשויות המומחיות בתחומן החלו לפרק את כשלי השוק מהיסודות. לצד זאת, הקמתי וועדה מייעצת אשר חברים בה מומחים בעלי שם ממגוון תחומים כתעשיית ההיי-טק, קרנות הון סיכון, רגולטורים ועוד. הבנו, שנרצה לזהות ולמפות את הכשלים יחד עם השוק, ללמוד מניסיונות העבר. הגדרנו מטרה - לבנות סביבה איתנה אשר תתמוך ותעודד את החיבור של שוק ההון לענף ההיי-טק ותסיר את המחסומים העומדים בפני החברות ומונעים גיוס מקורות בשוק ההון המקומי שלנו. הצטרפות חברות טכנולוגיה לפעילות גיוס ומסחר בשוק ההון הישראלי, תאפשר את גיוון הענפים הנסחרים ותעניק את הייצוג הראוי לתחום זה, המהווה עורק משמעותי בכלכלה הישראלית.
שני צדדים למטבע, וכאשר פנינו לטפל בצד המשקיעים המוסדיים, הבנו כי מומחיותם לאורך שנים התמקדה בהשקעות בפיננסים ובנדל"ן, שכן אלו הם התחומים הבולטים בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. זיהינו כשל תשתיתי - היעדר מומחיות של גופי ההשקעה המקומיים בהערכה ותמחור החברות. חסם זה הקשה על יצירת שיח מבוסס אמון בין הצדדים וכפועל יוצא יצר נתק בין המשקיעים המקומיים לחברות ההיי-טק, אשר דחק אותן הרחק משוק ההון הישראלי. גיבשנו תוכנית שנועדה לבנות תשתיות למחקר ולייצר מומחיות לביצוע אנליזה בחברות טכנולוגיה בקרב הגופים המוסדיים. בשלב ראשון, הצטרפו לתוכנית חלק מהגופים המוסדיים. נכונותם והשקעתם בתכנית סימנה את הצעד הראשון, כצעד בונה אמון. כמו כן, הרחבנו את כללי האנליזה, כך שחברות טכנולוגיה המנפיקות לראשונה בבורסה בתל-אביב, יוכלו לעשות שימוש באנליזה במסגרת התהליך לגיוס משקיעים. יתרה מכך, זיהינו שבבואו של מנהל השקעות לבחור השקעותיו, החסם של מגבלת ההוצאות הישירות של הגופים המוסדיים, הטתה את נתיבי ההשקעה למחוזות שונים בעולם מחוץ לישראל, במקום לעודד השקעות בהיי-טק הישראלי. שר האוצר, ישראל כ"ץ, ראה חשיבות רבה בהסטת הכספים להשקעות בישראל והנחה את רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת, לפעול להסיר מגבלה זו. בכך, הוסר חסם נוסף אשר הונח על כתפיהם של הגופים המוסדיים, במטרה לאפשר להם להתמחות וללמוד את תחום ההשקעה החדש בהיי-טק גם באמצעות שותפויות עם מנהלי קרנות הון סיכון בישראל.
מסלולים ייחודיים ומכשירי השקעה חדשים
בנוסף, מצאנו שיש להנגיש את שוק ההון לחברות היי-טק גם באמצעים נוספים, שנועדו להקל ולהסיר את חששותיהן של חברות טכנולוגיה ישראליות. לכן, במקביל פעלנו לאפשר לבורסה להרחיב את אפשרויות הגיוס והמסחר בפלטפורמת TASE UP לתחום ההיי-טק. פלטפורמת מסחר זו מעניקה לחברות מסלול ייחודי לגייס כסף בשוק ההון הישראלי ולייצר היכרות עמו ועם הגופים המוסדיים ומשקיעים כשירים. לצד זאת, הרחבנו את תחום השותפויות גם לתחום המחקר ופיתוח, ויצרנו מכשיר השקעה חדש שפתח מגוון אפשרויות חדשות לגיוס מימון בשוק ההון הישראלי.
מהלכים אלו קרמו עור וגידים עוד בטרם שיבש את חיינו וירוס הקורונה. הווירוס, שהביא עימו כאב וצער, יצר גם שילוב נסיבות מיוחד אשר חיבר דה-פאקטו בין שוק ההון לבין ההיי-טק. בעקבות הקורונה, משרד האוצר, רשות החדשנות ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בשיתוף פעולה עימנו, הוציאו לפועל תוכנית ייעודית להגנה על השקעות מוסדיים בהיי-טק הישראלי. עשרה גופים מוסדיים יקבלו הגנה על השקעות בחברות היי-טק, בהיקף של שני מיליארד שקלים. תוכנית זו, התכנסותם של משקיעים מוסדיים בתוך מדינותיהם, קושי בגיוס מימון בחו"ל וחוזקה של הטכנולוגיה ככלי מגשר בעיתות ריחוק איפשר לחברות טכנולוגיה לבצע קפיצת מדרגה בתקופה זו.
שילוב של גורמים אלו יחד כמנוע האיץ והביא, לשמחתנו, לגידול משמעותי של חברות טכנולוגיה אשר בחרו לגייס הון בשוק ההון המקומי.
הרעיון שחברות היי-טק צריכות להבין הוא שבמקום שהן יצאו החוצה אנחנו רוצים להביא את המשקיעים הזרים לכאן ולכן מייצרים סטנדרטיזציה בינ"ל מתוך הקונספט של "Local is Global".
ניצנים ראשונים נוסכים בנו ביטחון, כי אנו בדרך הנכונה. אמנם הנתונים מעודדים, ואולם ניסיון העבר מלמד, כי הדרך רצופה הצלחות לצד מהמורות. אנו ערים לנתוני ההצלחה של יזמים וחברות בתחום ההיי-טק ומבינים שבדרך נאלץ גם ללמוד תוך כדי תנועה, לתקן ולשפר מתוך הבנה כי מחובתנו למקסם את החיבור שעשוי להפיק המשק מחיבור שוק ההון להיי-טק הישראלי. על כן, עלינו לפעול בצורה שקולה, מבוססת נתונים ומדודה על מנת להבטיח הצלחה בת-קיימא של המהלך למען כלכלת ישראל ואזרחיה.
הכותבת היא יו"ר רשות ניירות ערך
